ראיון

"80% מהשוק בפולין הוא דלק פוסילי - אבל הרגולציה מקלה מאוד"

סמנכ"ל הכספים ומנהל תחום האנרגיה בחברת אפקון מסביר לביזפורטל על האסטרטגיה של החברה בתחום האנרגיה המתחדשת; מה היתרונות, באיזו קונסטלציה היא תשקיע את הכסף בענף ובאילו שני סגמנטים של פעילות היא תתמקד
גלעד מנדל | (3)

"בנינו את רוב תחנות הכוח בארץ, אבל לא בתור חברת יוזמת - עשינו הרבה מהלכים בשביל להיות גם בכובע של היזם" כך אומר טל רז, סמנכ"ל הכספים של חברת אפקון החזקות -0.15%  ומנהל תחום האנרגיה בחברה לאחר שהבוקר דיווחה החברה על כך שזכתה במכרז לתחנות כוח בפולין. "כחלק מאותם המהלכים איתרנו ורכשנו 70% מחברה בשם לוגיה העוסקת ביזום פרויקטים של אנרגיה מתחדשת. קנינו את החברה כשהיו לה בצנרת כ-3 ג'יגה והתחייבנו לאט לאט לסגור הסכמים - יש לנו כיום הסכמים חתומים לכ-600 מגה כאשר תוך כדי תנועה הקמנו גם קרן עם מנורה ומגדל - קרן של כ-110 מיליון יורו שתשקיע את ההון הנדרש.

"אנחנו מסתכלים על שלושה שווקים עיקריים: פולין, איטליה וספרד. אנחנו לוטשים עיניים גם על יוון ואל הבלקן. עם הקרן אנחנו נקים בין 600 ל-700 מגה וואט".

אתם משתתפים גם בהשקעה בקרן? או שהרווח שלכם יהיה מניהולה?

"כן. אפקון משקיעה מתוך כספי הקרן כ-22 מיליון יורו. אחד מהקובננטים של הקרן הינו התחייבות שנצליח לייצר תשואה של לפחות עשרה אחוזים על ההון. מגדל תשים כ-60 מיליון יורו ומנורה את היתר.

"בנוסף לכך, אנחנו מקבלים גם דמי ניהול, ייזום ודמי הצלחה כמובן. זה מכניס את אפקון, שמצטיירת כיום כחברת בנייה ומערכות חשמל בלבד - לתחומים חדש ובנפח מאוד גדול".

יש לכם חשש משינוי מחירים בענף? הרי 30% מהפרויקט בפולין נמכרים במחיר שוק ושאר הפרויקט מובטח, אך לא לנצח.

"אנחנו בחרנו ללכת למדינות שקודם כל ראינו כאטרקטיביות ושהשותפים שלנו מכירים אותן טוב. פולין למשל, שהוא שוק היעד המרכזי שלנו הוא שוק שהוא 80% תחנות פוסיליות ופולין מאוד רוצה להתפתח לכיוון של אנרגיה מתחדשת והרגולציה שם מקלה מאוד, חוץ ממה שנקבע לפי תעריף מדינה יש שם שוק מאוד מאוד משוכלל לכל מה שקשור לעסקאות מכירת חשמל - זה שוק שאנחנו מרגישים בו מאוד נוח.

אפקון תיכנס לשיתופי פעולה גם עם שותפים מקומיים וגם עם חברות אנרגיה גדולות מאוד. אנחנו הולכים לשווקים בהם אנחנו לוקחים פחות סיכון ושאנחנו מרגישים נוח עם התעריפים בה ומבחינתנו הם נראים מבטיחים".

איזה יכולות אתם מביאים לפרויקט מתחום פעילות הליבה שלכם - תחום הבינוי?

"אפקון היא חברה שבאה במקור מעולמות החשמל, הבניה זה משהו שהחברה פיתחה בשלב מאוחר יותר. החברה באה מתחום מערכות חשמל במתח גבוה ונמוך, מערכות גילוי אש ובקרת מיזוג אוויר, כלומר החשמל זה הלחם והחמאה שלנו. בנינו הרבה תחנות כמו תחנת כוח סורק, נשר רמלה, מפעלי ים המלח - אנחנו מכירים היטב את תחום החשמל.

יש לנו שילוב שאנחנו לא רואים בחברות אנרגיה מתחדשת אחרות שבדרך כלל באות רק בכובע פיננסי. כאן יש לנו יכולות שפותחו מבית, גם בארץ וגם בחו"ל - בעולמות החשמל בכלל ובאנרגיה המתחדשת בפרט. אנחנו חברה שמבינה חשמל, עובדים אצלנו מאות מהנדסי חשמל. זהו יתרון מאוד יחודי".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

אתם רואים פוטנצאל בסגמנט ספציפי של אנרגיה מתחדשת, כמו אנרגיה סולארית, תחנות רוח ופרויקטים הידרואלקטרים?

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    איילת 28/06/2021 10:00
    הגב לתגובה זו
    איך קיבלו אותו באפקון אחרי הפשלות בחברת הנדלן הגרמנית של שיכון ובינוי? הוא ממש אפס
  • 2.
    ג'רי שנירר 28/06/2021 09:17
    הגב לתגובה זו
    חברות ענק אירופאיות בתחום הסולארי לא נוגעות בפולין בגלל בעיות רגולטיביות , מבנה שוק וכד'. האם יש למישהו ספק שאפקון חסרת הניסיון והטכנולוגיה מפ"ת יודעת משהו שחברות גרמניות, ספרדיות ואיטלקיות לא יודעות? פראיירים לא מתים.
  • 1.
    בפולין אין שמש יש רוח (ל"ת)
    לילי 28/06/2021 07:07
    הגב לתגובה זו
רמי לוי
צילום: תמר מצפי

רמי לוי מעלה את המחיר בהצעת הרכש לקופיקס

הצעת הרכש המקורית שעמדה על 4.45 שקלים למניה עולה ל-5.45 שקלים למניה, כ-13% מהון המניות התחייבו להיענות להצעת הרכש 

רן קידר |
נושאים בכתבה רמי לוי קופיקס

רשת רמי לוי רמי לוי -0.64%  מעלה את המחיר בהצעת הרכש למניות הציבור ברשת קופיקס קופיקס גרופ 11.03%   ל5.45 שקלים, לאחר שההצעה הקודמת היתה 4.45 שקלים. למפרט הצעת הרכש נוסף נתון שבו התקבלו התחייבויות מצד בעלי מניות המחזיקים ב-4.1 מיליון מניות - אשר ייענו להצעת הרכש (כ-13% מהון המניות של החברה). יחד עם ההחזקה הקיימת של רמי לוי בחברה (76.3%) - רמי לוי זקוק ל-5.5% נוספים מהציבור כדי שההצעה תעבור. במידה וההצעה תעבור תשלם רמי לוי עבור מניות הציבור בקופיקס כ-40 מיליון שקל (במקום 33 מיליון שקל בהצעה המקורית). המהלך נועד למחוק את החברה מהמסחר בבורסה בתל אביב, ורמי לוי, בעל השליטה, מנסה בעצם להוציא את קופיקס מהבורסה בלי לתת על כך פרמיה.

רמי לוי, יחד עם בתו יפית אטיאס-לוי, השתלט דרך רשת רמי לוי על קופיקס בשנת 2018. מאז נרשמו מספר ניסיונות למחוק את החברה מהמסחר. בסוף 2023 הוגשה הצעה במחיר של 2.88 שקלים למניה, שהעניקה פרמיה של כ‏‏-5.5% בלבד. ההיענות אז הייתה נמוכה מאוד, פחות מ-3% מבעלי המניות נענו להצעה. ההצעה הזו היתה בהמשך להנפקת זכויות שגרמה לדילול של כ‏‏-20% לבעלי המניות ועלייה בהחזקה של רמי לוי. .

ההון העצמי של קופיקס עומד על כ‏‏-18 מיליון שקל, בעוד שווי השוק שלה נע סביב 167 מיליון שקל. זה מעלה שאלות לגבי הפער בין הערכת השוק לבין מצב החברה בפועל. ברבעון השלישי של 2023 רשמה קופיקס הפסד תפעולי של 1.8 מיליון שקל, לעומת הפסד של 642 אלף שקל בתקופה המקבילה בשנה שלפני כן. עם זאת, מניית קופיקס עלתה בכ‏‏-23% במהלך 2025 וכ-43% בשנה האחרונה, בעיקר בשל שיפור בביקושים והתרחבות פעילות הזכיינות. כמו כן, השוק נתן מלכתחילה פרמיה לקופיקס מכיוון שהיה די ברור שרמי לוי רוצה למחוק אותה מהמסחר. בשביל רמי לוי זה יתרון גדול כי הוא יכול כמעט במידי למזג אותה בתו הקבוצה ולחסוך מיליונים בסינרגיה. 

קופיקס הוקמה בשנת 2013 במטרה להציע קפה ומוצרים נלווים במחירים מוזלים וקבועים. בתחילת דרכה בלט המחיר של 5 שקלים לכוס קפה, שהפך לסמל. כיום פועלים בישראל 38 סניפים של קופיקס, 30 מהם בזכיינות ו-8 בבעלות הרשת. במקביל, החברה מפעילה גם את "סופר קופיקס", את רשת "רמי לוי בשכונה" ואת "שוויצריה הקטנה". הסניפים ברוסיה מתופעלים בעיקר על ידי זכיינים מקומיים.

רמי לוי עצמה מוכרת בקצב של מעל 1.85 מיליארד ברבעון ונסחרת בכ-4.45 מיליארד שקל. קופיקס מוכרת בכ-70 מיליון שקל ברבעון, והשווי לפי מכפיל דומה הוא 167 מיליון שקל. בעלי המניות מקבלים 140 בערך - לא רחוק וכאמור התרגום של מכפיל המכירות מחברה גדולה לקטנה "עושה חסד" לקטנות, כי בסוף מה שחשוב זה רווח וככל שהפלטפורמה מייצרת יותר מכירות היא מרוויחה יותר ושווה יותר. לכן עסק שמוכר פי 10, לא שווה פי 10 אלא אולי פי 20 כי הוא מרוויח הרבה יותר - הסיבה היא יתרון לגודל.

דורי יבזורי מנכל עמיעד
צילום: דרור ארצי
דוחות

עמיעד עוברת להפסד, עם ירידה בהכנסות וברווח

עמיעד מערכות מים סובלת מנסיבות גיאופוליטיות שמובילים אותה להפסד נקי של 0.9 מיליון דולר, יחד עם ירידה בהכנסות וירידה חדה במדדי הרווחיות, גם צבר ההזמנות ירד

רן קידר |
נושאים בכתבה עמיעד

חברת עמיעד עמיעד -0.08% , העוסקת בייצור מערכות סינון וטיפול במים לחקלאות ולתעשייה, דיווחה על תוצאות הרבעון השני של 2025 ועברה להפסד נקי של כ-0.9 מיליון דולר לרבעון, שינוי כיוון לעומת רווח של כ-0.9 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.  בהתאם, החברה הציגה ירידה של כ-8% בהכנסות, שעמדו על כ-30.5 מיליון דולר, בהשוואה לכ-33.1 מיליון דולר ברבעון השני של 2024. הירידה מיוחסת בעיקר לפעילות מגזר התעשייה, שנפגע מהאטה בסגירת פרויקטים חדשים. במקביל, מגזר ההשקיה דווקא רשם עלייה, אם כי זו לא הצליחה לקזז את הירידה הכללית. הרווח הגולמי ירד ל-9.7 מיליון דולר, צניחה של כ-20% לעומת 12.2 מיליון דולר ברבעון המקביל. מדובר בשחיקה משמעותית, שנובעת משינויים בתמהיל המוצרים, שינויים גיאוגרפיים בהיקפי המכירות, וכן התחזקות השקל מול הדולר שפגעה ברווחיות החברות הבנות, שפועלות מחוץ לישראל (רק כ-9.5% מהמכירות של עמיעד הן בישראל) .

גם הרווח התפעולי של החברה שינה כיוון באותו האופן ברבעון, ועבר להפסד של כ-1.33 מיליון דולר, לעומת רווח תפעולי של כ-1.5 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. הגורמים המרכזיים לכך הם גידול בהוצאות הנהלה וכלליות, עלייה בשכר ועלויות פיתוח, ושחיקת שולי הרווח, הן במגזר התעשייה והן במגזר ההשקיה. ה-EBITDA למחצית הראשונה של 2025 עמד על 3.6 מיליון דולר, ירידה של כ-50% לעומת התקופה המקבילה ב-2024. ועם זאת, עצם העובדה שה-EBITDA נשאר חיובי גם ברבעון עם הפסד תפעולי מצביעה על קיומה של תשתית תפעולית שמאפשרת המשך פעילות יציבה.

תזרים שלילי, שריפת מזומנים ושחיקה בצבר ההזמנות 

על רקע תוצאות הרבעון, קשה להתעלם מהנסיבות החיצוניות. עמיעד מפעילה בטורקיה את חברת הבת FTS, המשמשת מוקד ייצור ושיווק מרכזי לפתרונות סינון מים לתעשייה המקומית ולמדינות שכנות, ובנוסף מייצרת עבור לקוחות גלובליים של הקבוצה. אף שהפסקת הסחר בין טורקיה לישראל יצרה אי ודאות, החברה מדווחת כי לא נרשמה פגיעה מהותית בפעילות, בעיקר משום שרוב פעילות FTS אינה קשורה ישירות לישראל ונמצאו מסלולי אספקה חלופיים. עם זאת, הסביבה הכלכלית והפוליטית בטורקיה, אינפלציה גבוהה, עליות שכר והיחסים הדיפלומטיים מול ישראל, מציבה אתגר שעלול להשפיע על תרומתה של החברה הבת בעתיד.

בנוסף, עליית המכסים על יצוא ישראלי לארה"ב (מ-10% ל-15% החל מאוגוסט) עשויה להכביד על פעילות היצוא בהמשך השנה, גם אם בשלב זה אין לכך השפעה כספית מהותית. החברה ציינה כי תמשיך לעקוב אחרי ההתפתחויות ולבחון דרכי פעולה נוספות. 

במהלך הרבעון השני של 2025 הציגה עמיעד תזרים מזומנים שלילי מפעילות שוטפת בהיקף של כ-1.9 מיליון דולר, נתון שממחיש את הלחץ התפעולי שבו היא נמצאת, היות והוצאות החברה, בעיקר שכר, חומרי גלם ותשלומים לספקים, עלו על התקבולים שהתקבלו מלקוחות במהלך התקופה. נכון ל-30 ביוני 2025 עמד האשראי הבנקאי הקצר־טווח של החברה על כ-22 מיליון דולר, לעומת כ-19.4 מיליון דולר בסוף יוני 2024. במקביל, יתרת המזומנים של החברה ירדה ל-7.1 מיליון דולר בלבד, לעומת כ-12.4 מיליון דולר בסוף 2024.