מנועי בית שמש מזהירה - ההכנסות יירדו ב-15%-20%, הרווח ייפגע
מנועי בית שמש -0.65% הפועלת בייצור, הרכבה והנדסה של מנועי סילון אמנם דיווחה ברבעון הראשון על גידול בהכנסות ובשיעורי הרווח, אבל כבר אז הזהירה שהקורונה עלולה לפגוע בה. הערב מדווחת החברה על צפי לפגיעה משמעותית במהלך הרבעון השני.
על פי הערכת החברה צפויה במהלך שנת 2020, ירידה של 15% עד 20% בהכנסות החברה וזאת לאור התפשטות נגיף הקורונה. כפועל יוצא, גם הרווחיות עתידה להיפגע, וכי עיקר הפגיעה צפויה במגזר החלקים. הירידה בהיקף המכירות נובעת מדחיית הזמנות, ולא מביטול הזמנות. הנהלת החברה מציינת כי צפוי קיצוץ ביתר ההוצאות בהתאם.
מחודש אפריל השנה, המניה ירדה בכ-50%. מאז השיא שנקבע באוקטובר 2019 בעקבות רכישת ״חישולי כרמל״ המניה צמחה בלמעלה מ-70%. עד למגפת הקורונה החברה הציגה צמיחה במכירות ובשיעורי הרווח, אך הפגיעה בענף התעופה בעקבות התפשטות הקורונה צפויה להמשך עוד זמן רב.
הכנסות החברה ברבעון הראשון של 2020 הסתכמו ב-48.8 מיליון דולר, עליה של 25.5% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. בשורה התחתונה החברה דיווחה על רווח נקי של 3.8 מיליון דולר, לעומת 5.7 מיליון דולר ברבעון המקביל בשנת 2019, שם הכירה החברה ברווח הזדמנותי של 3.7 מיליון בעקבות רכישת ״חישולי כרמל, כלומר גם ברווחיות החברה הציגה צמיחה מרשימה.
- האם פרויקט הפינוי-בינוי הענק בבית שמש יבטיח את הגיוון של האוכלוסיה בעיר?
- בית שמש - 2,600 דירות חדשות; צמיחה דמוגרפית מהירה, שוק נדל"ן בר השגה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשנת 2016 הפכה קרן פימי, קרן ההשקעות הפרטיות הגדולה בישראל, לבעלת השליטה בחברה עם 36% החזקה. 33.39% מהחברה מוחזק בידי המוסדיים, שלמרות הקטנת החשיפה לשוק התעופה בחרו להמשיך להחזיק במניות החברה, יתר המניות הם בידי הציבור.
לא סתם הגופים החזקים בישראל משמרים החזקה בחברה. בבעלות החברה שלושה מפעלים, שניים בישראל ואחד בסרביה. החברה בעלת טכנולוגיה מתקדמת בייצור מנועים למטוסים, ובעלת חוזים ארוכי טווח המוערכים בלמעלה מ-2.5 מיליארד דולר. ביניהם חתמה בית שמש חוזים ארוכי טווח לייצור חלקי מנוע, עם חברת Pratt & Whitney המייצרת את מנועי GTF שמותקנים במטוסי Airbus 320, המטוסים המסחריים הנמכרים בעולם.
- 2.ומה פרץ ההתלהבות עכשיו?..ירידה אבל היא טסה עכשיו! (ל"ת)tt 20/07/2020 11:51הגב לתגובה זו
- 1.ירידה בהכנסות 20% וצניה ירדה 70% (ל"ת)שמוליק 20/07/2020 01:51הגב לתגובה זו
- מושקע ותיק 20/07/2020 11:55הגב לתגובה זוככל הנראה אין חיסון בשנת2020 כך שענף התעופה בכלל לא הולך להרים את הראש כשנתיים לפחות... מלא חברות פושטות רגל משמע מלא חברות שמוכרות מטוסים בזול משמע ירידה משמעותית ביותר בביקוש למוצרי תעופה חדשים. תחשוב מעבר.
- שמוליק 20/07/2020 13:21החיסון בסין ורוסיה מוכן, עוד חודשיים הם מחסנים. החיסון הבריטי גם מוכן. המערב יהיה בלחץ מזה שרוסיה וסין כבר מחסנים ויזרזו את החיסונים. החיסונים כבר עברו שלב 2 שזה בטיחות, עכשיו שלב 3 שזה יעילות. וגם בלי חיסון עוד 3 חודשים מלא מקומות כבר מחוסנים בחסינות העדר. בקיץ הבא התעופה תחזור ב100% כבר
- הזדמנות פז (ל"ת)20/07/2020 11:20הגב לתגובה זו
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל
אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה
קבוצת אלקטרה אלקטרה 1.18% , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.
לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.
220 שערים בשלוש טבעות
הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.
מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.
- בשורה ירוקה: יוזמה להקמת מתקן ראשון בישראל לייצור אנרגיה מפסולת
- רמ"י משיקה מכרז בלהבים: 254 מגרשים לחיילי מילואים ולנכי צה"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסגרת פעילות הזכיין, קבלן האגרה הטכנולוגי בפרויקט יהיה TransCore LP מארה"ב. החברה אחראית על הקמת המערכת הטכנולוגית לזיהוי הרכבים, לרבות תוכנת האגרה, המצלמות, התאורה ושאר הרכיבים הרלוונטיים. TransCore היא זו שמיישמת
גם את מערכת מס הגודש במנהטן שבניו יורק, מה שמוסיף לפרויקט הישראלי ניסיון שנצבר באזור עירוני צפוף ומורכב אחר.

טבע מגישה בקשה ל‑FDA לזריקה חודשית לסכיזופרניה
החברה מבקשת אישור לשיווק אולנזאפין בהזרקה תת עורית ארוכת טווח, על בסיס ניסוי שלב 3
טבע מדווחת כי הגישה לרשות המזון והתרופות האמריקאית, ה-FDA בקשה לאישור תרופה לאולנזאפין בהזרקה ארוכת טווח, תחת שם הקוד TEV‑749. מדובר בפורמולציה תת עורית שניתנת פעם בחודש למבוגרים עם סכיזופרניה. הבקשה נשענת על תוצאות ניסוי שלב 3 בשם SOLARIS, שכלל מעקב יעילות ובטיחות לאורך שנה, תוך השוואה לטיפול פלצבו בתקופה הראשונית ובהמשך המשך טיפול בקבוצות מינון שונות. לפי החברה, הנתונים הראו שמירה על יעילות קלינית ופרופיל בטיחות דומה לטבליות אולנזאפין הקיימות, וגם סבילות טיפולית שמאפשרת מתן מתמשך.
מדובר בניסיון ממוקד של טבע לבנות לעצמה מעמד יציב בתחום ה‑LAI זריקות ארוכות טווח, שנחשב לאחד המקומות שבהם יש ערך מוסף אמיתי לחברת תרופות: מוצרים מורכבים יותר, חסמי כניסה גבוהים, ותמחור טוב יותר מגנריקה רגילה. זה גם משתלב עם המסר שטבע מנסה להעביר בשנים האחרונות: חיזוק הצינור החדשני, גיוון ההכנסות, ופחות תלות במחזוריות של תחרות על מחירים.
אולנזאפין הוא טיפול ותיק ומרכזי בסכיזופרניה, עם שימוש רחב בעולם בגלל יעילות גבוהה ויכולת לייצב סימפטומים. אבל הטיפול היומי סובל מחיסרון בסיסי: בעיית היענות. סכיזופרניה היא מחלה כרונית עם תקופות רגיעה ונסיגה, ובפועל רבים מהמטופלים מפסיקים טיפול חלקית או לגמרי, מה שמוביל להחמרה ולחזרה לאשפוז. כאן נכנסת הזריקה החודשית, רעיון שמכוון להפחית את הצורך בנטילה יומיומית ולהקטין את הסיכון ל”חורים” בטיפול. אם כי חשוב לזכור שגם זריקה אחת לחודש דורשת מסגרת רפואית יציבה ומעקב, ולכן היא לא פתרון קסם לכל מטופל, אבל עבור אוכלוסייה רחבה היא יכולה לשנות את התמונה.
בטבע מדגישים שהמוצר מיועד לתת מענה לפער מוכר בשוק: חולים שמגיבים טוב לאולנזאפין אבל מתקשים להתמיד בכדורים.
לאחרונה ה-FDA רשות המזון והתרופות האמריקאית אישרה להרחיב את השימוש בתרופה יוזדי (Uzedy) של טבע גם לטיפול בחולי הפרעה דו-קוטבית בגילאי 18 ומעלה. התרופה, שהושקה במאי 2023 ואושרה עד כה רק לטיפול בסכיזופרניה, מציגה כעת פוטנציאל מסחרי רחב בהרבה. יוזדי היא זריקה תת-עורית המבוססת על ריספרידון בתצורת שחרור מושהה, שפותחה בטכנולוגיית SteadyTeq של חברת מדינסל הצרפתית. הטכנולוגיה מאפשרת שחרור מבוקר ואחיד של החומר הפעיל, כך שהשפעתו מתחילה תוך 6-24 שעות מההזרקה ונמשכת כחודש שלם.
- אופנהיימר: אפסייד של 30% בטבע
- האם טבע היא הזדמנות? סמנכ"ל הכספים של טבע: “הוכחנו שהאסטרטגיה שלנו עובדת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האישור החדש מאפשר שימוש ביוזדי כטיפול בודד או בשילוב עם ליתיום או Dyzantil, ופותח בפני טבע שוק של כ-3.4 מיליון אמריקאים הסובלים מהפרעה דו-קוטבית. המחלה, הידועה גם כמאניה-דיפרסיה, מהווה אתגר טיפולי מורכב בשל התנודתיות הקיצונית במצבים הנפשיים ושיעור ההיענות הנמוך לטיפול מתמשך. הזרקה חודשית כמו יוזדי מפחיתה משמעותית את שיעור ההפסקות בטיפול ובכך מצמצמת את הסיכון להחמרות במצב הנפשי, התקפים, אשפוזים ואף ניסיונות אובדניים. על פי נתוני טבע, 80% מהחולים שעוברים מטיפול אוראלי ליוזדי ממשיכים בטיפול בהצלחה.
