רמי לוי
צילום: Bizportal

בא לשכונה: רמי לוי רוכש 20% מקופיקס לפי שווי של 105 מיליון שקל

במסגרת העסקה, תינתן לרמי לוי האופציה להגדיל במשך שנתיים את חלקו, בשתי פעימות, ולהפוך לבעל המניות הגדול בקופיקס
נועם בראל | (7)
נושאים בכתבה קופיקס רמי לוי

רמי לוי מתרחב לחנויות עירוניות. הלילה, בעסקה הראשונה של שנת 2018, דיווחה רמי לוי על רכישת 20% ממניות קופיקס גרופ לפי שווי חברה של 105 מיליון שקל (דיסקאונט של 8.7% על מחיר השוק). 

עוד במסגרת העסקה, תינתן לרמי לוי האופציה להגדיל במשך שנתיים את חלקו, בשתי פעימות, ולהפוך לבעל המניות הגדול בקופיקס, כשבהמשך יוכל להגדיל את חלקו ל- 50.01% ממניות קבוצת קופיקס. 

סביר להניח כי אם העסקה אכן תצא לפועל, יסב רמי לוי את סניפי קופיקס לסניפים של הרשת השכונתית שלו - 'רמי לוי בשכונה' אשר מפעילה כרגע רק סניף אחד בירושלים. המשמעות האמיתית של ההודעה היא בעצם חיסול רשת קופיקס שלא הצליחה להתרומם.

השלמת העסקה כפופה לאישור האסיפה הכללית של החברה, למינוי דירקטור שיומלץ ע"י רמי לוי, תיקון תקנון החברה ואישור הממונה על ההגבלים העסקיים. נזכיר כי, לפני כשנה וחצי ניסה רמי לוי לרכוש את רשת מגה ולהכנס לתחום המרכולים העירוניים דרך מגה בעיר, מהלך שנבלם ע"י רשות ההגבלים העסקיים, עך כעת נראה שלוי מצא דרך בכל זאת להכנס לתחום אליו כיוון.

קופיקס כוללת 134 סניפים של רשת בתי הקפה קופיקס ו-50% מרשת הסופרמרקטים סופר קופיקס, אשר מפעילה 30 סניפים. ה-50% הנותרים מוחזקים בידי קרן ההשקעות גרין לנטרן שבבעלות ריצ'י הנטר, יוסף אליאש ודני בן-רעי.

גיל דטנר, אנליסט תקשורת וקמעונאות בלאומי שוקי הון: "ההיגיון מאחורי החיבור לקופיקס, שמספקת לחברה תשתית קמעונאית קיימת, נשען על העובדה שהכניסה לערים לוקחת זמן - היות ולא פשוט למצוא מיקומים איכותיים במרכזים העירוניים. לקופיקס 30 מרכולים בגודל ממוצע של כ-200 מ"ר, ו-120 נקודת מכירת קפה (גודל של כ-30-40 מ"ר).

בתשעת החודשים הראשונים של השנה, קופיקס הציגה מכירות של 230 מיליון שקל, לצד איזון תפעולי - בהשוואה למכירות של 183 מיליון שקל בתקופה המקבילה, ורווח תפעולי של 7.7 מיליון שקל. עיקר ההתעניינות של רמי לוי הוא במרכולים, כאשר פעילות בתי הקפה מהווה אופציה לערוץ הפצה נוסף. אנו מאמינים כי רמי לוי תוכל לשפר משמעותית את פעילות המרכולים, דרך הניסיון והידע שהיא מביאה בתחום קמעונאות המזון, וכן דרך כוח הקנייה שלה."

קיראו עוד ב"שוק ההון"

"נשאלת השאלה, האם המודל של חנויות קטנות של כ-200 מ"ר, הוא נכון עבור רמי לוי כאמצעי לתקוף את ההגמוניה של שופרסל ויינות ביתן בתוך העיר. רמי לוי בעצמה התכוונה לפתוח חנויות של כ-300-700 מ"ר בעיר. לא ניתן לומר כרגע, אך מה שכן, פורמט חנויות הנוחות תופס נתח שוק הולך וגדל בקמעונאות המזון בעולם, ואם הפעילות החדשה תנוהל נכון, סביר להניח כי רמי לוי תצליח בפורמט הזה. בשורה התחתונה: עסקה הגיונית, עם כניסה שמרנית ותמחור אטרקטיבי."

נזכיר כי, קופיקס פרסמה לאחרונה את תוצאותיה הכספיות לרבעון השלישי והציגה הפסד של 832 אלף שקל, ירידה של מעל 50% מהרבעון המקביל אשתקד.  ובכלל - הרשת פשוט לא הצליחה לספק את מה שהבטיחה - רשת הדיסקאונט לא באמת הצליחה למכור קפה ב-5 שקלים וגם להרוויח, וגם ב-6 שקלים זה לא עובד. למעשה, צריך לעשות אבחנה בין הרשת עצמה לבין הזכיינים. בעוד הרשת כבר בהתחלה הצליחה להרוויח, הרי שהזכיינים לא (בעיקר בגלל התשלומים לרשת), אבל זה לא החזיק מים, ובסופו של דבר - גם הרשת עברה לשורה תחתונה אדומה.

רשת חנויות רמי לוי שיווק השיקמה, פעילה בתחום קמעונאות המזון בישראל ומפעילה סניפי דיסקאונט. רמי לוי מקפידה שסל המוצרים הנמכר בסניפיה, יהיה הזול ביותר בהתייחס לתחרות המקומית בסביבתו של כל סניף.באמצעות חברות בת, משווקת רמי לוי שירותים של תקשורת סלולארית ומוכרת מוצרי קצה לציבור, וכן מפעילה שירותי שיחות בינלאומיות.

   

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    עידן 01/01/2018 21:19
    הגב לתגובה זו
    עניין של זמן ....
  • 5.
    שומר נפשו ירחק. 01/01/2018 11:43
    הגב לתגובה זו
    קופיקס =סוכר,נתרן,שומנים רעילים,צבעי מאכל מסרטנים . בתאבון !!!!!
  • גל 01/01/2018 15:27
    הגב לתגובה זו
    כלקוח, התחרות הזו מלחיצה אתכם ובצדק.
  • 4.
    משה 01/01/2018 10:10
    הגב לתגובה זו
    חייב להיות תחקיר לגבי התלונות על קרן הגשמה ,תרימו את הכפפה והכל יצוף .
  • 3.
    מאיר 01/01/2018 09:28
    הגב לתגובה זו
    זהירות מנסיון
  • 2.
    קופיקס? ביג דיל. סיבוב מזהיר של כץ (ל"ת)
    מאיר 01/01/2018 09:25
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מאיר 01/01/2018 09:21
    הגב לתגובה זו
    הלך לי כל הכסף . אפילו את הקרן הם לא מחזירים . רבי מוכר עסקים ולנו נמחק הכסף
ראסל אלוונגר (שלומי יוסף)
צילום: ראסל אלוונגר (שלומי יוסף)

טאואר זינקה ב-17% - מה אמר ראסל אלוונגר שהרים את המניה?

מנכ"ל שהציל חברה והביא אותה לשווי של 11 מיליארד דולר, מניה שמזנקת למכפילי רווח שלא היו בעבר, מסיבת AI ענקית שלא ברור אם אנחנו בתחילתה, באמצע או בסופה

אבישי עובדיה |

הדוחות של טאואר טאואר 4.53%   טובים מאוד, התחזית חזקה (מנכ"ל טאואר: "אנחנו נמצאים בעמדה חזקה - טכנולוגיות הליבה כולן מציגות צמיחה שנתית"). המניה זינקה ב-17% ל-98.2 דולר, שווי של 11 מיליארד דולר. דווקא בשווי הזה כדאי להזכיר לכולם שהקמת טאואר בארץ בתחילת שנות ה-90', שזה אומר הקמת מפעל ייצור שבבים בישראל, היתה רעיון כושל. כוח העבודה פה יקר ואין שום יתרון תחרותי מול המפעלים בעולם. טאואר הקימה מפעל שכולו סובסידיות מהמדינה ואחר כך עוד מפעל שכולו סובסידיות מהמדינה. היא הרוויחה כששוק השבבים המחזורי היה טוב והפסידה פי 5 כשהוא היה למטה. 

היא עברה הסדר חוב. היא קיבלה הנשמה מהמדינה וממשפחת עופר. ואז הדירקטוריון קיבל את ההחלטה שבדיעבד הצילה את החברה והפכה אותה לענקית במונחים מקומיים - לגייס את ראסל אלוונגר כמנכ"ל. אלוונגר קיבל לפני 20 שנה חברה כושלת וידע לנתב אותה לשני מקומות שהצילו אותה - לנישות שבהן יש לה מומחיות (כי הגדולות לא פעלו בנישות) ולפעילות ייצור בחו"ל. טאואר בזכותו היא חברה גלובלית, רווחית, צומחת, עם נוכחות באחד התחומים החשובים בעולם - שבבים.

מניית טאואר זינקה פי 2 מאז פרסום הדוח הקודם, והיא במחיר של יותר מכפול מזה שאינטל רצתה לרכוש את החברה. רכישה שלא יצאה לפועל כי הסינים התנגדו. בהתחלה המשקיעים חששו והמניה ירדה מתחת ל-30 דולר, שנתיים אחרי, הם מאוד מרוצים. 

תחום השבבים מחולק באופן גס לשניים - תחום הייצור ותחום הפיתוח. הפיתוח הוא הקצפת. אנבידיה מפתחת שבבי AI ומוכרת אותם ברווחיות גולמית של מעל 80% כי יש למוצר-לשבב ערך גדול ויתרונות טכנולוגיים. בייצור יש לרוב תחרות גדולה. יש טכנולוגיות ייצור שונות, אבל בסוף מזמין השבב יכול לעשות זאת בכמה מקומות. זאת פעילות שלא אמורה להניב רווחיות גבוהה, סוג של קומודיטי. אבל, על רקע המחסור בשבבים, הרווחיות עלתה בשנים האחרונות. טאואר גם פועלת כאמור בנישות שבהן הרווחיות טובה יותר, ומסתבר שיש בכל זאת הבדלי איכות משמעותיים בין יצרנים שונים. 

חוץ מזה, אלו הסכמים שעוטפים את הלקוח. חברה שרוכשת שבבים מיוחדים שהיא עיצבה וטאואר ייצרה, תמשיך לרכוש את השבבים האלו מטאואר במקביל לגידול בהיקף המכירות שלה, וזה יחלחל לגידול בפעילות טאואר. כלומר כשמארוול שהיא לקוחה מדווחת על גידול במכירות זה יכול לחלחל לטאואר. 

קרדיט אלעד גוטמן מנכ״ל בזק- ניר דוד ויור בזק- תומר ראב״דקרדיט אלעד גוטמן מנכ״ל בזק- ניר דוד ויור בזק- תומר ראב״ד

סרצ'לייט נערכת לצאת מבזק - נתניהו חתם על ההיתר למכירת המניות

הקרן האמריקאית תוכל למכור את מלוא אחזקותיה בתוך שנתיים ולרדת מתחת ל־5%; לראשונה, בזק תתנהל כחברה ללא בעל שליטה יחיד

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה בזק ניר דוד

ראש הממשלה בנימין נתניהו חתם על ההיתר שמאפשר לקרן סרצ'לייט לרדת מהשליטה בבזק בזק -0.48%  , הצעד האחרון שנדרש כדי להשלים את השינוי המבני בחברת התקשורת. החתימה סוגרת הליך רגולטורי של חודשים ארוכים, שבו עבר המסמך בין משרד התקשורת, משרד הביטחון והשב"כ.


עם חתימת ראש הממשלה, הקרן האמריקאית יכולה מעתה למכור את אחזקותיה בבזק, שהן כיום כ־15.9% ממניות החברה  ולרדת בהדרגה גם מתחת לרף של 5%, מבלי להזדקק להיתרים נוספים. כלומר, בזק תצטרף לשורה מצומצמת של חברות בורסאיות גדולות בישראל שפועלות ללא גרעין שליטה.


החתימה של נתניהו מגיעה לאחר שאושרה קודם על ידי שר התקשורת שלמה קרעי, שקידם את המהלך במשרדו, וכן לאחר הסכמת שר הביטחון ישראל כ"ץ והשב"כ. יחד, האישור המשולב של שלושת הגורמים מהווה את התנאי הסופי הדרוש לפי רישיון בזק. ההיתר החדש מאפשר לסרצ'לייט למכור את מניותיה בבורסה כבר החל ממחר. לקרן יינתן פרק זמן של עד שנתיים כדי להשלים את המכירה ולרדת מתחת ל־5% מהון החברה. בתקופת המעבר תוכל להותיר נציג אחד בדירקטוריון בזק, בעוד שני הדירקטורים הנוספים מטעמה יתפטרו.


בשלב זה מחזיקה סרצ'לייט בשליטה בבזק יחד עם השותף הישראלי דוד פורר, באמצעות חברת ביקום. שני הצדדים מבצעים בשנה האחרונה מהלך מכירה מדורג: במרץ נמכרו כ־5% מהמניות בכ־950 מיליון שקל, ובספטמבר עוד כ־5.7% תמורת כ־965 מיליון שקל. העסקאות הללו צמצמו את אחזקות הקרן מ־27% ל־15.9%, והן צפויות להמשיך עד ליציאה מלאה. ההיתר החדש מבטל את מגבלת המכירה בתקופת החסימה ,מהלך חריג בהסכמים מסוג זה ומאפשר לסרצ'לייט למכור גם במהלך תקופה זו, בכפוף לתיאום עם החתמים.


בזק תפעל לראשונה ללא גורם שליטה יחיד

עזיבת הקרן צפויה לשנות את מבנה הניהול בבזק. לראשונה בתולדותיה, החברה תפעל ללא גורם שליטה יחיד, אלא תחת בעלות מבוזרת של גופים מוסדיים ומשקיעים מהציבור. זהו מודל פחות שכיח בחברות תשתית מפוקחות, אך מקובל יותר בשווקים מפותחים. במשרד התקשורת מעריכים כי השינוי יגביר את השקיפות ויחזק את המשילות התאגידית בחברה. מנגד, יש מי שמזהירים כי ניהול ללא גורם מרכזי עשוי להקשות על קבלת החלטות מהירה ולדרוש תיאום הדוק יותר בין בעלי המניות.