ניתוח

הקרב על המדד: לפחות 2 מניות ייצאו מהמעו"ף בעדכון הקרוב - הנה הצפי כעת

היום מונה המעו"ף 27 חברות. ביוני - שתיים יודחו ממנו. Bizportal משרטט תמונת מצב של המדדים בת"א
תומר קורנפלד | (9)
נושאים בכתבה עדכון המדדים

מניית אורמת טכנו 0.03%  החלה להיסחר היום במדד ת"א-25 כאשר לאחר הצטרפותה כבר מונה המדד לא פחות מ-27 מניות (בתחילת השנה הצטרפה גם קנון -0.26% שפוצלה מהחברה לישראל). אמנם הדרך עד עדכון המדדים הבא היא ארוכה, אבל לכולם ברור שיהיה זה עדכון דרמטי - שכן לפחות 2 מניות מעו"ף ייצאו. המועד הקובע לעניין עדכון המדדים הבא הוא שערי המניות הממוצעים בין ה-15 במאי ל-30 במאי.

מדד המעו"ף. כאמור, מדד המעו"ף מונה כיום 27 מניות. המשמעות הינה כי שתי מניות לפחות ייאלצו לעזוב את המדד. מחוץ למעו"ף אין נכון להיום אף מועמדת שיכולה להיכנס למדד כאשר המניה שאינה במעו"ף עם השווי הגבוה ביותר היא אלוני חץ הממוקמת במקום ה-27. ונזכיר כי בעדכון האחרון נפלטו מהמדד המניות סלקום ופרטנר.

מי שצפויה לעזוב בוודאות גבוהה את המדד היא קנון אשר נמצאת במקום ה-31 בבורסה במונחי שווי שוק עם שווי של 3.6 מיליארד שקל. המניה השנייה שתיפלט מהמדד היא המניה שתהיה עם השווי הנמוך ביותר מבין יתר 26 המניות במדד. המניות המועמדות לכך הינן בינלאומי 0.56% (4.93 מיליארד שקל), מליסרון -0.79% (5.08 מיליארד שקל), מגדל ביטוח (5.15 מיליארד שקל) ופז נפט (5.16 מיליארד שקל). 

מדד ת"א 75. לאחר מחיקת מניית אורמת - מדד ת"א 75 מונה 75 חברות (שפיר הנדסה 1.74% הצטרפה למדד במסלול המהיר). עם זאת, מאחר ושתי מניות ייגרעו ממדד המעו"ף אל מדד ת"א 75 - לפחות שתי חברות ייאלצו לצאת מן המדד. מדובר בשתי החברות עם שווי השוק הנמוך ביותר במדד ת"א 75.

נכון להיום, שלושת המניות בשווי הנמוך ביותר בקרב מדד ת"א 75 הן פרוטליקס (692 מיליון שקל), דיסקונט השקעות 1.26% (699 מיליון שקל) ואשטרום נכסים (708 מיליון שקל). ככל שהמצב הנוכחי יישמר - שתיים מבין החברות ייאלצו להיפרד מן המדד למרות שדירוג החברות מאפשר להן להיכלל במדד ת"א 100 (מיקום טוב יותר מ-115 במונחי שווי שוק).

נכון להיום, אף מניה מקרב מניות היתר 50 לא מצליחה להתברג במקום אשר יבטיח כניסה וודאית למדד ת"א 100. המניה במקום הטוב ביותר היא אודיוקודס -1.68% אשר מדורגת במקום ה-89 במונחי שווי שוק ואחריה מיטרוניקס 0% עם שווי של 862 מיליון שקל שנמצאת במקום ה-93. 

סיכום. נכון, יש עוד זמן רב עד לקביעת הרכב המדדים בבורסה. שינויים רבים עוד עלולים לצוץ. כך למשל, בעדכון האחרון חברת נייר חדרה פרסמה מספר שבועות לפני היום הקריטי דו"חות כספיים מאכזבים ביותר והמניה מצאה את עצמה בתוך מספר שעות במיקום אשר אינו מאפשר למניה להיות במדד ת"א 100.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    לא לנגוע בטאואר ולא דלק רכב -קנו פריגו,טבע,לאומי. (ל"ת)
    אליניב 16/02/2015 07:10
    הגב לתגובה זו
  • גם אני פריגו (ל"ת)
    איתן 16/02/2015 09:09
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    מדד שאנו שולטים -קנו רציו ולאומי- ואלוני חץ,תתרחקו מבזק (ל"ת)
    מיכה 16/02/2015 07:09
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    המדד הזה כבר לא משהו -אל תגעו בבזק,לא פועלים,לא במדד. (ל"ת)
    אלן 16/02/2015 07:08
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    ננדוס 16/02/2015 01:51
    הגב לתגובה זו
    של שרון די סטפאנו
  • מה כתוב בקיצור? (ל"ת)
    יעקב 08/04/2015 09:21
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    סוחר חתיך 15/02/2015 22:34
    הגב לתגובה זו
    בחול מעולה אם ככה הדבר היא בדרך הנכונה יאאאלה פינוק 50% משער 1975 לשער 3000 מהר מאוד!!!אבל מה אני מבין חחחקפ קנון נמכרה כבר
  • 2.
    קולפלנט הדבר הבא !! (ל"ת)
    סמי בורקס 15/02/2015 20:50
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אר 15/02/2015 17:43
    הגב לתגובה זו
    אחזקות הציבור באידיבי פיתוח ירדו בעקבות הנפקת הזכויות אל מתחת ל 25% ולכן נכון לעכשיו היא יוצאת מהמאגר.
נשיא המדינה לשעבר, רובי ריבלין. קרדיט: רשתות חברתיותנשיא המדינה לשעבר, רובי ריבלין. קרדיט: רשתות חברתיות

אלקטריאון: כניסתו ויציאתו של רובי ריבלין

ארבע שנים, הרבה ציפיות ומעט תוצאות: מסע הכניסה והיציאה של ריבלין מאלקטריאון הסתיים בקול ענות חלושה, ללא הישגים לצד ירידת ערך ומשקיעים מאוכזבים

רן קידר |

אי שם בקיץ 2021, חודש לאחר שסיים את תפקידו כנשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין מונה לנשיא חברת אלקטריאון אלקטריאון 0%  , מפתחת הטכנולוגיה לטעינת רכבים חשמליים תוך כדי נסיעה. החברה, שנסחרה אז בשווי של כ־1.6 מיליארד שקל לאחר זינוק חד בתקופת הקורונה, ציפתה שריבלין יפתח עבורה דלתות ברחבי העולם, יחזק קשרים מול ממשלות ויגביר את אמון המשקיעים, וזאת למרות שהחברה עדיין לא הציגה הכנסות מהותיות. המשקיעים, שציפו למימושים בינלאומיים ולחוזים משמעותיים, קיוו שכניסתו של ריבלין תבלום את הירידה במניה, שהחלה עוד לפני כן בעקבות צמיחה איטית מהצפוי בפרויקטים המסחריים. 

והנה, קצת יותר מארבע שנים לאחר ההצטרפות, החברה הודיעה על סיום תפקידו של ריבלין כנשיא וכחלק מהדירקטריון ובזאת מושלם מהלך שלא הניב פירות, בטח לא לחברה ולמשקיעים בה. שכרו של ריבלין מעולם לא פורסם, אך ניתן רק לשער שהוא כן יצא נשכר מהמהלך שהושלם אתמול.

לא חתונה קתולית 

גם לאחר הצטרפות ריבלין, ולמרות הציפיות, אלקטריאון התקשתה להציג פריצת דרך מסחרית. המניה המשיכה להידרדר. ריבלין, לעומתה, לא חיכה וכמעט במקביל לכניסתו לתפקיד, השתתף בקמפיין פרסומי למותג "יכין", מהלך שעורר ויכוח ציבורי לגבי אדם שמילא תפקיד ממלכתי בכיר זמן קצר קודם לכן.

אלקטריאון, מצידה, לא הסתפקה בריבלין, ובהמשך למאמציה של אלקטריאון בחיפוש אחר השפעה גלובלית, בתחילת 2022, הודיעה החברה על צירופו של קורט ג'ונסון, יו"ר מועצת ניו יורק לשעבר, כיועץ אסטרטגי. החברה זיהתה את ארה״ב, ובעיקר את ניו יורק, כשוק יעד מרכזי לטכנולוגיה שלה, והקמת חברת בת בארה"ב נועדה לתמוך בכך.

ועדיין, למרות כל המאמצים, המניה המשיכה להידרדר ובסך הכל הציגה ירידה של כ-66% מאז מינוי ריבלין, ושווי השוק שלה כיום עומד על כ-733 מיליון שקל. החברה עדיין מציגה גידול בהוצאות ושריפת מזומנים, ולא מזמן החדשנות שבמוצר שלה התערערה, לאור פתרון טכנולוגי אחר של BYD, שהציגה טעינה מהירה שמייתרת את הפתרון של אלקטריאון (למרות שזו טענה שהדבר אינו פוגע בה). 

צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, צילום: שלומי יוסףצביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, צילום: שלומי יוסף
הוועידה הכלכלית

"סגרנו את הייצור בישראל כי הגבינה זזה"

״ישראל היא אי צרכני״ אומר מנכ״ל אלקטרה צריכה, צביקה שווימר בועידה הכלכלית של ביזפורטל; למה הצריכה בישראל לא נעצרת? "200 אלף תינוקות בשנה – זו עיר חדשה" ; ״אנחנו כבר לא ‘חברת חשמל ומזגנים’. אנחנו קבוצה קמעונאית עם DNA בינלאומי״
מנדי הניג |
נושאים בכתבה צביקה שווימר

בוועידה הכלכלית השביעית של ביזפורטל אנחנו מנסים לענות על השאלה - האם הגאות שראינו בשוק המניות מגובה במה שקורה בשטח. עונת הדוחות לרבעון השלישי האחרונה שחתמנו בתחילת השבוע מספרת על ענפים שגילו חסינות. מגזר הפיננסים מוביל נהנה ממרווחי ריבית חריגים וגאות בשווקים התפיחה את תיקי הנוסטרו חברות ההביטוח ובתי ההשקעות. אבל רצינו לשמוע מכלי ראשון איך כל מי שנמצא בחזית - ממקבלי החלטות וכלכלנים ועד מנכ"לים של חברות ציבוריות, אנשי תעשייה, הייטק ונדל"ן מסתכלים על הדברים. אנחנו שואפים לשרטט את המצב בשטח וגם נחשוף כאן בקרוב את המדד שיצרנו שמנתח את ההזדמנויות במניות שצלחו את התקופה הכי טוב ויש להן פוטנציאל טוב להמשיך ולטפס.

מי שפתח את הועידה היה פרופ’ צבי אקשטיין ראש מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מבחינתו התמונה רחוקה מלהיות ורודה. כבר יותר מעשור, הוא סיפר, המכון שלו עוקב אחרי הכלכלה הישראלית דרך פריזמה ביטחונית, כל מודל כלכלי נפתח קודם כל בסיכונים הבטחוניים ואחר כך מוסיפים את השכבות הכלכליות. בחודשים האחרונים הוא אומר שלמרות שזה נראה שאנחנו ברגיעה ״יש סיכוי לסיבוב נוסף באיראן, עם צורך בהסדרה בצפון ועם עזה שתישאר תהליך ארוך שנים״. גם בתרחיש האופטימי ישראל תישאר סביב "הקו הצהוב" לפחות חמש שנים זה הולך להכביד על התקציב וההוצאות הבטחוניות עם רמת כוננות גבוהה.

אקשטיין ניתח את נתוני המקרו והוא לא נשמע מעודד במיוחד. הצמיחה שאנחנו רואים בתמ״ג לדעתו נשענת כמעט לחלוטין על הוצאות הביטחון והיצוא הביטחוני. “כשמנטרלים את זה״, הוא מדגיש, “מבינים שהמשק האמיתי - הפריון, התעסוקה האזרחית, העסקים הקטנים והבינוניים - נמצא במצב שמחייב התגייסות מלאה״. הוא דיבר על פריון שנפגע ממלחמה וממילואים, על מגזר ציבורי לא יעיל, על תשתיות מדשדשות, על יוקר מחיה “קיצוני״, ועל כך שמעמד הביניים נשחק עד כדי סכנה לנטישה של אוכלוסיות איכותיות.

למרות זאת, אקשטיין הציג גם נקודת אור. אם הממשלה תאמץ רפורמות תומכות צמיחה, ב-2026 החוב-תוצר עשוי להתחיל לרדת והמשק יוכל להשיב לעצמו מסלול של צמיחה בת-קיימא. אבל במידה ולא: ״ללא רפורמות - נדרדר לצמיחה של כשני אחוזים״ הזהיר.

ומתוך האזהרות האלה עברנו למושב ב׳. אל השטח עצמו. אל החנויות, אל מרכזי הקניות, אל ההתנהגות של הצרכנים. כולנו יודעים שהארנק הישראלי הוא לעיתים המדד הכי טוב למה שקורה וכאן פגשנו את צביקה שווימר, מנכ"ל אלקטרה צריכה אלקטרה צריכה 0.09%   - שאלנו אותו מה קורה מעבר לגרפים - ואיך נראה המשק הישראלי דרך עיני אחת מקבוצות הקמעונאות הגדולות במדינה.