ניתוח

הקרב על המדד: לפחות 2 מניות ייצאו מהמעו"ף בעדכון הקרוב - הנה הצפי כעת

היום מונה המעו"ף 27 חברות. ביוני - שתיים יודחו ממנו. Bizportal משרטט תמונת מצב של המדדים בת"א
תומר קורנפלד | (9)
נושאים בכתבה עדכון המדדים

מניית אורמת טכנו 0%  החלה להיסחר היום במדד ת"א-25 כאשר לאחר הצטרפותה כבר מונה המדד לא פחות מ-27 מניות (בתחילת השנה הצטרפה גם קנון 0% שפוצלה מהחברה לישראל). אמנם הדרך עד עדכון המדדים הבא היא ארוכה, אבל לכולם ברור שיהיה זה עדכון דרמטי - שכן לפחות 2 מניות מעו"ף ייצאו. המועד הקובע לעניין עדכון המדדים הבא הוא שערי המניות הממוצעים בין ה-15 במאי ל-30 במאי.

מדד המעו"ף. כאמור, מדד המעו"ף מונה כיום 27 מניות. המשמעות הינה כי שתי מניות לפחות ייאלצו לעזוב את המדד. מחוץ למעו"ף אין נכון להיום אף מועמדת שיכולה להיכנס למדד כאשר המניה שאינה במעו"ף עם השווי הגבוה ביותר היא אלוני חץ הממוקמת במקום ה-27. ונזכיר כי בעדכון האחרון נפלטו מהמדד המניות סלקום ופרטנר.

מי שצפויה לעזוב בוודאות גבוהה את המדד היא קנון אשר נמצאת במקום ה-31 בבורסה במונחי שווי שוק עם שווי של 3.6 מיליארד שקל. המניה השנייה שתיפלט מהמדד היא המניה שתהיה עם השווי הנמוך ביותר מבין יתר 26 המניות במדד. המניות המועמדות לכך הינן בינלאומי 0% (4.93 מיליארד שקל), מליסרון 0% (5.08 מיליארד שקל), מגדל ביטוח (5.15 מיליארד שקל) ופז נפט (5.16 מיליארד שקל). 

מדד ת"א 75. לאחר מחיקת מניית אורמת - מדד ת"א 75 מונה 75 חברות (שפיר הנדסה 0% הצטרפה למדד במסלול המהיר). עם זאת, מאחר ושתי מניות ייגרעו ממדד המעו"ף אל מדד ת"א 75 - לפחות שתי חברות ייאלצו לצאת מן המדד. מדובר בשתי החברות עם שווי השוק הנמוך ביותר במדד ת"א 75.

נכון להיום, שלושת המניות בשווי הנמוך ביותר בקרב מדד ת"א 75 הן פרוטליקס (692 מיליון שקל), דיסקונט השקעות 0% (699 מיליון שקל) ואשטרום נכסים (708 מיליון שקל). ככל שהמצב הנוכחי יישמר - שתיים מבין החברות ייאלצו להיפרד מן המדד למרות שדירוג החברות מאפשר להן להיכלל במדד ת"א 100 (מיקום טוב יותר מ-115 במונחי שווי שוק).

נכון להיום, אף מניה מקרב מניות היתר 50 לא מצליחה להתברג במקום אשר יבטיח כניסה וודאית למדד ת"א 100. המניה במקום הטוב ביותר היא אודיוקודס 0% אשר מדורגת במקום ה-89 במונחי שווי שוק ואחריה מיטרוניקס 0% עם שווי של 862 מיליון שקל שנמצאת במקום ה-93. 

סיכום. נכון, יש עוד זמן רב עד לקביעת הרכב המדדים בבורסה. שינויים רבים עוד עלולים לצוץ. כך למשל, בעדכון האחרון חברת נייר חדרה פרסמה מספר שבועות לפני היום הקריטי דו"חות כספיים מאכזבים ביותר והמניה מצאה את עצמה בתוך מספר שעות במיקום אשר אינו מאפשר למניה להיות במדד ת"א 100.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    לא לנגוע בטאואר ולא דלק רכב -קנו פריגו,טבע,לאומי. (ל"ת)
    אליניב 16/02/2015 07:10
    הגב לתגובה זו
  • גם אני פריגו (ל"ת)
    איתן 16/02/2015 09:09
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    מדד שאנו שולטים -קנו רציו ולאומי- ואלוני חץ,תתרחקו מבזק (ל"ת)
    מיכה 16/02/2015 07:09
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    המדד הזה כבר לא משהו -אל תגעו בבזק,לא פועלים,לא במדד. (ל"ת)
    אלן 16/02/2015 07:08
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    ננדוס 16/02/2015 01:51
    הגב לתגובה זו
    של שרון די סטפאנו
  • מה כתוב בקיצור? (ל"ת)
    יעקב 08/04/2015 09:21
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    סוחר חתיך 15/02/2015 22:34
    הגב לתגובה זו
    בחול מעולה אם ככה הדבר היא בדרך הנכונה יאאאלה פינוק 50% משער 1975 לשער 3000 מהר מאוד!!!אבל מה אני מבין חחחקפ קנון נמכרה כבר
  • 2.
    קולפלנט הדבר הבא !! (ל"ת)
    סמי בורקס 15/02/2015 20:50
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אר 15/02/2015 17:43
    הגב לתגובה זו
    אחזקות הציבור באידיבי פיתוח ירדו בעקבות הנפקת הזכויות אל מתחת ל 25% ולכן נכון לעכשיו היא יוצאת מהמאגר.
סייברוואן יעקב טננבוים
צילום: איציק בירן, צילום מסך אתר יוניקורן טכנולוגיות
הלך הכסף

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים

אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים

רן קידר |
נושאים בכתבה סייברוואן

חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה  - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.

סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות  קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל. 

הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט. 

בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.      

סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:


בורסה עליות ירוק דגל ישראל, נוצר ע"י CHATGPTבורסה עליות ירוק דגל ישראל, נוצר ע"י CHATGPT

עברנו את הטריליון: הבנקים, הביטוח, הנדל"ן וטבע מחזיקים את ת"א 35

השווי המצטבר של מדד ת"א 35 חצה את רף הטריליון שקלים. כמעט מחצית ממנו יושב על פיננסים, כשליש על בנקים בלבד, הנדל"ן תופס כ-10%, וטבע לבדה שווה כמו סקטור שלם

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה בורסה מדד ת"א 35

השווי המצרפי של 35 החברות הגדולות בבורסה בתל אביב חצה את רף הטריליון שקלים, ועומד על כ-1.074 טריליון שקל. מדובר בסכימה פשוטה של שוויי השוק של כל החברות הכלולות במדד ת"א 35, והיא מספקת הצצה לא רק לגודל של מדד הדגל, אלא גם לאופן שבו הוא מתחלק בפועל בין סקטורים וחברות.

חשוב להדגיש כי הבדיקה מתייחסת לשווי השוק המלא של החברות, ולא לשווי הרלבנטי למדד עצמו. מדדי הבורסה מחושבים על בסיס שווי מתואם, שמושפע משיעור מניות הצפה ומוגבל ברף מקסימלי לחברה בודדת. כאן מדובר בחישוב “ברוטו”, שמטרתו להבין על מה המדד באמת יושב, ולא איך הוא משוקלל טכנית ביום מסחר נתון.

כשמסתכלים על הפילוח, התמונה ברורה למדי. חלק גדול מהשווי מרוכז במספר סקטורים ושמות כבדים, הרבה יותר מאשר בפיזור שווה בין 35 מניות.

הבנקים מחזיקים כמעט שליש מהשווי

חמשת הבנקים הגדולים הכלולים במדד – לאומי, הפועלים, מזרחי טפחות, דיסקונט והבנק הבינלאומי – מגיעים יחד לשווי מצרפי של כ-332.5 מיליארד שקל. מדובר בכ-31% מהשווי הכולל של ת"א 35.

במונחים פשוטים, כמעט שליש מהמדד יושב על המערכת הבנקאית. המשמעות היא שכל שינוי בסביבת הריבית, רגולציה על הבנקים או שיח ציבורי על מיסוי רווחי המערכת, משפיע באופן ישיר על התנהגות המדד כולו, גם אם בשאר החברות הגדולות לא נרשמת תזוזה חריגה.