זיו ספיר: "הפער בין המעו"ף לחו"ל לא ייסגר - אין כוונה להגדיל החזקות בת"א"

הבורסה בת"א מרכזת עניין רב בתקופה האחרונה, ולאו דווקא בזירת המסחר אלא דווקא מאחורי הקלעים. ביום חמישי האחרון, שבוע לאחר הודעת ההתפטרות המפתיעה של מנכ"לית הבורסה אסתר לבנון לאחר 7.5 שנים בתפקיד, יו"ר הבורסה שאול (סם) ברונפלד הודיע על התפטרותו מתפקיד יו"ר דירקטוריון הבורסה. הודעות הפרישה של ברונפלד ולבנון מצטרפות להודעות הפרישה של המשנה למנכ"ל יוני שמש וסמנכ"ל הכספים יוסי טרייסטר, והכוורת הניהולית בבורסה מתפרקת. זאת, על רקע הביקורת הציבורית בדבר דעיכת הבורסה, בין היתר מצידו של יו"ר רשות ניירות ערך פרופ' שמואל האוזר שתקף בחריפות את ההתנהלות של בכירי הבורסה באחד העם. Bizportal שוחח עם זיו ספיר, סמנכ"ל ההשקעות במגדל שוקי הון, על התפרקות הנהלת הבורסה, על הדרכים לשיפור הסחירות והעניין וכן על סקטורים ומניות מומלצים להשקעה בתקופה הקרובה לאור מגמת הדשדוש במדד המעו"ף. הנהלת הבורסה בת"א מתפרקת ובימים אלה ניצת ויכוח ער בין יו"ר הבורסה המתפטר סם ברונפלד ליו"ר רשות ני"ע פרופ' שמואל האוזר בכל הנוגע למצב של הבורסה. מי לדעתך אשם בדעיכתה של הבורסה באחד העם? "אני לא רוצה להתייחס לאנשים ספציפיים, אבל האחריות היא משולשת והיא מוטלת על משרד האוצר, הנהלת הבורסה ורשות ני"ע. כל הגורמים צריכים לכוון למטרה אחת משותפת - להעלות את מחזורי המסחר תוך הקטנת נטל הרגולציה. מה שקורה היום הינו שילוב של ירידה בסחירות בשווקי העולם, מצב אנמי של השוק בישראל ורגולציה חזקה מאוד. סה"כ אין ספק שמחזורי המסחר בבורסה ירדו. אולם, בעוד שבשווקי חו"ל ניסו להתמודד עם בעיית מחזורי המסחר פה עשו ההיפך - הנהלת הבורסה לא התאמצה מספיק לשנות את המצב". ספיר ביקש להמחיש את דבריו, ומציין בהקשר זה כי "הבורסה הייתה יכולה לפתח מדדים חדשים, שכוללים גם מניות מסקטורים שונים, שעליהם היו יכולים להיות מונפקים תעודות סל שהיו משפרים את הסחירות. המדדים הקיימים, כדוגמת "תל בונד יתר", אנמיים מאוד ולא מעודדים את המשקיעים או הסוחרים לקנות תעודות סל על המדדים ובכך להגדיל את מחזורי המסחר. הבורסה צריכה לחשוב על פתרונות פרקטיים ויצירתיים שיש בהם כדי למשוך משקיעים. פיתרון טכני כדוגמת הארכת שעות המסחר אין די בו כדי להביא לשיפור ולהשגת המטרה". מה לדעתך הפעולה הראשונה שהנהלת הבורסה תידרש לבצע כדי להפיח חיים בבורסה בת"א? "הנהלת הבורסה צריכה להחזיר את אמון המשקיעים, ולהוכיח כי היא פועלת לטובת השוק. יש לבחון גם האם ניתנו כל הכלים להנהלת הבורסה מצד הרשויות לשפר את המצב. לדעתי, רשויות המס נדרשות לבחון האם הורדת נטל המס צפויה להביא להעלאת מחזורי המסחר באופן משמעותי. יש לערוך שיקולי עלות מול תועלת - אם הורדת שיעור מס רווחי הון תביא לעלייה של 30% במחזורי המסחר, ברי כי מדובר בשינוי חיובי שהינו נדרש בעת הזו". ספיר סבור שהעלאת מס רווחי הון לשיעור של 25% לפני כשנתיים היא אחד מהגורמים שהביאו לקיטון במחזורי המסחר. לדבריו, "אם רוצים לעודד מסחר אי אפשר להעלות במקביל את שיעור המס על רווחי הון. אם לא היו מעלים את שיעור המס זה היה מגדיל את המחזורים. במקרה הזה אני סבור כי רשויות המס היו יכולות להמתין לזמנים טובים יותר להעלאת המיסוי על רווחי הון". ספיר מתייחס גם לרגולציה החונקת שמקטינה באופן ניכר את אטרקטיביות ההשקעה בבורסה באחד העם. לדבריו, "הרגולציה גרמה ל-100 חברות למחוק את עצמן מהבורסה בשנתיים האחרונות. ברגע שיש פחות היצע בשוק, המירווחים בין הביקושים להיצעים גדלים והדבר מאפשר לסוחרים בשוק ל'שחק' במניות ולהוריד אותן בכסף קטן באופן יחסי". עוד הוסיף ספיר כי "רגולציה היא דבר טוב עד שזה פוגע בהשקעות. קח לדוגמא את נושא ניירות הערך בסיכון. רשות ני"ע מתייחסת למניות ושותפויות מסקטורים שנחשבים ספקולטיביים ככאלה שמצויים בסיכון מיוחד, זאת ללא עריכת בדיקה מעמיקה בעניין. כך, מנהל השקעות לא יכול לקנות עבור לקוח ניירות בסיכון מיוחד אלא אם החתים אותו קודם לכן על טופס שמתיר זאת. ואני שואל - מדוע רשות ני"ע מתייחסת אל כל החברות האלה כאל מקשה אחת? מדוע שותפויות כדוגמת אבנר יהש ודלק קידוחים יהש וישראמקו יהש שכלולות במעו"ף עדיין מוגדרות כניירות שהשקעה בהן כרוכה בסיכון מיוחד? מדובר בהליך רגולטורי שמסרבל את ההליכים ואת העבודה השוטפת". כיצד ניתן למשוך חברות ישראליות שנסחרות בחו"ל, כדוגמת צ'ק פוינט, להירשם למסחר בבורסה בת"א? "זה יהיה מאוד קשה. צריך לשאול את השאלה למה צ'ק פוינט תרצה להנפיק פה? מחזור המסחר במנייה בארה"ב בממוצע הינו סביב 150 מיליון דולר, יותר ממחצית ממחזור המסחר הממוצע של כל המניות בבורסה בת"א. לצ'ק פוינט אין שום תמריץ להשקיע עלויות נוספות בהתאמה לרגולציה שרשות ני"ע דורשת. לדעתי, הבורסה צריכה להציע תנאים אטרקטיביים יותר לחברות דואליות שיירשמו למסחר כאן כדי להצדיק את השקעת העלויות הנוספות". על רקע מגמת הדשדוש במדד המעו"ף, כיצד מגדל שוקי הון מחלקת את ההשקעות המנייתיות בין ישראל לחו"ל, והאם לדעתך הפער שנפתח בין המעו"ף למדדים המובילים בחו"ל צפוי להיסגר בקרוב? "אנו משקיעים לפחות 50% בחו"ל בחלק המנייתי. אני לא רואה באופק שיהיה שינוי בגלל מצב המאקרו בישראל, והפער צפוי להישאר בעינו. ארה"ב, בניגוד להרבה מדינות בעולם, מפגינה קצב צמיחה עולה בניגוד לישראל, שם קצב הצמיחה מצוי במגמת ירידה. אין לנו כוונה להגדיל החזקות בשוק הישראלי, גם כך החזקה בשיעור של 50% במניות בת"א זה יותר מדי". מה תמהיל ההשקעות המומלץ לדעתך כרגע למשקיע הממוצע? "לדעתי יש להחזיק 30% לפחות מהתיק במניות. יש להתמקד בהחזקה באג"ח קונצרני קצר במח"מ של שנתיים - שנתיים וחצי. אפשר לרדת בדירוגי האשראי אבל לא מומלץ להעלות מח"מ. באפיק האג"ח הממשלתי בישראל לא מומלץ להשקיע באגרות חוב אשר נושאות מח"מ מעל 4 שנים בגלל מגמת עליית התשואות בארה"ב וכל עוד קיימת סבירות להורדת ריבית נוספת". לסיום, תוכל לסמן מניות וסקטורים מומלצים להשקעה בתקופה הקרובה? "בארה"ב, מניות Buy-Back גדולות שמחלקות דיבידנד ממולצות להשקעה. ניתן להיחשף אליהן באמצעות ETF שסימולו PKW. בישראל, מניות התקשורת, כדוגמת בזק, סלקום ופרטנר מעניינות בטווח הקצר, זאת למרות הזינוק שנרשם במחירן לאחרונה". עוד הוסיף ספיר כי "מניית פריגו מעניינת כל עוד היא שומרת על החזקתה בשוק תרופות ה-OTC. גם מניות מסקטור הנדל"ן המניב בישראל מעניינות כל עוד אחוזי התפוסה בישראל לא רושמים ירידה ניכרת. גם מניות מסקטור הצריכה הפרטית כדוגמת רמי לוי ושופרסל מענייינות להשקעה הואיל ולדעתי הן צפויות להיפגע פחות מהמיתון בישראל".