שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי באוצר מציג בוועידת ההשקעות של ביזפורטל את המגמות של הכלכלה הישראלית בשנה האחרונה ואת הצפי של משרד האוצר לעתיד. שנת 2024 התאפיינה בירידה משמעותית בצמיחת התמ״ג יחד עם עליה ביחס החוב תוצר. אבל, הנתונים לא נוראיים כפי שיכלו להיות. הכלכלה מפגינה עוצמה ושנת 2025 אמורה להיות שנת צמיחה. ״נתחיל בקצת מאקרו. ברור שמה שעברנו בשנה ושלושה חודשים האחרונים קשה בכל קנה מידה", אומר אברמזון, "קשה מאוד גם בקנה מידה היסטורי. כשאנחנו מנסים להבין מה היה לנו פה כשעדיין אנחנו נמצאים בתוכו, בתוך האירוע הגדול הזה שעדיין לא נגמר. זה אירוע שמזכיר לנו מבחינה כלכלית, לפחות בחלקו את הימים הקשים של הקורונה את שיא הסגר מבחינת היקפי הפגיעה בתעסוקה. אבל לא היה את מה שראינו בקורונה, רבעון אחד מאוד קשה בגלל סגרים קיצוניים והמשק ידע להחזיר את זה בגדול. כאן זה מתמשך". 

״אם אנחנו מנסים לתקנן את הפעילות הכלכלית, רואים את הנתונים לרבעון השלישי, ואנחנו עדיין בפער משמעותי ממה שהיה לנו ערב המלחמה מבחינת פעילות כלכלית. זה אומר שכולנו עניים יותר בממוצע מערב המלחמה מבחינת התמ"ג והפעילות הכלכלית שהיא בשיעור יותר נמוך ממה שהייתה ערב המלחמה, בהתייחסות לגידול האוכלוסייה 3% פחות או יותר.״

״השאלה שאנחנו שואלים את עצמנו, אני מניח שכולכם שואלים.  לאן ממשיכים הלאה מפה, האם נצמצם את הפער, נחזיר את המכה שקיבלנו או לא, אבל מה שברור שהדרך לשם מאוד ארוכה. כשאנחנו מנסים לחזור ולהסתכל קדימה אז בסוף אין תחליף להסתכל לשוק, לנסות להבין מה הסנטימט משם״.

• מדוע ירדה גביית מס החברות ב-2023, והאם המשק הישראלי באמת במגמת האטה?
• האוצר מוריד את תחזית הצמיחה השנה ל-0.4%; התחזית ל-2025: 4.3%
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

״כאן ברור לכם שהתמונה היא בסך הכול טובה מבחינת מה שהשוק משדר לנו, אני רואה את המסכים הירוקים, זה מה שאנחנו רואים בחודשים האחרונים, זה מאוד ברור, הבורסה טסה, טסה בהשוואה בינלאומית, לכל האחרות שאנחנו רואים בעולם. בישראל הבורסה בשיא אבל זה לא המדד היחיד שמעיד על אמון חזק .מי שמסתכל על ישראל רואה שער חליפין נמוך, השקל חזק ממה שראינו ערב המלחמה אבל פחות או יותר היה די יציב בחודשים האחרונים עם כיוון של התחזקות. כל החששות של אובדן אמון בשקל לא התממשו ומעידים על חוזק משמעותי. כשמסתכלים על כל הטלטלות שעברנו פה, קשה שלא להתגאות במצב הכלכלי ולהתפעל מהאמון והחוזק של המשקיעים״

״בפרמיית הסיכון של ישראל כמובן הייתה קפיצה משמעותית שהתבטאה בהורדת דירוגים. אנחנו רואים תמונה מאוד ברורה בחודשים האחרונים של חיתוך בפרמייית הסיכון. לא חוזרים לרמות שהיו ערב המלחמה ועדיין ירידה מאוד משמעותית בפרמיית הסיכון של ישראל. אני גם מאוד מקווה שכמו שהדירוג אשראי הורע בעקבות הקפיצה הזאת, הן בדיליי מסוים, אנחנו נראה את סיבוב הפרסה הזה גם לאור הנתונים שהשוק מדבר עליהם ומראה ומאותת לנו.״

״בתחום האגח והריביות, גם כאן סיפור מאוד ברור של ישראל שמשתפרת בשבועות האחרונים, אגב מגמה שונה ממה שאתם רואים גם בארה"ב וגם באירופה ששם ריבית ארוכת טווח עולה עם חששות, אולי האטה בהורדת הריביות, כאן השוק אומר משהו אחר לגבי ישראל, פרמיית הסיכון יורדת, האמון ביסודות של הכלכלה, זה 10 שנים קדימה, מגולם בפנים גם שער החליפין, פרמיית הסיכון, כל אלה מגלמים סיפור שהוא טוב ויותר טוב ממה שרואים גם בעולם מבחינת המגמה בחודשים האחרונים ואנחנו צריכים להסתכל על זה בעיניים וגם לזכור שגם בעיתות הטובות נכון גם להכיר בהם.״

• לפי שווי של מיליארד שקל: עופר ינאי בדרך לרכוש את השליטה באלומיי קפיטל
• פייזר מאותתת על קיפאון במכירות ב-2026 והמניה נחלשת
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• 564 מיליון שקלים: דניה סיבוס זכתה במכרז להרחבת כביש 6

״בתחום ההיי-טק - גם כאן השנה האחרונה הייתה שנה טובה בהשוואה למה שראינו בשנתיים שלפניה, כמובן יש את הימים של הקורונה ואחריה אבל ראינו משהו טוב, אחרי שנתיים של צמיחה שלילית בכמות והיקף העסקאות רואים חזרה, אמנם לא חזרה לאותם ימים של הקורונה ועדיין משהו טוב, ואפילו אשפר לומר על הנתונים שהם מפתיעים לטובה.  אנחנו רק יכולים לקוות שהמגמה הזאת תמשיך.״

״חשוב לזכור את אירועי השנה האחרונה כשרואים את הנתונים החיוביים האלה. יכול להיות שאם לא היה את המלחמה היינו במקום הרבה יותר טוב ואנחנו באמת באופטימיות זהירה על בסיס הנתונים האלה. צריך להגיד גם היו חששות גם בלי קשר למלחמה שאולי ישראל מאבדת את היתרונות שלה בתחום ההייטק, AI וכך הלאה, אז לא, פעילות מאוד מעניינת לחברות שגם פועלות בתחומים האלה ומוצאות את הנישה שלהם, ישראלים מוצאים את הנישה שלהם.״ 

המבט לעתיד של משרד האוצר

״מבחינת מבט הלאה, מה צופים משרד האוצר: לפני חצי שנה פרסמנו תחזית שבזמנו נחשבה יחסית אופטימית בהשוואה לשחקנים האחרים, הבינלאומיים בעיקר, אבל באמת האמנו בה, לא מתוך אופטימיות אלא ריאליזם של משק שאחרי שנה וחצי, שבה עבר פגיעה כזו משמעותית זה מאוד טבעי שיחזור ויצמח.״

״אנחנו חוזים צמיחה של 4.3%, לאחרונה גם בנק ישראל שיפר את התחזית שלו והתקרב יותר אלינו אבל עדיין מעט יותר אופיטימיים ממנו. השאלה של ההוצאה הביטחונית והסיפור הפיסקלי הוא מאוד משמעותי, הגירעון אמנם הפתיע לטובה, עדיין גבוה בהשוואה בינלאומית, יש הוצאות נוספות שלא באות לביטוי שזה מס רכוש, פיצויים שצריך לתת למי שנפגע במלחמה, ועוד.״

תקציב הביטחון

״השאלה הגדולה שצריך להתמודד אותה זה ההוצאה הביטחונית. זה לא אירוע חד פעמי אז יש תפיסת סיכון חדשה, ועדת נגל פרסמה את המלצותיה והם יגולמו בתקציבים העתידיים. ב-2025 אנחנו מדברים על שיעור תוצר - אם מקבלים את ההמלצות של נגל - זה מה שיקרה פחות או יותר: מדברים על עלייה משיאים נמוכים של יותר מ-4%, ל-6%".  

ההמלצות של ועדת נגל יותר גבוהות ממה שמשרד האוצר קיווה אך עדיין נמוכות ממה שמשרד הביטחון קיווה. מדברים על אזור 6% וירידה ל-5% תוצר, מצפים לעלייה ובעוד מספר שנים לירידה. אלו דברים שהתמודדנו איתם בעבר ואני מאמין שבהחלט שהכלכלה תדע להכיל אותם מבחינת הנטל. זה מאתגר, אבל אני חושב שזה ממאפשר לנו לייצר איזושהי תמונה שהיא אופטימית; של צמיחה מחודשת במשק. ככל שיהיה יותר צמיחה זה ישחוק את הנטל.״

״בסוף כשמסתכלים קדימה, בתרחיש הבסיס שלנו עדיין היה פער ממה שהיה קורה אילולא המלחמה. אנחנו לא בעולם של הקורונה, בעולם של הקורונה, החזרנו  את כל האובדן מתקופת המגפה. פה לעומת זאת - יקח זמן, המלחמה נתנה מכה וייקח זמן להחזיר את הפעילות לסדרה. מדברים על אזור 2028 מבחינת לחזור למה שהיה אילולא המלחמה.״

 ״ועדיין, היו שנים של צמיחה בסך הכל טובה. העוגן שמשרד האוצר מביא לפה זה הסיפור הפיסקלי. אנחנו גאים שמקבלי ההחלטות והכנסת קיבלו את ההמלצות שלנו מבחינת העוגן הפיסקלי, זה מאוד חשוב על מנת לשדר לכם לשוק הפרטי להחזיק את הריביות ברמות הסבירות, ואפילו משתפרות שאנחנו רואים לאחרונה. אז 2024 הסתיימה כמו שציינתי בגירעון שאף הפתיע אותנו לטובה, עליו יש הוצאות נוספות שלא נספרות, התפיסה ב-2024 הייתה שאנחנו נעשה הכל כדי לא להעלות מיסים בטווח הקצר. לצערנו אנחנו נאלצים להתמודד עם הנטל לטווח הבינוני וב-2025 הבאנו, אני אומר בצער - אבל לא הייתה הרבה ברירה - שורה של צעדים שמכנסים את התקציב. ולכן גם קיצוצים באוצר ובעיקר העלאות מיסים, זה אומר מע"מ וסט של צעדים שאף פעם לא פופולריים אבל גם בעולם הרווחים הלא מחולקים, גם שחיקה של הצמדות למדד וכך הלאה.״

״אני מאוד מקווה שנופתע לטובה, שהצמיחה תהיה גבוהה ונוכל להחזיר חלק מהצעדים אחורה, זה תמיד השאיפה שלנו.״ 

מבט לעתיד - הסיכונים

״מבט קדימה: אי אפשר לסיים בלי סיכונים, גם אם תרחיש הבסיס שלנו בסך הכל חיובי יש סיכונים גם כלפי מטה אבל אולי נופתע מהסיכונים כלפי מעלה. הרבה מהסיכונים הם חיצוניים לישראל: הנשיא טראמפ הושבע זה מכבר, האופן שבו המצב הגיאופוליטי העולמי מתפתח הולך להיות כנראה כרגע אולי המשתנה המרכזי שהכי מטריד אותנו לטוב ולרע.״

״בתרחישים הטובים, אם תהיה התפתחות של נורמליזציה והסכמי שלום בהמשך להסכמי אברהם, בהחלט יכול להיות בוסט אדיר לכלכלה, כולנו מבינים את זה. מצד שני יש איומים בעולמות האלה, לא רק מלחמה, אנחנו מאוד מקווים שהדברים האלה כמובן יקבלו פרסה ואנחנו ממתינים לראות את זה קורה .אם זה יקרה זה בהחלט יעזור, אבל המבט לעולם, באמת איך העולם תופס אותנו זה הולך להיות אחד הדברים שנעקוב אחריהם מקרוב ובהמשך לזה נתאים את התחזיות.״