שמואל אברמזון הכלכלן הראשי
צילום: שלומי יוסף
ועידת ההשקעות

שמואל אברמזון: ״אנחנו לא אופטימיים, אלא ריאליים; מקווה שנפתיע והצמיחה תהיה גבוהה מהתחזית"

אברמזון, הכלכלן הראשי באוצר, בשיחה על הכלכלה הישראלית בשנה שהיתה ובשנה שתהיה ועל הסיכויים והסיכונים של המשק; "כשמסתכלים על כל הטלטלות שעברנו פה, קשה שלא להתגאות במצב הכלכלי ולהתפעל מהאמון והחוזק של המשקיעים; פרמיית הסיכון יורדת; השאלה הכלכלית הגדולה



היא היקף תקציב הביטחון"

חיים בן הקון | (1)

שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי באוצר מציג בוועידת ההשקעות של ביזפורטל את המגמות של הכלכלה הישראלית בשנה האחרונה ואת הצפי של משרד האוצר לעתיד. שנת 2024 התאפיינה בירידה משמעותית בצמיחת התמ״ג יחד עם עליה ביחס החוב תוצר. אבל, הנתונים לא נוראיים כפי שיכלו להיות. הכלכלה מפגינה עוצמה ושנת 2025 אמורה להיות שנת צמיחה. ״נתחיל בקצת מאקרו. ברור שמה שעברנו בשנה ושלושה חודשים האחרונים קשה בכל קנה מידה", אומר אברמזון, "קשה מאוד גם בקנה מידה היסטורי. כשאנחנו מנסים להבין מה היה לנו פה כשעדיין אנחנו נמצאים בתוכו, בתוך האירוע הגדול הזה שעדיין לא נגמר. זה אירוע שמזכיר לנו מבחינה כלכלית, לפחות בחלקו את הימים הקשים של הקורונה את שיא הסגר מבחינת היקפי הפגיעה בתעסוקה. אבל לא היה את מה שראינו בקורונה, רבעון אחד מאוד קשה בגלל סגרים קיצוניים והמשק ידע להחזיר את זה בגדול. כאן זה מתמשך". 






״אם אנחנו מנסים לתקנן את הפעילות הכלכלית, רואים את הנתונים לרבעון השלישי, ואנחנו עדיין בפער משמעותי ממה שהיה לנו ערב המלחמה מבחינת פעילות כלכלית. זה אומר שכולנו עניים יותר בממוצע מערב המלחמה מבחינת התמ"ג והפעילות הכלכלית שהיא בשיעור יותר נמוך ממה שהייתה ערב המלחמה, בהתייחסות לגידול האוכלוסייה 3% פחות או יותר.״


״השאלה שאנחנו שואלים את עצמנו, אני מניח שכולכם שואלים.  לאן ממשיכים הלאה מפה, האם נצמצם את הפער, נחזיר את המכה שקיבלנו או לא, אבל מה שברור שהדרך לשם מאוד ארוכה. כשאנחנו מנסים לחזור ולהסתכל קדימה אז בסוף אין תחליף להסתכל לשוק, לנסות להבין מה הסנטימט משם״.


״כאן ברור לכם שהתמונה היא בסך הכול טובה מבחינת מה שהשוק משדר לנו, אני רואה את המסכים הירוקים, זה מה שאנחנו רואים בחודשים האחרונים, זה מאוד ברור, הבורסה טסה, טסה בהשוואה בינלאומית, לכל האחרות שאנחנו רואים בעולם. בישראל הבורסה בשיא אבל זה לא המדד היחיד שמעיד על אמון חזק .מי שמסתכל על ישראל רואה שער חליפין נמוך, השקל חזק ממה שראינו ערב המלחמה אבל פחות או יותר היה די יציב בחודשים האחרונים עם כיוון של התחזקות. כל החששות של אובדן אמון בשקל לא התממשו ומעידים על חוזק משמעותי. כשמסתכלים על כל הטלטלות שעברנו פה, קשה שלא להתגאות במצב הכלכלי ולהתפעל מהאמון והחוזק של המשקיעים״


״בפרמיית הסיכון של ישראל כמובן הייתה קפיצה משמעותית שהתבטאה בהורדת דירוגים. אנחנו רואים תמונה מאוד ברורה בחודשים האחרונים של חיתוך בפרמייית הסיכון. לא חוזרים לרמות שהיו ערב המלחמה ועדיין ירידה מאוד משמעותית בפרמיית הסיכון של ישראל. אני גם מאוד מקווה שכמו שהדירוג אשראי הורע בעקבות הקפיצה הזאת, הן בדיליי מסוים, אנחנו נראה את סיבוב הפרסה הזה גם לאור הנתונים שהשוק מדבר עליהם ומראה ומאותת לנו.״


״בתחום האגח והריביות, גם כאן סיפור מאוד ברור של ישראל שמשתפרת בשבועות האחרונים, אגב מגמה שונה ממה שאתם רואים גם בארה"ב וגם באירופה ששם ריבית ארוכת טווח עולה עם חששות, אולי האטה בהורדת הריביות, כאן השוק אומר משהו אחר לגבי ישראל, פרמיית הסיכון יורדת, האמון ביסודות של הכלכלה, זה 10 שנים קדימה, מגולם בפנים גם שער החליפין, פרמיית הסיכון, כל אלה מגלמים סיפור שהוא טוב ויותר טוב ממה שרואים גם בעולם מבחינת המגמה בחודשים האחרונים ואנחנו צריכים להסתכל על זה בעיניים וגם לזכור שגם בעיתות הטובות נכון גם להכיר בהם.״

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

״בתחום ההיי-טק - גם כאן השנה האחרונה הייתה שנה טובה בהשוואה למה שראינו בשנתיים שלפניה, כמובן יש את הימים של הקורונה ואחריה אבל ראינו משהו טוב, אחרי שנתיים של צמיחה שלילית בכמות והיקף העסקאות רואים חזרה, אמנם לא חזרה לאותם ימים של הקורונה ועדיין משהו טוב, ואפילו אשפר לומר על הנתונים שהם מפתיעים לטובה.  אנחנו רק יכולים לקוות שהמגמה הזאת תמשיך.״


״חשוב לזכור את אירועי השנה האחרונה כשרואים את הנתונים החיוביים האלה. יכול להיות שאם לא היה את המלחמה היינו במקום הרבה יותר טוב ואנחנו באמת באופטימיות זהירה על בסיס הנתונים האלה. צריך להגיד גם היו חששות גם בלי קשר למלחמה שאולי ישראל מאבדת את היתרונות שלה בתחום ההייטק, AI וכך הלאה, אז לא, פעילות מאוד מעניינת לחברות שגם פועלות בתחומים האלה ומוצאות את הנישה שלהם, ישראלים מוצאים את הנישה שלהם.״ 



המבט לעתיד של משרד האוצר


״מבחינת מבט הלאה, מה צופים משרד האוצר: לפני חצי שנה פרסמנו תחזית שבזמנו נחשבה יחסית אופטימית בהשוואה לשחקנים האחרים, הבינלאומיים בעיקר, אבל באמת האמנו בה, לא מתוך אופטימיות אלא ריאליזם של משק שאחרי שנה וחצי, שבה עבר פגיעה כזו משמעותית זה מאוד טבעי שיחזור ויצמח.״


״אנחנו חוזים צמיחה של 4.3%, לאחרונה גם בנק ישראל שיפר את התחזית שלו והתקרב יותר אלינו אבל עדיין מעט יותר אופיטימיים ממנו. השאלה של ההוצאה הביטחונית והסיפור הפיסקלי הוא מאוד משמעותי, הגירעון אמנם הפתיע לטובה, עדיין גבוה בהשוואה בינלאומית, יש הוצאות נוספות שלא באות לביטוי שזה מס רכוש, פיצויים שצריך לתת למי שנפגע במלחמה, ועוד.״


תקציב הביטחון


״השאלה הגדולה שצריך להתמודד אותה זה ההוצאה הביטחונית. זה לא אירוע חד פעמי אז יש תפיסת סיכון חדשה, ועדת נגל פרסמה את המלצותיה והם יגולמו בתקציבים העתידיים. ב-2025 אנחנו מדברים על שיעור תוצר - אם מקבלים את ההמלצות של נגל - זה מה שיקרה פחות או יותר: מדברים על עלייה משיאים נמוכים של יותר מ-4%, ל-6%".  


ההמלצות של ועדת נגל יותר גבוהות ממה שמשרד האוצר קיווה אך עדיין נמוכות ממה שמשרד הביטחון קיווה. מדברים על אזור 6% וירידה ל-5% תוצר, מצפים לעלייה ובעוד מספר שנים לירידה. אלו דברים שהתמודדנו איתם בעבר ואני מאמין שבהחלט שהכלכלה תדע להכיל אותם מבחינת הנטל. זה מאתגר, אבל אני חושב שזה ממאפשר לנו לייצר איזושהי תמונה שהיא אופטימית; של צמיחה מחודשת במשק. ככל שיהיה יותר צמיחה זה ישחוק את הנטל.״


״בסוף כשמסתכלים קדימה, בתרחיש הבסיס שלנו עדיין היה פער ממה שהיה קורה אילולא המלחמה. אנחנו לא בעולם של הקורונה, בעולם של הקורונה, החזרנו  את כל האובדן מתקופת המגפה. פה לעומת זאת - יקח זמן, המלחמה נתנה מכה וייקח זמן להחזיר את הפעילות לסדרה. מדברים על אזור 2028 מבחינת לחזור למה שהיה אילולא המלחמה.״


 ״ועדיין, היו שנים של צמיחה בסך הכל טובה. העוגן שמשרד האוצר מביא לפה זה הסיפור הפיסקלי. אנחנו גאים שמקבלי ההחלטות והכנסת קיבלו את ההמלצות שלנו מבחינת העוגן הפיסקלי, זה מאוד חשוב על מנת לשדר לכם לשוק הפרטי להחזיק את הריביות ברמות הסבירות, ואפילו משתפרות שאנחנו רואים לאחרונה. אז 2024 הסתיימה כמו שציינתי בגירעון שאף הפתיע אותנו לטובה, עליו יש הוצאות נוספות שלא נספרות, התפיסה ב-2024 הייתה שאנחנו נעשה הכל כדי לא להעלות מיסים בטווח הקצר. לצערנו אנחנו נאלצים להתמודד עם הנטל לטווח הבינוני וב-2025 הבאנו, אני אומר בצער - אבל לא הייתה הרבה ברירה - שורה של צעדים שמכנסים את התקציב. ולכן גם קיצוצים באוצר ובעיקר העלאות מיסים, זה אומר מע"מ וסט של צעדים שאף פעם לא פופולריים אבל גם בעולם הרווחים הלא מחולקים, גם שחיקה של הצמדות למדד וכך הלאה.״


״אני מאוד מקווה שנופתע לטובה, שהצמיחה תהיה גבוהה ונוכל להחזיר חלק מהצעדים אחורה, זה תמיד השאיפה שלנו.״ 


מבט לעתיד - הסיכונים


״מבט קדימה: אי אפשר לסיים בלי סיכונים, גם אם תרחיש הבסיס שלנו בסך הכל חיובי יש סיכונים גם כלפי מטה אבל אולי נופתע מהסיכונים כלפי מעלה. הרבה מהסיכונים הם חיצוניים לישראל: הנשיא טראמפ הושבע זה מכבר, האופן שבו המצב הגיאופוליטי העולמי מתפתח הולך להיות כנראה כרגע אולי המשתנה המרכזי שהכי מטריד אותנו לטוב ולרע.״


״בתרחישים הטובים, אם תהיה התפתחות של נורמליזציה והסכמי שלום בהמשך להסכמי אברהם, בהחלט יכול להיות בוסט אדיר לכלכלה, כולנו מבינים את זה. מצד שני יש איומים בעולמות האלה, לא רק מלחמה, אנחנו מאוד מקווים שהדברים האלה כמובן יקבלו פרסה ואנחנו ממתינים לראות את זה קורה .אם זה יקרה זה בהחלט יעזור, אבל המבט לעולם, באמת איך העולם תופס אותנו זה הולך להיות אחד הדברים שנעקוב אחריהם מקרוב ובהמשך לזה נתאים את התחזיות.״

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    הערב מסיבת עיתונאים של נתניהו. הנחתי עשיתי כל הכלכלה בזכותי. (ל"ת)
    יואל 22/01/2025 13:38
    הגב לתגובה זו
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותרשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיות

חשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים

רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים

עוזי גרסטמן |

ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום. 

על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.

קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.

ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.


כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

היום בבורסה: השבחה באפריקה ומי יקנה את בזק?

מניות הנדל"ן מקבלות המלצה, על מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת

מערכת ביזפורטל |

בזק על המדף - אחרי שבי קומיוניקיישן (בי קום) שהוחזקה על ידי קרן סרצ'לייט ודוד פורר, מכרה את שארית המניות שלה בבזק, יש מתעניינים חדשים. קיסטון, קרן תש"י הן בין המועמדות לרכישת גרעין שליטה. הקרנות האלו ירכשו במינוף וישאפו בזכות מימון זול לייצר תשואה טובה. אבל צריך להגיד שלמשקיעים מהשורה, הערך של בזק כעת נראה מלא. שווי של כ-18.5 מיליארד שקל, מכפיל רווח של כ-13-14. המכפילים בעולם אפילו נמוכים יותר, והיכולת להפיק ערך נוסף בבזק היא קשה.

בזק תחת בעלי שליטה חדשים תוכל לייצר רווחים גבוהים יותר בעיקר דרך התייעלות, רה ארגון בקבוצה, ניצול הפסדי ענק לצורכי מס ב-yes וטיפוח של מנועי צמיחה כמו אספקת חשמל, רק שאלו תהליכים ארוכים. בפועל, עליית מדרגה ברווח תהיה בעיקר דרך התייעלות לצד צמיחה קבועה בהכנסות במקביל לגידול באוכלוסייה וחדירת ה-AI. היציבות והמעמד של בזק יעניינו משקיעים גדולים, קרנות תשתית ועוד, אבל זאת כבר לא תהיה תשואה מרשימה כמו שסרצ'לייט הניבה. 

סרצ'לייט רכשה את בזק בשעה שהיה באינטרנט זהב ובי קום הסדר חוב. המניה של היתה בשליש מחיר (כשלוקחים בחשבון את הדיבידנדים שחולקו) ועם מינוף גדול. המשקיעים חששו מאוד מהחוב, והיו גם כאלו שדיברו על סיכוי להסדר חוב. אבל מהר מאוד המצב חזר להתייצב, בזק חזרה למינוף סביר והגדילה בהדרגה את הרווחים. 


אפריקה התחדשות עירונית היא אחת החברות הגדולות בתחום ההתחדשות העירונית. היא חברה בת של אפריקה מגורים של קבוצת לפידות של יעקב לוקסנבורג. היא נערכת להנפקה, והיא לא לבד. בתחום הנדל"ן יש כעת מספר גופים שמסמנים את 2026 להנפקה. מדובר בעיקר בגופים של התחדשות עירונית של חברות גדולות שגייסו מגופים מוסדיים כסף גדול כקדם הנפקה. הבעיה שהתחום הזה כעת סופג ירידה במרווחים וברווחים על רקע ירידת מחירי הדירות. זה יכול לעכב את ההנפקות. אבל, היה ואפריקה התחדשות תנפיק זה יבטא השבחה לאפריקה מגורים כשבדרך הקבוצה רוצה לחלק את אפריקה מגורים כדיבידנד בעין. 

דיבידנד בעין זה סוג של דיבידנד שלא במזומן וזו דרך להציף ערך חבוי של חבורת בנות. אם בעלי השליטה סבורים שהערך לא מתבטא, הם מחלקים את הפעילות של הבת זה אומר שיקבלו אותה בעלי המניות של אפריקה מגורים שיחזיקו כעת גם את אפריקה מגורים וגם את אפריקה התחדשות. הפעולה הזו במקרים רבים יוצרת ערך כי כשהפעילות בתוך החברה הנסחרת, כחבה בת היא מלכתחילה מקבלת דיסקאונט ומעבר לכך, במקרים רבים הערבוב בתוך חברה אחת מקשה על משקיעים ואנליסטים להבין מה הערך והאם הוא מתישהו יוצף.