שמואל אברמזון
צילום: דוברות משרד האוצר

האוצר מוריד את תחזית הצמיחה השנה ל-0.4%; התחזית ל-2025: 4.3%

זו הפעם השניה שהכלכלן הראשי מוריד את התחזית. בחודש שעבר עמדה התחזית על 1.1% ו-4.4% בהתאמה, אחרי שביוני ההערכה דיברה על צמיחה של 1.9% בתוצר
איציק יצחקי | (2)
לקראת דיוני התקציב הצפויים לשנת 2025, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, ד"ר שמואל אברמזון, עדכן את תחזית הצמיחה לשנים 2024 ו-2025, לרמות של 0.4% ו-4.3% בהתאמה. מדובר בהפחתה בהשוואה לתחזית הקודמת שפורסמה לפני כחודש, וזאת בעיקר על רקע התגברות והתמשכות מצב הלחימה.  תחזית (משרד האוצר) התחזית (משרד האוצר)

מה קרה בחודשים הקודמים?

כזכור, בספטמבר נחתכה התחזית ל-1.1% ו-4.4% בשנה הבאה. בחודש יוני צפה הכלכלן הראשי כי ב-2024 התוצר יצמח ב-1.9% (4.6% ב-2025). הכלכלן הסביר כי "תרחיש הבסיס עליו התבססה התחזית בתחילת ספטמבר הניח המשך שגרת לחימה כפי שהתקיימה עד אז עד הרבעון הראשון של 2025. תרחיש זה אינו רלוונטי עוד". עוד נכתב כי "הלחימה התרחבה החל מסוף ספטמבר לזירה הצפונית. תרחיש הבסיס העדכני מניח המשך לחימה עצימה במהלך רוב הרבעון האחרון של 2024, מה שמלווה בגיוס מילואים מוגבר וצמצום היקפי הגיוס לאחר מכן ובכל שנת 2025. כך, המשק יתאושש הדרגתית במהלך שנת 2025, הן מבחינת הביקוש והן מבחינת ההיצע". עוד צוין כי שנת 2024 החלה עם התאוששות חלקית בתוצר, לאחר הפגיעה המשמעותית ברבעון האחרון של 2023. ברבעון הראשון צמח התוצר בשיעור של 1.7% (בחישוב שנתי), אך רמתו עדיין הייתה נמוכה לעומת זה של טרום המלחמה. ברבעון השני נרשמה צמיחה מתונה של 0.3% בלבד (בחישוב שנתי), מה שמעיד על האטה משמעותית בקצב ההתאוששות, והתחזיות של התוצר לשנה. בהשוואה למחצית הראשונה של 2024 לעומת המחצית הראשונה של 2023, התוצר המקומי גדל בשיעור של 1.4%. העודף לסך המקור היה 2.7% והתוצר העסקי המקורי צמח בשיעור של 4.4%. הגידול המשמעותי נרשם בעיקר בצריכה הציבורית בשל ההוצאות הגבוהות עם תום המלחמה, קיזזו גידול התוצר של המקור העסקי, והוביל לשימור צמיחת החיובים, גם אם נמוכה, של התוצר ברבעון שני. רכיבי התוצר (משרד האוצר) רכיבי התוצר (משרד האוצר)​

אפשרות לשינויים בתחזית

לדברי הכלכלן הראשי, ישנה אפשרות לשינויים בתחזית כלפי מטה. אלו הסיבות שיכולות לגרום לכך: הימשכות מצב הלחימה – המשך הלחימה והעיצומים בגבולות הקיימים (בעיקר בצפון) או הסלמה משמעותית במצב הלחימה עלולה להוביל להשבתה נרחבת של עובדים ועסקים וכן לפגיעה בתשתיות ובערוצי סחר חוץ. עיכוב בהשבת אזרחים שפונו מבתיהם לפעילות כלכלית. כמו כן, עיכוב בהשבת הפעילות בענפי המשק שנפגעו מהמחסור בעובדים זרים. ירידה באמון המשקיעים – שימור אמון המשקיעים הינו תנאי הכרחי להבטחת המשך השקעות הזרות והמקומיות במשק, ויאפשר לממשלה ולמגזר העסקי לממן את עלויות המלחמה. התחדשות מהלכים בינלאומיים כנגד ישראל - כמו ניסיון לבצע שימוש חסר תקדים במערכת המשפט הבינ"ל כנגד המדינה. בסקירה הוצגה גם אפשרות להעלאת התחזית אם התרחישים הבאים יקרו: סיום מוקדם של המלחמה, חידוש תהליכי נורמליזציה עם מדינות ערב או ביצועים חזקים מהצפוי של הכלכלה העולמית.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    א-ב 29/10/2024 13:24
    הגב לתגובה זו
    הניסיון לצפות נתוני צמיחה מגוחך בעיני. במיוחד כשיש במדינה שליש לא יצרני כלל שליש בעל יכולות מוגבלות והשליש האחרון מגוייס כולו. הוסיפו את העובדה שזה מתחיל להימאס על אותו שליש שהוא משכיל מגוייס משלם מיסים ומחזיק את כל החבילה הזוונראה שאנחנו הולכים למקומות לא טובים.
  • 1.
    השר סמוטריץ עודכן ?? אישר את הורדת תחזית הצמיחה ??? (ל"ת)
    איש פשוט 29/10/2024 12:41
    הגב לתגובה זו
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI

מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת

מדד המחירים לצרכן היה בהתאם לתחזיות. בכמה עלה שכר הדירה, כמה עולה דירה ממוצעת, מה קרה במדד תשומות הבנייה והאם הריבית תרד? ביזפורטל עושה לכם סדר

תמיר חכמוף |

מדד המחירים לצרכן בחודש אוקטובר עלה ב-0.5% - בהתאם להערכות הכלכלנים. בשנים עשר החודשים האחרונים (ספטמבר 2025 לעומת ספטמבר 2024) עלה מדד המחירים לצרכן  ב-2.5%.  עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות שעלו ב-3.9%, הלבשה והנעלה שעלה ב-3.0%, מזון שעלה ב-1.4%, תחבורה ותקשורת שעלה ב-0.9%, בריאות שעלה ב-0.5%, תחזוקת הדירה שעלה ב-0.4% ושכר דירה שעלה ב-0.3%. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: תרבות ובידור שירד ב-1.7% ושירותי דיור בבעלות הדיירים שירד ב-0.9%.

בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה, נרשמה עלייה של 2.5% ועבור השוכרים החדשים נרשמה עלייה של 5.5%. 

מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים, שחשוב לרוכשי הדירות שההתחייבות שלהם לקבלנים צמודה למדד זה, עלה ב-0.1%. בשנים עשר החודשים האחרונים (אוקטובר 2025 לעומת אוקטובר 2024) עלה מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים ב-5% בשל העלייה במחירי שכר העבודה ב-9.2%.




מה קרה למחירי הדירות?

מחירי הדירות על פי הלמ"ס ירדו ב-0.3%. הלמ"ס נזכיר בודקת את המחירים בעיכוב של חודשיים וחצי. מדובר על ירידת המחירים בחודשים אוגוסט-ספטמבר (אמצע הטווח - 1 בספטמבר). בדיווח הקודם מחירי הדירות ירדו ב-0.6%, וכשבוחנים את כל ששת החודשים אחרונה למדים שעל פי הלמ"ס המחיירם ירדו בממוצע של 0.4% בחודש, כלומר סדר גודל של 5% בשנה. אלא שבפועל, הלמ"ס לא מודדת את ההנחות והמבצעים. רק לצורך הדוגמה - יש עכשיו עסקאות של מכירת דירות ללא תשלום של 1 מיליון שקל שניתן בפועל כהלוואה לרוכשים ללא הצמדה וריבית. חישבנו מה העלות של המבצע הזה והיא סדר גודל של 500 אלף שקל, זה יכול להגיע לכ-105 ממחיר הדירה, אבל הלמ"ס לא סופרת את ההנחה הזו.

דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף -0.25%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות