האוצר מוריד את תחזית הצמיחה השנה ל-0.4%; התחזית ל-2025: 4.3%
התחזית (משרד האוצר)מה קרה בחודשים הקודמים?
כזכור, בספטמבר נחתכה התחזית ל-1.1% ו-4.4% בשנה הבאה. בחודש יוני צפה הכלכלן הראשי כי ב-2024 התוצר יצמח ב-1.9% (4.6% ב-2025). הכלכלן הסביר כי "תרחיש הבסיס עליו התבססה התחזית בתחילת ספטמבר הניח המשך שגרת לחימה כפי שהתקיימה עד אז עד הרבעון הראשון של 2025. תרחיש זה אינו רלוונטי עוד". עוד נכתב כי "הלחימה התרחבה החל מסוף ספטמבר לזירה הצפונית. תרחיש הבסיס העדכני מניח המשך לחימה עצימה במהלך רוב הרבעון האחרון של 2024, מה שמלווה בגיוס מילואים מוגבר וצמצום היקפי הגיוס לאחר מכן ובכל שנת 2025. כך, המשק יתאושש הדרגתית במהלך שנת 2025, הן מבחינת הביקוש והן מבחינת ההיצע". עוד צוין כי שנת 2024 החלה עם התאוששות חלקית בתוצר, לאחר הפגיעה המשמעותית ברבעון האחרון של 2023. ברבעון הראשון צמח התוצר בשיעור של 1.7% (בחישוב שנתי), אך רמתו עדיין הייתה נמוכה לעומת זה של טרום המלחמה. ברבעון השני נרשמה צמיחה מתונה של 0.3% בלבד (בחישוב שנתי), מה שמעיד על האטה משמעותית בקצב ההתאוששות, והתחזיות של התוצר לשנה. בהשוואה למחצית הראשונה של 2024 לעומת המחצית הראשונה של 2023, התוצר המקומי גדל בשיעור של 1.4%. העודף לסך המקור היה 2.7% והתוצר העסקי המקורי צמח בשיעור של 4.4%. הגידול המשמעותי נרשם בעיקר בצריכה הציבורית בשל ההוצאות הגבוהות עם תום המלחמה, קיזזו גידול התוצר של המקור העסקי, והוביל לשימור צמיחת החיובים, גם אם נמוכה, של התוצר ברבעון שני.
רכיבי התוצר (משרד האוצר)אפשרות לשינויים בתחזית
לדברי הכלכלן הראשי, ישנה אפשרות לשינויים בתחזית כלפי מטה. אלו הסיבות שיכולות לגרום לכך: הימשכות מצב הלחימה – המשך הלחימה והעיצומים בגבולות הקיימים (בעיקר בצפון) או הסלמה משמעותית במצב הלחימה עלולה להוביל להשבתה נרחבת של עובדים ועסקים וכן לפגיעה בתשתיות ובערוצי סחר חוץ. עיכוב בהשבת אזרחים שפונו מבתיהם לפעילות כלכלית. כמו כן, עיכוב בהשבת הפעילות בענפי המשק שנפגעו מהמחסור בעובדים זרים. ירידה באמון המשקיעים – שימור אמון המשקיעים הינו תנאי הכרחי להבטחת המשך השקעות הזרות והמקומיות במשק, ויאפשר לממשלה ולמגזר העסקי לממן את עלויות המלחמה. התחדשות מהלכים בינלאומיים כנגד ישראל - כמו ניסיון לבצע שימוש חסר תקדים במערכת המשפט הבינ"ל כנגד המדינה. בסקירה הוצגה גם אפשרות להעלאת התחזית אם התרחישים הבאים יקרו: סיום מוקדם של המלחמה, חידוש תהליכי נורמליזציה עם מדינות ערב או ביצועים חזקים מהצפוי של הכלכלה העולמית.
- 2.א-ב 29/10/2024 13:24הגב לתגובה זוהניסיון לצפות נתוני צמיחה מגוחך בעיני. במיוחד כשיש במדינה שליש לא יצרני כלל שליש בעל יכולות מוגבלות והשליש האחרון מגוייס כולו. הוסיפו את העובדה שזה מתחיל להימאס על אותו שליש שהוא משכיל מגוייס משלם מיסים ומחזיק את כל החבילה הזוונראה שאנחנו הולכים למקומות לא טובים.
- 1.השר סמוטריץ עודכן ?? אישר את הורדת תחזית הצמיחה ??? (ל"ת)איש פשוט 29/10/2024 12:41הגב לתגובה זו
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
