האוצר מוריד את תחזית הצמיחה השנה ל-0.4%; התחזית ל-2025: 4.3%
התחזית (משרד האוצר)מה קרה בחודשים הקודמים?
כזכור, בספטמבר נחתכה התחזית ל-1.1% ו-4.4% בשנה הבאה. בחודש יוני צפה הכלכלן הראשי כי ב-2024 התוצר יצמח ב-1.9% (4.6% ב-2025). הכלכלן הסביר כי "תרחיש הבסיס עליו התבססה התחזית בתחילת ספטמבר הניח המשך שגרת לחימה כפי שהתקיימה עד אז עד הרבעון הראשון של 2025. תרחיש זה אינו רלוונטי עוד". עוד נכתב כי "הלחימה התרחבה החל מסוף ספטמבר לזירה הצפונית. תרחיש הבסיס העדכני מניח המשך לחימה עצימה במהלך רוב הרבעון האחרון של 2024, מה שמלווה בגיוס מילואים מוגבר וצמצום היקפי הגיוס לאחר מכן ובכל שנת 2025. כך, המשק יתאושש הדרגתית במהלך שנת 2025, הן מבחינת הביקוש והן מבחינת ההיצע". עוד צוין כי שנת 2024 החלה עם התאוששות חלקית בתוצר, לאחר הפגיעה המשמעותית ברבעון האחרון של 2023. ברבעון הראשון צמח התוצר בשיעור של 1.7% (בחישוב שנתי), אך רמתו עדיין הייתה נמוכה לעומת זה של טרום המלחמה. ברבעון השני נרשמה צמיחה מתונה של 0.3% בלבד (בחישוב שנתי), מה שמעיד על האטה משמעותית בקצב ההתאוששות, והתחזיות של התוצר לשנה. בהשוואה למחצית הראשונה של 2024 לעומת המחצית הראשונה של 2023, התוצר המקומי גדל בשיעור של 1.4%. העודף לסך המקור היה 2.7% והתוצר העסקי המקורי צמח בשיעור של 4.4%. הגידול המשמעותי נרשם בעיקר בצריכה הציבורית בשל ההוצאות הגבוהות עם תום המלחמה, קיזזו גידול התוצר של המקור העסקי, והוביל לשימור צמיחת החיובים, גם אם נמוכה, של התוצר ברבעון שני.
רכיבי התוצר (משרד האוצר)אפשרות לשינויים בתחזית
לדברי הכלכלן הראשי, ישנה אפשרות לשינויים בתחזית כלפי מטה. אלו הסיבות שיכולות לגרום לכך: הימשכות מצב הלחימה – המשך הלחימה והעיצומים בגבולות הקיימים (בעיקר בצפון) או הסלמה משמעותית במצב הלחימה עלולה להוביל להשבתה נרחבת של עובדים ועסקים וכן לפגיעה בתשתיות ובערוצי סחר חוץ. עיכוב בהשבת אזרחים שפונו מבתיהם לפעילות כלכלית. כמו כן, עיכוב בהשבת הפעילות בענפי המשק שנפגעו מהמחסור בעובדים זרים. ירידה באמון המשקיעים – שימור אמון המשקיעים הינו תנאי הכרחי להבטחת המשך השקעות הזרות והמקומיות במשק, ויאפשר לממשלה ולמגזר העסקי לממן את עלויות המלחמה. התחדשות מהלכים בינלאומיים כנגד ישראל - כמו ניסיון לבצע שימוש חסר תקדים במערכת המשפט הבינ"ל כנגד המדינה. בסקירה הוצגה גם אפשרות להעלאת התחזית אם התרחישים הבאים יקרו: סיום מוקדם של המלחמה, חידוש תהליכי נורמליזציה עם מדינות ערב או ביצועים חזקים מהצפוי של הכלכלה העולמית.
- 2.א-ב 29/10/2024 13:24הגב לתגובה זוהניסיון לצפות נתוני צמיחה מגוחך בעיני. במיוחד כשיש במדינה שליש לא יצרני כלל שליש בעל יכולות מוגבלות והשליש האחרון מגוייס כולו. הוסיפו את העובדה שזה מתחיל להימאס על אותו שליש שהוא משכיל מגוייס משלם מיסים ומחזיק את כל החבילה הזוונראה שאנחנו הולכים למקומות לא טובים.
- 1.השר סמוטריץ עודכן ?? אישר את הורדת תחזית הצמיחה ??? (ל"ת)איש פשוט 29/10/2024 12:41הגב לתגובה זו

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
