שמואל אברמזון
צילום: דוברות משרד האוצר

האוצר מוריד את תחזית הצמיחה השנה ל-0.4%; התחזית ל-2025: 4.3%

זו הפעם השניה שהכלכלן הראשי מוריד את התחזית. בחודש שעבר עמדה התחזית על 1.1% ו-4.4% בהתאמה, אחרי שביוני ההערכה דיברה על צמיחה של 1.9% בתוצר
איציק יצחקי | (2)
לקראת דיוני התקציב הצפויים לשנת 2025, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, ד"ר שמואל אברמזון, עדכן את תחזית הצמיחה לשנים 2024 ו-2025, לרמות של 0.4% ו-4.3% בהתאמה. מדובר בהפחתה בהשוואה לתחזית הקודמת שפורסמה לפני כחודש, וזאת בעיקר על רקע התגברות והתמשכות מצב הלחימה.  תחזית (משרד האוצר) התחזית (משרד האוצר)

מה קרה בחודשים הקודמים?

כזכור, בספטמבר נחתכה התחזית ל-1.1% ו-4.4% בשנה הבאה. בחודש יוני צפה הכלכלן הראשי כי ב-2024 התוצר יצמח ב-1.9% (4.6% ב-2025). הכלכלן הסביר כי "תרחיש הבסיס עליו התבססה התחזית בתחילת ספטמבר הניח המשך שגרת לחימה כפי שהתקיימה עד אז עד הרבעון הראשון של 2025. תרחיש זה אינו רלוונטי עוד". עוד נכתב כי "הלחימה התרחבה החל מסוף ספטמבר לזירה הצפונית. תרחיש הבסיס העדכני מניח המשך לחימה עצימה במהלך רוב הרבעון האחרון של 2024, מה שמלווה בגיוס מילואים מוגבר וצמצום היקפי הגיוס לאחר מכן ובכל שנת 2025. כך, המשק יתאושש הדרגתית במהלך שנת 2025, הן מבחינת הביקוש והן מבחינת ההיצע". עוד צוין כי שנת 2024 החלה עם התאוששות חלקית בתוצר, לאחר הפגיעה המשמעותית ברבעון האחרון של 2023. ברבעון הראשון צמח התוצר בשיעור של 1.7% (בחישוב שנתי), אך רמתו עדיין הייתה נמוכה לעומת זה של טרום המלחמה. ברבעון השני נרשמה צמיחה מתונה של 0.3% בלבד (בחישוב שנתי), מה שמעיד על האטה משמעותית בקצב ההתאוששות, והתחזיות של התוצר לשנה. בהשוואה למחצית הראשונה של 2024 לעומת המחצית הראשונה של 2023, התוצר המקומי גדל בשיעור של 1.4%. העודף לסך המקור היה 2.7% והתוצר העסקי המקורי צמח בשיעור של 4.4%. הגידול המשמעותי נרשם בעיקר בצריכה הציבורית בשל ההוצאות הגבוהות עם תום המלחמה, קיזזו גידול התוצר של המקור העסקי, והוביל לשימור צמיחת החיובים, גם אם נמוכה, של התוצר ברבעון שני. רכיבי התוצר (משרד האוצר) רכיבי התוצר (משרד האוצר)​

אפשרות לשינויים בתחזית

לדברי הכלכלן הראשי, ישנה אפשרות לשינויים בתחזית כלפי מטה. אלו הסיבות שיכולות לגרום לכך: הימשכות מצב הלחימה – המשך הלחימה והעיצומים בגבולות הקיימים (בעיקר בצפון) או הסלמה משמעותית במצב הלחימה עלולה להוביל להשבתה נרחבת של עובדים ועסקים וכן לפגיעה בתשתיות ובערוצי סחר חוץ. עיכוב בהשבת אזרחים שפונו מבתיהם לפעילות כלכלית. כמו כן, עיכוב בהשבת הפעילות בענפי המשק שנפגעו מהמחסור בעובדים זרים. ירידה באמון המשקיעים – שימור אמון המשקיעים הינו תנאי הכרחי להבטחת המשך השקעות הזרות והמקומיות במשק, ויאפשר לממשלה ולמגזר העסקי לממן את עלויות המלחמה. התחדשות מהלכים בינלאומיים כנגד ישראל - כמו ניסיון לבצע שימוש חסר תקדים במערכת המשפט הבינ"ל כנגד המדינה. בסקירה הוצגה גם אפשרות להעלאת התחזית אם התרחישים הבאים יקרו: סיום מוקדם של המלחמה, חידוש תהליכי נורמליזציה עם מדינות ערב או ביצועים חזקים מהצפוי של הכלכלה העולמית.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    א-ב 29/10/2024 13:24
    הגב לתגובה זו
    הניסיון לצפות נתוני צמיחה מגוחך בעיני. במיוחד כשיש במדינה שליש לא יצרני כלל שליש בעל יכולות מוגבלות והשליש האחרון מגוייס כולו. הוסיפו את העובדה שזה מתחיל להימאס על אותו שליש שהוא משכיל מגוייס משלם מיסים ומחזיק את כל החבילה הזוונראה שאנחנו הולכים למקומות לא טובים.
  • 1.
    השר סמוטריץ עודכן ?? אישר את הורדת תחזית הצמיחה ??? (ל"ת)
    איש פשוט 29/10/2024 12:41
    הגב לתגובה זו
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

הריבית תרד מחר ל-4.25% - איך זה ישפיע עליכם?

הסיכויים להורדת ריבית מאוד גבוהים, איך זה ישפיע על השווקים הפיננסיים ועל הכסף שלכם? וגם - 10 דברים שצריך לדעת על ריבית בנק ישראל

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אמיר ירון ריבית

הנגיד, פרופ' אמיר ירון הוא שחקן הגנתי. סוג של בונקר. העיקר לא לספוג שער. לא צריך לנצח, צריך לא להפסיד. היו לו הרבה הזדמנויות לצאת למתפרצת, לכבוש ולהלהיב את הקהל. הוא יכול היה להוריד ריבית במספר הזדמנויות בעבר והיו לכך את כמעט כל התנאים הכלכליים, אבל למה לקחת סיכון ואולי להפקיר את ההגנה. הוא הולך על הכי בטוח שיש. אבל גם הוא יודע שנגמרו התירוצים למשחק הגנתי. השוק דורש כבר מזמן הורדת ריבית ורואים את זה בתמחורים של אגרות החוב והנכסים הסולידים. התנאים במשק ונתוני המאקרו תומכים בהפחתת ריבית. חוץ מזה, אצלנו יש ריבית ריאלית של 2% - אינפלציה של 2.5% וריבית של 4.5% מובילה לריבית ריאלית של 2% - זה גבוה מאוד בראייה עולמית. 

ועדיין, הכל פתוח - עד שלא מורידים, הכל לכאורה פתוח, אבל הסיכויים להפחתה מחר של הריבית מאוד מאוד גבוהים. האינפלציה ירדה לתוואי ונשארת בו כבר מספר חודשים, שער הדולר נמוך, אחרי ירידה של 10% מתחילת השנה והוא בולם ומדכא עליות של מחירי יבוא. אנחנו אולי לא סיימנו את המלחמה, אבל יש סוג של הפסקת אש. גם נתוני הכנסות והוצאות המדינה עומדים בתקציב ועוד שורה של נתונים כלכליים והכי חשוב לנגיד - האינפלציה במסלול יורד. הריבית הגבוהה נועדה לדכא את האינפלציה שהיא האיום הגדול לכלכלה. הנגיד השאיר את הריבית גבוהה כי היא גורמת לירידה בהלוואות ובצריכה וגורמת לירידה בביקושים. כל זה כדי למנוע ביקושים שיעלו את המדד. 

האינפלציה ירדה ל-2.5% התחזית קדימה  היא לכ-2.2% ב-12 החודשים הקרובים, אז אפשר לשחרר מעט. וזו מילת המפתח - מעט. אל תצפו שירידה של רבע אחוז בריבית מ-4.5% ל-4.25% תשנה משמעותית את החזרי המשכנתא, את התשלום בגין הלוואות. זה יהיה בשוליים. 

איך הפחתת הריבית תשפיע על הכסף שלכם? 

ההורדה הצפויה מגיעה לאחר 14 החלטות רצופות שבהן הריבית נותרה ללא שינוי והנה ההשפעות שצפויות להיות לה:

נתחיל במשכנתאות: השינוי הצפוי ישפיע ישירות על נוטלי משכנתאות והלוואות בריבית משתנה. במשכנתא ממוצעת של מיליון שקל ל-25 שנה, הורדה של 0.25% תוביל להפחתה של כ-70 שקל בהחזר החודשי. גם ההלוואות שלכם במסלול משתנה יוזלו בשיעור של 0.25%.

זוג מקבל ייעוץ משכנתאזוג מקבל ייעוץ משכנתא

לראשונה בישראל יוסדר מקצוע ייעוץ המשכנתאות

ועדת השרים לחקיקה אישרה את הצעת החוק לאסדרת מקצוע ייעוץ המשכנתאות

הדס ברטל |

לאחר למעלה מעשור של מאבק, מקצוע ייעוץ המשכנתאות בישראל עומד בפני מהפכה: ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה היום (א') שאת הצעת החוק של ח"כ יעקב אשר וח"כ ולדימיר בליאק, לאסדרת התחום. ח"כ יעקב אשר הוא הרוח החיה שמאחורי הצעת החוק ההצעה, בעבודה משותפת של משרד המשפטים, חברי כנסת וגורמי מקצוע, הביאו לראשונה למסגרת רגולטורית מוסדרת בתחום שבו כל אחד יכול היה עד היום לקרוא לעצמו "יועץ משכנתאות" גם ללא ניסיון, הכשרה או ידע. הגורם המקצועי שיהיה אחרי על גיבוש החוק ויישומו יהיה משרד המשפטים.

המספרים מדברים בעד עצמם: שוק המשכנתאות בישראל מגלגל כ-100 מיליארד שקלים בשנה. ביולי האחרון בלבד ניתנו משכנתאות בהיקף של כ-9 מיליארד שקלים. כ-65% מהמשכנתאות במדינה מתבצעות באמצעות יועץ משכנתאות, ובקרב משקי בית בעלי פרופיל סוציו-אקונומי נמוך, שיעור לקיחת המשכנתא מטפס ל-80%.

הצעת החוק הוגשה לראשונה בנובמבר 2024 על ידי חברי הכנסת יעקב אשר (יהדות התורה) ו-ולדימיר בליאק (יש עתיד).

הצעת החוק שאושרה כוללת:

• רישוי מחייב ליועצי משכנתאות

• מבחני הסמכה

• הקמת ועדת משמעת עם סמכות להטיל קנסות או לשלול רישיונות

• קוד אתי אחיד