האוצר מוריד את תחזית הצמיחה השנה ל-0.4%; התחזית ל-2025: 4.3%
התחזית (משרד האוצר)מה קרה בחודשים הקודמים?
כזכור, בספטמבר נחתכה התחזית ל-1.1% ו-4.4% בשנה הבאה. בחודש יוני צפה הכלכלן הראשי כי ב-2024 התוצר יצמח ב-1.9% (4.6% ב-2025). הכלכלן הסביר כי "תרחיש הבסיס עליו התבססה התחזית בתחילת ספטמבר הניח המשך שגרת לחימה כפי שהתקיימה עד אז עד הרבעון הראשון של 2025. תרחיש זה אינו רלוונטי עוד". עוד נכתב כי "הלחימה התרחבה החל מסוף ספטמבר לזירה הצפונית. תרחיש הבסיס העדכני מניח המשך לחימה עצימה במהלך רוב הרבעון האחרון של 2024, מה שמלווה בגיוס מילואים מוגבר וצמצום היקפי הגיוס לאחר מכן ובכל שנת 2025. כך, המשק יתאושש הדרגתית במהלך שנת 2025, הן מבחינת הביקוש והן מבחינת ההיצע". עוד צוין כי שנת 2024 החלה עם התאוששות חלקית בתוצר, לאחר הפגיעה המשמעותית ברבעון האחרון של 2023. ברבעון הראשון צמח התוצר בשיעור של 1.7% (בחישוב שנתי), אך רמתו עדיין הייתה נמוכה לעומת זה של טרום המלחמה. ברבעון השני נרשמה צמיחה מתונה של 0.3% בלבד (בחישוב שנתי), מה שמעיד על האטה משמעותית בקצב ההתאוששות, והתחזיות של התוצר לשנה. בהשוואה למחצית הראשונה של 2024 לעומת המחצית הראשונה של 2023, התוצר המקומי גדל בשיעור של 1.4%. העודף לסך המקור היה 2.7% והתוצר העסקי המקורי צמח בשיעור של 4.4%. הגידול המשמעותי נרשם בעיקר בצריכה הציבורית בשל ההוצאות הגבוהות עם תום המלחמה, קיזזו גידול התוצר של המקור העסקי, והוביל לשימור צמיחת החיובים, גם אם נמוכה, של התוצר ברבעון שני.
רכיבי התוצר (משרד האוצר)אפשרות לשינויים בתחזית
לדברי הכלכלן הראשי, ישנה אפשרות לשינויים בתחזית כלפי מטה. אלו הסיבות שיכולות לגרום לכך: הימשכות מצב הלחימה – המשך הלחימה והעיצומים בגבולות הקיימים (בעיקר בצפון) או הסלמה משמעותית במצב הלחימה עלולה להוביל להשבתה נרחבת של עובדים ועסקים וכן לפגיעה בתשתיות ובערוצי סחר חוץ. עיכוב בהשבת אזרחים שפונו מבתיהם לפעילות כלכלית. כמו כן, עיכוב בהשבת הפעילות בענפי המשק שנפגעו מהמחסור בעובדים זרים. ירידה באמון המשקיעים – שימור אמון המשקיעים הינו תנאי הכרחי להבטחת המשך השקעות הזרות והמקומיות במשק, ויאפשר לממשלה ולמגזר העסקי לממן את עלויות המלחמה. התחדשות מהלכים בינלאומיים כנגד ישראל - כמו ניסיון לבצע שימוש חסר תקדים במערכת המשפט הבינ"ל כנגד המדינה. בסקירה הוצגה גם אפשרות להעלאת התחזית אם התרחישים הבאים יקרו: סיום מוקדם של המלחמה, חידוש תהליכי נורמליזציה עם מדינות ערב או ביצועים חזקים מהצפוי של הכלכלה העולמית.
- 2.א-ב 29/10/2024 13:24הגב לתגובה זוהניסיון לצפות נתוני צמיחה מגוחך בעיני. במיוחד כשיש במדינה שליש לא יצרני כלל שליש בעל יכולות מוגבלות והשליש האחרון מגוייס כולו. הוסיפו את העובדה שזה מתחיל להימאס על אותו שליש שהוא משכיל מגוייס משלם מיסים ומחזיק את כל החבילה הזוונראה שאנחנו הולכים למקומות לא טובים.
- 1.השר סמוטריץ עודכן ?? אישר את הורדת תחזית הצמיחה ??? (ל"ת)איש פשוט 29/10/2024 12:41הגב לתגובה זו
"לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור"
שר האוצר מציג את מתווה התקציב - הוא רומז להעלות את המסים על הבנקים או להפחית את הרווחים שלהם לטובת רווחת הציבור: "בנק ישראל גרם לעלית רווחי הבנקים מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד בשנה. זה לא ייתכן"
בצלאל סמוטריץ' שר האוצר וצוות המשרד, לצד מנהל רשות המסים, הכלכן הראשי ובכירי המשרד מציגים כעת את מתווה התקציב לשנה הבאה. זה עדיין לא המספרים (נעדכן בהמשך), אבל המסר ברור - המילואימניקים במרכז, המסים לציבור צפויים לרדת; הבנקים על הכוונת. "מי שמשרת מקבל הרבה יותר וזה הכי צודק", אומר בצלאל סמוטריץ', שר האוצר, "אנחנו נוריד מסים לאדם העובד. אנחנו נעשה את זה תוך שמירת המסגרות התקציביות, תוך הטלת מס רכוש ומסים נוספים שצריך להעלותם".
"הורדת מס הכנסה מעודדת צמיחה. יש תוכנית מפורטת של הורדת מסים. 20% מאוכלוסיית ישראל משלמת 80% מנטל המס. אנחנו נוריד את נטל המסים ונגדיל צמיחה. זה יהיה במיליארדים גדולים זה לא יהיה בשוליים".
סמוטריץ' סימן כאמור את הבנקים ובצדק - "ההתנהלות של הבנקים היא שערורייה. אי אפשר לתפוס שהרווח גדל מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד בשנה רק כי הנגיד מחליט להעלות ריבית. לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור".
"במקום שהבנקים יוציאו הרבה כסף על פרסום בכל מקום שיחזירו את הכסף לציבור הלקוחות שלהם. מדברים על גימיקים שהם נותנים לציבור, זה גימיקים. שולי הרווח של הבנקים חסרי פרופורציות. אין שום סיבה למספרים האלו.
- סמוטריץ' מבטיח: "מחירי הדירות יירדו, המסים יירדו" - האם להאמין לו?
- סמוטריץ’: “אין כוונה לפגוע בהטבות המס בקרנות ההשתלמות”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"בקשר ליוקר המחיה, אנחנו באוצר ובממשלה נחושים להוביל רפורמה משמעותית מאוד במשק החלב. אנחנו נשמור על החקלאים. נשמור על החקלאות. נשמור על החקלאות שלנו, נשמור על הנכסים שלנו, אבל נדאג שהמחירים לצרכן ירדו. גם התקציב הביטחוני צריך לעבור חשיבה מחדש וצריך להיות הרבה יותר יעיל. יש הרבה מה לקצץ בתקציב הביטחון".
