מלון פסטורל בכפר בלום (צילום: ד"ר אבישי טייכר, ויקיפדיה)
מלון פסטורל בכפר בלום (צילום: ד"ר אבישי טייכר, ויקיפדיה)

בג"ץ: על הממשלה לבחון סיוע ליישובים בצפון בגין חרבות ברזל

התערבות נדירה של ביהמ"ש העליון בקביעת סדרי עדיפות כלכליים: הורה לדון מחדש באי-מתן סיוע ליישובים במרחק 7-3.5 ק"מ מגבול לבנון בתחילת המלחמה


איתמר לוין |
נושאים בכתבה חרבות ברזל

התערבות נדירה של בג"ץ בקביעת סדרי עדיפות כלכליים: השופט אלכס שטיין חיייב את הממשלה (12.3.26) לדון מחדש בהחלטתה שלא להעניק סיוע ליישובים המצויים במרחק של 7- מגבול לבנון בתחילת מלחמת חרבות ברזל. פסק הדין ניתן בעיצומה של המלחמה מול אירן וחיזבאללה, כאשר יישובי הצפון מצויים תחת התקפות בלתי פוסקות.

 

שטיין מתויג כאחד השופטים השמרנים בבית המשפט העליון, ולפסק דינו הצטרפו שני שופטים שמרנים: המשנה לנשיא נעם סולברג והשופטת גילה כנפי-שטייניץ. לדברי שטיין, אין מנוס מהתערבות במקרה זה, שכן הממשלה לא שקלה כיאות את צרכיהם של יישובים אלה, כאשר החליטה שלא להעניק להם סיוע בדומה לתושבי היישובים במרחק מהגבול, אשר פונו בתחילת המלחמה. הוא קיבל חלקית את עתירתם של 14 יישובים ותושביהם של ארבעה יישובים נוספים, אשר ביקשו להעניק להם את כל ההטבות שניתנו למפונים.

 

ב-18.10.23 אישרה הממשלה את התוכנית לפינוי יישובים במרחק של עד מגבול לבנון, ושר הביטחון דאז, יואב גלנט, החליט לפנות את אלו המצויים במרחק של עד . מדובר בהחלטה ביטחונית בה בג"ץ אינו מתערב, מדגיש שטיין, אלא בהיבטים הכלכליים שלה. במאי 2025 החליטה הממשלה על מענה מיידי ועל תוכנית שיקום רב-שנתית ליישובי הגבול, והתחייבה לבחון את עניינם של יישובים המצויים במרחק של 7- מהגבול – ובכך גילתה את דעתה שגם הללו זקוקים לסיוע.

 

שטיין קובע: "בהחליטה על מדיניות הסיוע ליישובי הצפון, המדינה לא הציבה לנגד עיניה את כלל השיקולים הרלוונטיים, ובפרט לא שקלה את עניינם של היישובים הממוקמים במרחק של 5- מהגבול, בשים לב למצבם המיוחד של תושבי יישובים אלה כאוכלוסייה מאוימת. כמו כן, המדינה לא שקלה את עניינם של היישובים הממוקמים במרחק של 7- מקו הגבול, כפי שהתחייבה לעשות".


התושבים שפונו קיבלו סיוע נרחב, בעוד התושבים שנותרו ביישובים המאוימים לא קיבלו דבר, אלא רק עשויים ליהנות מהתוכניות בהן כלולות המועצות אליהן הם משתייכים – מתאר שטיין. הוא מזכיר, כי התערבות בג"ץ בהחלטות שעניינן מדיניות כלכלית וסדרי עדיפות להקצאת משאבים "תיעשה במשורה ובמקרי-קצה", אך החלטות אלו אינן חסינות מביקורת שיפוטית:


"בקבלת החלטה על הקצאת משאבים, שומה על המדינה – כבכל החלטה מינהלית אחרת – לפעול בהתאם לכללי המשפט המינהלי. עליה לפעול בסבירות ובמידתיות, תוך שקילת שיקולים רלוונטיים וענייניים, ובהתבסס על תשתית עובדתית מלאה. בידוע הוא כי בהינתן פגם מהותי היורד לשורש העניין בשיקול הדעת של הרשות השלטונית, תיתכן התערבות שיפוטית בהחלטה".




הכניסה ליישוב פסוטה (צילום: ד"המדינה כלל לא נדרשה לקשיים הקונקרטיים"

קיראו עוד ב"משפט"


שטיין מוסיף: "משעה שהמדינה הכירה באוכלוסייה זו כאוכלוסייה מאוימת, מוטלת עליה חובה כללית לפעול להגנת אותה אוכלוסייה; וכן לתת סיוע לתושבים על רקע האתגרים שתושבים אלה חווים עקב המצב הביטחוני". בפועל, "המדינה כלל לא נדרשה לקשיים הקונקרטיים שעמדו בפני תושבים אלה נוכח הנסיבות הביטחוניות החריגות ששררו באזור מגוריהם במהלך המלחמה. לא התרשמנו כי הובאו בפני מקבלי ההחלטות נתונים על אודות ההשלכות הכלכליות, הנפשיות, הקהילתיות והאישיות של המלחמה על תושבים אלה, אשר במשך תקופה בלתי-מבוטלת, נאלצו לנהל שגרת חיים תחת סכנת חיים בסמוך לאזור לחימה פעיל.

 

"כפועל יוצא מכך, אף לא נערכה בחינה בשאלה אלו מענים מיידיים נדרשים כדי לסייע ברמה האזרחית לתושבים אלה. הנה כי כן, קבלת ההחלטה בעניין מדיניות הסיוע לתושבי הצפון, מבלי שנשקל שיקול רלוונטי הנוגע לעניינם של היישובים הממוקמים במרחק של 5- מהגבול, עולה כדי פגם יסודי בשיקול הדעת של המדינה", קובע שטיין. המענים הניתנים במסגרת התוכניות האיזוריות אינם תחליף למענים האישיים לתושבים, הוא מדגיש.

 

הממשלה התחייבה כאמור לשקול גם את עניינם של התושבים במרחק של 7- מהגבול, ממשיך שטיין, אך "חרף התחייבותה, לא ערכה בחינה מעמיקה (אם בכלל) בעניינם של עותרים אלה. מעיון בחומר שהונח לפנינו עולה כי לא נאספו נתונים כלשהם על אודות מצבם של היישובים הללו, ובהתאם גם לא נבחן האם קיים צורך במתן מענים כאלה או אחרים לתושביהם".

 

שטיין מדגיש: "המדינה לא יכולה, תחת שיקולי תקציב, להתפרק מחובתה לשקול את כלל השיקולים הרלוונטיים הצריכים לעניין, ובמסגרת זאת לבדוק באופן רציני ויסודי את מאפייניהם של אוכלוסיית העותרים, ולקבל החלטה בעניינם אשר תהא בקשר עם הנתונים העובדתיים שנאספו".

 

לדברי שטיין, מן הראוי ש"המענים שיינתנו יהיו פרקטיים ככל שניתן, כך שיאפשרו לתושבים אלה לגשר על אתגרי המלחמה ולהתחיל שיקום אמיתי – שעיקרו שיקום כלכלי, בנוסף לשיקום בהיבטים אחרים של איכות החיים", ושההחלטות יתקבלו מהר ככל האפשר.

 

כנפי-שטייניץ מוסיפה, כי בג"ץ אינו מחליף את שיקול דעתה של הממשלה, אלא מורה לה לבדוק את עניינם של יישובים אלה - על בסיס החלטותיה שלה. "שעה שהממשלה עצמה יצרה את המסגרת הנורמטיבית והצהירה על כוונתה וחובתה לבחון את הצרכים הייחודיים של יישובים אלו, עליה להשלים את המלאכה, לאסוף את הנתונים ולקבל החלטה סדורה על יסודם".

 

המדינה חויבה בתשלום הוצאות בסך 15,000 שקל. את העותרים - ובהם פסוטה, חורפיש, כפר סאלד, כפר בלום, שמיר ועמיר - ייצגו עוה"ד הרן רייכמן, אפרת לופו-מוסקוביץ ודיקלה נסימי, ואת המדינה - עוה"ד מיטל בוכמן-שינדל וסיון רוסו.



 


הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה