מדוע ירדה גביית מס החברות ב-2023, והאם המשק הישראלי באמת במגמת האטה?
בשנת 2023 חלה ירידה בגביית מס החברות בישראל, ירידה של 17% במונחים ריאליים, לעומת השנים 2021-2022 שבהן נרשמה עלייה משמעותית. הירידה מיוחסת בעיקר להאטה ברווחיות של ענפי הפיננסים, הבינוי, התחבורה וההייטק, שתרמו משמעותית לגבייה בשנים הקודמות. עם זאת, הרמה נותרה גבוהה בהשוואה לשנים שקדמו למשבר הקורונה, מה שמעיד על יציבות יחסית בשוק העסקי המקומי.
למרות הירידה, גביית מס החברות ב-2023 הגיעה לכ-15.1% מסך הכנסות המדינה ממסים, לעומת 16.5% ב-2022. מדובר בירידה אך עדיין ברמה גבוהה יחסית לממוצע הרב-שנתי של כ-12.8%. בנוסף, חלקו של מס החברות בתמ"ג עמד על 3%, מה שממחיש את חשיבותו כמרכיב מרכזי בכלכלה הישראלית.
ההשפעה של מוסדות כספיים על גביית המסים
אחד האלמנטים במערכת המס הישראלית הוא המיסוי על מוסדות כספיים. בשונה מעוסקים רגילים, מוסדות כספיים מחויבים בתשלום מע"מ על הרווחים בנוסף למס החברות. בשנת 2023 היווה רכיב זה כ-7% מהכנסות מוסדות אלה. המס על מוסדות כספיים הוא תנודתי יותר משאר רכיבי המס, עם מקדם תנודתיות גבוה יחסית. תנודתיות זו מקשה על חיזוי מדויק של ההכנסות ממסים ועלולה להוות אתגר בתכנון התקציב הממשלתי.
מעבר לכך, תנודתיות נוספת נרשמה בגבייה מדיבידנדים ומהפרשי מס, רכיבים שנגבים בדיעבד עבור שנות מס קודמות. בשנת 2020, לדוגמה, עמד רכיב זה על 3.3 מיליארד ש"ח בלבד, אך בשנת 2022 הוא זינק לשיא של 22.2 מיליארד שקל לפני שצנח ל-13.3 מיליארד שקל ב-2023.
מס החברות והכלכלה הישראלית
- תקנות חדשות לחלוקת דיבידנדים בין חברות נכנסו לתוקף
- מעל 3 מיליארד ש' - העלות של ההגנה האווירית אתמול; שווה כל שקל, אבל מאיפה יגיע הכסף?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מס החברות הוא אחד ממקורות ההכנסה המשמעותיים של מדינת ישראל, והוא ניצב במקום השלישי אחרי מס הכנסה ומע"מ. שיעור מס החברות בישראל עומד על 23%, קרוב לממוצע של מדינות ה-OECD. עם זאת, שיעור המס האפקטיבי – שמגלם את הטבות המס וניכויי הפחת – נמוך יותר ועומד על 21.9%. נתון זה מציב את ישראל במקום ה-24 מתוך 37 מדינות ה-OECD מבחינת מיסוי אפקטיבי.
פערי המס בין רווחי חברות להכנסות יחידים נותרו קטנים יחסית בישראל, מה שמוביל לתופעה של חברות ארנק. תכנון המס באמצעות חברות כאלה מאפשר לבעלי עסקים לשלם מס מופחת על רווחיהם. מצד אחד, הדבר תורם להרחבת הפעילות העסקית, אך מצד שני, הוא מהווה אתגר למדיניות הפיסקלית בשמירה על הוגנות מיסוי בין מגזרים.
הנתונים על גביית מס החברות מצביעים על כך שהמגזר העסקי בישראל נותר יציב יחסית, למרות הירידה בגבייה בשנת 2023. תקופת הקורונה הייתה מאתגרת לכלכלה, אך ההתאוששות שהגיעה לאחר מכן הייתה מרשימה, במיוחד בענפי הפיננסים וההייטק שהובילו את עליות הגבייה בשנים האחרונות.
- הונאה שיטתית נגד ביטוח לאומי בהיקף מיליונים - כך עבדה השיטה
- כמה יעלה אייפון 17?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
הירידה בגביית מס החברות בשנת 2023 לא מסמלת בהכרח מגמה שלילית, אלא יותר התייצבות לאחר עליות חריגות בשנים האחרונות. עם זאת, תנודתיות גבוהה ברכיבי מס מסוימים עלולה להקשות על תחזיות ההכנסות, במיוחד בתקופות של אי-ודאות כלכלית גלובלית.
.jpg)
הונאה שיטתית נגד ביטוח לאומי בהיקף מיליונים - כך עבדה השיטה
מצד אחד - ביטוח לאומי קפדן מאוד מול הציבור עד כדי שלפעמים מטרטר ומקשה ולא מקבל תביעות מוצדקות; מצד שני - יש אנשים שמצליחים לגנוב מיליונים רבים מביטוח לאומי
פרקליטות מחוז מרכז הגישה כתב אישום רחב היקף נגד שלושה נאשמים שנחשדים בביצוע הונאה מתוחכמת ומתמשכת כלפי המוסד לביטוח לאומי. על פי כתב האישום, בין השנים 2020 ל-2023 הצליחו הנאשמים להוציא במרמה כ-2.6 מיליון שקל באמצעות הגשת תביעות נכות מזויפות, רובן בתחום האוטיזם.
הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים - פרטים נוספים
הנאשמות המרכזיות, אודליה צריקר (46) מיוקנעם עילית ולנה שומינוב (40) מחולון, פעלו באמצעות שתי חברות שבבעלותן. השתיים פנו להורים לילדים המאובחנים על הספקטרום האוטיסטי, הציגו עצמן כמסייעות מקצועיות לקבלת קצבאות, וביקשו מהם ייפוי כוח ומסמכים רפואיים. בהמשך, כך נטען, זייפו מסמכים רפואיים ואישורים מקצועיים, במטרה להציג מצגי שווא שלפיהם הילדים סובלים ממגבלות תפקודיות והתפתחותיות קשות בהרבה מהמציאות.
החקירה העלתה כי במקרים מסוימים השתמשו הנאשמות במסמכים אמיתיים שנערכו על ידי מומחים רפואיים ושינו בהם פרטים, ובמקרים אחרים יצרו מסמכים מזויפים לחלוטין תוך שימוש בחתימות של רופאים מבלי שידעו על כך. את המסמכים המזויפים הגישו לביטוח לאומי כדי לקבל אישורי זכאות לקצבאות נכות.
- שיקר לביטוח לאומי והעלים מסים במיליונים - סוף גנב לתליה
- מה הזכויות שלכם בביטוח לאומי - מחשבון ושאלות ותשובות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במרכז כתב האישום עומד גם קונסטנטין זרך (40), בן זוגה של שומינוב, שהתחזה לרופא בשם "קוסטה מור". לפי הנטען, זרך נפגש עם ילדים והוריהם, הציג עצמו כמומחה לניתוח התנהגות ואבחון, סיפק הנחיות והנפיק מסמכים ששימשו את הנאשמות בהגשת התביעות. בנוסף, הוא עצמו הגיש תביעה כוזבת לקבלת קצבת נכות, במסגרתה קיבל כ-134 אלף שקל.