הצלחה לקדימהסטם: תוצאות חיוביות בניסוי פרה קליני לטיפול ב-ALS

הניסוי בעכברים הוכיח יעילות בשימוש בתאי תמך לטיפול במחלת ניוון השרירים הסופנית - שיפור בתפקוד המוטורי ובתוחלת החיים
מירון ארונוביץ |

חברת הביומד קדימהסטם מדווחת הבוקר (ד') על הצלחה בניסוי פרה-קליני (השלב הקליני הראשוני ביותר) לטיפול במחלת ניוון שרירים סופנית (ALS). במסגרת הניסוי, נבדקה יעילות הזרקת תאי התמך (אסטרוציטים) הייחודיים לחברה, לנוזל חוט השדרה של עכברי מודל למחלת ה-ALS בבני אדם, מודל זה הינו בעל משמעות רבה בניבוי פעילות הטיפול בבני אדם.

תוצאות הניסוי הראו מגמת שיפור בתוחלת חיי העכברים אשר הוזרקו בתאים. בנוסף להארכת חיי העכברים, חל שיפור מובהק בתפקודם המוטורי (השרירי) של העכברים המטופלים בהשוואה לעכברים שלא טופלו.

יעילות הטיפול באה לידי ביטוי גם במדדים נוספים המצביעים על עיכוב בזמן התפרצות המחלה. הזרקה לנוזל חוט השדרה הינו הליך סטנדרטי אשר נעשה באופן שגרתי בבתי חולים ברחבי העולם. החברה מצאה כי ההזרקה לנוזל חוט השדרה מאפשרת את פיזור התאים לאורך מערכת העצבים המרכזית ובכך ביססה את שיטת החדרת התאים בטיפול העתידי בחולים.

לאור התוצאות החיוביות של הניסוי הפרה-קליני מתכוונת קדימהסטם לנהל שיחות מקדימות (Pre-IND) עם רשויות רגולטוריות כגון ה-FDA האמריקאי, לסלילת הדרך הרגולטורית לביצוע הניסויים הקליניים.

מחלת ה-ALS הינה המחלה הקשה ביותר מקבוצת המחלות הניווניות הפוגעות בתאי העצב המוטוריים, תאים אשר שולטים במרבית שרירי הגוף. הרס תאי העצב הללו גורם לשיתוקם המלא של השרירים הנשלטים על-ידם. המחלה הינה חשוכת מרפא וללא טיפול תרופתי משמעותי כיום. בשנים האחרונות מתחזקות העדויות המדעיות לכך שבחולי ALS נפגעת היכולת של תאי התמך (אסטרוציטים) במערכת העצבים המרכזית לשמור על סביבת גידול התומכת בקיום תאי העצב המוטוריים.

הזרקה של תאי תמך בריאים ומתפקדים למערכת העצבים של חולים עשויה לספק תמיכה מערכתית לתאי העצב המוטוריים הפגועים ובכך להאט את התקדמות המחלה ולשפר את איכות ותוחלת חיי החולים.

הטכנולוגיה הייחודית של קדימהסטם מאפשרת לייצר את תאי התמך אשר ישמשו לטיפול בחולים כמוצר מדף לאוכלוסיות גדולות של חולים. לחברה משפחות של פטנטים ובקשות פטנטים המגנות על הטכנולוגיה לייצור תאים אלו מתאי גזע.

קיראו עוד ב"ביומד"

יוסי בן יוסף, מנכ"ל החברה ציין "החברה מאד שבעת רצון מתוצאות המחקר הפרה-קליני המראה שלמוצר החברה יש יכולת רפואית במודל עכברי ל-ALS. בכוונתנו לתת עדיפות לפרויקט זה ולייצר דיאלוג עם ה-FDA ורשויות רגולטוריות אחרות על מנת לקדמו לקליניקה במהירות האפשרית. כמו כן, נאיץ את המגעים עם חברות תרופות גדולות וגורמים אחרים שיהוו שותפים אסטרטגיים המתאימים לקידום המוצר לקליניקה בהקדם".

פרופ' מישל רבל, המדען הראשי בחברה הוסיף: "אנו מאד מרוצים מתוצאות הניסוי המוכיחות את יעילות הטיפול התאי במודל של מחלת ה-ALS בעכברים. התוצאות המעודדות מאפשרות לנו להמשיך ולהתקדם בפיתוח הטיפול התאי המבוסס על שימוש בתאי תמך של המח, תאים הניתנים לייצור מתאי גזע פלוריפוטנטיים בתנאי גידול תעשייתיים בטכנולוגיה הייחודית של החברה".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביומד
צילום: iStock

מעל 2 מיליארד דולר השקעו בתעשיית הביומד הישראלית ב-2023

למרות הסכום הגבוה, מדובר בירידה של כ-40% להבדיל מ-2022; מעל 400 מיליון דולר גויסו לחברות ישראליות הנסחרות בארה"בעלייה של כ-66% מאשתקד

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה ביומד
האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI), ארגון הגג של תעשיות ההייטק ומדעי החיים בישראל, מפרסם היום את הדו"ח השנתי על תעשיית מדעי החיים בישראל, לקראת כנס MIXiii Health-Tech.IL שיתקיים ביום שלישי ורביעי השבוע ה-5-6 במרס בבנייני האומה בירושלים. דו"ח ה-IATI, בשיתוף PwC ורשות החדשנות, מתמקד בארבעה תתי-המגזרים המרכיבים את ענף מדעי החיים ומציג פירוטים וחתכים שונים הנוגעים לתתי-מגזרים אלה. בנוסף מציג הדו"ח את היקפי המענקים הממשלתיים שניתנו לחברות ממגזר מדעי החיים בשנת 2023 ואת המסלולים בהן פעילות חברות אלה. הדוח מציג גם תחומים שזוהו כצומחים או בעלי פוטנציאל לצמיחה בשנים הקרובות. תחומים אלה זוהו על ידי האיגוד יחד עם הרשות לחדשנות ועם קרנות השקעה מובילות, ויחד עם תתי-המגזרים העיקריים מהווים את מנוע הצמיחה של תעשיית מדעי החיים בישראל. האיגוד הפנה את הזרקור לתחומים אלה מכיוון שהם מובילים בחדשנות וברב-תחומיות הנדרשת בהם, והם מייצגים את יכולותיה ואת חוזקת תעשיית מדעי החיים בישראל. הדו"ח, מביא גם לראשונה את תוצאות סקר שנערך ע"י האיגוד בקרב יותר מ-20 קרנות הון הסיכון המובילות בתחום. על אף המלחמה בישראל וגורמים אחרים שהביאו לירידה בהיקפי הגיוסים בשנת 2023, מרבית הקרנות אינן סבורות שיהיה שינוי מהותי בהחלטות ההשקעה שלהן בשנת 2024 לעומת התכנון הקודם. כמו כן, למעלה ממחצית מהקרנות השיבו כי גם בשנת 2024 הן מתכוונות לבצע את מרבית ההשקעות שלהן בחברות ישראליות, בעוד פחות מרבע מהן מתכוונות להשקיע פחות מ-10% מסך ההשקעות שלהן בחברות ישראליות. בין קרנות ההון סיכון שהשתתפו בסקר: aMoon, Pontifax, Peregrine, Pitango, IBF, Vertex, NFX BIO, Entrée Capital, Sanara LionBord, eHealth, Team8 , BRM,Tal, Amiti, Almeda, Bioligt ועוד. מהדו"ח עולה כי תעשיית מדעי החיים בישראל חוותה האטה משמעותית בשנת 2023, ובעיקר ברבעון האחרון של השנה. האטה זו באה לידי ביטוי גם בקיטון משמעותי במספר החברות שנפתחו בישראל במהלך השנה, וכתוצאה מכך לא חל שינוי ניכר במספר החברות הפועלות בישראל ועוסקות בתחום מדעי החיים לעומת שנת 2022. המספר הכולל של עסקאות הגיוס בחברות ציבוריות ופרטיות ירד בשיעור דומה לסך ההשקעות שבוצעו בחברות אלה, וכתוצאה מכך הסכום הממוצע לעסקה ירד בשיעור של כ-2% בלבד, לסך של 11.9 מיליון דולר בממוצע לעסקה. מתוך סך השקעות פרטיות של כ-1.7 מיליארד דולר בחברות מדעי החיים בשנת 2023, מעל מיליארד דולר הגיעו ממשקיעים זרים, ירידה של כמעט 50% לעומת שנת 2022. ירידה זו מהווה היפוך לגידול העקבי בהשקעות זרות שהחל בשנת 2019, אך עם זאת, סכום זה גבוה יותר מסך ההשקעות הזרות בשנת 2019 ובכל אחת מהשנים שקדמו לה. בנוסף, ראוי לציין כי 2023 הינה שנה רביעית ברציפות עם השקעה בודדת העולה על סכום של חצי מיליארד דולר ומקורה במשקיעים זרים. השקעות של משקיעים ישראליים בחברות מדעי החיים ירדו בשיעור של 45% לעומת השנה הקודמת, והסתכמו בכ-540 מיליון דולר, בעוד חלקם מסך ההשקעות נותר בשיעור של כ-30%. למרות המגמה החיובית בהשקעות פרטיות בחציון הראשון של שנת 2023 לעומת החציון השני של 2022, בחציון השני של השנה - ובפרט ברבעון האחרון - חלה ירידה משמעותית בהיקפי השקעות אלה. הירידה באה לידי ביטוי הן בסכומי ההשקעה והן במספר ההשקעות, עם פחות מ-30 עסקאות ברבעון הרביעי. בשבועות הראשונים של שנת 2024 גייסו חברות מדעי החיים בישראל סכום הקרוב ל-100 מיליון דולר ממשקיעים פרטיים. מקורו של כמחצית מהסכום הוא ממשקיעים מקומיים, שיעור דומה לזה של שנת 2021. שוק המניות בארצות הברית מהווה מקור מימון משמעותי לחברות מדעי החיים בישראל, והוא נוטה לעתים למגמות שונות מאלה הקיימות בהשקעות פרטיות. בניגוד למגמה הכללית, סך הגיוסים של חברות מדעי חיים מישראל בבורסות השונות בארצות הברית, ובעיקר בנאסד"ק, עלה משמעותית בשנת 2023 והגיע לכ-430 מיליון דולר. למרות הגידול בגיוסים, סכום זה הוא פחות ממחצית מסכום השיא שגוייס בשנת 2021 ועמד על יותר ממיליארד דולר. גם מספר עסקאות הגיוס בבורסות אלה גדל לעומת השנה הקודמת, והסכום הממוצע לעסקה עלה בכ-20% לסך של 24 מיליון דולר. למרות המגמה החיובית, היקפי הגיוס של חברות מדעי חיים מישראל הנסחרות בארצות הברית נמוכים משמעותית מהיקפי הגיוס בשנים האחרונות, ובעשור האחרון רק ב-3 מהשנים גויסו סכומים נמוכים יותר מאשר בשנת 2023. מתחילת שנת 2024 ועד היום גייסו חברות מדעי החיים כ-10 מיליון דולר בבורסות השונות בארצות הברית. עומר גביש, ראש תחום מדעי החיים ושותף ב-PwC Israel שהוביל את הכנת הדו"ח: "חברות מדעי החיים הישראליות נכנסו לשנת 2023 כשברקע משבר פיננסי גלובלי, אליו התווספו משבר חוקתי בישראל והחל מאוקטובר גם המלחמה. לכן, בנוסף למגמה עולמית של קיטון בפעילות השקעה בחברות בתחום מדעי החיים, חברות בישראל נפגעו באופן משמעותי יותר מחברות דומות בעולם, ובעיקר כאשר מדובר בהשקעות זרות בחברות פרטיות. עם זאת, ניתן לראות שהגידול בפעילות בבורסות בארצות הברית לא פסח גם על החברות הישראליות, והן ניצלו זאת לביצוע גיוסי המשך בהיקפים משמעותיים יותר מהשנה הקודמת. למרות פעילות מצומצמת בתחילת 2024, חברות מסתכלות באופטימיות זהירה על המשך השנה וישנה היערכות לעסקאות מיזוג וגיוסים ציבוריים".