אילנה דיין עובדה
צילום: יח"צ
רייטינג

שיא עונתי לעובדה; 17.1% ל"מערכון ביבי" בארץ נהדרת

'ארץ' חזרה לספיישל של 2.5 דק' על נאום נתניהו בעקבות ההמלצות נגדו. המערכון הקפיץ את 'עובדה'. רק 12.7% למפגש הלוהט בין ריאל לפ.ס.ז'
אלכסנדר כץ | (1)

עובדה (קשת 12) קיבלה אמש (יום ד') יופי של מקפצה בזכות המערכון החד-פעמי של ארץ נהדרת ששודר אחרי החדשות, והגיב לאירועים הדרמטיים. על פי נתוני צפייה ראשוניים בקרב משקי בית באוכלוסייה היהודית, כולל צפייה נדחית עד 2:00 בלילה, רשמה עובדה 15.5%, שיא עונתי, הגשה מה-17.1% שהניב המערכון של 'ארץ' על נאום ראש הממשלה נתניהו בעקבות ההמלצות להעמידו לדין. משך המערכות היה 2.5 דקות, ולכן אינו נכלל רשמית בטבלת הרייטינג.

 

מנגד הניב משחק ליגת האלופות בין ריאל מדריד לפ.ס.ז' (רשת 13) 12.7% בלבד, כאשר משדר קדם המשחק קיבל 8.7%, וסיכום המשחק עם 6.4%. עושות חשבון (ערוץ עשר) קיבלה 5.3%, ואילו סרט הדוקו 'החולמים מבבילון' (כאן 11) הסתפק ב-1% בלבד – בלב הפריים-טיים של הערוץ הציבורי.

 

'היום בלילה' (קשת 12) רשמה 7.9%, 'חי בלילה' (קשת 12) הניבה 6.4%, 'נקסט' (קשת 12) זכתה ב-5%, כך גם 'רפי רשף אינטימי' (ערוץ עשר), 'היום שהיה' (ערוץ עשר) הניבה 3.8% ו'הרדאר' (ערוץ עשר) עם 3.7%.

 

בגזרת הבוקר:

'העולם הבוקר' (רשת 13) הניבה 3.9%,

מול 'אורלי וגיא' (ערוץ עשר) שקיבלה 3.3%,

ו'חדשות בוקר' (קשת 12) עם 3%

 

ראש בראש בפרה-פריים:

'ערב טוב עם גיא פינס' (קשת 12) קיבלה 8%, ואחריה 'התכנית הכלכלית' (חדשות 2 בקשת) עם 8.9%.

'לפני החדשות' (רשת 13) ניפקה 5.8%,

'הכל כלול' (ערוץ עשר) זכתה ב-4.9%,

'העולם היום' (כאן 11) רשמה 2.3% ואחריה 'והרי החדשות' (כאן 11) עם 2.2%.

 

בגזרת החדשות:

חדשות 2 משכה עד 21:25 לאחר הסכמה בין 2 הערוצים לכך.

בקשת המהדורה קיבלה 12.3%,

מול 8.3% לרשת (יחדיו: 20.6%, ירידה מ-24.8% בערב הדרמטי שלשום).

המהדורה ברשת 13 הפסידה לחדשות עשר שהניבה 8.7%.

'חדשות הערב' (כאן 11) עם 3.5%

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    תמונה מהתיכון (ל"ת)
    רמי 15/02/2018 10:22
    הגב לתגובה זו
גל"צ (אריאל חרמוני משרד הביטחון)גל"צ (אריאל חרמוני משרד הביטחון)

תיסגר או לא תיסגר: מה יקרה לגלי צה"ל וכמה היא מפסידה בשנה?

האם יש צבאות שיש להם תחנות רדיו שממומנות על ידי הציבור? כמעט ולא; שר הביטחון ישראל כ"ץ הצהיר כי יסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה"ל עד מרץ 2026. מדובר במהלך דרמטי שמסעיר את מערכת הביטחון, את עולם התקשורת ואת הזירה הציבורית כולה. ההכרעה עשויה ליפול בבית המשפט, לאחר שצפויות להיות מוגשות עתירות שיטענו כי הסגירה מחייבת חקיקה בכנסת

רן קידר |
נושאים בכתבה גלי צה"ל ישראל כץ

שר הביטחון ישראל כ"ץ  רוצה לסגור את גלי צה"ל. הכוונה להשלים זאת עד למרץ 2026. התחנה הצבאית הוותיקה היתה מאוימת בעבר אבל לא עד כדי כך כשחייבים להודות שי גם נימוקים הגיוניים לסגירה. למה שלצבא תהיה תחנת רדיו? למה שלצבא תהיה תחנת רדיו שהציבור הוא זה שמממן אותה? בעולם זה לא מקובל.

מדובר במהלך דרמטי שמסעיר את מערכת הביטחון, את עולם התקשורת ואת הזירה הציבורית כולה. ההכרעה עשויה ליפול בבית המשפט, לאחר שצפויות להיות מוגשות עתירות שיטענו כי הסגירה מחייבת חקיקה בכנסת. לפי עמדת שר הביטחון, הפעלת תחנת רדיו אזרחית בידי הצבא היא חריגה שאין לה אח ורע במדינות דמוקרטיות. "המשך הפעלת התחנה מערב את צה"ל בשיח הפוליטי ופוגע במעמדו הממלכתי", צוין בהודעת משרד הביטחון.

על פי ההודעה, התחנה תיסגר אך גלגלצ תישאר על כנה. יוקם צוות מקצועי במשרד הביטחון שיפעל ליישום הסגירה. במקביל, ארגון עובדי צה"ל הכריז על סכסוך עבודה בתחנה, שיחול על כ־100 אזרחים עובדי צה"ל.

תגובת התחנה: מאבק משפטי

בתוך גלי צה"ל שוררת אווירת קרב. מפקד התחנה, טל לב־רם, טוען כי תהליך העבודה של הוועדה המייעצת שהובילה למסקנות היה פגום: ניגודי עניינים, מניפולציות, בחירה מגמתית של חברים והצגת מידע סלקטיבית. הוא טען כי מדובר בפגיעה בצבא העם ובחופש העיתונות.

לצידו עומדים אנשי תקשורת ואקדמיה שטוענים כי הסגירה היא מהלך פוליטי במסווה אידיאולוגי.

על פי ייעוץ משפטי שניתן לשר הביטחון בתקופת היועמ"ש לשעבר אביחי מנדלבליט, ניתן לסגור את גלי צה"ל בהחלטת ממשלה בלבד. לפי עמדה זו, מאחר שהתחנה אינה מוסדרת בחוק מפורש, אין צורך בחקיקה ראשית. לעומת זאת, יש משפטנים בכירים סבורים אחרת, אם כי החלטת יועץ משפטי לממשלה גוברת וחזקה יותר מעמדות של משפטנים. 

גל"צ (אריאל חרמוני משרד הביטחון)גל"צ (אריאל חרמוני משרד הביטחון)

תיסגר או לא תיסגר: מה יקרה לגלי צה"ל וכמה היא מפסידה בשנה?

האם יש צבאות שיש להם תחנות רדיו שממומנות על ידי הציבור? כמעט ולא; שר הביטחון ישראל כ"ץ הצהיר כי יסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה"ל עד מרץ 2026. מדובר במהלך דרמטי שמסעיר את מערכת הביטחון, את עולם התקשורת ואת הזירה הציבורית כולה. ההכרעה עשויה ליפול בבית המשפט, לאחר שצפויות להיות מוגשות עתירות שיטענו כי הסגירה מחייבת חקיקה בכנסת

רן קידר |
נושאים בכתבה גלי צה"ל ישראל כץ

שר הביטחון ישראל כ"ץ  רוצה לסגור את גלי צה"ל. הכוונה להשלים זאת עד למרץ 2026. התחנה הצבאית הוותיקה היתה מאוימת בעבר אבל לא עד כדי כך כשחייבים להודות שי גם נימוקים הגיוניים לסגירה. למה שלצבא תהיה תחנת רדיו? למה שלצבא תהיה תחנת רדיו שהציבור הוא זה שמממן אותה? בעולם זה לא מקובל.

מדובר במהלך דרמטי שמסעיר את מערכת הביטחון, את עולם התקשורת ואת הזירה הציבורית כולה. ההכרעה עשויה ליפול בבית המשפט, לאחר שצפויות להיות מוגשות עתירות שיטענו כי הסגירה מחייבת חקיקה בכנסת. לפי עמדת שר הביטחון, הפעלת תחנת רדיו אזרחית בידי הצבא היא חריגה שאין לה אח ורע במדינות דמוקרטיות. "המשך הפעלת התחנה מערב את צה"ל בשיח הפוליטי ופוגע במעמדו הממלכתי", צוין בהודעת משרד הביטחון.

על פי ההודעה, התחנה תיסגר אך גלגלצ תישאר על כנה. יוקם צוות מקצועי במשרד הביטחון שיפעל ליישום הסגירה. במקביל, ארגון עובדי צה"ל הכריז על סכסוך עבודה בתחנה, שיחול על כ־100 אזרחים עובדי צה"ל.

תגובת התחנה: מאבק משפטי

בתוך גלי צה"ל שוררת אווירת קרב. מפקד התחנה, טל לב־רם, טוען כי תהליך העבודה של הוועדה המייעצת שהובילה למסקנות היה פגום: ניגודי עניינים, מניפולציות, בחירה מגמתית של חברים והצגת מידע סלקטיבית. הוא טען כי מדובר בפגיעה בצבא העם ובחופש העיתונות.

לצידו עומדים אנשי תקשורת ואקדמיה שטוענים כי הסגירה היא מהלך פוליטי במסווה אידיאולוגי.

על פי ייעוץ משפטי שניתן לשר הביטחון בתקופת היועמ"ש לשעבר אביחי מנדלבליט, ניתן לסגור את גלי צה"ל בהחלטת ממשלה בלבד. לפי עמדה זו, מאחר שהתחנה אינה מוסדרת בחוק מפורש, אין צורך בחקיקה ראשית. לעומת זאת, יש משפטנים בכירים סבורים אחרת, אם כי החלטת יועץ משפטי לממשלה גוברת וחזקה יותר מעמדות של משפטנים.