גם זינוק ב-TGI, גם הוקרה: פרס ירושלים הוענק לתכנית 'המילה האחרונה' בגל"צ
פרס ירושלים הוענק היום (יום ב') למייסדי התוכנית המילה האחרונה בגל"צ, במסגרת כנס ירושלים של קבוצת התקשורת בשבע, שמתקיים היום ומחר. הפרס ניתן ל-12 אישים וגופים שנמצאו ראויים להוקרה בעקבות תרומתם המשמעותית לעם ישראל, בפעילות ציבורית לאורך השנים.
בין מקבלי הפרס, צוות 'המילה האחרונה' אברי גלעד, גידי גוב, עירית לינור, קובי אריאלי, מיכל אורבך בשמו של אורי אורבך ז"ל, ג'קי לוי, גיל עומר ודלית עופר כהוקרה לקידום השיח, הפיוס וההידברות בין המגזרים בחברה הישראלית.
'המילה האחרונה' עלתה לאוויר לראשונה בשנת 1998 בהגשת אורי אורבך ז"ל, עירית לינור, גידי גוב ואחרים. בהמשך, הובילו את התכנית ב-2 צמדים , אברי גלעד וג'קי לוי, עירית לינור וקובי אריאלי, ומגישים אורחים מתחלפים. עד לאחרונה הגיש את התוכנית השר לשעבר יוסי שריד ז"ל, שנפטר לפני כחודשיים. היום מגישים את התכנית העיתונאי מנחם הורביץ ושר האוצר לשעבר רוני בר און לצד מגישת התכנית הוותיקה עירית לינור, ומגישים מתחלפים.
את המילה האחרונה מגישים 2 אישים המייצגים צדדים מנוגדים אידיאולוגית בחברה הישראלית, שמאל מול ימין וחילוני מול דתי, בנושאים שעל סדר היום. קונספט התכנית ייחודי ופורץ דרך בשעתו, שתרם רבות לשיח והכרה בין המגזרים בחברה הישראלית. על פי סקר TGI האחרון, האזינו לתכנית בממוצע 179 אלף איש, זינוק של 22 אלף איש בתוך חצי שנה. 'המילה האחרונה' גם ניצחה באותה רצועת שידור של 11:00 בבוקר את השעה השנייה של הכל דיבורים ברשת ב', שזכתה ל-176 אלף מאזינים.
- TGI: ירידה ברווח התפעולי והנקי למרות צמיחה בהכנסות וברווח הגולמי
- TGI בוחנת כניסה לתחום המיגון, האם העסקה טובה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהודעת ועדת הפרס נכתב כי היא "גאה ומתרגשת להעניק את פרס ירושלים לצוות המקורי של התכנית על מחשבה ופעילות פורצת דרך בתחום ההידברות והפיוס בין המגזרים בחברה הישראלית".
נשיא המדינה רובי ריבלים, שנכח באירוע אמר: "השמאל חייב להקשיב לימין, הימין חייב להקשיב לשמאל, זו הדרך היחידה שבה נוכל לנהל מדינה. ויכוחים צריכים להיות חריפים, נוקבים, מתנגחים. הם לא צריכים להיות, ועדיף שלא יהיו, מתלהמים. התכנית 'המילה האחרונה׳ שזוכה הבוקר בפרס ירושלים, הייתה במשך שנים רבות דוגמא של השיח המפרה הזה, בין ימין לשמאל ומבחינה זו היא ראויה לפרס המוענק לה".
גל"צ (אריאל חרמוני משרד הביטחון)תיסגר או לא תיסגר: מה יקרה לגלי צה"ל וכמה היא מפסידה בשנה?
האם יש צבאות שיש להם תחנות רדיו שממומנות על ידי הציבור? כמעט ולא; שר הביטחון ישראל כ"ץ הצהיר כי יסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה"ל עד מרץ 2026. מדובר במהלך דרמטי שמסעיר את מערכת הביטחון, את עולם התקשורת ואת הזירה
הציבורית כולה. ההכרעה עשויה ליפול בבית המשפט, לאחר שצפויות להיות מוגשות עתירות שיטענו כי הסגירה מחייבת חקיקה בכנסת
שר הביטחון ישראל כ"ץ רוצה לסגור את גלי צה"ל. הכוונה להשלים זאת עד למרץ 2026. התחנה הצבאית הוותיקה היתה מאוימת בעבר אבל לא עד כדי כך כשחייבים להודות שי גם נימוקים הגיוניים לסגירה. למה שלצבא תהיה תחנת רדיו? למה שלצבא תהיה תחנת רדיו שהציבור הוא זה שמממן אותה? בעולם זה לא מקובל.
מדובר במהלך דרמטי שמסעיר את מערכת הביטחון, את עולם התקשורת ואת הזירה הציבורית כולה. ההכרעה עשויה ליפול בבית המשפט, לאחר שצפויות להיות מוגשות עתירות שיטענו כי הסגירה מחייבת חקיקה בכנסת. לפי עמדת שר הביטחון, הפעלת תחנת רדיו אזרחית בידי הצבא היא חריגה שאין לה אח ורע במדינות דמוקרטיות. "המשך הפעלת התחנה מערב את צה"ל בשיח הפוליטי ופוגע במעמדו הממלכתי", צוין בהודעת משרד הביטחון.
על פי ההודעה, התחנה תיסגר אך גלגלצ תישאר על כנה. יוקם צוות מקצועי במשרד הביטחון שיפעל ליישום הסגירה. במקביל, ארגון עובדי צה"ל הכריז על סכסוך עבודה בתחנה, שיחול על כ־100 אזרחים עובדי צה"ל.
תגובת התחנה: מאבק משפטי
בתוך גלי צה"ל שוררת אווירת קרב. מפקד התחנה, טל לב־רם, טוען כי תהליך העבודה של הוועדה המייעצת שהובילה למסקנות היה פגום: ניגודי עניינים, מניפולציות, בחירה מגמתית של חברים והצגת מידע סלקטיבית. הוא טען כי מדובר בפגיעה בצבא העם ובחופש העיתונות.
לצידו עומדים אנשי תקשורת ואקדמיה שטוענים כי הסגירה היא מהלך פוליטי במסווה אידיאולוגי.
על פי ייעוץ משפטי שניתן לשר הביטחון בתקופת היועמ"ש לשעבר אביחי מנדלבליט, ניתן לסגור את גלי צה"ל בהחלטת ממשלה בלבד. לפי עמדה זו, מאחר שהתחנה אינה מוסדרת בחוק מפורש, אין צורך בחקיקה ראשית. לעומת זאת, יש משפטנים בכירים סבורים אחרת, אם כי החלטת יועץ משפטי לממשלה גוברת וחזקה יותר מעמדות של משפטנים.
גל"צ (אריאל חרמוני משרד הביטחון)תיסגר או לא תיסגר: מה יקרה לגלי צה"ל וכמה היא מפסידה בשנה?
האם יש צבאות שיש להם תחנות רדיו שממומנות על ידי הציבור? כמעט ולא; שר הביטחון ישראל כ"ץ הצהיר כי יסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה"ל עד מרץ 2026. מדובר במהלך דרמטי שמסעיר את מערכת הביטחון, את עולם התקשורת ואת הזירה
הציבורית כולה. ההכרעה עשויה ליפול בבית המשפט, לאחר שצפויות להיות מוגשות עתירות שיטענו כי הסגירה מחייבת חקיקה בכנסת
שר הביטחון ישראל כ"ץ רוצה לסגור את גלי צה"ל. הכוונה להשלים זאת עד למרץ 2026. התחנה הצבאית הוותיקה היתה מאוימת בעבר אבל לא עד כדי כך כשחייבים להודות שי גם נימוקים הגיוניים לסגירה. למה שלצבא תהיה תחנת רדיו? למה שלצבא תהיה תחנת רדיו שהציבור הוא זה שמממן אותה? בעולם זה לא מקובל.
מדובר במהלך דרמטי שמסעיר את מערכת הביטחון, את עולם התקשורת ואת הזירה הציבורית כולה. ההכרעה עשויה ליפול בבית המשפט, לאחר שצפויות להיות מוגשות עתירות שיטענו כי הסגירה מחייבת חקיקה בכנסת. לפי עמדת שר הביטחון, הפעלת תחנת רדיו אזרחית בידי הצבא היא חריגה שאין לה אח ורע במדינות דמוקרטיות. "המשך הפעלת התחנה מערב את צה"ל בשיח הפוליטי ופוגע במעמדו הממלכתי", צוין בהודעת משרד הביטחון.
על פי ההודעה, התחנה תיסגר אך גלגלצ תישאר על כנה. יוקם צוות מקצועי במשרד הביטחון שיפעל ליישום הסגירה. במקביל, ארגון עובדי צה"ל הכריז על סכסוך עבודה בתחנה, שיחול על כ־100 אזרחים עובדי צה"ל.
תגובת התחנה: מאבק משפטי
בתוך גלי צה"ל שוררת אווירת קרב. מפקד התחנה, טל לב־רם, טוען כי תהליך העבודה של הוועדה המייעצת שהובילה למסקנות היה פגום: ניגודי עניינים, מניפולציות, בחירה מגמתית של חברים והצגת מידע סלקטיבית. הוא טען כי מדובר בפגיעה בצבא העם ובחופש העיתונות.
לצידו עומדים אנשי תקשורת ואקדמיה שטוענים כי הסגירה היא מהלך פוליטי במסווה אידיאולוגי.
על פי ייעוץ משפטי שניתן לשר הביטחון בתקופת היועמ"ש לשעבר אביחי מנדלבליט, ניתן לסגור את גלי צה"ל בהחלטת ממשלה בלבד. לפי עמדה זו, מאחר שהתחנה אינה מוסדרת בחוק מפורש, אין צורך בחקיקה ראשית. לעומת זאת, יש משפטנים בכירים סבורים אחרת, אם כי החלטת יועץ משפטי לממשלה גוברת וחזקה יותר מעמדות של משפטנים.
