17 שנה היא עובדת בקול ישראל, אבל מה שהיא עוברת בימים האחרונים, גם היא מתקשה לעכל. עדי מאירי, כתבת הפלילים של רשת ב', חשפה ביום רביעי כי שופט שנחשד בהכאת ילדיו, ממשיך לעסוק בשיפוט וזאת לאחר שהיועץ המשפטי לממשלה, עו"ד יהודה וינשטיין, מנע מהמשטרה במשך יותר משנתיים מלחקור אותו.

באותו יום, הטלפון הנייד של מאירי קרס ממאות מסמסים, ודף הפייסבוק שלה בקע מהודעות רבות של גולשים שרצו להתעדכן בסיפור. "רק היום אני מצליחה לחזור לחיים הרגילים שלי, פחות או יותר", מספרת מאירי בשיחה עם אייס. "95% מהתגובות היו תמיכה ופרגון לסיפור, אמרו לי שזה היה מעשה אמיץ להוציא כזה סיפור. הרבה מאד טלפונים הגיעו מעיתונאים, עורכי דין וגם שופטים, את חלקם אני לא מכירה אישית, שהודו לי על כך שהנושא הובא לדיון ציבורי". לסוגיית הפרגון, עוד נחזור בהמשך.

מאירי הגיעה לרשות השידור ב-1996 אחרי שנים בגל"צ, כאזרחית עובדת צה"ל, שם שימשה כמפיקה בתכנית האקטואליה של ירון וילנסקי, ועבודה בדסק החדשות של התחנה הצבאית. במשך כשנתיים הייתה כתבת כללית ברשת ב', ומ-1998 התחילה לסקר את תחום הפלילים והמשטרה, ומאז הייתה חתומה על לא מעט סיפורים.

"היו לי סיפורים לא פחות סוערים", היא עונה לשאלה האם מדובר בשיא העיתונאי שלה עד כה. "חשפתי את הסיפור עם השגריר המצרי לשעבר מוחמד בסיוני ורקדנית הבטן שטענה שהוא ניסה לאנוס אותה. זה סיפור עם הד בינ"ל. פרשיית השופט זה סיפור מקומי".

-אז איך הכל התחיל? מה היה החוט של הסיפור?

קיבלתי קצה חוט לפני כמעט 3 חודשים. לקח חודש רק לאתר את התלונה עצמה, ועוד כמה שבועות לעבות את הסיפור. פניתי לכל מיני גורמים במשטרה, ואף אחד לא ידע מזה, למעט אותן אנשים שהיו מעורבים ישירות בפרשה ולא ידעתי את זהותם. הרבה אנשי משטרה אמרו לי - 'אם היה סיפור כזה באמת, נראה לך שלא היינו יודעים?'. אז כן, הם לא ידעו".

עם תהליך העבודה על הסיפור, הוא שינה כיוון: "המידע הראשוני דיבר על שופט שהכה לכאורה את ילדיו. כעבור חודש הסיפור קיבל טוויסט משמעותי בעלילה - כאשר גיליתי שהיועץ המשפטי לממשלה מונע מהמשטרה לחקור את השופט, וזה הסיפור הענק פה. מהרגע שגיליתי את הפרט עם היועץ, לא הצלחתי להירדם בלילה".

מאירי המשיכה לעבוד על הסיפור, כשהיא יודעת שיש פה תפוח אדמה לוהט: "מאז שווינשטיין נכנס לתפקידו, היו טענות נגדו על כך שהוא משתהה בקבלת החלטות ולא מקבל החלטות בתיקים מסוימים, אבל הכל היה תמיד בגדר פרשנות וביקורת. בסיפור הזה היו את כל האלמנטים לסיפור מדהים - אבא שיכול להיות שמכה את ילדיו, שהוא במקרה שופט, ומונעים למעשה את החקירה שלו. היועץ לא מעדכן אף אחד בנושא, אז השופט ממשיך לדון בתיקים, ויכול להיות שהילדים ממשיכם לקבל מכות. הסיפור הזה ממחיש למה צריך לדון האם היועץ המשפטי לממשלה הוא זה שצריך להחליט אם לחקור אישי ציבור או לא. גם 'התקלה המשרדית' - לדבריו של סגנו של ויינשטיין, עו"ד שי ניצן (בראיון לרשת ב' לאחר פרסום הפרשה, א"כ), מעלה את הסוגיה האם לא הגיע הזמן לבחון אם צריך להשאיר את הסמכות הזו בידי היועץ".

ואז ביום רביעי האחרון, ב'יומן הבוקר' של רשת ב', חשפה מאירי את פרטי הפרשה, לאחר שביקשה את תגובת משרד המשפטים. עוד לפני הפרסום גם ספגה מאירי איומים מצידו של בכיר במשרד, שאיים "לחסל אותה" מקצועית.

-ביום חמישי, סיפרת ברשת ב' על האיומים, אבל לא חשפת את זהותו של האיש. זה גם מה שהוביל לביקורת עלייך

"כי קודם כל, הבנתי מהתחלה שלא מדובר באיומים פיזיים, אלא מקצועיים, שנאמרו בעידנא דריתחא. שנית, לא רציתי להפוך את עצמי לסיפור המרכזי פה, ושהפרשה האמיתית תהפוך למשנית. בסופו של דבר אותו אדם התקשר אליי באותו יום, אגב לאחר שראה את הפרסום באייס, ויישרנו את ההדורים. ציפיתי שהוא יתנצל על מה שאמר, וזה באמת מה שקרה".

החשיפה הולידה דיון ציבורי סוער בפרשה. "אני רוצה שיתחילו לדבר על הדברים האלה, שלא תהיה אכיפה לא בררנית בסוגיות אלו. אני רוצה שכל פעם שהיועץ או מי מטעמו יאחזו בעט כשהמשטרה תגיש בקשות לחקור אישי ציבור, הם ייזכרו בפרשה הזו כמשל למקרה שצריך להסיק ממנו מסקנות כיצד להתנהל. תאר לעצמך, כמה עובדי ציבור וכמה פרשות ישנן שלא מאשרים לחקור אותם, והעבירות והמעשים ממשיכים כי היועץ לא מאשר את החקירה?".

-הצעתם ליועץ ויינשטיין להתראיין?

"כמערכת - כל הזמן הצענו לו להתראיין ולהסביר את המקרה. שאלנו את סגנו שי ניצן למה הוא נשלח להתראיין ולא הבוס שלו. אבל פה הוא בחר לא להתייחס".

ביום רביעי בערב פרסם משרד המשפטים הודעה מיוחדת, בה אישור כללי לפרטים שמאירי חשפה באותו בוקר, לצד ביקורת על התנהלותה בבקשה לתגובה. "התגובות של היועץ ושל לשכתו הייתה לא תקינה. נתתי להם חצי שעה להגיב, שבמונחים של רדיו זה בהחלט מספיק. מה שהם הגיבו, שודר לאורך כל היום וזכה לחשיפה גדולה. ההודעה שלהם הייתה חריגה, זה היה לא מכובד, זה היה קטנוני".

בתחום סיקור הפלילים, לא אחת היחסים בין הקולגות נאים בין זלזול ולשנאות. הפעם גם מהתחום התקשרו לברך. "החברים הטובים בתקשורת, יואב יצחק, גיא פלג, ברוך קרא, גלעד שלמור, אבי אשכנזי, איילה חסון, כרמלה מנשה, אסתי פרז, אורית ברקאי (עורכת יומן הצהריים ברשת ב', א"כ), וכמובן קרן נויבך, התקשרו לברך ולהגיד מילה טובה", סיפרה מאירי. "היו"ר אמיר גילת התקשר היום לברך, המנכ"ל יוני בן-מנחם שלח לי מכתב שכותרתו 'מכתב צל"ש'. יוני - אני מחכה לבונוס".