2023 בהיי-טק: למרות הזעזועים, הסקטור המקומי זוכה באמון המשקיעים
ביצועי הסקטור המקומי היו טובים ביחס לארה"ב למרות השפעות גיאופוליטיות חסרות תקדים; תחומי ה-Health Care והסייבר נגסו בנתח השוק של חברות טכנולוגיות המידע; שינוי לטובה צפוי במהלך 2024
שנת 2023 תיזכר לדורות כאחת השנים הקשות למדינת ישראל. הקושי לא פסח על המשק המקומי, אשר חווה ירידות שערים דרמטיות לאורך השנה. יחד עם זאת, ממחקרים ייחודיים עולה כי באופן מפתיע, ועל אף הקשיים הגלובאליים והחששות שליוו את השנה במשק הישראלי, קטר ההייטק הישראלי הפגין עוצמה במהלך השנה והציג פגיעה לא גדולה יותר, אם לא פחותה, מזו שנראתה בארה"ב וביתר העולם. הנתונים הוצגו בכנס השנתי של מיתר ו-S-CUBE "מגמות מימון בסטארט אפים הישראליים בשנת 2023". לפי המחקר, כנגד כל הסיכויים, ועל אף שסכומי הכסף שהוזרמו לכלל הסקטור הצטמצמו באופן מהותי בשנת 2023, הסטארטאפים הישראליים הצליחו לשמור על יכולות גיוס הון מרשימות, ואף להגדיל את היקף ההשקעה החציונית ביחס לאשתקד בתחומים מסוימים. עוד עולה, כי התחומים שזכו למספר הגבוה ביותר של סבבי גיוס בשנה החולפת נותרו זהים לאשתקד, כאשר הביקוש להשקעות בתחומי ה-Health Care והסייבר נגס בנתח השוק של חברות טכנולוגיות המידע והפינטק.
במהלך הכנס, השמיעו המשתתפים, ביניהם יזמים מובילים ומנהלי קרנות הון סיכון, אמירות אופטימיות לגבי עתידו של סקטור הטכנולוגיה המקומי, הן לאור התאוששות הסקטור העולמי, והן לאור העמידות המרשימה אותו הפגין הסקטור במהלך חודשי המלחמה. תומר שני, מנהל הפעילות של משרד מיתר בניו יורק, ציין כי כבר עתה ניכרת האצה משמעותית בפעילות של חברות טכנולוגיה ישראליות שמרכז פעילותן בארה"ב וביכולתן לגייס הון בתנאים טובים, וציין כי להערכתו מגמה זו צפויה להימשך ולהתגבר במהלך שנת 2024. נציגי S-Cube ציינו כי היסטורית ניכרת מגמת שיפור בשווקים בשנות בחירות בארה"ב לאחר סיום מערכת הבחירות.
למרות הטראומה הלאומית, ההיי-טק המקומי הפגין עוצמה
על פי המחקר, אשר מבוסס על נתוני אמת מאלפי עסקאות בהובלת משרד מיתר וכן הערכות שווי שביצעה S Cube ללקוחותיה החל משנת 2013, האירועים הגיאופוליטיים במשק הישראלי ואווירת המשבר שליוותה את סקטור הטכנולוגיה העולמי בשנה החולפת התבטאו בירידה משמעותית במספר סבבי הגיוס, כאשר בסבבי הגיוס שכן יצאו לפועל נרשמה ירידה של כ-15% בשווי החציוני שקיבלו החברות בסבבי הגיוס המתקדמים (D ומעלה) ביחס לאשתקד וירידה קלה של כ-2% בשווי החציוני שקיבלו החברות בסבבי C. בסבבי הגיוס של החברות בשלבי הגיוס הראשוניים נרשמה מגמה מעורבת, עם זינוק של כ-73% בשווי החציוני שקיבלו החברות בסבבי הגיוס B, ואילו בסבבי הגיוס הראשוניים נרשמה ירידה קלה של כ-4% בשווי שהוענק לחברות. לנוכח ירידה של כ-40% במספר סבבי הגיוס B, ככל הנראה עליית השווי נובעת מבחירה סלקטיבית מאוד של המשקיעים בחברות שצלחו את שלבי הפיתוח הראשוניים והראו פוטנציאל השאת ערך משמעותי.
- יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
- הרפורמה במס להייטק היא צ'ופר לקרנות הון סיכון - וממש לא להייטק עצמו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ביחס לשנה הקשה שעבר המשק הישראלי בכלל וסקטור הטכנולוגיה הישראלי בפרט, ביצועי חברות הטכנולוגיה בישראל היו טובים ביחס למגמה בארה"ב. לצורך השוואה, בשלושת הרבעונים הראשונים של השנה החולפת נרשמה בארה"ב ירידה של כ-54% בשווי החציוני שהוענק לחברות בשלבי הגיוס המתקדמים (סבבי C ומעלה) לעומת ירידה של כ-24% בשווי החציוני שהוענק לחברות בסבבי C ומעלה בישראל. בארה"ב נרשמה צניחה של כ-66% בשווי החציוני בסבבי הגיוס B לעומת זינוק של כ-73% כאמור בישראל, ובשלבי הגיוס הראשוניים נרשמה ירידה של כ-9% בארה"ב לעומת ירידה של כ-4% בישראל. עם זאת, צריך לזכור שבזמן הגאות, עליות השווי בישראל היו מתונות יותר וכן שבעבר, השפעת משברים על ביצועי סקטור הטכנולוגיה בישראל הייתה מתונה ביחס לביצועי החברות בארה"ב.
החברות המובילות הצליחו להגדיל את היקף ההשקעה
בבחינת היקף סבבי הגיוס בשנה החולפת, נתון מפתיע לטובה נרשם בסבבי הגיוס בשלבים המתקדמים (D ומעלה) עם גידול של כ-4% בהיקף ההשקעה החציונית שקיבלו החברות לרמה של כ-42.7 מיליון דולר, ביחס לכ-41 מיליון דולר אשתקד ובמרחק של כ-15% בלבד מהיקף ההשקעה החציונית שנרשמה בשנת 2021 של כ-50 מיליון דולר, שנה שהוגדרה על ידי רבים כבועה. תופעה זו איננה מייצגת את השנה שעבר הסקטור המקומי בכללותו, אולם מדגימה את העיקרון המנחה לפיו חברות עם פוטנציאל משמעותי להשאת ערך לא עוצרות את התקדמותן גם בזמני משבר קשים. המגמה בשאר הסקטור היתה שלילית, בבחינת היקפי ההשקעות שקיבלו החברות, עם ירידה של כ-63% בהיקף ההשקעה החציונית בסבבי C, לרמה של כ-10 מיליון דולר, לעומת כ-27 מיליון דולר אשתקד, ירידה של כ-36% בהיקף ההשקעה החציונית בסבבי B, לרמה של כ-8.3 מיליון דולר, לעומת כ-13 מיליון דולר אשתקד וירידה קלה של כ-3% בהיקף ההשקעה החציונית שקיבלו החברות בסבבי הגיוס הראשוניים לרמה של כ-7 מיליון דולר, לעומת כ-7.2 מיליון דולר אשתקד.
תחומי ה-Health Care והסייבר נגסו בנתח השוק של טכנולוגיות המידע
למרות הטלטלה שעובר סקטור הטכנולוגיה, המהפכה הטכנולוגית לא נבלמה, הצורך בטכנולוגיה לא השתנה בתקופה האחרונה, אלא רק הולך וגובר ונכנס לעוד ועוד תעשיות מדי יום והתחומים המובילים בשנה החולפת נותרו זהים. התחום הבולט ביותר בסבבי הגיוס שיצאו לפועל בשנת 2023 אשר הוביל את התעשייה גם אשתקד היה IT & Enterprise Software אשר היווה כ-24.6% מסבבי הגיוס, לעומת כ-33.3% אשתקד. תחום זה כולל בעיקר טכנולוגיות ופלטפורמות מבוססות בינה מלאכותית אשר נועדו לשפר ביצועים עסקיים של חברות מתחומים שונים ומגוונים. לאחר מכן, התחום הבולט בסבבי הגיוס בשנה החולפת היה Healthcare and Life Sciences אשר היווה כ-20.3% מסבבי הגיוס, לעומת כ-17% אשתקד. מדובר בתחום יחסית מגוון, הכולל פיתוח תרופות, ציוד רפואי, רפואה דיגיטלית וביוטכנולוגיה. התחום השלישי הינו תחום אבטחת הסייבר, אשר לאחר דעיכה מסוימת בשנת 2022 לרמה של 14% מסבבי הגיוס, חזר בשנה החולפת לרמה של כ-19% מסבבי הגיוס.
- פורטיסימו רוכשת את MyVisit - מערכת לניהול תורים
- איך לקבל תשובות טובות יותר מה-ChatGPT?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- איך לקבל תשובות טובות יותר מה-ChatGPT?
דודי פרוכטמן הוא שותף במחלק ההייטק של משרד מיתר, ושל חברת S Cube, מבית IBI Capital, המתמחה בהערכת שווי חברות היי-טק.
האמור לעיל מובא למטרות אינפורמטיביות וכלליות בלבד ואינו מהווה "ייעוץ השקעות" ו/או "שיווק השקעות" כהגדרתם בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, תשנ"ה-1995 ו/או תחליף לייעוץ מקצועי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם ואין לראות בו ייעוץ או המלצה לביצוע פעולה ו/או השקעה כלשהי.
- 1.אם הריפור ה המשפטית היתה עוברת המצב היה הרבה יותר 27/02/2024 10:52הגב לתגובה זואם הריפור ה המשפטית היתה עוברת המצב היה הרבה יותר טוב
אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, קרדיט: חנה טייברשות החדשנות משיקה שלוש תכניות דגל בהיקף של 180 מיליון שקל
שלושת המאגדים החדשים בהיקף כולל של כ-180 מיליון שקל לשלוש השנים הקרובות, מציבים את ישראל בלב זירת המחקר והפיתוח העולמית בתחומי איכות הסביבה, טכנולוגיות חישה וחומרה מתקדמת. מדובר ביוזמות רחבות-היקף שיחברו בין תעשייה, ממשלה ואקדמיה - ובהן חברות ענק כמו
אנבידיה, רפאל, אלביט והתעשייה האווירית, לצד מכון ויצמן, מכון וולקני והאוניברסיטה העברית
רשות החדשנות הודיעה על השקת שלוש תכניות דגל בהיקף כולל של כ-180 מיליון שקל לשלוש השנים הקרובות, במסגרת מאגדי מחקר יישומי שנועדו להעניק לתעשייה הישראלית יתרון תחרותי וליצור אימפקט כלכלי וסביבתי משמעותי. שלושת המאגדים - Green Soil, DiamondSEMI IL ו-NDT - ממוקדים בליבת החדשנות הישראלית: טכנולוגיות סביבתיות, רכיבי חומרה מתקדמים ומדע החומרים.
ד"ר אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, מסביר כי "שלושת מאגדי הדגל החדשים שאישרנו הם ביטוי עוצמתי ליכולת של ישראל לקחת את המדע והידע המצטבר באקדמיה ולהפוך אותו למנועי צמיחה כלכליים ותעשייתיים אמיתיים. הם מדגימים את העומק והבשלות של החדשנות הישראלית: מההתמודדות עם אתגרי הסביבה והאקלים דרך פיתוח רכיבים מבוססי יהלום שיכולים לשנות את תעשיית המוליכים למחצה ועד טכנולוגיות חישה ובדיקה מתקדמות שמציבות את ישראל בלב המהפכה התעשייתית הבאה".
"המאגדים האלה מראים איך השקעה ממשלתית חכמה, ממוקדת וארוכת טווח יכולה להצמיח ידע חדש, ליצור יתרון טכנולוגי ולבנות תשתיות של מצוינות שישרתו את הכלכלה הישראלית לשנים רבות קדימה. זהו בדיוק השילוב הייחודי של מדע, תעשייה וחזון שמבדיל את ישראל משאר העולם ומאפשר לה להיות לא רק מעצמת סטארט-אפים, אלא מעצמת עומק טכנולוגי גלובלית".
"האתגר האמיתי שלנו כיום הוא להמשיך לייצר חדשנות שמבוססת על ערך אמיתי - על מדע, על תעשייה ועל יכולת יישומית. זהו השלב בהתפתחות של ההייטק הישראלי - המעבר מהמהירות אל העומק, מהמוצר הבודד אל תשתיות שמעצבות את העתיד".
שלושת מאגדי הדגל: טיהור קרקעות, רכיבי מוליכים למחצה מבוססי יהלומים וטכנולוגיות בדיקה
Green Soil היא תכנית לפיתוח טכנולוגיות ביולוגיות לטיהור קרקעות ומי תהום מזיהומים קשים, בהם PFAS (תרכובות כימיות עמידות), חומרי נפץ ודלקים. הפיתוח מבוסס על שימוש בחיידקים ובמרכיבים ביולוגיים מותאמים לפירוק מזהמים בשטח עצמו ובעומק הקרקע, תוך שילוב שיטות החדרה וניטור מתקדמות. התכנית מאגדת 10 חברות ו-16 קבוצות מחקר ובהן אלביט, נטפים, בז"ן, נצר השרון ומכון וולקני, וצפויה לפתוח לשוק הישראלי והעולמי הזדמנויות בהיקפים של מאות מיליארדי דולרים.
