ליברמן בינתיים לא נכנע להסתדרות המורים: "בריונות ואלימות לא תשתלם"
האם מדינת ישראל תיכנע לבריונות של הסתדרות המורים? נכון לעכשיו שר האוצר אביגדור ליברמן לא מתכוון לוותר. במסיבת עיתונאים, שבועיים לפני הזמן ששנת הלימודים אמורה להיפתח, הציג היום שר האוצר אביגדור ליברמן, והממונה על השכר במשרד האוצר קובי בר נתן, את הצעת משרד האוצר המשופרת להסכם השכר עם הסתדרות המורים - כלומר עלות תקציבית של 4 מיליארד שקל, שאותו ישלם כל הציבור הישראלי. לדברי שר האוצר ליברמן, "הסתדרות המורים מנסה לקחת את התלמידים וההורים - בריונות ואלימות לא תשתלם" הזהיר ליברמן. ליברמן הוסיף כי תקציב החינוך הוא הגדול ביותר בישראל (כולל תקציב הביטחון), לראשונה מאז הקמת המדינה. שר האוצר ניסה לבקש מהמורים להסתכל על המציאות בצורה רחבה יותר: "אנחנו כרגע חשופים לתביעות שכר בסדר גודל של 40 מיליארד שקל. זה גם שוטרים ורופאים וסייעות ועסקת חבילה, יש פה אינספור תביעות שכר. כל מה שנחתום עם המורים, בפירוש ישליך גם על האחרים"
עיקרי ההצעה של משרד האוצר: במסגרת התוכנית, יקבלו המורים תוספת לשכר הבסיס של 400-2,100 שקל. שכר מורה מתחיל, יעמוד על 9,000 שקלים למשרה מלאה. מענק התמדה בסך 24,000 יינתן לאחר שלוש שנות הוראה. הגדלת הגמולים על תפקידים נוספים: מינימום תגמול על חינוך, ריכוז שכבה וסגן שני 1,100 שקל, ניהול גן 1,500 שקל וחינוך מיוחד 1,000 שקל / 1,500 שקל. יצירת 3 בעלי תפקידים חדשים לבחירת המנהל עם תגמול של 600 שקל. תוספת תפקיד חדש בבית ספר יסודי: רכז אוריינות בית ספרי עם תגמול של 600 שקל. שכר המתמחים יעמוד על 100%. העלאת שיעורי המשרה המינימלית מ50% משרה באופן מדורג, אפשרות להעסקה מעל 100% משרה. מתן שני ימי חופשה לבחירה. ומה לגבי המנהלים? לכלל המנהלים תינתן תוספת שכר של בין 2,500-5,400 שקל. שכר בסיס למנהל ינוע בין 20,000-25,800 בהתאם לרמת המורכבות של בית הספר. העלאת שכר לסגני מנהל, שכר בסיס לסגן מנהל ינוע בין 16,300-20,640 שקל, בהתאם לרמת המורכבות של בית הספר. תוספת שכר נוספת של 2,000 שקל למנהלות שיבצעו תפקידי ליווי של מנהלים ובתי ספר אחרים. שינויים בימי החופשה של המורים, כדי שיהיו רלוונטיים יותר לשאר המשק (כלומר לימי העבודה של ההורים העובדים בישראל) הזזת 5 ימי לימוד: 3 אסרו חג, ל"ג בעומר ותענית אסתר לימי שישי. ביטול 5 ימים מחופשת הפסח תמורת גשר של 3 ימים בין כיפור לסוכות ושני ימי חופשה לבחירת המורים. בניגוד להסתדרות המורים, האוצר רוצה לתת שכר גבוה יותר למורים שמביאים קבלות ותוצאות על פי הצעת האוצר, יהיו למורים חוזים אישיים: תינתן למשרד החינוך גמישות להציע שכר גבוה יותר בחוזה אישי במטרה למשוך כוח אדם איכותי לבתי ספר חלשים, להתמודד עם מחסור במורים – הן מקצועות במחסור והן מחסור באזורים גיאוגרפיים ספציפיים ולגייס מורים בפרופיל מיוחד. באוצר רוצים גם לאפשר גמישות למנהל בפיטורין. באוצר מבקשים שייקח 4 שנים כדי לקבל קביעות במערכת החינוך, כלומר להאריך את התקופה עד לקבלת קביעות, כך שיהיה קל יותר לפטר מורים שאינם מתאימים. לשם השוואה, בכל שנת 2020 פוטרו במערכת החינוך 3 מורים בלבד. כן, קראתם נכון. אי אפשר לפטר מורים גרועים - וברור לחלוטין שזה פוגע בתוצאות של התלמידים. (רק נציין שזו הצעה לא טובה - הבעיה האמיתית היא עצם העובדה שיש קביעות. לא משנה מתי מקבלים אותה. בפועל כשיש קביעות אין תמריץ לאנשים לעבוד קשה. זה נכון בכל מקום בעולם, ובכל סקטור. למה שאצל המורים זה יהיה אחרת (היום רואים את זה כמובן במערכת החינוך) הסתדרות המורים לא פועלת לטובת המורים הצעירים, אלא לטובת המקורבים שלה נזכיר כי הסתדרות המורים נלחמת כדי להעלות את השכר של כל המורים, ומציגה לכם מצג שווא כאילו שהיא רוצה לדאוג למורים החדשים. מורים ותיקים לא בורחים מהמערכת. אם באמת מערכת החינוך רוצה לדאוג למורים היא צריכה לשנות את מודל התגמול - במקום תגמול על פי ותק, התגמול צריך להיות שונה ממורה למורה בהתאם לביצועים. ממש כמו בשוק החופשי, המורים צריכים להיות מתוגמלים גם על פי הישגיהם, כי נכון להיום לא משנה כמה קשה עובד מורה וגם לא כמה התחום נדרש או לא נדרש - הוא מרוויח את אותו שכר בדיוק. כך נוצר מצב אבסורדי שיש הצפה של מורים במקצועות לא נדרשים, ומנגד יש מחסור במורים במקצועות נדרשים כמו מתמטיקה, אנגלית ומדעים. מה הפתרון? הדרך האמיתית לפתור את הבעיה היא לשנות את מודל התימרוץ של המורים - אבל זה בדיוק מה שמשרד החינוך (בחוסר הבנה, או מתוך טיפשות) לא רוצה לעשות, והסתדרות המורים כמובן מתנגדת, כי צריך לומר את האמת: הסתדרות המורים לא שומרת על המורים החדשים והצעירים ולא באמת אכפת לה מהם. הסתדרות המורים דואגת בעיקר למורים הוותיקים, לחברים שלה. ומה אומרים הסתדרות המורים ומשרד החינוך? הסתדרות המורים מנסה להוליך את הציבור שולל. מנכ"ל הסתדרות המורים יפה בן דוד מדברת על כך ש-85% מהמנהלים דיווחו על מחסור במורים. אוקי. יכול להיות. רגע, אבל איזה מורים? את זה יפה בן דוד לא תגיד לכם. כי שוב, היא לא באמת דואגת לא למורים ולא לתלמידים, ולא להצלחה של המערכת... היא רוצה לעזור למקורבים. גם שרת החינוך יפעת שאשא ביטון מתנהלת באותו פופוליזם - ובמקום לדאוג לתלמידים בישראל, היא שוכחת את תפקידה, שאמור להיות שיפור מערכת החינוך, ותומכת בהסתדרות המורים. רגע, את לא אמורה לדאוג למערכת שאת עומדת בראשה? כשאת מפריעה לרפורמות חשובות להתרחש את בוחרת להיות בצד הלא נכון ולא עוזרת לאזרחי ותלמידי ישראל. מטעם הסתדרות המורים נמסר: "ההצעה המעורפלת שהאוצר הציג היום לציבור, לא מוכרת לנו ולא הוצגה לנו במסגרת ישיבות המו"מ שהתקיימו כל השבוע. כנראה לא בכדי נמנע האוצר להעלות את ההצעה המביכה הזאת במו"מ אתנו. מדובר בהצעה שפוגעת עוד יותר בתנאי העסקתם של עובדי ההוראה. אנו קוראים שוב לראש הממשלה, יאיר לפיד, להתערב אישית במשבר שמאיים להחריב את מערכת החינוך ולמנוע את השבתתה". מזכ"לית הסתדרות המורים, יפה בן דויד אף מלטפת את שאשא ביטון, כיוון שהיא מסייעת לה במאבק ולא רואה את טובת התלמידים והציבור הרחב, ואומרת: "המחסור באנשי חינוך אמור להדאיג את הציבור ואת פקידי האוצר יותר מכל דבר אחר, אבל היחידה בממשלה שנלחמת בשביל החינוך כרגע היא יפעת שאשא ביטון, שרת החינוך, לכל השאר לא אכפת. פקידי האוצר חושבים שאנשי חינוך הם בייביסיטר לאומי ולא אנשי מקצוע מהמעלה הראשונה". אז לא יפה בן דויד, זה לא שלא אכפת לאנשי האוצר, אבל מה לעשות שבניגוד אלייך - הם באמת מנסים לדאוג לציבור הרחב, במקום לקבוצת הלחץ של המורים הוותיקים, שאותם את מייצגת. נשיא התאחדות התעשיינים ד״ר רון תומר אומר בתגובה: ״משרד האוצר הציע הסכם נדיב מאוד למורים - אין הצדקה לשביתה שתפגע במשק. תומך באופן מלא בהצעתו של ליברמן למורים. אמנם ההצעה אינה מושלמת ואינה כוללת התאמה מוחלטת של ימי החופשה של המורים לימי החופשה במשק, אבל היא מהווה צעד חשוב בכיוון הנכון. ההתאמה החלקית בין ימי החופשה של המורים לזו של המשק, תתרום לאיזון נכון יותר בין צרכי המורים לצרכי שוק העבודה ותוביל להעלאת פיריון העבודה במשק הישראלי, שכיום הנו נמוך יחסית לעולם המפותח. כמו כן ההצעה כוללת שיפור משמעותי בשכר של המורים המתחילים ובכך תסייע לגיוס מורים חדשים למערכת, ותחזק את החופש הניהולי של המנהלים בבתי הספר. אני קורא למורים לקבל את ההצעה של משרד האוצר ולהימנע משביתה ב-1 לספטמבר. התוכנית החדשה תיצור מערכת חינוך חזקה יותר ותמשוך כוח אדם חדש ואיכותי״.- 12.זליג 18/08/2022 13:51הגב לתגובה זויש לבטל את חטיבת הביניים ולחזור למתכונת 8 שנים ביסודי ו 4 בתיכון. חט"ב הינה בזבוז שלוש שנות הוראה התלמידים לומדים בכיתה ז' מה שלמדו ב ו' ובכיתה י' חוזרים על מה שלמדו בט'
- 11.משכורת 50kלח״כ, ארבע שנים אתם לא עובדים (ל"ת)אביק 18/08/2022 06:53הגב לתגובה זו
- 10.זה שמנסה להבין 17/08/2022 17:24הגב לתגובה זומדוע מורה במדינה מרוויח פחות מחבר כנסת? נשמע אולי מצחיק, אבל אני שואל בכל הרצינות. 1. שנייהם עובדי מדינה. 2. העבודה של שנייהם חשובה. 3. שנייהם מלומדים במידה דומה. 4. למורים פחות ימי חופשה מחברי כנסת. תמצאו לי סיבה אחת, מלבד העובדה שחברי הכנסת מחליטים כמה ירוויחו המורים ולא להיפך.
- 9.יבע 17/08/2022 16:58הגב לתגובה זושלום לך כתה הבית של ליברמן. מעניין אם היית דואג לקופת המדינה אם היית מרוויח 7500שקל עם תואר שני ו10 שנות ותק. כולם גיבורים על חשבון אחרים. שביתה ללא הגבלה עד שישלמו שכר הוגן למורים, למנהלים ,ליועצים , לגננות ,וללכל אנשי ההוראה.
- 8.אלון 17/08/2022 16:08הגב לתגובה זוגנב ! מושחת ! אוכל שרצים! מעריץ של פוטין אתה.
- 7.רן 17/08/2022 15:48הגב לתגובה זורק שביתה הם מבינים. שכר מבייש. אי אפשר להתפרנס בכבוד. ההורים לא רלוונטים והתלמידים לא רלוונטים. רק הילדים של המורים שצריכים אוכל על השולחן.
- 6.משה 17/08/2022 14:57הגב לתגובה זורציתם שינוי קיבלתם דוברמן + עוד שלש מוסקיטרים אחד מזמין את אבו מאזן לקפה בביתו השני משפץ את ביתו ב50 מיליון והשלישי ראש ממשלת המעבר אחרי על המעברים מח"כ לנורווגים.
- 5.אביהו 17/08/2022 14:48הגב לתגובה זוהצרה של מערכת החינוך היא מורים ותיקים עצלים ןלא מוכנים להשקיע כל מאמץ בכדי לשפר את מערכת החינוך . הם רוצים רק תוספות שכר ולא להתאמץ מעט ולשפר. לכן צריך להדיח את הנהגה הבריונית ובראש את יפה בן דוד ולבחור הנהגה למורים הצעירים ולהעלות את מערכת החינוך על הפסים
- 4.לא מאמין לאוצר (ל"ת)אבי 17/08/2022 14:40הגב לתגובה זו
- 3.תוספת 400 שקל למורה ותיק - בדיחה לא מצחיקה (ל"ת)אבי 17/08/2022 14:03הגב לתגובה זו
- 2.האוצר מציע הסכם גרוע ביותר למורים. אין מנוס משביתה (ל"ת)יוסי 17/08/2022 14:02הגב לתגובה זו
- 1.אברהם 17/08/2022 13:47הגב לתגובה זובושה וחרפה. ראש צוות בפיצריה מקבל יותר! 3 חודשי השבתה טןטאלית
- יהודה 17/08/2022 18:06הגב לתגובה זוכמנהל כספים אני רואה מורים בשכר של מעל 15 אלף נטו וותיקים כמובן. שר האוצר צודק במאה אחוז אבל לצערי יכשל כי יפה בן דוד וביבי חד הם דמוגגיה כשלון וצווחנות של קוזק נגזל. יש לתגמל רק על פי תוצאות. מורה צעיר וטוב שירוויח יותר ממורה וותיק גרוע זו חלוקה הוגנת. יש כמובן להתייחס לוותק ולשחיקה אבל כל הורה רואה את הפערים בין שנותינו כתלמידים לבין נה שקורה עכשיו. פוגש ילדים בכיתה ו' שבקושי קוראים . פוגש עובדי הוראה שכל מעינייהם בחופשות סוכות חנוכה פסח חופש גדול איסרו חג וימים נוספים. לפרק את המערכת ולהקים מחדש טובה יותר. שאשא ביטון את גרועה ביותר.
שי בייליס (רשתות)תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים. המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
בית המשפט לא נוהג להתערב בחוקים ותקנות מיסוי; הוא מאיר את זה לרשויות המס
קבוצת רואי חשבון ואיגוד לשכות המסחר עותרים לבג"ץ נגד החוק החדש - מיסוי על רווחים כלואים, בטענה לפגיעה בזכויות יסוד וחוסר שוויון. הרקע לחוק זה נעוץ במאמצי הממשלה להגביר גביית מיסים מרווחים צבורים בחברות, תוך התמודדות עם גירעונות תקציביים גדלים בעקבות הוצאות מלחמה והשקעות ציבוריות. נדיר מאוד שבית המשפט מתערב בתקנות וחוקים של רשות המס, הוא נותן גיבוי לרשות המקצועית ולא נכנס לנושאים מקצועיים. לא נראה שהפעם זה יהיה שונה.
חוקים דומים קיימים במדינות כמו ארה"ב (עם מיסוי על רווחים לא מחולקים בחברות S-Corp) ובריטניה (IR35), אך בישראל הוא ייחודי בתחולה הרטרואקטיבית שלו, מה שמעורר ביקורת חריפה על פגיעה באמון הציבור במערכת המיסוי. העותרים, בהובלת איגוד לשכות המסחר ונציגי מקצועות חופשיים, טוענים כי החוק מהווה הפרה חוקתית, ומציינים כי הוא נחקק בחיפזון במסגרת חוק ההסדרים, ללא דיון ציבורי מספק.
חוק הרווחים הכלואים, שנכנס לתוקף בתחילת שנת 2025 כחלק מחוק ההסדרים, מעורר סערה עוד לפני שחוקק. לכאורה החוק נועדה להילחם בתופעת "חברות ארנק" - חברות מעטים שבהן בעלי שליטה צוברים רווחים כדי לדחות תשלומי מס אישיים גבוהים יותר, אלא שבפועל הוא חל על רבבות רבות של עסקים, גם עסקים לגיטימים, לא כאלו שהוקמו לתכנון מס.
לפי נתוני משרד האוצר, החוק כבר הניב גבייה של למעלה מ-10 מיליארד שקלים בשנה הראשונה, בעיקר מחלוקות דיבידנד מוקדמות, אך מבקרים רואים בו כלי דרקוני שמעניש יזמות ויעילות כלכלית. מדובר ברפורמה מקיפה שמבקשת לשנות את מבנה המיסוי של חברות מעטים בישראל ולהטיל מסים על רווחים שלא חולקו. ההיסטוריה של חוקים כאלה בישראל כוללת ניסיונות קודמים, כמו תיקון 89 לפקודת מס הכנסה בשנות ה-2000, אך החוק הנוכחי רחב יותר ומכוון בעיקר לחברות נותנות שירותים עם מחזור עד 30 מיליון שקלים. כעת מוגשת נגדו עתירה לבג"ץ מטעם איגוד לשכות המסחר וקבוצת רואי חשבון ויועצי מס שהתאגדו לצורך המהלך.
- רשות המסים פתחה את ההגשה לפיצוי על אובדן שכר דירה לנכסים שניזוקו במבצע "עם כלביא"
- העלים מליונים מרווחי קריפטו - ונתפס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בעתירה נטען כי החוק פוגע פגיעה קשה בזכויות חוקתיות לרבות הזכות לקניין, חופש העיסוק ועקרון השוויון. הזכות לקניין, המוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, נפגעת לדברי העותרים משום שהחוק כופה חלוקה או מיסוי על נכסים שכבר מוסו בעבר, מה שיוצר מיסוי כפול בפועל. חופש העיסוק נפגע בכך שהחוק מתערב בהחלטות עסקיות לגיטימיות, כמו שמירת רווחים להשקעות עתידיות או כרית ביטחון. עקרון השוויון מופר, שכן החוק מתמקד בחברות קטנות בעוד גופים גדולים פטורים. לטענת העותרים, מדובר בחוק מורכב ותקדימי שנחקק בלוח זמנים קצר, ללא היוועצות מספקת וללא בחינה של השלכותיו הכלכליות ארוכות הטווח. השלכות אלה כוללות פגיעה בתחרותיות, בריחת הון לחו"ל, והפחתת תמריצים להקמת עסקים חדשים, כפי שמעידים דוחות כלכליים ממכון אהרן ומבנק ישראל.
