ליברמן קורא למוסדיים להשקיע בהייטק הישראלי: האם זה מהלך נכון?
ועדת המשנה של ועדת הכלכלה לקידום תעשיית ההייטק, בראשות ח"כ אביגדור ליברמן, התכנסה היום לדיון במצב ההייטק מאז פרוץ הלחימה ובחסמים בהשקעות של גופים מוסדיים בסטרטאפים ישראלים.
היו"ר ליברמן פתח את הישיבה ואמר כי צריך למצוא מקורות נוספים להשקעות בענף, וציין כי המוסדיים משקיעים מעל 3 טריליון שקל מכספי הציבור ואם תימצא הדרך למשוך חצי אחוז מזה אז המשמעות תהייה השקעה של 15 מיליארד שקל מצד אחד, ללא סיכון העמיתים במקרי קיצון מצד שני. "זה לא ימוטט שום קרן פנסיה או בית השקעות", אמר ח"כ ליברמן וביקש לדעת מה המוסדיים צריכים כדי להשקיע בהייטק הישראלי.
סמנכ"לית צמיחה ברשות החדשנות, כרם נבו, הציגה את דוח ההייטק לשנת 2023 ואמרה כי הוא בולם הזעזועים של הכלכלה הישראלית בשנים בעייתיות, ויודע למשוך את הכלכלה למעלה בשנים טובות. היא הוסיפה, כי "מיד אחרי פרוץ המלחמה הבינו ברשות שצריך לסייע לחברות שנשארו להן פחות מ-6 חודשים לחיות. לקחנו קצת יותר מ-400 מיליון שקל שמונפו בעוד 850 מיליון שקל כספים פרטיים. הופתענו מהביקוש, ציפינו ל-300 חברות שיגשו למסלול הזה ובפועל ניגשו 800 – וזה מעיד על המצוקה. מהלך שני הוא להזרים מיליארד דולר בשנים הקרובות, באמצעות הגדלת תשואה של מוסדיים. על כל דולר שמוסדי שם אנחנו שמים עוד 30 סנט. כאשר המוסדי יכול להחזיר לנו את ההשקעה וליהנות מכל התשואה".
מנכ"ל איגוד חברות הביטוח, ישראל מימון, התייחס להשקעת המוסדיים ואמר כי בסוף תפקידם לנהל בזהירות את כספי העמיתים ולהשיא תשואה למשקיעים. "חברות הביטוח רוצות ומוכנות להשקיע יותר, אבל צריך לתת להן את הגידור", אמר. הוא ציין כי בעבר הייתה תכנית שאפשרה, למשל, השקעה ישירה בהייטק שלא דרך קרנות הון סיכון.
- השם של אביגדור ליברמן נפגע - כמה הוא שווה?
- ממאבק פוליטי - למלחמת הישרדות: מה נשאר מהקרב בין הפועל ת"א לבית"ר?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנכ"ל איגוד בתי ההשקעות, עו"ד נמרוד ספיר, הוסיף כי המוסדיים חיים ועובדים בישראל, ורואים חשיבות בחיזוק כלכלת ישראל בתקופה זו, אבל צריך לזכור שבעולם של ריבית גבוהה יש אלטרנטיבות השקעה אטרקטיביות. הוא קרא להסיר ארביטראז' רגולטורי שמעודד השקעות בחו"ל, ולבנות תמריצים לגופים המוסדיים להשקיע בישראל. סמנכ"לית רשות החדשנות נבו הגיבה לדברים ואמרה כי בשנה הבאה תהייה פעימה נוספת של עידוד השקעות, ותיבחן אפשרות של השקעה ישירה והשקעה בחברות בשלבים מתקדמים יותר.
- 9.כלכלה 19/06/2024 22:41הגב לתגובה זואין ברירה, חייבים להוריד את הריבית למרות ההשלכות על שוק הנדל״ן, אחרת הגירעון לא רק יתעצם בחדות, מנוע הצמיחה היחיד של המדינה פשוט יקרוס לצמיתות...
- 8.שיבקש מהבוס פוטין להשקיע את הכסף של זגפרום כאן (ל"ת)סודי 19/06/2024 21:22הגב לתגובה זו
- 7.טטיאנה 19/06/2024 20:42הגב לתגובה זוחייבים לגייס את כל החרדים. רק ליברמן ידע איך לטפל במתועבים ולגרור אותם בפאותיהם אל לשכות הגיוס.
- 6.אלון 19/06/2024 11:04הגב לתגובה זושהמדינה תיתן לסטארטאפים משרדים וציוד בליסינג תמורת מניות בחברות, תעזור להן להגיע למשקיעים ולהנפקה, ותציע הטבות מס למשקיעים בחברות הייטק קטנות שעוד לא הונפקו. סתם דוגמא, מי שישקיע בחברות בנות פחות משנה יקבלו מגן מס רווח הון על רבע מהסכום.
- 5.אמיר 19/06/2024 11:00הגב לתגובה זותראו לי חברת הייטק ישראלית (לא זרוע מקומית של גאמפא) שיש לה צבר הזמנות של עשרות מיליארדים.
- 4.יעל 19/06/2024 09:37הגב לתגובה זוסכומי עתק מכספי המוסדיים נשפכים למדדי ה S&P500 והנאסק 100 הבועתיים וללא שום תרומה לחוסן וחיזוק הכלכלה הישראלית. חייבים לנתק כסף להייטק הישראלי, גם אם לא יניב תשואה ישירה זה ישפיע בעקיפין על תיק ההשקעות. ההיטק כאן מספר הרבה מקומות עבודה, מה שמאשפר לאנשים לרכוש נדלן ומוצרי צריכה ובכך מאפשר לחברות אחרות להנות מכך, מה שמשפיע על האחזקות האחרות בתיקים.
- אלון 19/06/2024 11:01הגב לתגובה זוכל חרטטן עם אלף תומכים יקים חברת הייטק, יקבל עשר מיליון ויסגור אחרי שנה. הכול על הוצאות שכר. הכסף יחזור למוסדיים מהמדינה, משמע מהמיסים של כולנו. אם כבר שיתנו הטבות מס בבורסה המקומית למשקיעים כמו פטור ממס רווח הון חלק, או רישום כמגן מס חלקי, או הורדת מס רווח הון מקומי בצורה ניכרת.
- 3.מרינה 18/06/2024 20:43הגב לתגובה זולגייס את כל האברכים המשתמטים
- 2.טטיאנה 18/06/2024 20:42הגב לתגובה זוהיחיד שיודע לטפל בהנהגה החרדית המתועבת.
- 1.לפחות לא קרא להוציא השקעות מישראל כפי שעשו האנרכיסטים (ל"ת)טאוב 18/06/2024 18:00הגב לתגובה זו

הכפלת הפטור ממס על יבוא אישי - שאלות ותשובות
מה כוללת הרפורמה של בצלאל סמוטריץ' בקשר למע"מ על יבוא אישי?
הכפלת פטור ממע"מ ביבוא אישי מ-75 דולר ל-150 דולר החל מינואר 2026.
למה נועד הפטור?
להוזיל עלויות לצרכן ולהגביר תחרות מול רשתות ומחירים גבוהים בישראל.
מה החשש של הקמעונאים?
תחרות לא הוגנת שתביא לסגירת אלפי חנויות קטנות ועסקים מקומיים.
טענת המתנגדים העיקרית?
אובדן של כ-2 מיליארד שקל הכנסות מע"מ ופגיעה קשה במסחר.
הצרכנים באמת יחסכו?
כן, עד 18% על אופנה, קוסמטיקה ולייף-סטייל, אבל לא משמעותי לטווח ארוך.
מי ירוויח הכי הרבה?
עליאקספרס, אמזון, חברות שילוח והצרכן הפרטי הישראלי.
איך דואר ישראל יתמודד?
כבר עמוס מאוד, יצטרך הרחבה משמעותית של מיון ושליחויות.
מה עם נקודות איסוף?
יקבלו יותר תנועת לקוחות אך רווחיות נמוכה מעמלות.
השפעה על חברות ישראליות?
פגיעה קשה באופנה וקוסמטיקה, חלקן ישקלו מעבר לחו"ל.
כמה המדינה תפסיד?
כ-2 עד 2.25 מיליארד שקל בשנה מהפסד גביית מע"מ.
יש קשר פוליטי?
רבים רואים בזה צעד פופוליסטי לקראת בחירות 2026.
עמדת אתרי הסחר הישראליים?
חוששים מאובדן לקוחות, שוקלים להקים מחסנים בקפריסין או ירדן.
יש חלופות טובות יותר?
פטור מדורג או הטבות לעסקים מקומיים – כרגע לא מתוכנן.
מתי זה נכנס לתוקף?
צפוי להיכנס לתוקף ב-1 בינואר 2026 לאחר אישור הצו.
מה אומר הדרג המקצועי?
התנגדות חריפה, המליץ לבטל את הפטור ממע"מ לגמרי.
ילכו לבג"ץ?
איגודי סוחרים ותעשיינים מאיימים בעתירה לבג"ץ לעצירת הרפורמה.
