אביגדור ליברמן
צילום: עודד קרני

ליברמן קורא למוסדיים להשקיע בהייטק הישראלי: האם זה מהלך נכון?

שר האוצר לשעבר סבור שהתמיכה להייקט המקומי צריכה להגיע מצדם של המוסדיים הישראלים, שיכולים לבצע השקעה של 15 מיליארד שקל מבלי לסכן את העמיתים; חברות הביטוח ובתי ההשקעות לא ממהרות להיענות ומחכות לקבל הטבות וגידור מהמדינה

ועדת המשנה של ועדת הכלכלה לקידום תעשיית ההייטק, בראשות ח"כ אביגדור ליברמן, התכנסה היום לדיון במצב ההייטק מאז פרוץ הלחימה ובחסמים בהשקעות של גופים מוסדיים בסטרטאפים ישראלים.

היו"ר ליברמן פתח את הישיבה ואמר כי צריך למצוא מקורות נוספים להשקעות בענף, וציין כי המוסדיים משקיעים מעל 3 טריליון שקל מכספי הציבור ואם תימצא הדרך למשוך חצי אחוז מזה אז המשמעות תהייה השקעה של 15 מיליארד שקל מצד אחד, ללא סיכון העמיתים במקרי קיצון מצד שני. "זה לא ימוטט שום קרן פנסיה או בית השקעות", אמר ח"כ ליברמן וביקש לדעת מה המוסדיים צריכים כדי להשקיע בהייטק הישראלי.

סמנכ"לית צמיחה ברשות החדשנות, כרם נבו, הציגה את דוח ההייטק לשנת 2023 ואמרה כי הוא בולם הזעזועים של הכלכלה הישראלית בשנים בעייתיות, ויודע למשוך את הכלכלה למעלה בשנים טובות. היא הוסיפה, כי "מיד אחרי פרוץ המלחמה הבינו ברשות שצריך לסייע לחברות שנשארו להן פחות מ-6 חודשים לחיות. לקחנו קצת יותר מ-400 מיליון שקל שמונפו בעוד 850 מיליון שקל כספים פרטיים. הופתענו מהביקוש, ציפינו ל-300 חברות שיגשו למסלול הזה ובפועל ניגשו 800 – וזה מעיד על המצוקה. מהלך שני הוא להזרים מיליארד דולר בשנים הקרובות, באמצעות הגדלת תשואה של מוסדיים. על כל דולר שמוסדי שם אנחנו שמים עוד 30 סנט. כאשר המוסדי יכול להחזיר לנו את ההשקעה וליהנות מכל התשואה".

מנכ"ל איגוד חברות הביטוח, ישראל מימון, התייחס להשקעת המוסדיים ואמר כי בסוף תפקידם לנהל בזהירות את כספי העמיתים ולהשיא תשואה למשקיעים. "חברות הביטוח רוצות ומוכנות להשקיע יותר, אבל צריך לתת להן את הגידור", אמר. הוא ציין כי בעבר הייתה תכנית שאפשרה, למשל, השקעה ישירה בהייטק שלא דרך קרנות הון סיכון.

מנכ"ל איגוד בתי ההשקעות, עו"ד נמרוד ספיר, הוסיף כי המוסדיים חיים ועובדים בישראל, ורואים חשיבות בחיזוק כלכלת ישראל בתקופה זו, אבל צריך לזכור שבעולם של ריבית גבוהה יש אלטרנטיבות השקעה אטרקטיביות. הוא קרא להסיר ארביטראז' רגולטורי שמעודד השקעות בחו"ל, ולבנות תמריצים לגופים המוסדיים להשקיע בישראל. סמנכ"לית רשות החדשנות נבו הגיבה לדברים ואמרה כי בשנה הבאה תהייה פעימה נוספת של עידוד השקעות, ותיבחן אפשרות של השקעה ישירה והשקעה בחברות בשלבים מתקדמים יותר.

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    כלכלה 19/06/2024 22:41
    הגב לתגובה זו
    אין ברירה, חייבים להוריד את הריבית למרות ההשלכות על שוק הנדל״ן, אחרת הגירעון לא רק יתעצם בחדות, מנוע הצמיחה היחיד של המדינה פשוט יקרוס לצמיתות...
  • 8.
    שיבקש מהבוס פוטין להשקיע את הכסף של זגפרום כאן (ל"ת)
    סודי 19/06/2024 21:22
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    טטיאנה 19/06/2024 20:42
    הגב לתגובה זו
    חייבים לגייס את כל החרדים. רק ליברמן ידע איך לטפל במתועבים ולגרור אותם בפאותיהם אל לשכות הגיוס.
  • 6.
    אלון 19/06/2024 11:04
    הגב לתגובה זו
    שהמדינה תיתן לסטארטאפים משרדים וציוד בליסינג תמורת מניות בחברות, תעזור להן להגיע למשקיעים ולהנפקה, ותציע הטבות מס למשקיעים בחברות הייטק קטנות שעוד לא הונפקו. סתם דוגמא, מי שישקיע בחברות בנות פחות משנה יקבלו מגן מס רווח הון על רבע מהסכום.
  • 5.
    אמיר 19/06/2024 11:00
    הגב לתגובה זו
    תראו לי חברת הייטק ישראלית (לא זרוע מקומית של גאמפא) שיש לה צבר הזמנות של עשרות מיליארדים.
  • 4.
    יעל 19/06/2024 09:37
    הגב לתגובה זו
    סכומי עתק מכספי המוסדיים נשפכים למדדי ה S&P500 והנאסק 100 הבועתיים וללא שום תרומה לחוסן וחיזוק הכלכלה הישראלית. חייבים לנתק כסף להייטק הישראלי, גם אם לא יניב תשואה ישירה זה ישפיע בעקיפין על תיק ההשקעות. ההיטק כאן מספר הרבה מקומות עבודה, מה שמאשפר לאנשים לרכוש נדלן ומוצרי צריכה ובכך מאפשר לחברות אחרות להנות מכך, מה שמשפיע על האחזקות האחרות בתיקים.
  • אלון 19/06/2024 11:01
    הגב לתגובה זו
    כל חרטטן עם אלף תומכים יקים חברת הייטק, יקבל עשר מיליון ויסגור אחרי שנה. הכול על הוצאות שכר. הכסף יחזור למוסדיים מהמדינה, משמע מהמיסים של כולנו. אם כבר שיתנו הטבות מס בבורסה המקומית למשקיעים כמו פטור ממס רווח הון חלק, או רישום כמגן מס חלקי, או הורדת מס רווח הון מקומי בצורה ניכרת.
  • 3.
    מרינה 18/06/2024 20:43
    הגב לתגובה זו
    לגייס את כל האברכים המשתמטים
  • 2.
    טטיאנה 18/06/2024 20:42
    הגב לתגובה זו
    היחיד שיודע לטפל בהנהגה החרדית המתועבת.
  • 1.
    לפחות לא קרא להוציא השקעות מישראל כפי שעשו האנרכיסטים (ל"ת)
    טאוב 18/06/2024 18:00
    הגב לתגובה זו
ביטוח לאומי תעסוקה אבטלה
צילום: תמר מצפי

ביטוח לאומי: מאות אלפי זכאים יקבלו עד 1,200 ש"ח בחשבון

מענק חימום לקראת החורף בסכום של 600 עד 1,200 שקל לזכאים; למי מגיע ואיך לבקש מענק כזה?

רן קידר |
נושאים בכתבה ביטוח לאומי מענק

המדינה תעביר מענקי סיוע לחימום - רובם ישולמו אוטומטית לחשבון הבנק של הזכאים. המוסד לביטוח לאומי בשיתוף משרד הרווחה יתחיל בימים הקרובים להעביר מענקי חימום לאזרחים הזכאים לכך, לקראת עונת החורף הקרבה.

מענק חד פעמי להקלה בחשבונות החימום

מדובר בתשלום חד פעמי, שמיועד להקל על ההוצאה של משקי בית מוחלשים בחשבונות החימום - בין אם מדובר בחשמל, גז, דלק או אמצעים אחרים. המענקים נעים בטווח של 600 עד 1,200 שקלים למשפחה, בהתאם לקריטריוני הזכאות. סכומים גבוהים יותר יועברו לקבוצות אוכלוסייה מסוימות, כמו קשישים או ניצולי שואה. לפי נתוני ביטוח לאומי, המענק הסטנדרטי לשנת 2025 עומד על 649 שקלים - סכום שנקבע בהתאם למנגנון חישוב שנתי המשלב עדכון קצבאות והוצאות אנרגיה ממוצעות.

מי זכאי למענק ומתי ייכנס הכסף?

ברוב המקרים, הזכאים לא יצטרכו להגיש בקשה - המענק יוזרם באופן אוטומטי לחשבונם, לפי נתוני הזכאות שכבר קיימים בביטוח הלאומי. ההעברות צפויות להתבצע כבר בימים הקרובים, חלק מהתשלומים יוקדם למועד שלפני 28 באוקטובר - תאריך תשלום הקצבאות החודשי.

בין מקבלי המענק נמצאים:

  • מקבלי קצבת אזרח ותיק עם תוספת השלמת הכנסה
  • מקבלי קצבאות נכות וסיעוד
  • זכאים לקצבת שאירים שהגיעו לגיל פרישה
  • חיילים משוחררים ונפגעי פעולות איבה
  • ניצולי שואה
  • משפחות עם ילדים בהכנסה נמוכה

בנוסף, מי שקיבל גמלת אזרח ותיק מיוחדת או תוספת בגין השלמת הכנסה באחד מהחודשים האחרונים - יזכה אף הוא לקבלת המענק.

מיכל כהן רשות התחרות
צילום: שריה דיאמנט

רשות התחרות בודקת את הבנקים; לאן זה יכול להוביל?

רשות התחרות מתקרבת להכרזה על חמשת הבנקים הגדולים בישראל כ"קבוצת ריכוז"; אם ההכרזה תצא לפועל, מדובר במהלך שעשוי לשנות את יחסי הכוחות במערכת הבנקאית, על רקע רווחיות שיא וביקורת ציבורית גוברת על היעדר תחרות אמיתית

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה בנקים תחרות

רשות התחרות צפויה לנקוט צעד רגולטורי תקדימי, כאשר היא מתקרבת להכרזה על חמשת הבנקים הגדולים בישראל, לאומי, הפועלים, דיסקונט, מזרחי והבינלאומי, כקבוצת ריכוז. מדובר במהלך שכבר היה על השולחן מאז מרץ 2024, ועשוי לשנות את מערך הכוחות בענף הבנקאות הקמעונאית, במיוחד על רקע הרווחיות החריגה של הבנקים בשנים האחרונות, שממשיכה לעורר ביקורת ציבורית חריפה.

השימוע האחרון, שנועד להציג לבנקים את ממצאי הבדיקה העדכנית של הרשות, צפוי להיערך בחודש הבא, כאשר ברשות צפויים לקבל החלטה סופית עד לסוף השנה. ההכרזה, אם תצא לפועל, תאפשר לרשות להטיל מגבלות והוראות על פעילות הבנקים, כולל שינוי אופן התמחור של פיקדונות, חובת הצגת מידע השוואתי ללקוחות והסרת חסמים על ניוד פיקדונות.

המשמעות של ההכרזה

במונחים כלכליים, ההכרזה על קבוצת ריכוז נועדה להתמודד עם מצב שבו קיימת תחרות מועטה בענף, או כאשר מספר מצומצם של שחקנים מרכזיים מתנהל באופן מתואם בפועל או במשתמע, גם מבלי שנחתם ביניהם הסכם פורמלי. בענף הבנקאות, בעוד שמדובר ב-5 שחקנים מרכזיים, בפועל מדובר בתחום עם ריכוזיות גבוהה, חסמים משמעותיים למעבר בין בנקים, ומוצרי אשראי וחיסכון שמתומחרים באופן שמיטיב עם המוסדות הפיננסיים על חשבון הלקוחות.

הביקורת הציבורית, שמובלת בין היתר על ידי גופים כמו לובי 99, מלווה את התהליך מראשיתו. לטענתם, הרווחים החריגים של הבנקים הם תוצר של תחרות חסרה, כוח מיקוח עצום מול הלקוחות, והיעדר שקיפות במוצרים ובתמחור. כפי שציינו שם, "הרווחיות המוגזמת נובעת לא מהצטיינות עסקית, אלא מהיעדר תחרות אפקטיבית".

הרשות מציעה שורת צעדים שיחולו אם תתקבל ההכרזה, ובהם חיוב הצגת מידע השוואתי על ריבית בפיקדונות וקרנות כספיות, איסור על הפליית מחיר בין לקוחות בגין פיקדונות, והנגשת חיסכון באמצעות גופים חוץ בנקאיים שירכזו כספים ויפקידו אותם בבנקים בשם הציבור. צעד נוסף, דרמטי לא פחות, הוא ביטול ההתניה של פתיחת פיקדון באחזקה של מוצרים נוספים כמו כרטיסי אשראי או ניירות ערך.