המניה שהייתה הדבר הכי גדול בבורסה, הפכה לזומבי בת"א 125, יש סיכוי לשינוי?

חביבת המשקיעים והציבור הרחב ("כל נהגי המניות היו מפוצצים במניה") הפכה לסוג של זומבי 
גיא בן סימון | (14)

ב-29 בנובמבר שנת 2010 פרסמו השותפות במאגר 'לוויתן' כי מניתוח ראשוני עולה כי נמצאות בקידוח חולות המכילים גז. בדיוק חודש לאחר מכן, ב-29 בדצמבר, יצא ההודעה הדרמטית - לוויתן הוכרז כתגלית גז טבעי, התגלית הגדולה בעולם מזה עשור. במניות הגז החגיגה הייתה גדולה, ומעל כולן עמדה רציו יהש -0.73% שמחזיקה ב-15% מהמאגר והינה השחקנית הטהורה היחידה במאגר. שווי השוק של רציו זינק לסביב 4.5 מיליארד שקלים ומחזורי המסחר חצו את ה-100 מיליון שקלים על בסיס יומי. "מניה ברזל", "הנסיכה של הבורסה בת"א", אלו היו רק חלק מהכינויים בטוקבקים ובשיחה מקרית עם נהג מונית באותה תקופה הוא סיפר איך כל הנהגים בתחנה מפוצצים ברציו. אז 6-7 שנים מאוחר יותר, היום רציו נסחרת בשווי 2.5 מיליארד שקלים ומרכזת מחזור יומי של מיליוני שקלים בודדים. למעשה, מי שקנה את רציו רגע לפני הדיווח על תגלית הגז, מופסד כיום סביב 50%. ומסכנים הנהגים.

הרבה מים עברו בנהר מאז הימים השמחים של 2009-2010, מים סוערים. אבל מעבר לששינסקי, צמח, הפיצוץ על וודסייד ומתווה הגז - הסיפור הגדול ביותר הוא כנראה בעובדה שבאותם ימים שמחים דובר על 'לוויתן גדול' שכולל ייצוא לכל העולם (אסיה, אירופה...), ואילו כיום מדברים על 'לוויתן קטן' שהיעד המרכזי שלו זה השוק המקומי. זה, וכמובן גם התרסקות מחירי האנרגיה בעולם.

נסביר כי כבר בתחילת 2016 פרסמו השותפות ב'לוויתן' תכנית פיתוח מודולרית למאגר. התכנית כוללת שלב ראשון עם קיבולת הפקה בהיקף של 12 BCM בשנה (שבפועל זה אומר סביב 10 BCM בשנה) כאשר היעד הוא בעיקר השוק המקומי, ירדן והשוק המקומי במצרים באמצעות צינור. השלב השני הוא בהיקף של 9 BCM הוא למעשה סוג של אופציה עתידית וכולל ייצוא גז למדינות כמו טורקיה בצינור או מצרים למתקני ההנזלה.

אלא שכמעט שנתיים לאחר מכן אותה אופציה עתידית הולכת ונשחקת, ובשוק המקומי נוספה תחרות בדמות כריש ותנין שצפויים להגיע לשוק המקומי כמעט במקביל לגז מ'לוויתן' (2020). לפי גורם בשוק ההון, רציו ושאר השותפות ב'מאגר' מתמחרות שצורה מסוימת את אותו שלב ב', וכל זמן שאי הוודאות נמשכת סביב אותה אופציה עתידית - המניות ימשיכו לחטוף. 

בזמנו המניות הקשורות למאגר 'תמר' טיפסו בעקביות במקביל לפיתוח המאגר שכן ככל שהפיתוח התקדם אי הוודאות גדל והאנליסטים הורידו את שיעורי ההיוון. ב'לוויתן' כיום המצב שונה, אמנם הפיתוח החל אבל המניות מאבדות גובה כאשר הסיבה היא שאי הוודאות עדיין גדולה מאוד בכל החזיתות - התחרות בשוק המקומי והקושי לייצא. וכך הפכה מניית רציו שהנסיכה של הבורסה בת"א לסוג של זומבי, מניה שבעיקר שמתנדנדת ללא כיוון ומתישה את המשקיעים בה. הנה הגרף מאז 2009:

בשיחה עם Bizportal בחר אנליסט בשוק המקומי דווקא לשמור על אופטימיות: "לגבי מצרים, אם עד כה רק החברה הממשלתית המצרית (EGAS) היתה מוסמכת לחתום על הסכמי גז, בחודש שעבר הפרלמנט המצרי אישר זאת גם לחברות פרטיות. במקביל, על המגעים בין ישראל למצרים אפשר ללמוד מהדיווחים שעלו בהקשר של הפיצוי המצרי את הישראלים עקב הפסקת הזרמת הגז בזמנו עם משבר האנרגיה שפקד אותה. כזכור, הדבר הוסדר בתביעה בינלאומית בפיצוי ופשרה בה מצרים תשלם 1.8 מיליארד דולר לישראל, ולאחרונה עלו דיווחים לפיהם ישראל תוותר על חלק מהפיצוי, ככל הנראה, במטרה לעודד את הממשל המצרי לחתום על הסכמי ייצוא עם שותפות לווייתן. המעטפת המדינית שהמדינות רוצות לייצר אמורה לפעול לטובת שני הצדדים. מצרים לא תרצה להיכנס למצב בו היא צריכה לייבא כמויות אדירות של גז. עכשיו, ככל שהפרויקט יתקדם כך שיעורי ההיוון יצטרכו לרדת. יש את האישורים הרגולטורים, יש חוזי ייצוא חלקיים וגם כאלו בשוק המקומי, אז ככל שהתקדמות הפיתוח תקדם - יש להוריד את שיעורי ההיוון וכל ירידה כזו צריכה לבוא לידי ביטוי בעלייה בשווי לווייתן".

בברקליס פרסמו השבוע התייחסות לסקטור. את הירידה שנרשמה בסקטור הגז לעומת אשתקד, מייחסים בברקליס למחסור בדיווחים לגבי התקדמות הליך הייצוא. עם זאת, בהסתכלות קדימה, בברקליס כותבים: "אנו משוכנעים כי השותפים בלווייתן יצליחו להשיג חוזי ייצוא עם מצרים. כמו כן, אנו מזכירים למשקיעים כי תוכנית הפיתוח של השדה אינה מותנית ביצוא משמעותי, והפלטפורמה המודולרית של לווייתן מאפשרת הוספת בארות לאחר חתימת חוזי יצוא".

בברקליס לא שינו את השווי שהעניקו למאגר, העומד כעת על 8.8 מיליארד דולר, וממשיכים להעדיף את רציו מבין השותפויות תוך שהם רואים פוטנציאל לאפסייד של 18%-31% לסקטור. ברקליס: "לרציו יש את הפוטנציאל גדול ביותר מבין השותפויות. רואים אפסייד של 31% לרציו, במחיר יעד של 3.03 שקל ליחידה".

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

גל רייטר ירושלים ברוקראז', מחזיקה בהמלצה 'תשואת שוק' על רציו במחיר יעד של 2.5 שקלים למניה. "החתימה על הסכם ייצוא משמעותי נוסף ממשיכה להיות אבן דרך מרכזית לשנת 2017. לא רק בהיבט של פיתוח שלב 1ב', אלא גם כגורם הממתן תחרות בשוק המקומי. ככל ששותפויות לוויתן ותמר תצלחנה למסחר כמויות משמעותיות של גז לירדן ולשוק המקומי במצרים, כך יפחת עודף ההיצע הזמין לשוק המקומי והתחרות תתמתן. אנו ממשיכים להמתין להתפתחויות מסחריות בלוויתן ובראשם חתימה על הסכמי ייצוא נוספים". 

תגובות לכתבה(14):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 12.
    רוצי רציו רוצי. (ל"ת)
    מריצה 23/10/2017 22:43
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    היחידים שמשקיעים ברציו זה המפגרים מטלנירי (ל"ת)
    dd 10/09/2017 13:53
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    משקיע 10/09/2017 12:32
    הגב לתגובה זו
    בשנה הבאה נתג"ז תהיה מוכנה להתחברות לויתן.
  • 9.
    רציו זה פח אשפה! ליוויתן ממש לא יפותח (ל"ת)
    ערן 06/09/2017 15:47
    הגב לתגובה זו
  • נתג"ז תסיים בשנה הבאה הכנות התחברות ללויתן (ל"ת)
    משקיע 10/09/2017 12:32
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    יחזקאל עזרא מציון 06/09/2017 15:07
    הגב לתגובה זו
    נא לא לשכוח את דלק נדל"ן ,מי שמקורב ידע לקנות ולאסוף בזמן הנכון.
  • 7.
    אבי 06/09/2017 13:28
    הגב לתגובה זו
    הורידו את כל מניות הסקטור ובמיוחד את רציו על מנת לאסוף סחורה בזול עכשיו השעה אחת וחצי והמחזור ברציו 50000 פשוט בדיחה גרועה
  • 6.
    יודע דבר 06/09/2017 13:12
    הגב לתגובה זו
    כל המומחים מסכימים שמניה טובה להשקעה לטווח ארוך..אז מה ההתלבטות???????????
  • 5.
    שמעון 06/09/2017 12:45
    הגב לתגובה זו
    רציו בדיחה
  • 4.
    רוסי 06/09/2017 12:43
    הגב לתגובה זו
    מה עם מאגר רועי?
  • 3.
    משקיע 06/09/2017 12:42
    הגב לתגובה זו
    תזהרו מרציו מניה שמווסת אין סיכוי שתרויחו שם שקל גם אם יודיעו שיש 10 מיליארד חביות נפט! מניה זבל!! רק מניות של השותפים בליוויתן גם עולות וגם מחלקות דיבידנדים... ראו 6 שנים אחורה ותבינו!!!
  • 2.
    לוי 06/09/2017 12:40
    הגב לתגובה זו
    על ישראמקו
  • 1.
    עופר 06/09/2017 11:26
    הגב לתגובה זו
    "השותפות ב'לוויתן' לא יכולות להוריד מחיר בניסיון לפתות לקוחות מעבר לים, שכן אז הן יפגעו בחוזים לשוק המקומי" ברור שהם יכולים להוריד מחיר גם במחיר של הורדת המחיר לשוק המקומי! אם הם יכולים להרוויח מייצוא גם במחיר שנמוך מהמחיר שבו הם מוכרים לשוק המקומי - המחיר לשוק המקומי הוא פשוט שחיטה! ובוודאי שיכול להשתלם להם להוריד את המחיר אם זה יגדיל את המכירות באופן משמעותי.
  • המחיר ליצוא יהיה גבוה כ 6-8$ (ל"ת)
    דומסי גמאסי1 09/09/2017 09:54
    הגב לתגובה זו
גז טבעי
צילום: טוויטר

טורקיה תשקיע בשדות גז בארה״ב ותגדיל יבוא LNG - מה זה אומר לישראל?

טורקיה פועלת להעמיק את קשרי האנרגיה עם ארה״ב, להגדיל יבוא גז נוזלי ולהרחיב את צי מתקני ההגזה שלה; הצעדים האלה מציבים אותה כמתווכת מרכזית בין אספקה אמריקאית לשוק האירופי ועשויים לדחוק את הגז הישראלי שמונזל על ידי המצרים מהיבשת

מנדי הניג |

טורקיה מקדמת שינוי מבני בשוק האנרגיה שלה. אחרי הביקור ההיסטורי של ארדואן בבית הלבן שבו הוסכם על הגדלת יבוא הגז הנוזלי (LNG) מארצות הברית, טורקיה מודיעה כי היא בוחנת השקעות ישירות בשדות הגז והנפט האמריקאיים. שר האנרגיה הטורקי, אלפאסלאן בייראקטאר, אומר כי החברה הממשלתית Turkish Petroleum מנהלת שיחות עם חברות כמו שברון ו-אקסון על כניסה לנכסי הפקה upstream. כלומר הטורקים בוחנים להשתלב בהשקעה כבר בשלבי הפקת הגז והנפט מהאדמה. אם המגעים יבשילו, ייתכן שנראה הכרזה רשמית כבר בשבועות הקרובים.

ארדואן חולם על מעצמה אנרגטית, הוא רוצה לקחת את טורקיה לימי גדולתה העות׳מאנית והדרך לזה בעולמנו היא, אנרגיה. 

כדי להגיע למעמד של מעצמה אזורית דבר ראשון צריכים להבטיח לטורקיה אספקת אנרגיה יציבה למשק, משק שכבר מגלגל כ-9 טריליון דולר ולפזר את מקורות הגז שלה מעבר לתלות ביחסים הפוליטיים עם רוסיה ואזרבייג'ן. במקביל, אנקרה חתמה על שורה של חוזי LNG ארוכי טווח, בעיקר מול מפיקות בארה"ב, חברות כמו Mercuria ו-Woodside, וגם מול Eni האיטלקית ו-SEFE הגרמנית. מאז סוף 2024 טורקיה סגרה חוזים לאספקת כ-150 מיליארד מטרים מעוקבים של גז, אבל רוב הכמויות יתחילו להגיע אליה רק החל מ-2027 ועד 2030.

טורקיה כבר ייבאה השנה 5.2 מיליון טונות LNG, הרבה יותר מ-3.98 מיליון טונות שייבאה בכל 2024. הייבוא המואץ הזה מאפשר לה לא רק לענות על הביקוש המקומי, אלא גם לבנות לעצמה תשתית ולפתח אפיקים של מסחר בגז, מה שמחזק את המעמד שלה גם כספקית אזורית.

טורקיה מתכננת להגדיל משמעותית את יכולת הקליטה וההפצה שלה בגז נוזלי, והיא עושה זאת דרך הוספה של שני מתקני FSRU חדשים. מתקנים כאלה הם למעשה אוניות מיוחדות שמאחסנות LNG ומשמשות גם כמתקני הגזה, כלומר הופכות את הגז הנוזלי בחזרה למצבו הטבעי כך שניתן להזרים אותו לרשת הארצית. שני המתקנים החדשים יצטרפו לשלושה שכבר פועלים היום, כך שטורקיה תעמוד על צי של חמישה מתקני FSRU, אחד מהצי הגדולים באזור.

ההרחבה הזאת לא רק תאפשר לטורקיה לקלוט יותר גז לשימוש מקומי, אלא גם תחזק את מקומה כשחקנית אזורית בענף האנרגיה. דוגמה בולטת לכך היא התכנון לשלוח אחד מהמתקנים למצרים בקיץ. מצרים סובלת מדי שנה ממחסור עונתי בגז בגלל עלייה חדה בצריכת החשמל בתקופת החום, והמתקן הטורקי אמור לעזור לה לגשר על הפערים. המהלך הזה גם מכניס אותה למקום בו יש כבר דריסת רגל ישראלית. עד היום מצרים הייתה זו שמפעילה את מתקני ה-LNG המרכזיים במזרח הים התיכון, וממנה יוצא חלק מהגז הישראלי לשווקים העולמיים. העובדה שטורקיה מסוגלת עכשיו לספק למצרים תשתית קריטית מעבירה גם את המסר שאנקרה היא לא רק צרכנית גז, אלא היא גם מתחילה לייצא אנרגיה.

גז טבעי
צילום: טוויטר

טורקיה תשקיע בשדות גז בארה״ב ותגדיל יבוא LNG - מה זה אומר לישראל?

טורקיה פועלת להעמיק את קשרי האנרגיה עם ארה״ב, להגדיל יבוא גז נוזלי ולהרחיב את צי מתקני ההגזה שלה; הצעדים האלה מציבים אותה כמתווכת מרכזית בין אספקה אמריקאית לשוק האירופי ועשויים לדחוק את הגז הישראלי שמונזל על ידי המצרים מהיבשת

מנדי הניג |

טורקיה מקדמת שינוי מבני בשוק האנרגיה שלה. אחרי הביקור ההיסטורי של ארדואן בבית הלבן שבו הוסכם על הגדלת יבוא הגז הנוזלי (LNG) מארצות הברית, טורקיה מודיעה כי היא בוחנת השקעות ישירות בשדות הגז והנפט האמריקאיים. שר האנרגיה הטורקי, אלפאסלאן בייראקטאר, אומר כי החברה הממשלתית Turkish Petroleum מנהלת שיחות עם חברות כמו שברון ו-אקסון על כניסה לנכסי הפקה upstream. כלומר הטורקים בוחנים להשתלב בהשקעה כבר בשלבי הפקת הגז והנפט מהאדמה. אם המגעים יבשילו, ייתכן שנראה הכרזה רשמית כבר בשבועות הקרובים.

ארדואן חולם על מעצמה אנרגטית, הוא רוצה לקחת את טורקיה לימי גדולתה העות׳מאנית והדרך לזה בעולמנו היא, אנרגיה. 

כדי להגיע למעמד של מעצמה אזורית דבר ראשון צריכים להבטיח לטורקיה אספקת אנרגיה יציבה למשק, משק שכבר מגלגל כ-9 טריליון דולר ולפזר את מקורות הגז שלה מעבר לתלות ביחסים הפוליטיים עם רוסיה ואזרבייג'ן. במקביל, אנקרה חתמה על שורה של חוזי LNG ארוכי טווח, בעיקר מול מפיקות בארה"ב, חברות כמו Mercuria ו-Woodside, וגם מול Eni האיטלקית ו-SEFE הגרמנית. מאז סוף 2024 טורקיה סגרה חוזים לאספקת כ-150 מיליארד מטרים מעוקבים של גז, אבל רוב הכמויות יתחילו להגיע אליה רק החל מ-2027 ועד 2030.

טורקיה כבר ייבאה השנה 5.2 מיליון טונות LNG, הרבה יותר מ-3.98 מיליון טונות שייבאה בכל 2024. הייבוא המואץ הזה מאפשר לה לא רק לענות על הביקוש המקומי, אלא גם לבנות לעצמה תשתית ולפתח אפיקים של מסחר בגז, מה שמחזק את המעמד שלה גם כספקית אזורית.

טורקיה מתכננת להגדיל משמעותית את יכולת הקליטה וההפצה שלה בגז נוזלי, והיא עושה זאת דרך הוספה של שני מתקני FSRU חדשים. מתקנים כאלה הם למעשה אוניות מיוחדות שמאחסנות LNG ומשמשות גם כמתקני הגזה, כלומר הופכות את הגז הנוזלי בחזרה למצבו הטבעי כך שניתן להזרים אותו לרשת הארצית. שני המתקנים החדשים יצטרפו לשלושה שכבר פועלים היום, כך שטורקיה תעמוד על צי של חמישה מתקני FSRU, אחד מהצי הגדולים באזור.

ההרחבה הזאת לא רק תאפשר לטורקיה לקלוט יותר גז לשימוש מקומי, אלא גם תחזק את מקומה כשחקנית אזורית בענף האנרגיה. דוגמה בולטת לכך היא התכנון לשלוח אחד מהמתקנים למצרים בקיץ. מצרים סובלת מדי שנה ממחסור עונתי בגז בגלל עלייה חדה בצריכת החשמל בתקופת החום, והמתקן הטורקי אמור לעזור לה לגשר על הפערים. המהלך הזה גם מכניס אותה למקום בו יש כבר דריסת רגל ישראלית. עד היום מצרים הייתה זו שמפעילה את מתקני ה-LNG המרכזיים במזרח הים התיכון, וממנה יוצא חלק מהגז הישראלי לשווקים העולמיים. העובדה שטורקיה מסוגלת עכשיו לספק למצרים תשתית קריטית מעבירה גם את המסר שאנקרה היא לא רק צרכנית גז, אלא היא גם מתחילה לייצא אנרגיה.