זיו סגל
צילום: זיו סגל
בלוגסטריט

מתקרבים לשנת בחירות בארה"ב - האם זה טוב לוול סטריט

המדדים בוול סטריט בשיא ועל פי הגרפים הם צפויים להמשך עליות
זיו סגל | (6)

אנחנו נמצאים רגע לפני 2024. את 2023 צלחנו היטב ביחד, נערכנו לעליות ולפיניש של המניות הקטנות - למרות הנבואות השחורות ולמרות הריבית החונקת. המדדים בוול סטריט זינקו כשהנאסד"ק עלה עד כה ב-42%, ה-S&P 500 עלה ב-22% והדאו ג'ונס הסולידי יותר הוסיף 12.5%.

2024 אמורה להיות שנת ההקלה המוניטרית בארצות הברית שזה במילים פשוטות - שנת הורדת הריבית. מאמרים מספרים שדווקא בזמן הקלה מוניטרית השווקים יורדים משום המציאות הכלכלית העגומה, שמאפשרת את אותה הקלה מוניטרית. מחקרים מראים גם ששנת בחירות בארצות הברית טובה לשוק המניות והעובדות מראות שבינתיים הכלכלה האמריקאית מחזיקה מעמד, כך שבתוספת ההקלה המוניטרית היא יכולה לשמור על עצמה. בסופו של דבר, 2023 הוכיחה את הסטטיסטיקה של שנת טרום בחירות חיובית. למה שלא נסמוך על הסטטיסטיקה של שנת בחירות חיובית? 

 

שנת בחירות - האם זו שנה טובה לבורסות?

לגבי האינפלציה (בעולם), אני שומע דעות לכאן ולכאן. יש הסבורים שהאינפלציה "לא תעלה לנצח" וכל פאניקת האינפלציה הייתה נקודתית עקב עליית מחירי הנפט והסחורות בעקבות המלחמה באוקראינה. יש הסבורים שדווקא הבלימה באינפלציה היא התעתוע ואחרי ההפוגה תגיע התפרצות אינפלציונית שקשה יהיה להשתלט עליה.

 

שנת 2023 למדה אותנו שאולי פחות חשוב להתמקד במה שאומרים וחושבים ויותר במה שקורה מול העיניים - הגרף. כמשקיעים מספיק לנו להיות צודקים מחודש לחודש ומשנה לשנה. אחת הבעיות היא שאנחנו קוראים יותר מדי ומביאים את כל הרעש אל החלטות ההשקעה שלנו במקום ליצר הפרדה. כך יכולתם להיות מודאגים כל 2023 מאינפלציה-ריבית-מיתון ולא לראות שלנגד עינכם השווקים עולים. זה בסדר להמשיך לקרוא. זה בסדר להמשיך לחשוב. זה בסדר, כמובן, גם לפעול למען עולם טוב יותר. אבל בהשקעות - תבדקו כל מחשבה ורגש על הגרף. אם הם מסתנכרנים - לכו על זה. אם הגרף מלמד משהו אחר - התעלמות ממנו יכולה לגרום להחמצת הזדמנות והליכה נגדו יכולה לגרום לכאב כספי גדול. זכרו שוב: אנחנו לא צריכים לדעת מה יהיה עוד שנתיים. נהיה בריאים וניפגש כאן בעוד שנתיים. מספיק שנפעל נכון חודש בחודשו. צמצמו את המשימה לצעדים יותר קטנים ואז תוכלו להגיע לרווחים יותר גדולים.

 

מה מלמדים הגרפים של המדדים החשובים? 

היום אתן סקירה מקיפה של המדדים החשובים למעבר בין 2023 ל-2024. נתחיל במלך - הדאו ג'ונס. ראשון מדדי המניות בעולם הוא הראשון ליצר שיא חדש. אותי זה מרגש. זוכר שהייתי בניו יורק ביום שהדאו פרץ את ה-10,000. היום הוא מעל 37,000. המדד הזה, שמיצג את הכלכלה הבסיסית, אולי אומר לנו משהו על החיים. הוא בטח משקף את המעבר שיש בשוק עכשיו ממניות חלום (ויש המזהירים מחלום ה-AI) למניות עסקים. בכוונה השתמשתי במילה הזו, משום שאנחנו עוקבים מקרוב אחרי סקטור הפיננסים המתעורר. קראתי השבוע תחזית לפיה מניות הבנקים יכולות לעלות ב-50%.

 גרף דאו ג'ונסגרף דאו ג'ונס

האם הפריצה של הדאו תחזיק מעמד? אני זוכר שכשהייתי בניו יורק בזמן הפריצה הזהרתי במאמרים שלי מפריצת סרק והאזהרה אכן התממשה (כמובן שלטווח הקצר ואז, מטבעם של שווקים, הדאו עלה). הפעם, כאשר אני מסתכל על תרשים ה-X וה-O והמבנה של הפריצה אני רואה תהליך מאוד מובנה וממושך של הערכות לפריצה. לכן יש סיכוי שהיא תחזיק מעמד. תמיכת המבחן היא 37,100. נעקוב אחריה יחד ונלמד מה קורה.

קיראו עוד ב"גלובל"

 גרף דאו X ו-O

גרף דאו X ו-O

האם ה-S&P 500 לקראת פריצה

נמשיך ל-S&P500. השיא הוא 4,797. אנחנו ממש קרובים. העובדה שיש לו עוד מהלך עד השיא ואז, אם ילך בעקבות הדאו, יפרוץ את השיא, מחזקת את פוטנציאל שימור הפריצה של הדאו. יש פה תהליך שרשרת שאנחנו עוקבים אחריו.

 גרף S&P500

גרף S&P500

מבחינת המבנה והתרשים לטווח הארוך התמונה דומה לדאו. תרשים הנרות מראה שהיומיים האחרונים היו יומיים של שיווי משקל ויכול להיות שנראה תיקון למטה. התמיכה החשובה היא באזור ה-4,610. תמיכה עד הרמה הזו תשמר את המומנטום. ירידה עד לשם תאתגר קצת את התמיכה לדאו ונבחן זאת בזמן אמת.

 

ועכשיו, לנאסד"ק 100. הוא נגע בשיא. לא בטוח שנראה פריצה בטווח המיידי אז נעקב. תמיכה חשובה לשימור המומנטום: 16,100.

 

ואחרון חביב, הראסל 2000 אחריו אנחנו עוקבים באמצעות קרן הסל IWM שמהתגובות שלכם אני מבין שרובכם ניצל את ההזדמנות שהיא נתנה. עכשיו היא הגיעה אל היעד: 197 והשאלה היא מה הלאה. זאת אולי השאלה החשובה ביותר למעבר בין 2023 ל-2024. למה?

 גרף IWMגרף IWM

הסיפור של השוק עכשיו הוא כניסתן של מניות השורה התחתונה למשחק. כניסה זו יכולה לתת לשוק את האנרגיה להמשיך לעלות והיא גם הפוטנציאל של סוחרים פרטיים להרוויח כסף. לכן, אם תרצו, שני המדדים החשובים לעקוב אחריהם לתחילת 2024 נמצאים בקצוות: הדאו הוותיק והמצומצם מצד אחד והראסל 2000, המדד הרחב של המניות הקטנות יותר, מצד שני. באופן סימבולי ביחד הם 2030.

 

על הגרף אפשר לראות את נסיונות הפריצה של 197. לא קל. רמת התנגדות שעבדה חזק בשנה וחצי האחרונות. כל עוד יש תמיכה מעל 193.5, ניתן סיכוי לפריצה. זהו כנראה אחד המבחנים החשובים ביותר למומנטום של השוק.

 

פינת הקהילה: השאלות והרעיונות שלכם

 אחד הנושאים שמעסיקים אתכם הוא קרנות הסל הממונפות. יש להן הרבה חסרונות אבל הן שימושיות להעצמת מהלכים קצרים ולמסחר סווינג ובהחלט אפשר לבחון את הטיעון שעדיפה השקעה בקרן ממונפת סקטוריאלית מאשר במניה בודדת.

 

הקורא א. שלח את הבחירות שלו:

קרן הסל URTY שממונפת על הראסל 2000. בכפוף למבחן התמיכה - פריצה שציינתי כך גם הפוטנציאל שלה.

DPST. אולי אחת הקרנות המעניינות שיש. קרן ממונפת על מניות הבנקים בארצות הברית. היא עלתה בחדות בשבוע שעבר. על הגרף לטווח הארוך תראו את הפריצה של הממוצע ל-200 יום. על הגרף לטווח הקצר תראו את הקפיצה שמלמדת מצד אחד על הפוטנציאל של הקרנות האלו ומצד שני, על כך שאולי כדאי לחכות לתיקון קל. סימנתי לכם רמת תמיכה למעקב.

גרף DSPTגרף DSPT

גרף נוסף של DSPTגרף נוסף של DSPT

SOXL. קרן סל ממונפת על מניות השבבים. אולי אחד הסקטורים שמחבר בין כל התחומים בכלכלה. בהחלט מעניינת לאור הפריצה של 28.5 וכל עוד נשארת מעל הרמה הזו. 

גרף SOXLגרף SOXL

זכרו: קרנות ממונפות הן תנודתיות. הן מעלות ריגוש וחרדות. ודאו שמבחינה מנטאלית וגודל הפוזיציה אתם מסוגלים ומסוגלות להתנהל אתן.

 

בניתי לנו טופס מיוחד בו תוכלו לשלוח לי רעיונות השקעה מנומקים שלכם ל-2024 כדי שאוכל לבחון, לנתח ולשתף. בבקשה תקפידו למלא את סעיפי הנימוק והערך המוסף בצורה מדוייקת. למילוי: https://forms.gle/XuqBGJWzUKdb742s6 .

 

ניפגש כאן ביום חמישי, נעקוב אחרי המדדים ברמות השיא ונתחיל לבחון רעיונות לשנה הבאה.

 

*אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    צביה שרון 19/12/2023 10:41
    הגב לתגובה זו
    שנת 2023 למדה אותנו שאולי פחות חשוב להתמקד במה שאומרים וחושבים ויותר במה שקורה מול העיניים - הגרף. כמשקיעים מספיק לנו להיות צודקים מחודש לחודש ומשנה לשנה. אחת הבעיות היא שאנחנו קוראים יותר מדי ומביאים את כל הרעש אל החלטות.זה ציטוט שעשה לי סדר במיידית.תודה רבה
  • 5.
    לרון 19/12/2023 09:16
    הגב לתגובה זו
    כמו הכותב הייתי מצפה לגילוי נאות מחזיק /לא מחזיק ,למה את זה כ'כ קשה "להעתיק" מחו"ל?
  • 4.
    לרון 19/12/2023 09:07
    הגב לתגובה זו
    על 77=EXTREME GREED החל,ב 85=פבר' לערך מימוש, לא המלצה
  • 3.
    בולינגר יומי שבועי חודשי יושב ברצועה העליונה (ל"ת)
    דש 18/12/2023 18:17
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    סמי 18/12/2023 17:28
    הגב לתגובה זו
    שבירת שיאים במדדי וול סטריט גורמת למעבר כספים מחו"ל ומישראל לקרנות מדד על נאס"דק וראסל.
  • 1.
    ש.ק. 18/12/2023 17:10
    הגב לתגובה זו
    בעזרת מאמריך, היתה לי שנת השקעה מאוד מוצלחת.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.