דו"חות טאואר: גידול של 75% בהכנסות, המניה הגיבה בראלי ענק

ראסל אלוואנגר: "2014 היתה השנה המשמעותית ביותר עבורנו, המשכנו להתחזק בכל היחסים הפיננסיים" 
אבי שאולי | (16)
נושאים בכתבה טאואר

אחרי שזינקה ב-115% תוך שנה, חברת טאואר -4.8%  פרסמה היום את דוחות חזקים מאוד לרבעון האחרון של 2014 ושל השנה החולפת כולה. יצרנית השבבים ממגדל העמק רשמה הכנסות של 828 מיליון דולר בשנת 2014, עלייה של 64% בהשוואה למכירות בשנת 2013. הרווח הנקי (על בסיס non-GAAP) היה 128 מיליון דולר, או 2.46 דולר רווח למניה, יותר מפי 2 לעומת 56 רווח נקי של מיליון דולר או 1.41 דולר רווח למניה בשנת 2013. 

בתגובה לדוחות הכספיים זינקה המניה -15% במחזור מסחר גבוה של 93 מיליון שקל.

ראסל אלוואנגר, מנכ"ל טאואר-ג'אז: "שנת 2014 היתה השנה המשמעותית ביותר עבורנו מבחינה אסטרטגית, טקטית ומבחינת הביצועים הפיננסיים. רשמנו את ההכנסות הגבוהות ביותר בתולדות החברה, את הצמיחה הגדולה ביותר בכל מתקני הייצור שלנו לעומת אשתקד, עם שיעורי רווח חזקים וגדלים, והמשכנו להתחזק בכל היחסים הפיננסיים שלנו".

מכירות טאואר, חברה בת של קנון 1.23% , ברבעון הרביעי של 2014 הסתכמו ב-235 מיליון דולר, צמיחה של 75% בהשוואה לרבעון המקביל. קשה להשוות לרבעון המקביל אשתקד כיוון שטאואר היום היא חברה אחרת - גדולה יותר מאז העסקה עם פנסוניק. הרווח הנקי (על בסיס non-GAAP) הסתכם ברבעון הרביעי של 2014 ב-46 מיליון דולר.

נקודות חוזק חשובות בדוחות

טאואר רשמה שיפור בשעורי הרוחיות לעומת הרבעון הקודם מ-30% ל-36% רוחיות גולמית (על בסיס non-GAAP), בנוסף לשיפור של 11%, שכבר הושג ברבעון השלישי של השנה - הגעה ל-84 מיליון דולר רווח גולמי ברבעון הרביעי לעומת 46 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.

חברת השבבים הצליחה גם להכפיל את ה-EBITDA מ-28 מיליון דולר ברבעון הרביעי של 2013 ל-56 מיליון דולר ברבעון האחרון של 2014.

נקודה חשובה נוספת היא זינוק במכירות של 10 הלקוחות הגדולים של החברה (בניטרול מכירות פנסוניק ומייקרון) של 34% בהשוואה לשנת 2013 עם צמיחה מתמשכת גם ברבעון הרביעי של השנה של 32% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד.

התוצאות הטובות הביאו לירידה משמעותית בהתחייבויות של החברה כשיתרת החוב פרוסה בצורה טובה להמשך. יתרת המזומנים והפיקדונות 187 מיליון דולר בהשוואה ל-123 מיליון דולר בסוף שנת 2013. זאת לאחר שבמהלך השנה שילמה טאואר ריבית של 34 מליון דולר;ופרעה חובות בסך 51 מליון דולר.

תחזית

1 - גידול בצפי להכנסות צד שלישי במיזם המשותף עם פנסוניק - ממכירות של 200-250 מיליון דולר למכירות של 300 מיליון דולר (בנוסף להכנסות החוזיות מפנסוניק).

קיראו עוד ב"שוק ההון"

2 - גידול ביכולת הייצור של מתקן הייצור בניו פורט ביץ' שיאפשרו הכנסות נוספות – בזכות הוספת יכולות ייצור ייעודיות למוצרים מתקדמים בשוק.

3 - תחזית הרבעון הראשון משקפת עלייה של 70% בהשוואה לרבעון המקביל.

4 - גידול ביעדי שיעורי הרווח לשנת 2015.

אמיר אלשטיין, יו"ר טאואר-ג'אז: "באמצעות הרכישה האסטרטגית של מיזם טאואר-ג'אז פנסוניק והשותפות החדשה עם פנסוניק זכינו בשותף גדול ומוביל במערכות אנלוגיות לטווח הרחוק, הגדלנו משמעותית את בסיס העובדים, הגדלנו התפוקה ונתנו מענה לביקוש ההולך וגדל של לקוחות הליבה ושל מספר גדול של לקוחות קטנים יותר, הרחבנו את יכולותינו הטכנולוגיות עם היצע של מספר טכנולוגיות יצור שפותחו בפנסוניק וכן, הוספנו יכולות ייצור מובילות שוק של 300 מ"מ לחיישני תמונה בטכנולוגיית CMOS".

תגובות לכתבה(16):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 12.
    משקיע 01/03/2015 13:51
    הגב לתגובה זו
    טאואר לפני הקפיצה החליטה להנפיק אג"ח להמרה בריבית גבוהה ושער המרה נמוך. ב2011 אפריקה נכסים הנפיקו אופציות בשפל על רקע שורט על המניה. שימו לב לאפריקה השקעות ב2015 ותראו שמחירי השפל הם מבחינתם הזדמנות לבונוסים ואופציות. גמרתם את הפנסיות של הישראלים.
  • 11.
    עד מתי אמור להימשך 23/02/2015 17:37
    הגב לתגובה זו
    מדוע הנהלת הבורסה אינה שוקדת לתקן מיידית את העוול המשווע שנעשה למחזיקים בנייר זה?!!! מדוע היא אינה דואגת להשיב להם את הכספים שנלקחו ונגזלו מהם שלא על פי דין???!!!! מדוע צריכה להיות סחבת כה גדולה בנושא זה???!!!!
  • 10.
    חדש 23/02/2015 15:13
    הגב לתגובה זו
    שימו לב לפרוטרום נראה שהפעם הולכת לשבור למעלה.
  • 9.
    אל על 23/02/2015 14:26
    הגב לתגובה זו
    חברה הנפט נפל 3 אחוז , אל על ממש במחיר מציאה
  • 8.
    יעקב 23/02/2015 14:02
    הגב לתגובה זו
    מקווה שלא יעשו תרגיל שוב.
  • 7.
    יודע 23/02/2015 13:13
    הגב לתגובה זו
    מי שהקשיב הרוויח אמרתי לפני 3 ימים לאסוף טאואר מדווי קומפיוגן פלוריסטם רדהיל וקולפנט מי שאסף הרוויח בענק לא ממליץ פשוט משתף אותכם......
  • 6.
    גם 40 $ עד סוף שנה לא מוגזם ... (ל"ת)
    דנה 23/02/2015 12:49
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    שמעון 23/02/2015 12:40
    הגב לתגובה זו
    מניה מעולה וזה רק ההתחלה עוד תגיע ל20 דולר
  • 4.
    איזה טרייד מהסרטים מ5060 ל 6000 מחר בבוקר (ל"ת)
    סוחר חתיך 23/02/2015 12:01
    הגב לתגובה זו
  • מה דעתך על קנון? תודה (ל"ת)
    עוזי 23/02/2015 15:03
    הגב לתגובה זו
  • מעכשיו אמור טאו-אייר. (ל"ת)
    שמעון 2 23/02/2015 13:06
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    טאואר וקמהדע 23/02/2015 11:44
    הגב לתגובה זו
    קניתי אתמול בראש שקט קמהדע לפני פריצת פיסגה כפולה וטאואר נעצרה בפיבונאצי בארהב בדיוק על 38% תענוג לזמן הקרוב
  • רוצה לדעת מה אומרת הקוראת בקפה מרמלה? שטויות! (ל"ת)
    אני 23/02/2015 14:01
    הגב לתגובה זו
  • ניתוח טכני תמיד צודק 23/02/2015 14:19
    תמשיך לשתות קפה ואני ימשיך לעשות כסף
  • 2.
    גבי 23/02/2015 11:41
    הגב לתגובה זו
    שאפו טאואר אחלה דו"ח בהצלחה למשקיעים
  • 1.
    תמשיכו כך, כל הכבוד לתעשייה הישראלית! (ל"ת)
    משקיע 23/02/2015 11:39
    הגב לתגובה זו
בנק פיקדון (דאלי)בנק פיקדון (דאלי)

כמה תקבלו בפיקדונות - והאם הם הופכים לאטרקטיביים יותר מקרנות כספיות?

התשואה על המק"מים ירדה ל-3.5%, הבנקים בקרוב יורידו את הריבית על פיקדונות. הקרנות הכספיות עשויות לספק תשואה נמוכה מפיקדונות

מנדי הניג |

סיום המלחמה והחזרת החטופים ישפיעו על ההשקעות הסולידיות. תך ימים נפלה תשואת המק"מ ל-3.5%. אגרות החוב עלו והתשואה האפקטיבית ירדה, והשאלה שמשקיעים סולידים שואלים את עצמם - מה עדיף? קרנות כספיות או פיקדונות? או אולי בכלל מק"מ. לכאורה, לא אמור להיות שינוי בטעמים בגלל סיום המלחמה, אבל התוצאה העקיפה של סיום המלחמה על השוק היא הפחתת ריבית צפויה. השוק המקומי מגלם הפחתת ריבית גדולה - לכיוון 3.5% תוך שנה. רואים את זה במחירי האג"ח והמק"מ. 

הורדת ריבית צפויה ובקצב גדול לא משפיעה על מחזיקי הפיקדונות הקיימים, אבל היא תשפיע על הפיקדונות החדשים. הבנקים צפויים להוריד את הריבית במהירות ועדיין תוכלו למצוא פיקדונות בריבית של כ-4% בשנה.

המק"מים כבר עשו התאמה מלאה ל-3.5%, והקרנות הכספיות צפויות להניב מתחת ל-4%. הן עכשיו עם נכסים שמספקים תשואה שנתית של 4.2%-4.3%, אבל כשהן יגלגלו את הנכסים כי הנכסים שלהן הן לטווח מאוד קצר - חודשים בודדים, הן ירכשו נכסים סולידים בתשואה נמוכה יותר. ככה זה בשוק של ריבית יורדת. המשמעות היא שמי שרוצה תשואה שקלית טובה לשנה כנראה יקבל אותה דווקא בפיקדונות שהן לרוב מוצר נחות מהקרנות הכספיות. 

שינוי תשואות בשוק

התהליך הזה מתחיל בשוק המק"מים, שם התשואה השנתית ירדה בימים האחרונים לכ-3.5% אחרי שהיתה לפני שבוע-שבועיים כ-4%.  הירידה משקפת כאמור את הציפיות של השוק להורדת ריבית קרובה, כנראה  כבר בהחלטת בנק ישראל ב-24 בנובמבר. במצב כזה, כל אפיק שמתבסס על השקעה לטווח קצר מאוד - כמו קרנות כספיות - חוטף ראשון את השינוי. הקרנות האלה מחזיקות נכסים קצרים, לרוב לפדיון של עד שלושה חודשים, וכשהריבית בשוק יורדת, הן צריכות לחדש את ההשקעות-החזקות בריבית יותר נמוכה. זה קורה כמעט אוטומטית, ומוביל לכך שהתשואה שלהן נשחקת בהדרגה כל חודש.

לעומתן, פיקדון בנקאי לשנה מאפשר לכם לנעול את הריבית עכשיו -  בכ-4% בשנה בממוצע, אם כי זה עניין של ימים עד שזה יירד דרמטית. עכשיו זה הדקה ה-90 ליהנות מריבית של כ-4% לאורך שנה, גם אם הריבית תרד, בפיקדון שקלי בריבית קבועה מובטחת לכם הריבית הנקובה בעת ההפקדה. 

תשתיות
צילום: תמר מצפי

התקציב שאחרי המלחמה: איזה סקטור עשוי להרוויח?

באוצר ובמערכת הביטחון כבר מתווכחים על תקציב 2026, כאשר פער של כ-25 מיליארד שקלים מפריד ביניהם; האם חלק מהכספים עשויים לעבור מהוצאות ביטחוניות להשקעות אזרחיות, ואיזה סקטור עשוי להרוויח מזה?

תמיר חכמוף |

שמחה כפולה הבוקר, אנחנו גם נמצאים בערב חג שמחת תורה, וגם אחרי שנתיים בשבי, החטופים הראשונים משוחררים ומגיעים לישראל והמערכה בעזה מתקרבת לסיום, בממשלה כבר נערכים ליום שאחרי. הפסקת אש ממושכת עשויה לשנות את סדרי העדיפויות התקציביים, מהוצאות ביטחוניות גבוהות במיוחד, אל השקעות בשיקום המשק.

המחלוקת בין משרד האוצר למערכת הביטחון כבר מתנהלת מאחורי הקלעים. בצה"ל מבקשים להוסיף כ-20 מיליארד שקלים לתקציב הקרוב ולהגדיל את מסגרת 2026 לכ-135 מיליארד שקל, בטענה שהמלחמה הרחיבה משמעותית את מפת האיומים. במערכת הביטחון מדגישים כי ההתמודדות מול איראן והצורך בחיזוק הכשירות של הצבא מחייבים תקציב ארוך טווח וגדול יותר, שיכלול גם השקעה במלאים, במערכות הגנה אווירית ובכוח האדם הסדיר והמילואים. גורמים ביטחוניים טוענים כי צמצום התקציב כעת עלול לפגוע במוכנות הצבא וביכולת לשמר את ההישגים שנצברו במהלך הלחימה.

באוצר מנגד, טוענים כי תקציב הביטחון עלה לכ-163 מיליארד שקלים ב-2025, לעומת כ-90 מיליארד בלבד לפני המלחמה, ושיש גבול ליכולת של המשק לממן תוספות נוספות. לדבריהם, חלק ניכר מהכסף הוקצה מבלי שנבנתה תוכנית רב שנתית מסודרת, והגיע הזמן לדרוש שקיפות, תיעדוף והתייעלות.

בזמן שהמחלוקת הזו מתנהלת, עולה התהייה לאן יוסטו הכספים שעד כה הופנו לתקציבי הביטחון. תשובה אפשרית היא לסקטור התשתיות. זהו אחד התחומים שנפגעו משמעותית במהלך המלחמה, כאשר אלפי עובדים לא יכלו להגיע לאתרי בנייה, פרויקטים לאומיים נדחו, ועבודות תשתיות הוקפאו. כעת, עם תחילת הרגיעה, ההערכה היא שהמדינה תבחר להפנות חלק מהתקציבים לתחומים אזרחיים, כבישים, רכבות, אנרגיה ושיקום אזורים שנפגעו, פרויקטים שיכולים להזניק את הצמיחה ולספק תעסוקה רחבה.

השפעה חיובית על המשק

בעוד הגירעון נותר גבוה, ההבחנה בין הוצאה "שוטפת" להוצאה "שמייצרת ערך" הופכת משמעותית. השקעה בתשתיות יכולה להחזיר למשק תשואה כלכלית גבוהה, בניגוד לתוספות שאינן מייצרות צמיחה ישירה. לכן, השאלה האמיתית כעת היא לא רק גודל התקציב, אלא לאן הוא יופנה. הזרמת תקציבים לפיתוח כבישים, תשתיות מים וחשמל, אזורי תעשייה וכמובן גם דיור, יוכלו לשמש כמנוע צמיחה עבור המשק.