טענה שבעלה אימפוטנט, הוא ביקש לבטל את המזונות - מה קבע השופט?
בבית המשפט לענייני משפחה בחדרה, פסק באחרונה השופט ירון אלטרזון במאבק משפטי מתמשך בין בני זוג הנמצאים בתהליכי גירושין, כשאחת הטענות המרכזיות שהועלו היתה בעיות באינטימיות ובקיום יחסי מין בין בני הזוג. המחלוקת, שהחלה סביב מזונות אשה, חושפת לא רק סכסוך כלכלי - אלא גם התמודדות רגשית ומינית מורכבת בין השניים.
הסכסוך התחיל כשהאשה דרשה תשלום מזונות זמניים מהבעל, לאחר שהשניים נפרדו ועברו לגור בחדרים נפרדים. לדבריה, הבעל מחויב לדאוג לה כלכלית כל עוד הם נשואים ועד למתן גט. לטענת האשה, הבעל התנהג כלפיה באלימות מילולית ופסיכולוגית, הכניס אותה למצב נפשי קשה ומנע ממנה את הביטחון הכלכלי שלו היא זקוקה.
לדברי הבעל, הנישואים נהפכו ל"קליפה ריקה מתוכן" צילום: ביזפורטל
מנגד, הבעל טען כי נישואיהם נהפכו ל"קליפה ריקה מתוכן" כבר כמה שנים - בייחוד בעקבות הקשיים שהחלו באינטימיות ביניהם. לדבריו, בני הזוג לא קיימו יחסי מין במשך יותר משמונה שנים, והוא סבל מאימפוטנציה - דבר שהקשה על חיי הנישואין והפך את מערכת היחסים לאומללה במיוחד.
- בן 29, מתי זה הזמן להפוך לאבא ואיך הגבתי כשדניאלה לא קיבלה את המחזור בזמן
- בן 29, מתחיל להתקרח - על הקשר בין אימפוטנציה להתקרחות וכמה עולים כדורים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבעל, שהגיש בקשה לביטול המזונות הזמניים, טען כי הנתק המיני ביניהם נמשך שנים רבות, ולכן אין הצדקה שהוא ישלם מזונות לאשה בזמן שהם חיים בחדרים נפרדים ולא מקיימים חיים משותפים אמיתיים. הבעל ציין כי ניסה בעבר לקבל טיפול רפואי לבעיית האימפוטנציה שלו, אך הטיפולים לא עזרו. "האשה ידעה שאני סובל מקשיים רפואיים, אבל במקום לתמוך, היא התרחקה והיחסים התדרדרו", טען הבעל.
לדברי האשה, הבעל לא נקט פעולות לשיפור המצב
האשה, מנגד, טענה כי הבעל הוא זה שהרחיק אותה, והסיבה לאי קיום יחסי המין נובעת ממצבו הבריאותי שלא טופל כראוי. היא אף טענה כי הבעל סובל ממצב של אימפוטנציה אך לא נקט פעולות נדרשות לשיפור המצב. "המצב הזה גרם לניתוק רגשי בין בני הזוג, והוא זה שלא הצליח לתפקד במיטה ולא הצליח לקיים יחסים תקינים", טענה האשה במהלך הדיונים.
השופט אלטרזון, שדן במחלוקת סביב המזונות, נדרש להתמודד עם סוגיה רגישה זו של אינטימיות בין בני זוג, תוך בחינת הטענות והראיות שהוצגו בפניו. לדבריו בפסק הדין שפרסם, "אי קיום יחסי אישות בין בני הזוג משך שנים רבות, כפי שטוען הבעל, מהווה טענה מהותית בבקשה לביטול מזונות". הוא הוסיף כי, "במצבים בהם הנישואים הפכו ל'קליפה ריקה מתוכן', כפי שמכנה זאת הבעל, אין הצדקה להמשך תשלום מזונות".
- ועד של מושב יפצה במאות אלפי שקלים
- "הרב והמרוקאית": 18 חודשי מאסר למיסטיקנית שהסתירה מיליונים בחשבונות חברים
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- ויתר על הירושה כדי לא לשלם לנושים - מה קבע בית המשפט?
השופט אלטרזון גם התייחס לטענת האישה בדבר אימפוטנציה של הבעל וציין בהכרעתו כי טענה זו לא נתמכה בראיות מספקות. הבעל, מצדו, הציג את התיק הרפואי שלו, שלא הכיל ראיות המצביעות על בעיה חמורה בתחום המיני. השופט כתב כי, "על אף טענות האשה, אין הוכחות חד משמעיות המצביעות על מצב רפואי בלתי ניתן לטיפול מצד הבעל".
מעבר לבעיות באינטימיות, השופטת ציינה כי מערכת היחסים בין בני הזוג היתה מלווה במתחים מתמשכים, שבאו לידי ביטוי בהליכים משפטיים מקבילים בבית הדין הרבני. בני הזוג, שנמצאים במאבק גירושים ממושך, הציגו זה מול זו האשמות קשות, כשהאשה הגישה בעבר שני צווי הגנה נגד הבעל בטענה לאלימות מילולית.
טענות לדיכוי רגשי וכלכלי
במהלך הדיונים, האשה גם העלתה טענות קשות כנגד הבעל על דיכוי רגשי וכלכלי, כשלדבריה, "הבעל נהג בה כאילו היתה רכושו האישי". השופט ציין כי הטענות האלה לא נתמכו בראיות מספקות, אך הן מחזקות את התחושה שמערכת היחסים הגיעה לסופה.
השופט אלטרזון החליט לבטל את חיוב המזונות מאוקטובר 2024, וציין כי "הותרת חיוב המזונות על כנו תביא להנצחת מצב של נישואים ריקים מתוכן, דבר שאין בו כל הצדקה". עוד נכתב בפסק הדין כי, "כאשר הנישואין איבדו כל תוכן ממשי ואין ביניהם חיי אישות תקינים, אין מקום להמשיך ולחייב את הבעל במזונות".
השופט גם התייחס לעקרון תום הלב, וציין כי "האשה אמנם זכאית למזונות על פי הדין הדתי, אך יש לבחון את תום הלב של הצדדים בעת בקשת המזונות". לדעת השופט, האישה לא פעלה בתום לב, בייחוד לאור העובדה שהיא ממשיכה להגיש תביעות לשלום בית במקביל להאשמות קשות נגד הבעל.
- 1.הבעל מחויב לדאוג לה כלכלית כל עוד הם נשואים??? למה?? (ל"ת)פלקור 02/10/2024 10:10הגב לתגובה זו
ויתר על הירושה כדי לא לשלם לנושים - מה קבע בית המשפט?
חייב שנושא חוב לעורך דינו כבר מאז שנות התשעים ויתר על חלקו בעיזבון של אמו כבר לפני עשור, ביחד עם אחיו, כדי לאפשר לאביו להמשיך להתגורר בבית המשפחה. כעת, על אף מצבו הרפואי ונכותו, בית המשפט הורה לבטל את הסתלקותו מהירושה ולהעביר את חלקו לקופת הנשייה - צעד שהיה תנאי למתן הפטר מוחלט מחובותיו.
בבית משפט השלום בטבריה ניתן באחרונה פסק דין העוסק בסיטואציה כמעט נדירה: אדם שנושא חוב לעורך דינו, מצא לנכון לוותר על חלקו בירושת אמו לפני כעשור כדי לאפשר לאביו להישאר בבית המשפחה. השופטת נסרין אסכנדר־מוסא נדרשה לשאלה אם ראוי שבית המשפט יכבד את הסתלקותו מהירושה, או שמא יבטל אותה כדי לאפשר לנושה הוותיק לקבל את חלקו. ההכרעה שהתקבלה חושפת את האיזון העדין בין דאגה לחייב במצב אישי וכלכלי קשה, לבין הגנה על זכויות הנושים.
הרקע למקרה מתחיל עוד ב-1995, אז שכר החייב את שירותיו של עורך הדין חסאן בסתוני אך לא שילם את שכר הטרחה שלו. החוב, שנפסק כבר אז בפסק דין חלוט, תפח עם השנים והגיע לסכום של 116,861 שקל. החייב, סובל מנכות רפואית לצמיתות בשיעור של 55% ואובדן כושר עבודה מלא. הוא מתקיים מקצבת נכות של כ-4,800 שקל לחודש ומתגורר בשכירות, כשהוא נעזר בסיוע בשכר דירה בסכום של כ-700 שקל בלבד. כלומר מדובר באדם שמצבו הכלכלי רעוע ביותר ואין לו שום נכסים משמעותיים.
למרות נסיבות חייו הקשות, התברר כי ב-2015, זמן רב לאחר שנוצר החוב ולא שולם, בחר החייב להסתלק מהעזבון של אמו המנוחה, שכלל דירת מגורים. לטענתו, ההחלטה נבעה משיקולים משפחתיים בלבד, במטרה לאפשר לאביו להמשיך להתגורר בבית. אלא שבית המשפט לא קיבל את הטענה הזו ככזו שמבטלת את זכויות הנושה. השופטת קבעה בפסק הדין שפורסם כי, "היחיד היה חייב כספים לנושה... היה על היחיד להיות הוגן כלפי הנושה בטרם יהיה נדיב כלפי אביו, ועליו לדאוג לשלם את חובו לנושה בטרם ייתן מתנה לאביו".
הנאמנת: חוסר תום לב של החייב
ההליך הנוכחי נפתח לאחר שבקשת החייב לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון התקבלה בנובמבר 2023, והנאמנת מונתה לפקח על ביצוע ההליך. בדו"חות שהוגשו על ידי הממונה צוין כי מצבו האישי והבריאותי של החייב מצדיק מתן הפטר מהחוב, אבל הנאמנת טענה אחרת. לדבריה, הסתלקותו של החייב מהעזבון בעת שהיה מצוי בחובות מצביעה על חוסר תום לב. היא דרשה מבית המשפט לבטל את ההסתלקות כדי להחזיר את הנכס לקופת הנשייה.
- רשם הוצל"פ הפחית את ריביות לחייבת אחרי 20 שנה
- החוב נפרע, אבל הליכי הכינוס יימשכו - למה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון שהתקיים בפברואר 2025 ניסה החייב להגיע להסדר והציע להוסיף לקופת הנשייה 60 אלף שקל - סכום ששווה לשווי חלקו בעיזבון כפי שהוערך בהליך קודם שהתנהל בעניינו. ואולם לאחר כמה חודשים הודיע החייב כי אינו מסוגל לעמוד בתשלום, והנאמנת הגישה בקשה רשמית לביטול ההסתלקות. השופטת קיבלה את עמדתה וקבעה כי הסתלקות מירושה מהווה פעולה הגורעת נכס מקופת הנשייה לפי סעיף 221 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. "יש לראותה כפעולה הגורעת נכס מקופת הנשייה", היא כתבה בהכרעתה, והדגישה כי החוק נועד למנוע מיחיד לבצע פעולות בנכסיו באופן שפוגע בנושים.
מיסטיקנית קוראת בקפה (AI)"הרב והמרוקאית": 18 חודשי מאסר למיסטיקנית שהסתירה מיליונים בחשבונות חברים
בית המשפט המחוזי מרכז גזר עונש חמור על קוראת בקפה שהעלימה הכנסות של מעל 2 מיליון שקל במשך 7 שנים - והמשיכה לטעון בבית המשפט על העברות כספים לדמויות שלא קיימות
"חלק מהכספים הועברו למיני דמויות עלומות כמו 'הרב' ו'המרוקאית'" - כך ניסתה שמחה אברזל, קוראת בקפה ובקלפים, להסביר לבית המשפט המחוזי מרכז לאן נעלמו מיליוני השקלים שגבתה מלקוחותיה. אלא שהשופטת דנה מרשק מרום לא קנתה את הסיפור המפותל, וראתה בטענות אלו "ניסיון נוסף להטעיה" במסגרת מסכת הונאה שנמשכה שבע שנים.
גזר הדין החריף שניתן השבוע חושף פרשה של הונאת מס בהיקף משמעותי: אברזל, שעסקה במתן שירותי מיסטיקה, קריאה בקפה ובקלפים ומכירת קמעות, הצליחה להעלים מרשויות המס הכנסות של 2,018,396 שקל בין השנים 2009-2016. הכספים הופקדו בארבעה חשבונות בנק שלא היו על שמה - שניים על שם חברתה הקרובה אורנה בן-יהודה, ושניים נוספים על שם ידידה אהרן ליס.
שיטת ההונאה: שיקים פתוחים ומצג שווא
מה שהפך את המקרה לחמור במיוחד היה התחכום והשיטתיות בביצוע העבירות. "הנאשמת הורתה ללקוחותיה להותיר שיקים פתוחים, מבלי שנרשם מוטב, ולאחר מכן מילאה אותם בעצמה, בהתאם לחשבונות הבנק של מקורביה בהם השתמשה", פירט התובע אפיק דוד בטיעוניו.
אברזל לא הסתפקה בכך - היא גם "הציגה מצג שווא ללקוחותיה לפיו הכספים עוברים לנותני הקמעות, ומטרתה הייתה לוודא שהעבירות אינן ניתנות לגילוי". התביעה הדגישה כי אופן קבלת התשלומים מוביל למסקנה אחת בלבד: מטרת הנאשמת הייתה לרמות את שלטונות המס.
- בעלי תפקידים בכירים בהייטק ויועץ המס שלהם הסתירו חברות ארנק וקיזזו משכורות פיקטיביות
- המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לחשבונות הבנק של בן-יהודה לבדם הופקד סכום של 1,924,096 שקל, בעוד שלחשבונות של ליס הופקדו 94,300 שקל נוספים. במקביל, אברזל לא דיווחה לפקיד השומה על תחילת עיסוקה, לא ניהלה פנקסים ורשומות, ולא הגישה דוחות תקופתיים למנהל מע"מ.
