הערעור לא עזר: לא חתם על הסכם תיווך - וישלם למתווכות 340 אלף שקל

בעל דירה בתל אביב שמכר אותה תמורת 17 מיליון שקל, סירב לחתום על הסכם התיווך. אחרי שבית משפט השלום פסק נגדו בתביעה שהגישו המתווכות, הוא ערער למחוזי, שקבע: "אין מדובר רק בחוסר תום-לב, אלא בהתנהלות כל-כך פסולה וכל-כך קיצונית, עת המערער סובב בכחש את המתווכות"
עוזי גרסטמן | (3)
נושאים בכתבה דמי תיווך משפט

בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה השבוע ערעור שהגיש בעל דירה על פסק דין של בית משפט השלום, אשר חייב אותו לשלם דמי תיווך בסכום כולל של 340 אלף שקל. זאת בעקבות מכירת דירתו בתל אביב תמורת 17 מיליון שקל, עסקה שהושלמה ללא הסכם תיווך כתוב.

מדובר בהחלטה חריגה, שכן בדרך כלל התשלום למתווכים מותנה בקיומו של הסכם כתוב וחתום. השופטים יונה אטדגי, עידית ברקוביץ', וטל לוי-מיכאלי מבית המשפט המחוזי, אשר דנו בערעור, ציינו כי המקרה חריג ומצדיק סטייה מהכלל המחייב הסכם כתוב.

הנכס הנדון ממוקם ברחוב הרב פרידמן בצפון הישן של תל אביב, בקרבת נחל הירקון. המתווכות חנה דרעי ואירה טיטלבאום טענו כי בעל הדירה התחייב בפניהן בעל פה לשלם להן 2% משווי העסקה כדמי תיווך. למרות שהן מצאו עבורו קונה, הוא סירב לחתום על הסכם התיווך.

בפסק הדין נקבע כי המתווכות היו הגורם היעיל בעסקה, ושהעסקה נחתמה הודות לעבודתן. אחת המתווכות אף פנתה לבעל הדירה לפני החתימה וביקשה ממנו לחתום על הסכם תיווך, והוא השיב לה כי "ברור. אני הבטחתי לחתום". אלא שבעל הדירה טען בהמשך כי נוסח ההסכם אינו מקובל עליו וביקש לנסח הסכם חדש. בית משפט השלום קבע כי זהו חלק ממסכת התחמקויות מצידו.

בפסק הדין הראשון ציינה השופטת לוי-מיכאלי כי "בהינתן התנהגות כה קיצונית של המערער, העולה כדי מרמה של ממש, בית המשפט (השלום) הגיע למסקנתו". השופטת ברקוביץ' הוסיפה בפסק הדין בערעור כי "קשה להצדיק מתן פטור מתשלום ללקוח שקיבל שירותי תיווך, התחייב לחתום על הסכם תיווך אך התחמק מהתחייבותו".

משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

הדברים החריפים של ברקוביץ' על התנהלות המערער הדגישו את חומרת הדברים: "אין מדובר רק בחוסר תום-לב, אלא בהתנהלות כל-כך פסולה וכל-כך קיצונית, עת המערער סובב בכחש את המתווכות". היא הוסיפה כי בעל הדירה הסתיר את פרטי החתימה ובסופו של דבר דרש מהן שלא תגענה וגרם לאחת מהן לעזוב בבושת פנים.

השופט אטדגי ציין כי ההתחייבות לחתום על הסכם תיווך יוצרת מערכת חוזית מחייבת נפרדת. הוא הדגיש כי "הפרתה של התחייבות זו היא הפרה חוזית העומדת בפני עצמה". בשל כך, בנוסף לדמי התיווך, חייב בית המשפט את בעל הדירה לשלם 30 אלף שקל עבור הוצאות משפט למתווכות.

קיראו עוד ב"משפט"

פסק הדין של בית המשפט המחוזי בתל אביב קובע תקדים משמעותי וחריג בתחום דיני התיווך, כשניתנה הכרה בחשיבות ההבטחה בעל פה ובהתחייבויות חוזיות גם ללא הסכם כתוב. הפרשה מעלה שאלות לגבי תום הלב ועמידה בהתחייבויות בעסקות נדל"ן, ומדגישה את הצורך בשקיפות ובהגינות ביחסים שבין מוכרים למתווכים.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    געמק 09/08/2024 07:36
    הגב לתגובה זו
    לפעמים המתווך מראה דירה אחת כדי לקדם אחרת ואפילו מונע מלראות את הדירה כדי שיוכל להביא את המוכר למחיר שקל למכור אותה. לפעמים המתווך לא מכיר את הפרטים, את הסביבה, את הצרכים של המוכר. בקיצור, השם הרע של המתווכים התקבל ביושר
  • 2.
    יזם פרטי 08/08/2024 14:56
    הגב לתגובה זו
    המתווכות לא היו צריכות להתקדם עד קבלת החתימה. המוכר ידע שחייבת חתימה, כך גם המתווכות
  • 1.
    הזוי ביותר לשלם 340,000 ש״ח רק כדי ש2 צדדים יכירו. (ל"ת)
    1 08/08/2024 14:28
    הגב לתגובה זו
הונאה פונזי (דאליאי)הונאה פונזי (דאליאי)

תיק ההונאה של 44 מיליון שקל - כך הונו יזמים 250 משקיעים במיזמי נדל"ן פיקטיביים

כתב האישום: זיוף מסמכים, חברות קש בחו"ל ושימוש בכספי המשקיעים לרכישת רכבי יוקרה ונכסים פרטיים

רן קידר |
נושאים בכתבה הונאה

פרקליטות מחוז תל אביב הגישה היום כתב אישום חמור נגד דוד כץ, עו"ד גיא אבני, דקל סלע וארבע חברות שבשליטתם, החושף פרשת הונאה מסועפת בהיקף של כ-44 מיליון שקל. על פי כתב האישום, בין השנים 2018-2021 שיווקו הנאשמים ארבעה מיזמי נדל"ן פיקטיביים תוך הטעיית כ-250 משקיעים באמצעות מצגי שווא מתוחכמים.

מיזם ספיר - הבטחות למעונות סטודנטים שלא היו ולא נבראו

המיזם הראשון, ממנו גויסו 7.7 מיליון שקל מ-27 משקיעים, הוצג כפרויקט להקמת מעונות סטודנטים במושב שובה הסמוך לנתיבות. על פי כתב האישום: "נאשמים 1-2, בצוותא עם מיימון, הציגו למשקיעים מצג שווא לפיו הזכויות במקרקעין שעליהם היה אמור לקום המיזם נרכשו על ידי סיגניצ'ר ספיר. בפועל, הזכויות במקרקעין לא נרכשו על ידי סיגנצ'ר ספיר או על ידי מי מהנאשמים או מיימון, או אחר מטעמם".

התרמית לא נעצרה בכך. הנאשמים הבטיחו למשקיעים "תשואה גבוהה ומובטחת של 8-11 אחוזים מיום חתימת המשקיעים על ההסכם" והציגו את המיזם כ"מפעל מאושר במסגרת החוק לעידוד השקעות הון", אך כפי שמציינת הפרקליטות: "נאשמים 1-3 ידעו שהמיזם לא הוכר כ'מפעל מאושר' וכי הם לא פנו כלל לרשויות הרלוונטיות בעניין זה".

עו"ד אבני, שהוצג כנאמן על כספי המשקיעים, "היה שותף בניהול המיזם, והפקיד את כספי המשקיעים בחשבון פקדונות על שמו... ולא בחשבון נאמנות כפי שהובטח למשקיעים". מתוך כספים אלה, "העביר נאשם 2 סך של 4 מיליון שקל לחשבונות בנק בשליטת מיימון, לטובת שימושים אישיים של מיימון ובני משפחתו".

מיזם WildWood לונדון - 1,100 דונם של אשליות

המיזם השני, ששווק על ידי כץ ומיימון תחת קבוצת בראשית, גייס 7.9 מיליון שקל מ-54 משקיעים. הוא תואר כ"מיזם המצוי בבעלות תאגידי תיירות ופיננסים הצפוי להשתרע על פני למעלה מ-1,100 דונמים, ואמור לכלול, בין היתר, שלושה מתחמי מגורים, ספורט ותרבות הכוללים מאות יחידות דיור".