הוועדה המיוחדת לעובדים זרים, קיימה היום דיון בנושא תמונת מצב ומדיניות לעניין העסקת עובדים פלשתינים בישראל. כזכור מאז תחילת המלחמה הופסקה כניסתם של העובדים הפלשתינים לישראל ויש מגזרים שנפגעו קשות בשל כך. בעיקר בענף הבנייה והחקלאות.

אסף גבע מאגף הכלכלן הראשי באוצר, הציג בדיון נתונים לפיהם שיעור העובדים הפלשתינים לפני המלחמה בענף הבנייה עמד על 29%, מתוך סך של 251 אלף עובדים בענף. כעת, בעקבות היעדרות העובדים הפלשתינים צפויה ירידה של 35% בתוצר החודשי, ובמספרים  2.4 מיליארד שקלים.

בענף החקלאות, שם עמד שיעור העובדים הפלשתינים על 12%, חלה ירידה של 19% בתוצר החודשי מאז תחילת המלחמה והנזק לתוצר החודשי של הענף עומד על 400 מיליון שקלים.

סא"ל ניר עזוז, רע"ן כלכלה במתפ"ש חשף בדיון כי  "8,000 פועלים נכנסים כיום מאיו"ש לישראל, ע"פ מה שאושר בקבינט. מתוכם 5,000 עובדים באזורי תעשייה בהתיישבות. אמיר ענבר מהמטה לביטחון לאומי חשף בדיון כי "שמנו תוכנית על השולחן להחזרה הדרגתית של העובדים. תחילה של 13 אלף עובדים שלא יגיעו למרכזי הערים ולא במקומות הומי אדם. מרבית גורמי הביטחון תומכים בתוכנית הזאת".

• יום ירושלים ה-56: כמעט מיליון תושבים, שיאים חיוביים בבנייה, ושליליים בהגירה מהעיר
• כמה זמן לוקח לבנות בניין, למה זה מתארך ואיך זה ישפיע על מחירי הדירות?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

חברי כנסת מהקואליציה התנגדו במהלך הדיון להחזרת עובדים פלשתינים לישראל. ח"כ משה סעדה אמר כי "אומה חפצת חיים לא מכניסה אויבים לתוכה. מעבר לסיכון - זה לא מוסרי. תושבי איו"ש מעריצים את סינוואר מחולל הטבח. לא למדנו כלום מהשביעי באוקטובר".

     פועל בניין.  צילום שלומי יוסף

אין מענה

קבלני שיפוצים מכל הארץ ויו"ר התאחדות קבלני השיפוצים ערן סיב, הגיעו לדיון בוועדה לדבריהם בשביל להשמיע את זעקתו של ענף שלם. השיפוצניקים טענו כי הם  נזרקו מהאולם לאחר ששוב לא קיבלו פתרונות לענף. בארגון קבלני השיפוצים טענו היום כי ענף השיפוצים מושתת על כ-90% עובדים פלשתינים וזרים ומתחילת הלחימה עומדים על אחוזים בודדים. בנוסף לטענתם, שיפוצניקים רבים נמצאים בחזית הלחימה, וכן רכבי עבודה שמגויסים בצו 8 מתחילת הלחימה. 

• סייעה להתאבדות - זה העונש שהטיל עליה בית המשפט
• צוואת הסבתא בת ה-97 נפסלה - וזו הסיבה לכך
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק

עוד ציינו בארגון כי קבלנים רבים מתריעים כי לא מצליחים לסיים עבודות שהחלו עוד באוקטובר, בגלל חוסר בידיים עובדות. לדבריהם, ענף השיפוצים לא נמצא במתווה הראשוני לקבלת עובדים זרים בענף הבנייה, וההערכות הן כי רק עוד כמה חודשים יחלו להגיע עובדים. בארגון טענו היום כי בחודש האחרון הגיעו פניות רבות להתאחדות של קבלני שיפוצים שהודיעו כי הם סוגרים את העסק שלהם, משום שאין להם איך להביא פרנסה הביתה ללא פועלים.

חשבוניות פיקטיביות

השיפוצניקים הגיעו היום לכנסת וזעקו, חסרים להם הפועלים הפלשתינים, לטענתם אין להם יכולת לעבוד בלעדיהם. אבל איך זה הגיוני שענף שלם מתבסס רק על פועלים פלשתינים, שלעיתים מגיעים לעבודה גם ללא רשיון. בנוסף, יש נושא חשוב בו בארגון לא עוסקים וזו מכת המדינה של פיזור חשבוניות פיקטיביות. לאחרונה הבאנו כמה מקרים בהם קבלני שיפוצים נתפסו לאחר פיזור של חשבוניות פיקטיביות והעלמות מס. אחד הסיפורים שהבאנו היום עסק בקבלן שיפוצים, יוסף כמאל,  שבית משפט השלום בפתח תקווה גזר עליו עונש מאסר של שנתיים בפועל, קנס של 100,000 שקל ושנת מאסר על תנאי.

כמאל הורשע בעבירות של ניכוי מס תשומות ללא תיעוד וניכוי חשבוניות פיקטיביות בסכום כולל של כ-2.7 מיליון שקל במטרה להתחמק מתשלום מע"מ.

ההרשעה הנוכחית מגיעה יום לאחר הדיון בכנסת על ההון השחור ולאחר ההודעה של נציגי רשות המסים כי יצאו בפיילוט לדיווח אונליין של חשבוניות וזאת בשביל להילחם במכת החשבוניות הפיקטיביות. נציגי רשות המיסים חשפו כי בשנת 2023 הגישו כתבי אישום בכ-250 תיקי מס הכנסה וכ-270 תיקי מע"מ, "כ-90% במסגרת הגדרת הון שחור". ברשות לאיסור להלבנת הון טענו כי ב-2023 הם העבירו 161 מידעיים מודיעיניים על חשד לחשבוניות פיקטיביות או העלמות מס, אך למרות בקשותיהם, רשויות אכיפת החוק לא מעדכנות אותם בתוצאות הבדיקה.

הסיפור הנוכחי מתווסף לשורה ארוכה של שיפוצניקים שנעצרים בחשד לפיזור חשבוניות פיקטיביות והעלמות מס, כאשר רק היום נעצר שיפוצניק בחשד לקיזוז חשבוניות פיקטיביות ב-123 מיליון שקל.

יש בעלי חברות שיפוצים שמשתמשים בהם בכדי לבצע עבירות.  צילום תמר מצפי

מה הפתרון?

יו"ר הוועדה, ח"כ אליהו רביבו שאל בדיון מדוע "בענף החקלאות, משרד האוצר מגיע עם שוט ומסביר למה צריך מכסות וגם אגרות, ומצד שני שר האוצר לא נותן מענה לצורך בידיים עובדות. או שיינתן פתרון ע"י עובדים ישראלים או באופן זול וזמין יותר של עובדים זרים. בסוף רואים רק צרות הולכות וגדלות ונזקים הולכים ומצטברים. לא משפים אותם, שזה גובל  בחוסר הגינות וגם פוגעת בחוסן הלאומי".

ח"כ יצחק קרויזר ציין כי "על הממשלה לייצר מדיניות רציפה בעניין כניסת פועלים פלשתינים לעבודה בישראל. אם ישנה מניעה ביטחונית בישראל - אזי אין לאפשר כניסת אף פועל מאיו"ש לא בתוך ולא מחוץ לקו הירוק. אך אם אין מניעה ביטחונית, יש לאמץ את מתווה המל"ל".

ח"כ משה סעדה אמר בדיון "שילמנו ועדיין משלמים מחיר כבד והגיע הזמן להתפכח. הבעיה היא שהממשלה מחליטה שלא להחליט והקבלנים ממתינים. ישראל צריכה להיגמל מהעבודה הפלשתינית. יו"ר הוועדה השיב לח"כ סעדה כי "צריך לקחת בחשבון שיש שיקולים בינלאומיים. מצד אחד לממשלה אין את הבשלות הנדרשת לקבל החלטה, ומצד שני יש הבנה שמתישהו נצטרך להכניס עובדים מאיו"ש".

אסור להחזיר את הפלשתינים לישראל

שירה ליבמן, מנכ"ל מועצת ישע ודודתו של אלקנה החטוף בעזה אמרה כי "לדיון הזה יש קשר ישיר לחטופים בעזה. אסור להחזיר את הפלשתינים לעבוד כאן. יש החלטה של הממשלה לא להכניס עובדים לישראל, אבל ליש"ע כן אישרו להכניס. נגד ראשי ישובים שלא רצו להכניס פלשתינים לעבודה באזורי תעשייה הוגשו עתירות לבית המשפט".

מאיר מכלוף, ראש תחום ברשות החירום הלאומית ציין כי "כל בקשה חריגה שמתקבלת ממשרד ממשלתי ושתומכת במאמץ המלחמתי, אנחנו בוחנים אותה. במידה ויש צורך אנחנו מעבירים את ההמלצה שלנו  למתפ"ש שבודק אותם לאחר בדיקה פרטנית מי העובד שנכנס מבחינה ביטחונית. רח"ל לא שותפה לקבלת החלטה על הכנסת עובדים לאיו"ש. על כך הגיב ח"כ רביבו כי זאת אנרכיה.

אמיר ענבר, מהמטה לביטחון לאומי חשף בדיון כי  "20 אחוז מעובדי ענף החקלאות הם פלשתינים. יש פתרונות זמניים כמו התנדבות, אך יש עבודות מקצועיות כמו גיזום וחיסונים שלא ניתן לסמוך על התנדבויות. בענף הבנייה, 50% מהאתרים סגורים. שמנו תכנית על השולחן להחזרה הדרגתית של העובדים. תחילה של 13 אלף עובדים שלא יגיעו למרכזי הערים ולא במקומות הומי אדם. מרבית גורמי הביטחון תומכים בתוכנית הזאת".

עמירה דויד, נציג ענף השיפוצים אמרה כי "הענף הוא בלתי נפרד הבנייה, אך בפועל זרקו אותנו. חסרים לנו למעלה מ-10 אלפים עובדים. תכניסו גם אותנו למתווה". יו"ר הוועדה השיב כי נושא ענף השיפוצים נמצא בראש סדרי העדיפויות שלו והוא מבקש ממשרד הבינוי והשיכון לערוך בדיקה להכרה  בענף כזכאי למענק.

מי זכאי למתווה?

מיכל ארן, ממשרד הבינוי והשיכון טענה כי "לא הגבלנו בתוך עולם הבניין מי זכאי למתווה ומי לא. ענף השיפוצים נשען עד כה על עובדים פלסטינים מכמה סיבות. ומודל ההעסקה היה שונה. חושבים על מיזם של הכשרה מקצועית בשוק המקומי ולהבטיח העסקה בקצה אצל המעסיק".

דניאל קלוסקי, מזכיר ארגון ההדרים אמר "יש כרגע 1.6 מיליארד שקלים על העצים שאנחנו לא יכולים לקטוף מתווה הפיצויים הוא מצחיק".