השיפוצניקים זעקו בכנסת והוצאו מהדיון: במל"ל חשפו את התוכנית להחזרת העובדים הפלשתינים לישראל
הוועדה המיוחדת לעובדים זרים, קיימה היום דיון בנושא תמונת מצב ומדיניות לעניין העסקת עובדים פלשתינים בישראל. כזכור מאז תחילת המלחמה הופסקה כניסתם של העובדים הפלשתינים לישראל ויש מגזרים שנפגעו קשות בשל כך. בעיקר בענף הבנייה והחקלאות.
אסף גבע מאגף הכלכלן הראשי באוצר, הציג בדיון נתונים לפיהם שיעור העובדים הפלשתינים לפני המלחמה בענף הבנייה עמד על 29%, מתוך סך של 251 אלף עובדים בענף. כעת, בעקבות היעדרות העובדים הפלשתינים צפויה ירידה של 35% בתוצר החודשי, ובמספרים 2.4 מיליארד שקלים.
בענף החקלאות, שם עמד שיעור העובדים הפלשתינים על 12%, חלה ירידה של 19% בתוצר החודשי מאז תחילת המלחמה והנזק לתוצר החודשי של הענף עומד על 400 מיליון שקלים.
סא"ל ניר עזוז, רע"ן כלכלה במתפ"ש חשף בדיון כי "8,000 פועלים נכנסים כיום מאיו"ש לישראל, ע"פ מה שאושר בקבינט. מתוכם 5,000 עובדים באזורי תעשייה בהתיישבות. אמיר ענבר מהמטה לביטחון לאומי חשף בדיון כי "שמנו תוכנית על השולחן להחזרה הדרגתית של העובדים. תחילה של 13 אלף עובדים שלא יגיעו למרכזי הערים ולא במקומות הומי אדם. מרבית גורמי הביטחון תומכים בתוכנית הזאת".
- יום ירושלים ה-56: כמעט מיליון תושבים, שיאים חיוביים בבנייה, ושליליים בהגירה מהעיר
- כמה זמן לוקח לבנות בניין, למה זה מתארך ואיך זה ישפיע על מחירי הדירות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חברי כנסת מהקואליציה התנגדו במהלך הדיון להחזרת עובדים פלשתינים לישראל. ח"כ משה סעדה אמר כי "אומה חפצת חיים לא מכניסה אויבים לתוכה. מעבר לסיכון - זה לא מוסרי. תושבי איו"ש מעריצים את סינוואר מחולל הטבח. לא למדנו כלום מהשביעי באוקטובר".
פועל בניין. צילום שלומי יוסף
אין מענה
קבלני שיפוצים מכל הארץ ויו"ר התאחדות קבלני השיפוצים ערן סיב, הגיעו לדיון בוועדה לדבריהם בשביל להשמיע את זעקתו של ענף שלם. השיפוצניקים טענו כי הם נזרקו מהאולם לאחר ששוב לא קיבלו פתרונות לענף. בארגון קבלני השיפוצים טענו היום כי ענף השיפוצים מושתת על כ-90% עובדים פלשתינים וזרים ומתחילת הלחימה עומדים על אחוזים בודדים. בנוסף לטענתם, שיפוצניקים רבים נמצאים בחזית הלחימה, וכן רכבי עבודה שמגויסים בצו 8 מתחילת הלחימה.
- איחרו בתשלומים על הדירה, אבל לא ישלמו פיצוי מוסכם
- האחות ביקשה מחצית מהירושה - השופט לא הבין למה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הבן טיפל ונשאר קרוב וקיבל את כל הירושה - האחים תבעו; מה קרה...
עוד ציינו בארגון כי קבלנים רבים מתריעים כי לא מצליחים לסיים עבודות שהחלו עוד באוקטובר, בגלל חוסר בידיים עובדות. לדבריהם, ענף השיפוצים לא נמצא במתווה הראשוני לקבלת עובדים זרים בענף הבנייה, וההערכות הן כי רק עוד כמה חודשים יחלו להגיע עובדים. בארגון טענו היום כי בחודש האחרון הגיעו פניות רבות להתאחדות של קבלני שיפוצים שהודיעו כי הם סוגרים את העסק שלהם, משום שאין להם איך להביא פרנסה הביתה ללא פועלים.
חשבוניות פיקטיביות
השיפוצניקים הגיעו היום לכנסת וזעקו, חסרים להם הפועלים הפלשתינים, לטענתם אין להם יכולת לעבוד בלעדיהם. אבל איך זה הגיוני שענף שלם מתבסס רק על פועלים פלשתינים, שלעיתים מגיעים לעבודה גם ללא רשיון. בנוסף, יש נושא חשוב בו בארגון לא עוסקים וזו מכת המדינה של פיזור חשבוניות פיקטיביות. לאחרונה הבאנו כמה מקרים בהם קבלני שיפוצים נתפסו לאחר פיזור של חשבוניות פיקטיביות והעלמות מס. אחד הסיפורים שהבאנו היום עסק בקבלן שיפוצים, יוסף כמאל, שבית משפט השלום בפתח תקווה גזר עליו עונש מאסר של שנתיים בפועל, קנס של 100,000 שקל ושנת מאסר על תנאי.
כמאל הורשע בעבירות של ניכוי מס תשומות ללא תיעוד וניכוי חשבוניות פיקטיביות בסכום כולל של כ-2.7 מיליון שקל במטרה להתחמק מתשלום מע"מ.
ההרשעה הנוכחית מגיעה יום לאחר הדיון בכנסת על ההון השחור ולאחר ההודעה של נציגי רשות המסים כי יצאו בפיילוט לדיווח אונליין של חשבוניות וזאת בשביל להילחם במכת החשבוניות הפיקטיביות. נציגי רשות המיסים חשפו כי בשנת 2023 הגישו כתבי אישום בכ-250 תיקי מס הכנסה וכ-270 תיקי מע"מ, "כ-90% במסגרת הגדרת הון שחור". ברשות לאיסור להלבנת הון טענו כי ב-2023 הם העבירו 161 מידעיים מודיעיניים על חשד לחשבוניות פיקטיביות או העלמות מס, אך למרות בקשותיהם, רשויות אכיפת החוק לא מעדכנות אותם בתוצאות הבדיקה.
הסיפור הנוכחי מתווסף לשורה ארוכה של שיפוצניקים שנעצרים בחשד לפיזור חשבוניות פיקטיביות והעלמות מס, כאשר רק היום נעצר שיפוצניק בחשד לקיזוז חשבוניות פיקטיביות ב-123 מיליון שקל.
יש בעלי חברות שיפוצים שמשתמשים בהם בכדי לבצע עבירות. צילום תמר מצפי
מה הפתרון?
יו"ר הוועדה, ח"כ אליהו רביבו שאל בדיון מדוע "בענף החקלאות, משרד האוצר מגיע עם שוט ומסביר למה צריך מכסות וגם אגרות, ומצד שני שר האוצר לא נותן מענה לצורך בידיים עובדות. או שיינתן פתרון ע"י עובדים ישראלים או באופן זול וזמין יותר של עובדים זרים. בסוף רואים רק צרות הולכות וגדלות ונזקים הולכים ומצטברים. לא משפים אותם, שזה גובל בחוסר הגינות וגם פוגעת בחוסן הלאומי".
ח"כ יצחק קרויזר ציין כי "על הממשלה לייצר מדיניות רציפה בעניין כניסת פועלים פלשתינים לעבודה בישראל. אם ישנה מניעה ביטחונית בישראל - אזי אין לאפשר כניסת אף פועל מאיו"ש לא בתוך ולא מחוץ לקו הירוק. אך אם אין מניעה ביטחונית, יש לאמץ את מתווה המל"ל".
ח"כ משה סעדה אמר בדיון "שילמנו ועדיין משלמים מחיר כבד והגיע הזמן להתפכח. הבעיה היא שהממשלה מחליטה שלא להחליט והקבלנים ממתינים. ישראל צריכה להיגמל מהעבודה הפלשתינית. יו"ר הוועדה השיב לח"כ סעדה כי "צריך לקחת בחשבון שיש שיקולים בינלאומיים. מצד אחד לממשלה אין את הבשלות הנדרשת לקבל החלטה, ומצד שני יש הבנה שמתישהו נצטרך להכניס עובדים מאיו"ש".
אסור להחזיר את הפלשתינים לישראל
שירה ליבמן, מנכ"ל מועצת ישע ודודתו של אלקנה החטוף בעזה אמרה כי "לדיון הזה יש קשר ישיר לחטופים בעזה. אסור להחזיר את הפלשתינים לעבוד כאן. יש החלטה של הממשלה לא להכניס עובדים לישראל, אבל ליש"ע כן אישרו להכניס. נגד ראשי ישובים שלא רצו להכניס פלשתינים לעבודה באזורי תעשייה הוגשו עתירות לבית המשפט".
מאיר מכלוף, ראש תחום ברשות החירום הלאומית ציין כי "כל בקשה חריגה שמתקבלת ממשרד ממשלתי ושתומכת במאמץ המלחמתי, אנחנו בוחנים אותה. במידה ויש צורך אנחנו מעבירים את ההמלצה שלנו למתפ"ש שבודק אותם לאחר בדיקה פרטנית מי העובד שנכנס מבחינה ביטחונית. רח"ל לא שותפה לקבלת החלטה על הכנסת עובדים לאיו"ש. על כך הגיב ח"כ רביבו כי זאת אנרכיה.
אמיר ענבר, מהמטה לביטחון לאומי חשף בדיון כי "20 אחוז מעובדי ענף החקלאות הם פלשתינים. יש פתרונות זמניים כמו התנדבות, אך יש עבודות מקצועיות כמו גיזום וחיסונים שלא ניתן לסמוך על התנדבויות. בענף הבנייה, 50% מהאתרים סגורים. שמנו תכנית על השולחן להחזרה הדרגתית של העובדים. תחילה של 13 אלף עובדים שלא יגיעו למרכזי הערים ולא במקומות הומי אדם. מרבית גורמי הביטחון תומכים בתוכנית הזאת".
עמירה דויד, נציג ענף השיפוצים אמרה כי "הענף הוא בלתי נפרד הבנייה, אך בפועל זרקו אותנו. חסרים לנו למעלה מ-10 אלפים עובדים. תכניסו גם אותנו למתווה". יו"ר הוועדה השיב כי נושא ענף השיפוצים נמצא בראש סדרי העדיפויות שלו והוא מבקש ממשרד הבינוי והשיכון לערוך בדיקה להכרה בענף כזכאי למענק.
מי זכאי למתווה?
מיכל ארן, ממשרד הבינוי והשיכון טענה כי "לא הגבלנו בתוך עולם הבניין מי זכאי למתווה ומי לא. ענף השיפוצים נשען עד כה על עובדים פלסטינים מכמה סיבות. ומודל ההעסקה היה שונה. חושבים על מיזם של הכשרה מקצועית בשוק המקומי ולהבטיח העסקה בקצה אצל המעסיק".
דניאל קלוסקי, מזכיר ארגון ההדרים אמר "יש כרגע 1.6 מיליארד שקלים על העצים שאנחנו לא יכולים לקטוף מתווה הפיצויים הוא מצחיק".
- 4.אא 12/01/2024 06:16הגב לתגובה זווהשרים שמטרפדים את הבאת עובדים מחול נבוא איתם חשבון בבחירות
- 3.כדי ליצור לחץ להחזרת 12/01/2024 01:19הגב לתגובה זוהכל מכוון - אפס מעשה של עשרות משרדי ממשלה בכוונה כדי ליצור לחץ להחזרת הפלסטינים. אם לפלסטינים לאתהייה עבודה בישראל שייסעו לקטאר לעבוד.
- אף עובד זר לא רץ להגיע לאזור מלחמה (ל"ת)דודו 14/01/2024 09:10הגב לתגובה זו
- 2.אסור להחזיר את הפלסטינים!! (ל"ת)רון 10/01/2024 20:20הגב לתגובה זו
- 1.אריק 10/01/2024 18:19הגב לתגובה זואולי להמשיך להביא פועלים פלשתינאים למקומות שאינן הומי אדם לבנתיים במקביל להמשיך ולהביא עובדים זרים , לאט לאט העובדים הזרים יתפסו את מקומם של הפלש' עד שלא ישאר כאן אחד. כנראה שזה לא פשוט להביא ביום אחד את כל הזרים שצריך , תפסת מרובה לא תפסת , אבל כנראה בהדרגה זה הכי טוב.

המסמכים הישנים הכריעו: נדחתה בקשה למס שבח היסטורי
מחלוקת על מועד רכישת זכויות חכירה בנכס ותיק בתל אביב הובילה לעימות בין האלמנה והיורשת של המוכר לרשות המסים. ועדת הערר קבעה כי אין די בזיכרונות מאוחרים ובשחזורים בדיעבד, וכי מסמכים ודיווחים בזמן אמת הם אלה שמכריעים בשאלת הזכאות לשיעור מס מופחת
כמעט שישה עשורים לאחר שנחתמו ההסכמים הראשונים ביחס למגרש קטן ברחוב הפלך בתל אביב, מצאה את עצמה ועדת הערר לפי חוק מיסוי מקרקעין נדרשת לשאלה שמעסיקה לא מעט בעלי נכסים ותיקים ויורשיהם: מתי בעצם נרכש הנכס. השאלה הזו, שנראית לעתים טכנית בלבד, עשויה להיות שוות ערך לעשרות ולעתים למאות אלפי שקלים במס שבח, בעקבות ההבחנה שעושה החוק בין נכסים שנרכשו לפני 31 במרץ 1961 לבין כאלה שנרכשו לאחר מכן. במקרה שנדון, הפער הכספי הגיע לכ-90 אלף שקל, אך ההשלכות העקרוניות רחבות הרבה יותר.
ההליך עסק בזכויות חכירה במקרקעין הידועים כגוש 7087 חלקה 86, נכס תעשייתי ותיק ביפו, שנמכר ב-2018 על ידי יצחק אברט ז"ל. לאחר המכירה, התגלעה מחלוקת בין המוכר - ולאחר פטירתו, אלמנתו והיורשת שלו יפה אברט - לבין מנהל מיסוי מקרקעין תל אביב, סביב השאלה האם המכירה זכאית לשיעור מס שבח מופחת, המכונה "שיעור מס היסטורי". הזכאות לשיעור שכזה מותנית בכך שיום הרכישה של הזכות במקרקעין היה עד ה-31 למרץ 1961.
לטענת העוררת, שורשי הזכויות בנכס נעוצים עוד בראשית 1961. היא הסתמכה על כך שבבסיס חוזה החכירה שנחתם עם עיריית תל אביב ב-1964 עמד הסכם מוקדם יותר, מ-29 בינואר 1961, שאושר בידי משרד הפנים. לשיטתה, די בכך כדי לראות את יום הרכישה כיום המוקדם, ולהחיל את שיעור המס ההיסטורי. מנגד, רשות המסים טענה כי יצחק אברט נכנס לתמונה רק ב-1970, כשרכש זכויות מאחד השותפים האחרים, ולכן הוא לא עומד בתנאי החוק.
ועדת הערר, בראשות השופט הרי קירש ולצדו רו"ח מיכה לזר ועו"ד דן מרגליות, נדרשה לפרק לגורמים מסכת מסועפת של מסמכים, חלקם בני יותר מ-60 שנה. כבר בראשית פסק הדין הבהיר השופט קירש כי ההכרעה תישען על "הרשום במסמכים (הרבים) שהוגשו", וכי גם אם יינתן משקל כלשהו לעדות המאוחרת של העוררת, אין בה כדי לשנות את התמונה העולה מן הראיות הכתובות.
- הפקעה, מחלוקת ומס: המושב נגד המדינה - מי ניצח?
- כך נהפכה נחלה עם זכויות בנייה למבחן על פטור ממס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהסכם החכירה הראשון אין אזכור לאברט
המסמך הראשון שנבחן היה הסכם פיתוח מ-28 בינואר 1961, שנחתם בין עיריית תל אביב-יפו לבין אדם בשם נסים בכר. ההסכם התיר לבכר לתפוס חזקה זמנית במגרש לצורך הקמת מבנה תעשייתי, וקבע כי אם הוא יעמוד בתנאים, תיערך עמו בהמשך חכירה. אישור משרד הפנים להסכם ניתן במרץ 1961. אלא שכבר כאן קבעה הוועדה ממצא ברור: להסכם היו שני צדדים בלבד - העירייה ובכר, ואין בו שום אזכור ליצחק אברט או לשותפים האחרים שטענו לזכויות מוקדמות. "דבר אחד עולה בבירור מהמסמך הראשון: היו לו שני צדדים בלבד - העירייה ונסים בכר", נכתב בפסק הדין.

האחות ביקשה מחצית מהירושה - השופט לא הבין למה
אשה תבעה בדרישה להכיר בזכויותיה במחצית מדירה ומגרש בתל אביב שירש אחיה למחצה מהורי אמו. אלא שבית המשפט לענייני משפחה קבע כי עילת תביעה לא היתה ברורה, מחק אותה וחייב את התובעת ב-100 אלף שקל הוצאות משפט: "בסוף אני כותב פסק דין על מה שיש, לא על מה שאין"
זה התחיל בסיפור משפחתי ישן, כזה שנפרש על פני עשרות שנים, עם יחסי קרבה מורכבים, ירושה אחת גדולה והרבה תחושות לא פתורות. אשה, אחות למחצה מצד האב, פנתה לבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב וביקשה שיכירו בכך שמחצית מנכסי מקרקעין יקרי ערך - דירה בתל אביב ומגרש בשדה דב - שייכים לה. הנכסים, כך לא היתה מחלוקת, רשומים כולם על שם אחיה למחצה, שירש אותם מהורי אמו. אלא שבית המשפט, בפסק דין חריף וחריג בנימוקיו, קבע כי התביעה כולה לוקה בכשל יסודי: העילה המשפטית שעליה היא נסמכת אינה ברורה כלל. התוצאה היתה מחיקת התביעה וחיוב התובעת בהוצאות משפט בסכום של 100 אלף שקל.
פסק הדין, שניתן על ידי סגן נשיא בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, השופט יהורם שקד, אינו עוסק רק במחלוקת רכושית בין אחים למחצה. הוא מתעכב באריכות על האופן שבו נוסחה התביעה, על הבלבול בין טענות עובדתיות ומשפטיות, ועל הקושי - כמעט חוסר האפשרות - של בית המשפט להכריע בסכסוך כשגם לאחר שמיעת כל העדים והסיכומים, לא ניתן להבין מהי בדיוק עילת התביעה.
הרקע העובדתי אינו שנוי במחלוקת. התובעת היא אחותו למחצה של הנתבע מצד האב. בילדותה היא אומצה על ידי אמו של הנתבע, לאחר שזו נישאה לאביהם המשותף. הנתבע, מצדו, ירש מסבו וסבתו מצד אמו דירת מגורים בתל אביב וכן זכויות במגרש בשדה דב. הסב נפטר ב-1988 והסבתא ב-1994. אביהם של שני האחים התגורר בדירה עד פטירתו ב-2017. הזכויות בנכסים נרשמו לאורך כל השנים על שם הנתבע בלבד. אלא שהתובעת טענה כי חרף הרישום, בינה לבין אחיה התקיימה הבנה אחרת. בכתב התביעה המקורי נטען כי בין השניים נכרת "הסכם שותפות ונאמנות", שלפיו מחצית מהזכויות בנכסים שייכות לה, והנתבע מחזיק בהן בנאמנות עבורה. על בסיס זה היא עתרה לסעד הצהרתי שיקבע כי היא בעלת מחצית הזכויות בדירה ובמגרש.
"מעשה שהושלם"
כבר בשלב מוקדם של ההליך התברר לבית המשפט כי כתב התביעה מעורר קשיים. בדיון קדם משפט ביקש השופט להבין מהי עילת התביעה, ובא כוח התובעת השיב כי מדובר בנאמנות, שותפות ויחסים מסחריים משותפים. בהמשך אותו דיון אף הודה עורך דינה של התובעת כי "הראיות שקיבלתי לפני יומיים שינו לי את התמונה העובדתית", וביקש זמן לשקול מחדש את עמדתו. לבסוף הוגש כתב תביעה מתוקן, שבו שונתה התשתית המשפטית של התביעה באופן מהותי. בכתב התביעה המתוקן כבר לא דובר על שותפות ונאמנות בלבד. הפעם נטען כי הנתבע העניק לתובעת את מחצית הזכויות בנכסים כמתנה שהושלמה. "עסקינן בהענקה שבוצעה באופן מוצהר, מחייב סופי ומוחלט", נכתב, תוך הדגשה כי הצדדים שינו את התנהלותם לאורך עשרות שנים בהסתמך על אותה הענקה. בהמשך אף נטען במפורש כי מדובר ב"מעשה שהושלם".
- הבן טיפל ונשאר קרוב וקיבל את כל הירושה - האחים תבעו; מה קרה בסוף?
- הבת הממשיכה ניצחה - אבל האחות תישאר בבית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אלא שכאן בדיוק החל להיווצר הסדק המרכזי בתביעה. הנתבע, בכתב ההגנה, הכחיש מכל וכל את קיומו של כל הסכם, הבטחה או הענקה. לדבריו, לא היתה שום מתנה, לא בכתב ולא בעל פה, וממילא לא בוצע שום רישום כנדרש בדין. לטענתו, מדובר בתביעת סרק נטולת עילה, שהוגשה לאחר שנים רבות של לחצים משפחתיים. במהלך ההוכחות והסיכומים העמיק הקושי. השופט שקד תיאר בפסק הדין חילופי דברים ארוכים שניהל עם בא כוחה של התובעת, בניסיון להבין האם הטענה היא לגבי מתנה שהושלמה, או שלהתחייבות לתת מתנה. "זה לא ניואנסים, זה העיקר", אמר השופט באחד הרגעים, ואף הוסיף כי, "בסוף אני כותב פסק דין על מה שיש, לא על מה שאין".
.jpg)