השיפוצניקים זעקו בכנסת והוצאו מהדיון: במל"ל חשפו את התוכנית להחזרת העובדים הפלשתינים לישראל
הוועדה המיוחדת לעובדים זרים, קיימה היום דיון בנושא תמונת מצב ומדיניות לעניין העסקת עובדים פלשתינים בישראל. כזכור מאז תחילת המלחמה הופסקה כניסתם של העובדים הפלשתינים לישראל ויש מגזרים שנפגעו קשות בשל כך. בעיקר בענף הבנייה והחקלאות.
אסף גבע מאגף הכלכלן הראשי באוצר, הציג בדיון נתונים לפיהם שיעור העובדים הפלשתינים לפני המלחמה בענף הבנייה עמד על 29%, מתוך סך של 251 אלף עובדים בענף. כעת, בעקבות היעדרות העובדים הפלשתינים צפויה ירידה של 35% בתוצר החודשי, ובמספרים 2.4 מיליארד שקלים.
בענף החקלאות, שם עמד שיעור העובדים הפלשתינים על 12%, חלה ירידה של 19% בתוצר החודשי מאז תחילת המלחמה והנזק לתוצר החודשי של הענף עומד על 400 מיליון שקלים.
סא"ל ניר עזוז, רע"ן כלכלה במתפ"ש חשף בדיון כי "8,000 פועלים נכנסים כיום מאיו"ש לישראל, ע"פ מה שאושר בקבינט. מתוכם 5,000 עובדים באזורי תעשייה בהתיישבות. אמיר ענבר מהמטה לביטחון לאומי חשף בדיון כי "שמנו תוכנית על השולחן להחזרה הדרגתית של העובדים. תחילה של 13 אלף עובדים שלא יגיעו למרכזי הערים ולא במקומות הומי אדם. מרבית גורמי הביטחון תומכים בתוכנית הזאת".
- יום ירושלים ה-56: כמעט מיליון תושבים, שיאים חיוביים בבנייה, ושליליים בהגירה מהעיר
- כמה זמן לוקח לבנות בניין, למה זה מתארך ואיך זה ישפיע על מחירי הדירות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חברי כנסת מהקואליציה התנגדו במהלך הדיון להחזרת עובדים פלשתינים לישראל. ח"כ משה סעדה אמר כי "אומה חפצת חיים לא מכניסה אויבים לתוכה. מעבר לסיכון - זה לא מוסרי. תושבי איו"ש מעריצים את סינוואר מחולל הטבח. לא למדנו כלום מהשביעי באוקטובר".
פועל בניין. צילום שלומי יוסף
אין מענה
קבלני שיפוצים מכל הארץ ויו"ר התאחדות קבלני השיפוצים ערן סיב, הגיעו לדיון בוועדה לדבריהם בשביל להשמיע את זעקתו של ענף שלם. השיפוצניקים טענו כי הם נזרקו מהאולם לאחר ששוב לא קיבלו פתרונות לענף. בארגון קבלני השיפוצים טענו היום כי ענף השיפוצים מושתת על כ-90% עובדים פלשתינים וזרים ומתחילת הלחימה עומדים על אחוזים בודדים. בנוסף לטענתם, שיפוצניקים רבים נמצאים בחזית הלחימה, וכן רכבי עבודה שמגויסים בצו 8 מתחילת הלחימה.
- רכב היוקרה נרשם על שם אחר כדי שלא יעוקל - איך הצליחו בכל זאת לעקל את הרכב?
- רצתה בית על נחלת הוריה - הסכסוך עמם הגיע לעליון
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- נפסלה צוואה שנעשתה כדין, אף שתאמה את רצון המורישה
עוד ציינו בארגון כי קבלנים רבים מתריעים כי לא מצליחים לסיים עבודות שהחלו עוד באוקטובר, בגלל חוסר בידיים עובדות. לדבריהם, ענף השיפוצים לא נמצא במתווה הראשוני לקבלת עובדים זרים בענף הבנייה, וההערכות הן כי רק עוד כמה חודשים יחלו להגיע עובדים. בארגון טענו היום כי בחודש האחרון הגיעו פניות רבות להתאחדות של קבלני שיפוצים שהודיעו כי הם סוגרים את העסק שלהם, משום שאין להם איך להביא פרנסה הביתה ללא פועלים.
חשבוניות פיקטיביות
השיפוצניקים הגיעו היום לכנסת וזעקו, חסרים להם הפועלים הפלשתינים, לטענתם אין להם יכולת לעבוד בלעדיהם. אבל איך זה הגיוני שענף שלם מתבסס רק על פועלים פלשתינים, שלעיתים מגיעים לעבודה גם ללא רשיון. בנוסף, יש נושא חשוב בו בארגון לא עוסקים וזו מכת המדינה של פיזור חשבוניות פיקטיביות. לאחרונה הבאנו כמה מקרים בהם קבלני שיפוצים נתפסו לאחר פיזור של חשבוניות פיקטיביות והעלמות מס. אחד הסיפורים שהבאנו היום עסק בקבלן שיפוצים, יוסף כמאל, שבית משפט השלום בפתח תקווה גזר עליו עונש מאסר של שנתיים בפועל, קנס של 100,000 שקל ושנת מאסר על תנאי.
כמאל הורשע בעבירות של ניכוי מס תשומות ללא תיעוד וניכוי חשבוניות פיקטיביות בסכום כולל של כ-2.7 מיליון שקל במטרה להתחמק מתשלום מע"מ.
ההרשעה הנוכחית מגיעה יום לאחר הדיון בכנסת על ההון השחור ולאחר ההודעה של נציגי רשות המסים כי יצאו בפיילוט לדיווח אונליין של חשבוניות וזאת בשביל להילחם במכת החשבוניות הפיקטיביות. נציגי רשות המיסים חשפו כי בשנת 2023 הגישו כתבי אישום בכ-250 תיקי מס הכנסה וכ-270 תיקי מע"מ, "כ-90% במסגרת הגדרת הון שחור". ברשות לאיסור להלבנת הון טענו כי ב-2023 הם העבירו 161 מידעיים מודיעיניים על חשד לחשבוניות פיקטיביות או העלמות מס, אך למרות בקשותיהם, רשויות אכיפת החוק לא מעדכנות אותם בתוצאות הבדיקה.
הסיפור הנוכחי מתווסף לשורה ארוכה של שיפוצניקים שנעצרים בחשד לפיזור חשבוניות פיקטיביות והעלמות מס, כאשר רק היום נעצר שיפוצניק בחשד לקיזוז חשבוניות פיקטיביות ב-123 מיליון שקל.
יש בעלי חברות שיפוצים שמשתמשים בהם בכדי לבצע עבירות. צילום תמר מצפי
מה הפתרון?
יו"ר הוועדה, ח"כ אליהו רביבו שאל בדיון מדוע "בענף החקלאות, משרד האוצר מגיע עם שוט ומסביר למה צריך מכסות וגם אגרות, ומצד שני שר האוצר לא נותן מענה לצורך בידיים עובדות. או שיינתן פתרון ע"י עובדים ישראלים או באופן זול וזמין יותר של עובדים זרים. בסוף רואים רק צרות הולכות וגדלות ונזקים הולכים ומצטברים. לא משפים אותם, שזה גובל בחוסר הגינות וגם פוגעת בחוסן הלאומי".
ח"כ יצחק קרויזר ציין כי "על הממשלה לייצר מדיניות רציפה בעניין כניסת פועלים פלשתינים לעבודה בישראל. אם ישנה מניעה ביטחונית בישראל - אזי אין לאפשר כניסת אף פועל מאיו"ש לא בתוך ולא מחוץ לקו הירוק. אך אם אין מניעה ביטחונית, יש לאמץ את מתווה המל"ל".
ח"כ משה סעדה אמר בדיון "שילמנו ועדיין משלמים מחיר כבד והגיע הזמן להתפכח. הבעיה היא שהממשלה מחליטה שלא להחליט והקבלנים ממתינים. ישראל צריכה להיגמל מהעבודה הפלשתינית. יו"ר הוועדה השיב לח"כ סעדה כי "צריך לקחת בחשבון שיש שיקולים בינלאומיים. מצד אחד לממשלה אין את הבשלות הנדרשת לקבל החלטה, ומצד שני יש הבנה שמתישהו נצטרך להכניס עובדים מאיו"ש".
אסור להחזיר את הפלשתינים לישראל
שירה ליבמן, מנכ"ל מועצת ישע ודודתו של אלקנה החטוף בעזה אמרה כי "לדיון הזה יש קשר ישיר לחטופים בעזה. אסור להחזיר את הפלשתינים לעבוד כאן. יש החלטה של הממשלה לא להכניס עובדים לישראל, אבל ליש"ע כן אישרו להכניס. נגד ראשי ישובים שלא רצו להכניס פלשתינים לעבודה באזורי תעשייה הוגשו עתירות לבית המשפט".
מאיר מכלוף, ראש תחום ברשות החירום הלאומית ציין כי "כל בקשה חריגה שמתקבלת ממשרד ממשלתי ושתומכת במאמץ המלחמתי, אנחנו בוחנים אותה. במידה ויש צורך אנחנו מעבירים את ההמלצה שלנו למתפ"ש שבודק אותם לאחר בדיקה פרטנית מי העובד שנכנס מבחינה ביטחונית. רח"ל לא שותפה לקבלת החלטה על הכנסת עובדים לאיו"ש. על כך הגיב ח"כ רביבו כי זאת אנרכיה.
אמיר ענבר, מהמטה לביטחון לאומי חשף בדיון כי "20 אחוז מעובדי ענף החקלאות הם פלשתינים. יש פתרונות זמניים כמו התנדבות, אך יש עבודות מקצועיות כמו גיזום וחיסונים שלא ניתן לסמוך על התנדבויות. בענף הבנייה, 50% מהאתרים סגורים. שמנו תכנית על השולחן להחזרה הדרגתית של העובדים. תחילה של 13 אלף עובדים שלא יגיעו למרכזי הערים ולא במקומות הומי אדם. מרבית גורמי הביטחון תומכים בתוכנית הזאת".
עמירה דויד, נציג ענף השיפוצים אמרה כי "הענף הוא בלתי נפרד הבנייה, אך בפועל זרקו אותנו. חסרים לנו למעלה מ-10 אלפים עובדים. תכניסו גם אותנו למתווה". יו"ר הוועדה השיב כי נושא ענף השיפוצים נמצא בראש סדרי העדיפויות שלו והוא מבקש ממשרד הבינוי והשיכון לערוך בדיקה להכרה בענף כזכאי למענק.
מי זכאי למתווה?
מיכל ארן, ממשרד הבינוי והשיכון טענה כי "לא הגבלנו בתוך עולם הבניין מי זכאי למתווה ומי לא. ענף השיפוצים נשען עד כה על עובדים פלסטינים מכמה סיבות. ומודל ההעסקה היה שונה. חושבים על מיזם של הכשרה מקצועית בשוק המקומי ולהבטיח העסקה בקצה אצל המעסיק".
דניאל קלוסקי, מזכיר ארגון ההדרים אמר "יש כרגע 1.6 מיליארד שקלים על העצים שאנחנו לא יכולים לקטוף מתווה הפיצויים הוא מצחיק".
- 4.אא 12/01/2024 06:16הגב לתגובה זווהשרים שמטרפדים את הבאת עובדים מחול נבוא איתם חשבון בבחירות
- 3.כדי ליצור לחץ להחזרת 12/01/2024 01:19הגב לתגובה זוהכל מכוון - אפס מעשה של עשרות משרדי ממשלה בכוונה כדי ליצור לחץ להחזרת הפלסטינים. אם לפלסטינים לאתהייה עבודה בישראל שייסעו לקטאר לעבוד.
- אף עובד זר לא רץ להגיע לאזור מלחמה (ל"ת)דודו 14/01/2024 09:10הגב לתגובה זו
- 2.אסור להחזיר את הפלסטינים!! (ל"ת)רון 10/01/2024 20:20הגב לתגובה זו
- 1.אריק 10/01/2024 18:19הגב לתגובה זואולי להמשיך להביא פועלים פלשתינאים למקומות שאינן הומי אדם לבנתיים במקביל להמשיך ולהביא עובדים זרים , לאט לאט העובדים הזרים יתפסו את מקומם של הפלש' עד שלא ישאר כאן אחד. כנראה שזה לא פשוט להביא ביום אחד את כל הזרים שצריך , תפסת מרובה לא תפסת , אבל כנראה בהדרגה זה הכי טוב.
רכב היוקרה נרשם על שם אחר כדי שלא יעוקל - איך הצליחו בכל זאת לעקל את הרכב?
רשם ההוצאה לפועל בחיפה, ניר שפר, קבע בהחלטה תקדימית כי רכב יוקרה מסוג ב.מ.וו שנמצא בחזקתו של חייב מזונות יעוקל, אף שהוא רשום על שם של אדם אחר. הרשם קבע כי החייב עשה שימוש ברכב “כמנהג בעלים”, וכי הבעלים הרשום לא הצליח להוכיח שהרכב אינו של החייב. הבעלים
חויב גם בהוצאות משפט, והרכב יימסר למימוש חוב המזונות
הפרשה הבאה החלה כשהזוכה בתיק מזונות, אשה שבעלה לשעבר צבר חוב של כ-83 אלף שקל, ביקשה לעקל רכב מסוג ב.מ.וו שנמצא ברשותו של החייב. אף שהרכב היה רשום על שם אדם אחר, היא טענה כי החייב הוא המשתמש היחיד ברכב, וכי למעשה הוא עושה בו שימוש "כמנהג בעלים". הרשם ניר שפר מלשכת ההוצאה לפועל בחיפה נדרש להכריע אם הרכב שייך באמת לבעלים הרשום, או שמדובר בניסיון להסתיר רכוש מפני הנושים.
בתחילת ההליך טען הבעלים הרשום, אדם המנהל עסק משפחתי בתחום הביטחוני, כי הרכב הועבר לחייב רק לצורך מכירה. לדבריו, הוא ביקש מהחייב - חבר קרוב שלו ושל לאביו - "למצוא לי קונה, ותו לא". הוא סיפר כי החייב עוסק בתיווך כלי רכב, כי הרכב חונה ליד ביתו של החייב רק כדי שיוכל להציגו לקונים פוטנציאליים, וכי אין לו כל שימוש אחר בו. אלא שבמהלך הדיון התברר כי הגרסה הזו רחוקה מלהיות משכנעת. הרשם ציין בהחלטתו כי החייב עצמו הודה שהוא מקבל תשלום עבור "חלטורות" שונות, ובין היתר בעבור מציאת קונים לכלי רכב. החייב הוסיף כי הוא גם זה שמבצע עבור הבעלים מבחני רישוי (טסטים) לכל כלי הרכב שברשותו, ובמקרה הזה אף ערך את הטסט לרכב הב.מ.וו. “אני האיש של הטסטים”, אמר בחקירתו, “אני לוקח 100 שקלים עלות טסט, משלם והם מחזירים לי במזומן”.
בהחלטתו ציין הרשם כי לפי סעיף 28 לחוק ההוצאה לפועל, מיטלטלין שעוקלו כשהם בחזקתו של החייב נחשבים רכושו, כל עוד לא הוכח אחרת. כלומר כשנכס נמצא בידי חייב, הנטל להוכיח שהוא לא שייך לו מוטל על מי שטוען לבעלות. “מקום בו הרכב עוקל נוכח הטענה כי החייב עושה בו שימוש כמנהג בעלים, אין ברישום כשלעצמו בכדי לקבוע כי מדובר ברכבו של צד ג'”, כתב הרשם בהחלטתו, “וככל וייקבע כי הרכב נמצא בחזקתו או בחצריו של החייב, יהיה על צד ג' ו/או החייב להוכיח מהות הזכות ברכב להנחת דעתו של רשם ההוצאה לפועל”.
סתירות בגרסאות של הבעלים הרשום
דו"ח חקירה כלכלית שהוגש לתיק אישש את טענות הזוכה: החוקר הפרטי גילה כי הרכב חונה בקביעות ליד ביתו של החייב וכי הוא זה שנוהג בו. גם בחקירות שנערכו לשני הצדדים, עלו סתירות בגרסאותיהם. הבעלים הרשום, שטען בתחילה כי לרכב אין טסט בתוקף, ונאלץ להודות בהמשך כי דווקא יש לו טסט תקף עד סוף נובמבר 2025. הרשם העיר על כך כי, “מצופה היה שאדם במעמדו, המעסיק 220 עובדים ומחזיק בצי רכבים, יבדוק היטב את העובדות טרם מתן תצהיר”.
- קנה חלק מדירה כדי לעזור לבעלת הדירה שנקלעה לחובות - וקיבל תביעה
- הלוואה של מכר כמעט הובילה לעיקול הבית של זוג
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עוד קבע הרשם כי טענותיו של הבעלים הרשום, שלפיהן הרכב נמסר רק לצורך מכירה, אינן מתיישבות עם התנהלותו. לדבריו, אדם כזה היה אמור לשמור תיעוד או אסמכתאות על העסקות שבוצעו ועל הכספים ששולמו, אך היא לא הוצגה ולו ראיה אחת לכך. “מעבר לכך שכאיש עסקים במעמדו ניתן היה לצפות כי צד ג' יהיה מסודר יותר ויידע לתמוך טענותיו באסמכתאות, טענת צד ג' לפיה לפעמים הוא משלם לחייב עבור הדלק מלמדת, לכל הפחות, כי צד ג' מודע לשימוש בו עושה החייב ברכב וסבור כי אינו נדרש לשאת בהוצאות”, נכתב בהחלטה.
רצתה בית על אדמת הוריה - הסכסוך המשפחתי הגיע לעליון
לאורך שנים ארוכות חיה הבת בקרוואן שממוקם בחלקה של הוריה, והחלום לבנות בית קבע נהפך למוקד מחלוקת קשה. ההורים הסכימו להעביר לה מחצית מהזכויות, התחרטו על כך בעקבות סכסוך משפחתי - והיא פנתה לבית המשפט. המחוזי קיבל את תביעתה וקבע כי לא זנחה את המתנה שקיבלה,
והעליון סירב להתערב כשהבהיר: “לא נגרם עיוות דין”
כשהבת הצעירה במשפחה החליטה להקים לעצמה חיים עצמאיים על הקרקע של הוריה, הכל נראה פשוט וברור. במשך שנים היא התגוררה בקרוואן שהוצב במגרש המשפחתי, אדמת מושב ותיקה שבה גידלו ההורים את ילדיהם ושאותה החזיקו כברי־רשות. הקרוואן, שהתחיל כפתרון זמני, היה בעיניה שלב ראשון בדרך לבניית בית קבע על האדמה של הוריה. לפני יותר משני עשורים, ההורים אף הסכימו להעביר לה מחצית מן הזכויות באמצעות עסקת מתנה, והחתימות הושלמו בתצהירים מסודרים ובליווי ייפויי כוח בלתי חוזרים. הנחת העבודה של הבת היתה שהמתנה הושלמה ושמעמדה על הקרקע מובטח. אלא ששנים לאחר מכן קרסו היחסים, והורה שהבטיח - חזר בו.
האירועים הממושכים שהתפרשו על פני עשרות שנים והתגלגלו בין בתי משפט שונים, מתוארים בפרטי פרטים בפסק הדין של בית המשפט המחוזי, שקיבל את ערעורה של הבת וקבע כי ההורים לא ביטלו כדין את המתנה, וכי אין לראות בהתנהלותה של הבת משום ויתור או “זניחת מתנה”. ההורים, שלא השלימו עם התוצאה, פנו לערכאה העליונה, אך שם נאמר להם בצורה ברורה כי ההתערבות בפסק הדין אינה מוצדקת. בית המשפט העליון קבע: “לא נגרם עיוות דין”.
הסיפור החל לפני שנים רבות, כשמערכת היחסים בין ההורים לבת היתה טובה עד כדי כך שהם חתמו על תצהירי מתנה ברורים, שלפיהם יעבירו לה את הזכויות במקרקעין. לצד תצהירי המתנה נחתמו גם ייפויי כוח בלתי חוזרים, המוסמכים להעביר את הזכויות “באופן ובתנאים כפי שימצא הנאמן לנכון, בבת אחת או מדי פעם בפעם”, כפי שנכתב במסמכים עצמם. פסק הדין מציין כי מס הרכישה שולם במלואו על ידי הבת, וכי במועד חתימת התצהירים לא היה כל סימן לכך שההורים מתכוונים בעתיד לשנות את דעתם.
ההורים החלו לפעול לביטול ההסכמות
אלא שהזמן עשה את שלו, ועל רקע מתחים משפחתיים שהעמיקו והלכו, נוצר קרע בין הצדדים. ההורים, שחתמו בשעתם על תצהירי המתנה, החלו לפעול לביטול ההסכמות. הם פנו לבית המשפט בבקשות שונות בטענה שהבת התנהגה כלפיהם באופן המצדיק את ביטול המתנה, ואף הסמיכו בן אחר במשפחה לסייע להם בניהול המשק ולהסדיר חובות שונים. ואולם ההליכים האלה, כפי שקבע המחוזי, “לא התבררו לגופם” והסתיימו ללא הכרעה. הבת מצדה, התמידה בעמדתה כי מעולם לא ויתרה על הזכויות שהוענקו לה, וכי היא רואה את עצמה כיורשת טבעית של המשק שאותו עזרה לנהל במשך שנים. לטענתה, ההורים לא נקטו כל צעד משפטי אפקטיבי לביטול המתנה, ובמצב הזה - ההתחייבות עומדת בעינה.
- מס רכוש חוזר: איך זה ישפיע על מחירי הדירות?
- רוצים קרקע בחינם לבניית בית? הנה התנאים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בית המשפט לענייני משפחה, שדן בעניין תחילה, קבע כי הבת אמנם קיבלה התחייבות למתנה, אך נוכח התנהלותה, הוא ראה בכך “זניחת מתנה”. בית המשפט המחוזי הפך את התוצאה וקבע כי לא הוכחה כל זניחה מצד הבת, וכי קביעת הערכאה הראשונה היתה שגויה. מן הראוי, קבעו שופטי המחוזי, להקפיד במיוחד לפני שמסיקים כי אדם ויתר על זכות קניינית מהותית שקיבל. “על מנת ללמוד על ויתורו של אדם על מתנה הניתנת לו, במיוחד כאשר מדובר במתנה בעלת ערך רב, ראוי כי הנסיבות תלמדנה באופן ברור וחד משמעי… וכל ספק יעמוד לחובת הטוען לויתור", נכתב בפסק הדין שפורסם.
