בנייה בניין דירות
צילום: שלומי יוסף

השיפוצניקים זעקו בכנסת והוצאו מהדיון: במל"ל חשפו את התוכנית להחזרת העובדים הפלשתינים לישראל

העובדים הפלשתינים עדיין לא חזרו לעבוד בישראל, ובמל"ל מתכננים להחזירם למרות הכל. השיפוצניקים הגיעו היום לכנסת וזעקו כי הם נפגעו קשות בגלל שאין להם פועלים. אבל יש נושא חשוב בו עליו לא דיברו היום בכנסת בהקשר של עבודתם של השיפוצניקים וזו מכת המדינה של פיזור חשבוניות פיקטיביות. האם בכנסת וברשות המסים מתכוונים לטפל בתופעה?
נחמן שפירא | (5)

הוועדה המיוחדת לעובדים זרים, קיימה היום דיון בנושא תמונת מצב ומדיניות לעניין העסקת עובדים פלשתינים בישראל. כזכור מאז תחילת המלחמה הופסקה כניסתם של העובדים הפלשתינים לישראל ויש מגזרים שנפגעו קשות בשל כך. בעיקר בענף הבנייה והחקלאות.

 

אסף גבע מאגף הכלכלן הראשי באוצר, הציג בדיון נתונים לפיהם שיעור העובדים הפלשתינים לפני המלחמה בענף הבנייה עמד על 29%, מתוך סך של 251 אלף עובדים בענף. כעת, בעקבות היעדרות העובדים הפלשתינים צפויה ירידה של 35% בתוצר החודשי, ובמספרים  2.4 מיליארד שקלים.

בענף החקלאות, שם עמד שיעור העובדים הפלשתינים על 12%, חלה ירידה של 19% בתוצר החודשי מאז תחילת המלחמה והנזק לתוצר החודשי של הענף עומד על 400 מיליון שקלים.

סא"ל ניר עזוז, רע"ן כלכלה במתפ"ש חשף בדיון כי  "8,000 פועלים נכנסים כיום מאיו"ש לישראל, ע"פ מה שאושר בקבינט. מתוכם 5,000 עובדים באזורי תעשייה בהתיישבות. אמיר ענבר מהמטה לביטחון לאומי חשף בדיון כי "שמנו תוכנית על השולחן להחזרה הדרגתית של העובדים. תחילה של 13 אלף עובדים שלא יגיעו למרכזי הערים ולא במקומות הומי אדם. מרבית גורמי הביטחון תומכים בתוכנית הזאת".

חברי כנסת מהקואליציה התנגדו במהלך הדיון להחזרת עובדים פלשתינים לישראל. ח"כ משה סעדה אמר כי "אומה חפצת חיים לא מכניסה אויבים לתוכה. מעבר לסיכון - זה לא מוסרי. תושבי איו"ש מעריצים את סינוואר מחולל הטבח. לא למדנו כלום מהשביעי באוקטובר".

בניה פועל צילום שלומי יוסף

     פועל בניין.  צילום שלומי יוסף

אין מענה

קבלני שיפוצים מכל הארץ ויו"ר התאחדות קבלני השיפוצים ערן סיב, הגיעו לדיון בוועדה לדבריהם בשביל להשמיע את זעקתו של ענף שלם. השיפוצניקים טענו כי הם  נזרקו מהאולם לאחר ששוב לא קיבלו פתרונות לענף. בארגון קבלני השיפוצים טענו היום כי ענף השיפוצים מושתת על כ-90% עובדים פלשתינים וזרים ומתחילת הלחימה עומדים על אחוזים בודדים. בנוסף לטענתם, שיפוצניקים רבים נמצאים בחזית הלחימה, וכן רכבי עבודה שמגויסים בצו 8 מתחילת הלחימה. 

קיראו עוד ב"משפט"

עוד ציינו בארגון כי קבלנים רבים מתריעים כי לא מצליחים לסיים עבודות שהחלו עוד באוקטובר, בגלל חוסר בידיים עובדות. לדבריהם, ענף השיפוצים לא נמצא במתווה הראשוני לקבלת עובדים זרים בענף הבנייה, וההערכות הן כי רק עוד כמה חודשים יחלו להגיע עובדים. בארגון טענו היום כי בחודש האחרון הגיעו פניות רבות להתאחדות של קבלני שיפוצים שהודיעו כי הם סוגרים את העסק שלהם, משום שאין להם איך להביא פרנסה הביתה ללא פועלים.

חשבוניות פיקטיביות

השיפוצניקים הגיעו היום לכנסת וזעקו, חסרים להם הפועלים הפלשתינים, לטענתם אין להם יכולת לעבוד בלעדיהם. אבל איך זה הגיוני שענף שלם מתבסס רק על פועלים פלשתינים, שלעיתים מגיעים לעבודה גם ללא רשיון. בנוסף, יש נושא חשוב בו בארגון לא עוסקים וזו מכת המדינה של פיזור חשבוניות פיקטיביות. לאחרונה הבאנו כמה מקרים בהם קבלני שיפוצים נתפסו לאחר פיזור של חשבוניות פיקטיביות והעלמות מס. אחד הסיפורים שהבאנו היום עסק בקבלן שיפוצים, יוסף כמאל,  שבית משפט השלום בפתח תקווה גזר עליו עונש מאסר של שנתיים בפועל, קנס של 100,000 שקל ושנת מאסר על תנאי.

כמאל הורשע בעבירות של ניכוי מס תשומות ללא תיעוד וניכוי חשבוניות פיקטיביות בסכום כולל של כ-2.7 מיליון שקל במטרה להתחמק מתשלום מע"מ.

ההרשעה הנוכחית מגיעה יום לאחר הדיון בכנסת על ההון השחור ולאחר ההודעה של נציגי רשות המסים כי יצאו בפיילוט לדיווח אונליין של חשבוניות וזאת בשביל להילחם במכת החשבוניות הפיקטיביות. נציגי רשות המיסים חשפו כי בשנת 2023 הגישו כתבי אישום בכ-250 תיקי מס הכנסה וכ-270 תיקי מע"מ, "כ-90% במסגרת הגדרת הון שחור". ברשות לאיסור להלבנת הון טענו כי ב-2023 הם העבירו 161 מידעיים מודיעיניים על חשד לחשבוניות פיקטיביות או העלמות מס, אך למרות בקשותיהם, רשויות אכיפת החוק לא מעדכנות אותם בתוצאות הבדיקה.

הסיפור הנוכחי מתווסף לשורה ארוכה של שיפוצניקים שנעצרים בחשד לפיזור חשבוניות פיקטיביות והעלמות מס, כאשר רק היום נעצר שיפוצניק בחשד לקיזוז חשבוניות פיקטיביות ב-123 מיליון שקל.

תמר מצפי

יש בעלי חברות שיפוצים שמשתמשים בהם בכדי לבצע עבירות.  צילום תמר מצפי

 

מה הפתרון?

יו"ר הוועדה, ח"כ אליהו רביבו שאל בדיון מדוע "בענף החקלאות, משרד האוצר מגיע עם שוט ומסביר למה צריך מכסות וגם אגרות, ומצד שני שר האוצר לא נותן מענה לצורך בידיים עובדות. או שיינתן פתרון ע"י עובדים ישראלים או באופן זול וזמין יותר של עובדים זרים. בסוף רואים רק צרות הולכות וגדלות ונזקים הולכים ומצטברים. לא משפים אותם, שזה גובל  בחוסר הגינות וגם פוגעת בחוסן הלאומי".

 

ח"כ יצחק קרויזר ציין כי "על הממשלה לייצר מדיניות רציפה בעניין כניסת פועלים פלשתינים לעבודה בישראל. אם ישנה מניעה ביטחונית בישראל - אזי אין לאפשר כניסת אף פועל מאיו"ש לא בתוך ולא מחוץ לקו הירוק. אך אם אין מניעה ביטחונית, יש לאמץ את מתווה המל"ל".

 

ח"כ משה סעדה אמר בדיון "שילמנו ועדיין משלמים מחיר כבד והגיע הזמן להתפכח. הבעיה היא שהממשלה מחליטה שלא להחליט והקבלנים ממתינים. ישראל צריכה להיגמל מהעבודה הפלשתינית. יו"ר הוועדה השיב לח"כ סעדה כי "צריך לקחת בחשבון שיש שיקולים בינלאומיים. מצד אחד לממשלה אין את הבשלות הנדרשת לקבל החלטה, ומצד שני יש הבנה שמתישהו נצטרך להכניס עובדים מאיו"ש".

 

אסור להחזיר את הפלשתינים לישראל

 

שירה ליבמן, מנכ"ל מועצת ישע ודודתו של אלקנה החטוף בעזה אמרה כי "לדיון הזה יש קשר ישיר לחטופים בעזה. אסור להחזיר את הפלשתינים לעבוד כאן. יש החלטה של הממשלה לא להכניס עובדים לישראל, אבל ליש"ע כן אישרו להכניס. נגד ראשי ישובים שלא רצו להכניס פלשתינים לעבודה באזורי תעשייה הוגשו עתירות לבית המשפט".

 

מאיר מכלוף, ראש תחום ברשות החירום הלאומית ציין כי "כל בקשה חריגה שמתקבלת ממשרד ממשלתי ושתומכת במאמץ המלחמתי, אנחנו בוחנים אותה. במידה ויש צורך אנחנו מעבירים את ההמלצה שלנו  למתפ"ש שבודק אותם לאחר בדיקה פרטנית מי העובד שנכנס מבחינה ביטחונית. רח"ל לא שותפה לקבלת החלטה על הכנסת עובדים לאיו"ש. על כך הגיב ח"כ רביבו כי זאת אנרכיה.

 

אמיר ענבר, מהמטה לביטחון לאומי חשף בדיון כי  "20 אחוז מעובדי ענף החקלאות הם פלשתינים. יש פתרונות זמניים כמו התנדבות, אך יש עבודות מקצועיות כמו גיזום וחיסונים שלא ניתן לסמוך על התנדבויות. בענף הבנייה, 50% מהאתרים סגורים. שמנו תכנית על השולחן להחזרה הדרגתית של העובדים. תחילה של 13 אלף עובדים שלא יגיעו למרכזי הערים ולא במקומות הומי אדם. מרבית גורמי הביטחון תומכים בתוכנית הזאת".

 

עמירה דויד, נציג ענף השיפוצים אמרה כי "הענף הוא בלתי נפרד הבנייה, אך בפועל זרקו אותנו. חסרים לנו למעלה מ-10 אלפים עובדים. תכניסו גם אותנו למתווה". יו"ר הוועדה השיב כי נושא ענף השיפוצים נמצא בראש סדרי העדיפויות שלו והוא מבקש ממשרד הבינוי והשיכון לערוך בדיקה להכרה  בענף כזכאי למענק.

 

מי זכאי למתווה?

 

מיכל ארן, ממשרד הבינוי והשיכון טענה כי "לא הגבלנו בתוך עולם הבניין מי זכאי למתווה ומי לא. ענף השיפוצים נשען עד כה על עובדים פלסטינים מכמה סיבות. ומודל ההעסקה היה שונה. חושבים על מיזם של הכשרה מקצועית בשוק המקומי ולהבטיח העסקה בקצה אצל המעסיק".

 

דניאל קלוסקי, מזכיר ארגון ההדרים אמר "יש כרגע 1.6 מיליארד שקלים על העצים שאנחנו לא יכולים לקטוף מתווה הפיצויים הוא מצחיק".

 

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    אא 12/01/2024 06:16
    הגב לתגובה זו
    והשרים שמטרפדים את הבאת עובדים מחול נבוא איתם חשבון בבחירות
  • 3.
    כדי ליצור לחץ להחזרת 12/01/2024 01:19
    הגב לתגובה זו
    הכל מכוון - אפס מעשה של עשרות משרדי ממשלה בכוונה כדי ליצור לחץ להחזרת הפלסטינים. אם לפלסטינים לאתהייה עבודה בישראל שייסעו לקטאר לעבוד.
  • אף עובד זר לא רץ להגיע לאזור מלחמה (ל"ת)
    דודו 14/01/2024 09:10
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אסור להחזיר את הפלסטינים!! (ל"ת)
    רון 10/01/2024 20:20
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אריק 10/01/2024 18:19
    הגב לתגובה זו
    אולי להמשיך להביא פועלים פלשתינאים למקומות שאינן הומי אדם לבנתיים במקביל להמשיך ולהביא עובדים זרים , לאט לאט העובדים הזרים יתפסו את מקומם של הפלש' עד שלא ישאר כאן אחד. כנראה שזה לא פשוט להביא ביום אחד את כל הזרים שצריך , תפסת מרובה לא תפסת , אבל כנראה בהדרגה זה הכי טוב.
בית משפט (גרוק)בית משפט (גרוק)

המתנה של ארבע שעות הובילה לפיצוי של מיליונים

בית משפט השלום בתל אביב אישר הסדר פשרה בתובענה ייצוגית נגד רשפים דלתות: הלקוחות שהמתינו לביקורי התקנה ותיקון של טכנאי החברה יקבלו הארכת אחריות בשווי מצטבר של כ-3 מיליון שקל, לאחר שנקבע כי תיאום חלונות זמן ארוכים פגע בזכויות הצרכנים ובזמנם

עוזי גרסטמן |

הדלת כבר היתה מותקנת, הבית סגור, סדר היום השתנה, וההמתנה הלכה והתארכה. עבור לקוחות רבים של רשפים דלתות, זה היה תסריט מוכר: ביקור של מתקין או טכנאי שתואם לטווח של ארבע שעות, שבמהלכן נדרש הלקוח להישאר בבית, להמתין, לדחות פגישות ולעתים גם להפסיד יום עבודה. מה שנתפש במשך שנים כגזירת גורל צרכנית, נהפך לבסיס של תובענה ייצוגית, שהסתיימה כעת בפסק דין מפורט ובאישור הסדר פשרה רחב היקף, שבמרכזו פיצוי לציבור הלקוחות והתחייבות לשינוי התנהלות עתידי.

פסק הדין ניתן בבית משפט השלום בתל אביב על ידי השופט ליאור גלברד, במסגרת תובענה ייצוגית שהגישה זוהר יעקבסון נגד רשפים דלתות. ההליך עסק בפרקטיקה של תיאום ביקורי הובלה, התקנה ותיקון של דלתות ומוצרי החברה, בטווחי זמן של ארבע שעות, שלטענת המבקשת חרגו מהוראות חוק הגנת הצרכן ופגעו בזכויות הלקוחות. על פי המתואר בפסק הדין, המקרה הפרטי שממנו צמחה התובענה אינו חריג. יעקבסון רכשה דלת כניסה מתוצרת רשפים, ולאחר שהתגלתה תקלה ביקשה לתאם ביקור טכנאי. הביקור נקבע ליום מסוים, בטווח שבין 10:00 ל-14:00. ארבע שעות של המתנה, ללא אפשרות לדעת מתי בדיוק יגיע הנציג. לטענתה, לא מדובר במקרה נקודתי אלא במדיניות שיטתית, שננקטה כלפי לקוחות רבים. במסגרת הבקשה לאישור התובענה הייצוגית צורפו גם ראיות נוספות, לרבות הליך משפטי אחר שבו הודתה החברה כי זהו חלון הזמן המקובל אצלה.

בבסיס התביעה עמדה פרשנות של סעיף 18א לחוק הגנת הצרכן, העוסק בזמני המתנה לביקור נותן שירות בבית הצרכן. הסעיף קובע כי כשנדרש ביקור של שליח, מתקין או מתקן, על העוסק לתאם מועד כך שזמן ההמתנה לא יעלה על שעתיים מעבר לשעה שנקבעה. לטענת המבקשת, תיקון לחוק שנכנס לתוקף ב-2018 הרחיב את תחולת ההסדר, כך שהוא חל על כלל נותני השירות ולא רק על טכנאים של מוצרי חשמל, כפי שהיה בעבר. תכלית התיקון, כך נטען, היא פשוטה וברורה: לכבד את זמנו של הצרכן ולמנוע פגיעה בשגרת יומו.

רשפים דלתות מצדה, דחתה את הטענות. בתשובתה לבקשה לאישור היא טענה כי החוק אינו חל עליה במלואו, וכי פרשנות המבקשת מרחיבה יתר על המידה את הוראות הדין. החברה הסתמכה בין היתר על חוות דעת של ארגון אמון הציבור, שלפיה החובה הנוגעת לזמני המתנה קשורה למוצרים מסוימים בלבד, ובראשם מוצרי חשמל, ואינה חלה בהכרח על דלתות. עוד נטען כי גם כשתואם חלון זמן של ארבע שעות, בפועל ברוב המקרים הגיעו נציגי החברה מוקדם יותר, כך שהלקוחות לא נדרשו להמתין את מלוא הזמן.

הפרה של החוק, ללא קשר למועד ההגעה בפועל

המבקשת לא קיבלה את הדברים. בתגובתה היא טענה כי עצם קביעת חלון זמן של ארבע שעות מהווה הפרה של החוק, ללא קשר למועד ההגעה בפועל. לדבריה, מדובר בפרקטיקה שמנצלת את העובדה שהחוק קובע פיצוי סטטוטורי רק לאחר חלוף פרק זמן מסוים, ומאפשרת לעוסקים להתיישר פורמלית עם הדין, אך לפגוע בפועל בצרכנים. עוד הודגש כי המונח "טובין" בחוק הגנת הצרכן אינו מוגבל למוצרי חשמל, אלא כולל כל נכס מוחשי שאינו מקרקעין, ובהגדרה זו נכללות גם דלתות.

אילת
צילום: Pixabay

חברת הארנק באילת: הערעור שהתקבל והזיכוי שנשלל

בית המשפט המחוזי בבאר שבע קבע כי רואה חשבון שפעל במסגרת שותפות אמיתית אינו חייב במס אישי לפי סעיף 62א לפקודה, אך דחה את טענתו שלפיה מרכז חייו נמצא באילת. פסק הדין המקיף משרטט את הגבולות הברורים בין תכנון מס פסול לשימוש לגיטימי בהתאגדות

עוזי גרסטמן |

בשלהי העשור הקודם, כשאילת המשיכה להיאבק על מקומה הכלכלי והמקצועי הרחק ממרכז הארץ, מצא את עצמו רואה חשבון יליד העיר בלב מחלוקת מס מורכבת, כזו שנעה על קו התפר הדק שבין תכנון מס אסור לבין התנהלות עסקית לגיטימית. מצד אחד עמדה רשות המסים, שביקשה לראות בהכנסות שהופקו באמצעות חברה בשליטתו הכנסה אישית שחייבת במס שולי, ומצד שני עמד הנישום, שטען לשותפות עסקית אמיתית ולזיקה מתמשכת לעיר שבה נולד. פסק דינה של השופטת יעל ייטב מבית המשפט המחוזי בבאר שבע עושה סדר בשתי הסוגיות גם יחד, אך לא מעניק למערער ניצחון מלא.

הערעור נסב על שומות שהוציא פקיד שומה אילת לשנות המס 2017 ו-2018, לאחר שדחה את טענת המערער. בלב המחלוקת עמדו שתי שאלות נפרדות אך שלובות זו בזו: האחת, האם יש לחייב את המערער במס אישי מכוח סעיף 62א(א) לפקודת מס הכנסה, סעיף שנועד להתמודד עם תופעת חברות הארנק; והשנייה, האם המערער זכאי להטבת המס המוענקת לתושב אילת לפי חוק אזור סחר חופשי באילת. כבר בפתח פסק הדין מבהירה השופטת כי התשובה לשתי השאלות אינה אחידה. “מצאתי שיש לקבל את הערעור בחלקו, ככל שהוא נוגע לחבות המס על פי הוראות סעיף 62א בפקודת מס הכנסה. יחד עם זאת מצאתי שיש לדחות את הערעור לעניין הזכאות להטבת המס מכוח חוק אזור סחר חופשי באילת”, היא כתבה.

הרקע העובדתי אינו שנוי במחלוקת מהותית. המערער, רואה חשבון במקצועו, נולד וגדל באילת, הקים בה משרד עצמאי, ובהמשך העביר את פעילותו לחברה שבבעלותו - נוריאל יועצים. בשלב מסוים נוצר קשר עסקי בינו לבין משרד רואי החשבון ברנע, שפעל גם הוא בעיר, והפעילות בסניף אילת התהדקה והלכה. במקביל, ב-2009 עבר המערער עם משפחתו להתגורר בתל אביב, שם הוא עבד כשכיר בתפקידים בכירים, תוך שהוא ממשיך להגיע לאילת לצורכי פעילות מקצועית. לאחר פטירת מייסד משרד ברנע, העמיק הקשר בין הצדדים, והמערער חזר לפעילות מלאה בסניף אילת, תוך חלוקת רווחים שווה.

יותר מ-70% מהכנסות החברה נבעו מלקוח אחד

פקיד השומה ראה בתמונה הזו דוגמה קלאסית להפעלת סעיף 62א לפקודה. לטענתו, השירותים ניתנו בפועל על ידי המערער, היו מסוג הפעולות הנעשות על ידי עובד עבור מעסיקו, וב-2017 אף התקיימה הקביעה שלפיה יותר מ-70% מהכנסות החברה נבעו מלקוח אחד. מכאן הסיק פקיד השומה כי יש לייחס למערער את הכנסות החברה כהכנסת עבודה לפי סעיף 2(2) לפקודה, תוך התעלמות מהאישיות המשפטית הנפרדת של החברה.

אלא שבית המשפט לא קיבל את הגישה הזו. פסק הדין מקדיש עמודים רבים לניתוח התכלית החקיקתית של סעיף 62א, שנוסף לפקודה במסגרת תיקון 235, בעקבות המלצות ועדת טרכטנברג. השופטת הזכירה בהכרעת הדין כי מדובר בחריג מצומצם למודל המיסוי הדו-שלבי, שנועד “להעמיד לרשות פקיד השומה כלי עזר לטיפול בתכנוני מס”, ולא לבטל את השימוש הלגיטימי בהתאגדות. “הפרשנות המתבקשת נוכח התכלית האמורה היא פרשנות דווקנית, המחילה את הוראות הסעיף על גדר המקרים הנדונים בו, בהתאם לתנאיו ומגבלותיו”, נקבע.