השיפוצניקים זעקו בכנסת והוצאו מהדיון: במל"ל חשפו את התוכנית להחזרת העובדים הפלשתינים לישראל
הוועדה המיוחדת לעובדים זרים, קיימה היום דיון בנושא תמונת מצב ומדיניות לעניין העסקת עובדים פלשתינים בישראל. כזכור מאז תחילת המלחמה הופסקה כניסתם של העובדים הפלשתינים לישראל ויש מגזרים שנפגעו קשות בשל כך. בעיקר בענף הבנייה והחקלאות.
אסף גבע מאגף הכלכלן הראשי באוצר, הציג בדיון נתונים לפיהם שיעור העובדים הפלשתינים לפני המלחמה בענף הבנייה עמד על 29%, מתוך סך של 251 אלף עובדים בענף. כעת, בעקבות היעדרות העובדים הפלשתינים צפויה ירידה של 35% בתוצר החודשי, ובמספרים 2.4 מיליארד שקלים.
בענף החקלאות, שם עמד שיעור העובדים הפלשתינים על 12%, חלה ירידה של 19% בתוצר החודשי מאז תחילת המלחמה והנזק לתוצר החודשי של הענף עומד על 400 מיליון שקלים.
סא"ל ניר עזוז, רע"ן כלכלה במתפ"ש חשף בדיון כי "8,000 פועלים נכנסים כיום מאיו"ש לישראל, ע"פ מה שאושר בקבינט. מתוכם 5,000 עובדים באזורי תעשייה בהתיישבות. אמיר ענבר מהמטה לביטחון לאומי חשף בדיון כי "שמנו תוכנית על השולחן להחזרה הדרגתית של העובדים. תחילה של 13 אלף עובדים שלא יגיעו למרכזי הערים ולא במקומות הומי אדם. מרבית גורמי הביטחון תומכים בתוכנית הזאת".
- יום ירושלים ה-56: כמעט מיליון תושבים, שיאים חיוביים בבנייה, ושליליים בהגירה מהעיר
- כמה זמן לוקח לבנות בניין, למה זה מתארך ואיך זה ישפיע על מחירי הדירות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חברי כנסת מהקואליציה התנגדו במהלך הדיון להחזרת עובדים פלשתינים לישראל. ח"כ משה סעדה אמר כי "אומה חפצת חיים לא מכניסה אויבים לתוכה. מעבר לסיכון - זה לא מוסרי. תושבי איו"ש מעריצים את סינוואר מחולל הטבח. לא למדנו כלום מהשביעי באוקטובר".
פועל בניין. צילום שלומי יוסף
אין מענה
קבלני שיפוצים מכל הארץ ויו"ר התאחדות קבלני השיפוצים ערן סיב, הגיעו לדיון בוועדה לדבריהם בשביל להשמיע את זעקתו של ענף שלם. השיפוצניקים טענו כי הם נזרקו מהאולם לאחר ששוב לא קיבלו פתרונות לענף. בארגון קבלני השיפוצים טענו היום כי ענף השיפוצים מושתת על כ-90% עובדים פלשתינים וזרים ומתחילת הלחימה עומדים על אחוזים בודדים. בנוסף לטענתם, שיפוצניקים רבים נמצאים בחזית הלחימה, וכן רכבי עבודה שמגויסים בצו 8 מתחילת הלחימה.
- בעלי הבית התחרטו בדקה ה-90 - וישלמו 850 אלף ש'
- הקורונה היא אירוע מסכל? קניון TLV נגד חברת התכשיטים
- תוכן שיווקי משכנתא הפוכה: מפתח לחוסן בעורף, יציבות בשוק הנדל"ן
- המוסד לביטוח לאומי ביטל קצבה בגלל רכישת רכב - האם זה מוצדק?
עוד ציינו בארגון כי קבלנים רבים מתריעים כי לא מצליחים לסיים עבודות שהחלו עוד באוקטובר, בגלל חוסר בידיים עובדות. לדבריהם, ענף השיפוצים לא נמצא במתווה הראשוני לקבלת עובדים זרים בענף הבנייה, וההערכות הן כי רק עוד כמה חודשים יחלו להגיע עובדים. בארגון טענו היום כי בחודש האחרון הגיעו פניות רבות להתאחדות של קבלני שיפוצים שהודיעו כי הם סוגרים את העסק שלהם, משום שאין להם איך להביא פרנסה הביתה ללא פועלים.
חשבוניות פיקטיביות
השיפוצניקים הגיעו היום לכנסת וזעקו, חסרים להם הפועלים הפלשתינים, לטענתם אין להם יכולת לעבוד בלעדיהם. אבל איך זה הגיוני שענף שלם מתבסס רק על פועלים פלשתינים, שלעיתים מגיעים לעבודה גם ללא רשיון. בנוסף, יש נושא חשוב בו בארגון לא עוסקים וזו מכת המדינה של פיזור חשבוניות פיקטיביות. לאחרונה הבאנו כמה מקרים בהם קבלני שיפוצים נתפסו לאחר פיזור של חשבוניות פיקטיביות והעלמות מס. אחד הסיפורים שהבאנו היום עסק בקבלן שיפוצים, יוסף כמאל, שבית משפט השלום בפתח תקווה גזר עליו עונש מאסר של שנתיים בפועל, קנס של 100,000 שקל ושנת מאסר על תנאי.
כמאל הורשע בעבירות של ניכוי מס תשומות ללא תיעוד וניכוי חשבוניות פיקטיביות בסכום כולל של כ-2.7 מיליון שקל במטרה להתחמק מתשלום מע"מ.
ההרשעה הנוכחית מגיעה יום לאחר הדיון בכנסת על ההון השחור ולאחר ההודעה של נציגי רשות המסים כי יצאו בפיילוט לדיווח אונליין של חשבוניות וזאת בשביל להילחם במכת החשבוניות הפיקטיביות. נציגי רשות המיסים חשפו כי בשנת 2023 הגישו כתבי אישום בכ-250 תיקי מס הכנסה וכ-270 תיקי מע"מ, "כ-90% במסגרת הגדרת הון שחור". ברשות לאיסור להלבנת הון טענו כי ב-2023 הם העבירו 161 מידעיים מודיעיניים על חשד לחשבוניות פיקטיביות או העלמות מס, אך למרות בקשותיהם, רשויות אכיפת החוק לא מעדכנות אותם בתוצאות הבדיקה.
הסיפור הנוכחי מתווסף לשורה ארוכה של שיפוצניקים שנעצרים בחשד לפיזור חשבוניות פיקטיביות והעלמות מס, כאשר רק היום נעצר שיפוצניק בחשד לקיזוז חשבוניות פיקטיביות ב-123 מיליון שקל.
יש בעלי חברות שיפוצים שמשתמשים בהם בכדי לבצע עבירות. צילום תמר מצפי
מה הפתרון?
יו"ר הוועדה, ח"כ אליהו רביבו שאל בדיון מדוע "בענף החקלאות, משרד האוצר מגיע עם שוט ומסביר למה צריך מכסות וגם אגרות, ומצד שני שר האוצר לא נותן מענה לצורך בידיים עובדות. או שיינתן פתרון ע"י עובדים ישראלים או באופן זול וזמין יותר של עובדים זרים. בסוף רואים רק צרות הולכות וגדלות ונזקים הולכים ומצטברים. לא משפים אותם, שזה גובל בחוסר הגינות וגם פוגעת בחוסן הלאומי".
ח"כ יצחק קרויזר ציין כי "על הממשלה לייצר מדיניות רציפה בעניין כניסת פועלים פלשתינים לעבודה בישראל. אם ישנה מניעה ביטחונית בישראל - אזי אין לאפשר כניסת אף פועל מאיו"ש לא בתוך ולא מחוץ לקו הירוק. אך אם אין מניעה ביטחונית, יש לאמץ את מתווה המל"ל".
ח"כ משה סעדה אמר בדיון "שילמנו ועדיין משלמים מחיר כבד והגיע הזמן להתפכח. הבעיה היא שהממשלה מחליטה שלא להחליט והקבלנים ממתינים. ישראל צריכה להיגמל מהעבודה הפלשתינית. יו"ר הוועדה השיב לח"כ סעדה כי "צריך לקחת בחשבון שיש שיקולים בינלאומיים. מצד אחד לממשלה אין את הבשלות הנדרשת לקבל החלטה, ומצד שני יש הבנה שמתישהו נצטרך להכניס עובדים מאיו"ש".
אסור להחזיר את הפלשתינים לישראל
שירה ליבמן, מנכ"ל מועצת ישע ודודתו של אלקנה החטוף בעזה אמרה כי "לדיון הזה יש קשר ישיר לחטופים בעזה. אסור להחזיר את הפלשתינים לעבוד כאן. יש החלטה של הממשלה לא להכניס עובדים לישראל, אבל ליש"ע כן אישרו להכניס. נגד ראשי ישובים שלא רצו להכניס פלשתינים לעבודה באזורי תעשייה הוגשו עתירות לבית המשפט".
מאיר מכלוף, ראש תחום ברשות החירום הלאומית ציין כי "כל בקשה חריגה שמתקבלת ממשרד ממשלתי ושתומכת במאמץ המלחמתי, אנחנו בוחנים אותה. במידה ויש צורך אנחנו מעבירים את ההמלצה שלנו למתפ"ש שבודק אותם לאחר בדיקה פרטנית מי העובד שנכנס מבחינה ביטחונית. רח"ל לא שותפה לקבלת החלטה על הכנסת עובדים לאיו"ש. על כך הגיב ח"כ רביבו כי זאת אנרכיה.
אמיר ענבר, מהמטה לביטחון לאומי חשף בדיון כי "20 אחוז מעובדי ענף החקלאות הם פלשתינים. יש פתרונות זמניים כמו התנדבות, אך יש עבודות מקצועיות כמו גיזום וחיסונים שלא ניתן לסמוך על התנדבויות. בענף הבנייה, 50% מהאתרים סגורים. שמנו תכנית על השולחן להחזרה הדרגתית של העובדים. תחילה של 13 אלף עובדים שלא יגיעו למרכזי הערים ולא במקומות הומי אדם. מרבית גורמי הביטחון תומכים בתוכנית הזאת".
עמירה דויד, נציג ענף השיפוצים אמרה כי "הענף הוא בלתי נפרד הבנייה, אך בפועל זרקו אותנו. חסרים לנו למעלה מ-10 אלפים עובדים. תכניסו גם אותנו למתווה". יו"ר הוועדה השיב כי נושא ענף השיפוצים נמצא בראש סדרי העדיפויות שלו והוא מבקש ממשרד הבינוי והשיכון לערוך בדיקה להכרה בענף כזכאי למענק.
מי זכאי למתווה?
מיכל ארן, ממשרד הבינוי והשיכון טענה כי "לא הגבלנו בתוך עולם הבניין מי זכאי למתווה ומי לא. ענף השיפוצים נשען עד כה על עובדים פלסטינים מכמה סיבות. ומודל ההעסקה היה שונה. חושבים על מיזם של הכשרה מקצועית בשוק המקומי ולהבטיח העסקה בקצה אצל המעסיק".
דניאל קלוסקי, מזכיר ארגון ההדרים אמר "יש כרגע 1.6 מיליארד שקלים על העצים שאנחנו לא יכולים לקטוף מתווה הפיצויים הוא מצחיק".
- 4.אא 12/01/2024 06:16הגב לתגובה זווהשרים שמטרפדים את הבאת עובדים מחול נבוא איתם חשבון בבחירות
- 3.כדי ליצור לחץ להחזרת 12/01/2024 01:19הגב לתגובה זוהכל מכוון - אפס מעשה של עשרות משרדי ממשלה בכוונה כדי ליצור לחץ להחזרת הפלסטינים. אם לפלסטינים לאתהייה עבודה בישראל שייסעו לקטאר לעבוד.
- אף עובד זר לא רץ להגיע לאזור מלחמה (ל"ת)דודו 14/01/2024 09:10הגב לתגובה זו
- 2.אסור להחזיר את הפלסטינים!! (ל"ת)רון 10/01/2024 20:20הגב לתגובה זו
- 1.אריק 10/01/2024 18:19הגב לתגובה זואולי להמשיך להביא פועלים פלשתינאים למקומות שאינן הומי אדם לבנתיים במקביל להמשיך ולהביא עובדים זרים , לאט לאט העובדים הזרים יתפסו את מקומם של הפלש' עד שלא ישאר כאן אחד. כנראה שזה לא פשוט להביא ביום אחד את כל הזרים שצריך , תפסת מרובה לא תפסת , אבל כנראה בהדרגה זה הכי טוב.

עקב ייצוגית בישראל: השינוי בג'ימייל שישפיע עליכם
לאחר מחלוקת משפטית על הצגת הודעות פרסומת בשירות ג'ימייל, הגיעו הצדדים להסכמה על שינוי חזותי בממשק של שירות הדואר האלקטרוני בישראל, שיבהיר את ההבדל בין פרסומות לבין הודעות מייל רגילות. בית המשפט המחוזי בתל אביב אישר את ההסתלקות, שתכלול גמול למבקש בסכום
של 87.5 אלף שקל ושכר טרחת עורכי דין בסכום של 262.5 אלף שקל, אך ללא פיצוי ישיר לחברי הקבוצה - שיוכלו להגיש תביעות בנפרד
גל בריר, משתמש בשירות הדואר האלקטרוני של גוגל, ג'ימייל, מצא את עצמו מוטרד מהודעות שנראו לו כמו דואר אלקטרוני רגיל, אך בפועל היו פרסומות. לטענתו, גוגל שיגרה לו ולמשתמשים נוספים הודעות פרסומת ללא הסכמתם, ובניגוד להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת. ההודעות, כך סיפר בבקשת האישור שהגיש, הופיעו בין יתר ההודעות בתיבת הדואר, לעתים בתיקיית ה"רשתות החברתיות", ולעתים גם בתיקיית הדואר הנכנס, מבלי שניתן היה להסיר את השם מרשימת התפוצה בדרך פשוטה. אפילו הכיתוב שציין שמדובר בפרסומת - קיצור באנגלית Ad - לא היה, לשיטתו, ברור לכל נמען, ואינו עומד בדרישות החוק. עוד טען בריר כי ההודעות ניתנות לשמירה ולאחזור, משתנות בהתאם להתעניינות המשתמשים ומעוררות חשד לניסיון מכוון להטעות, בכך שהן "נטמעות בין כלל ההודעות" ונראות כאילו הן חלק מתכתובת רגילה. לדבריו, מדובר בהפרה ברורה של החוק, וגם בעשיית עושר ולא במשפט מצד החברה.
גוגל מצדה, דחתה את הטענות על הסף. בתשובתה לבית המשפט, היא הדגישה כי, "לא נגרם כל נזק למבקש או לחברי הקבוצה", וכי "חוק התקשורת לא הופר". החברה טענה כי יחסיה עם המשתמשים מבוססים על "יחסי תמורה ידועים, ברורים ומוסכמים", שבמסגרתם מקבלים המשתמשים את שירות הדואר האלקטרוני ללא תשלום, ובתמורה מוצגות להם פרסומות, מותאמות אישית או כלליות. לדבריה, ההסכמה לכך ניתנת בשלבים שונים, כבר בהרשמה לשירות, בתנאי השימוש, במדיניות הפרטיות ובדפי העזרה.
גוגל גם הבחינה בין הודעות דואר רגילות לבין מה שהיא כינתה "באנרים פרסומיים", שהם, לטענתה, חלק אינטגרלי מהשירות ומוצגים רק כשהמשתמש גולש בדואר האלקטרוני. לטענת החברה, הבאנרים שונים מהודעות רגילות: הם מסומנים במלים כמו "מודעה", "Ad" או "ממומן", אינם נשלחים בפועל אלא מופיעים בדף הדואר, לא ניתן לשמור אותם באופן אוטומטי, אינם נכללים בספירת הודעות שעדיין לא נקראו, ולצדם קיימת אפשרות לחסום או לדווח עליהם. לדבריה, מדובר ב"פרסומת דינמית" שלא נועדה להיות חלק מהתכתובת הרגילה.
בריר, בתשובתו, חזר על עמדתו שלפיה ההודעות מתחזות להיות רגילות, מוטמעות בין יתר ההודעות ואינן מובחנות מספיק. הוא חלק על טענת גוגל בנוגע להסכמה מצדו ומצד יתר חברי הקבוצה, והדגיש שהאפשרויות להסרה אינן ברורות ואינן עומדות בדרישות הדין.
- מנוע החיפוש המפורסם בעולם מגיע לנאסד"ק ומה קרה היום לפני 72 שנה
- חברת ניהול הכספים שעצרה משיכות ומה קרה היום לפני 64 שנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות הפערים, הצדדים הגיעו להסכמה, שלפיה גוגל תשנה את הממשק בישראל כך שהודעות הפרסומת יובחנה בבירור מהודעות רגילות - הן בממשק למחשב והן במובייל. ההסכמה, שנחתמה לאחר משא ומתן ממושך, כללה הצגת הממשק הנוכחי לצד אילוסטרציה של הממשק החדש, שנועד "לחדד ולהעמיק את ההבדל החזותי". השינוי, שהחברה התחייבה לבצע בתוך 90 יום, היה כרוך, לטענת הצדדים, בשעות עבודה רבות של מעצבים, אנשי מוצר, פיתוח ומתכנתים.
שמאי מקרקעין ניסה להתחמק ממס שבח - השיטה ומה קבעה השופטת?
ארבעה חברים רכשו בתוך כמה שעות ארבע דירות זהות באותו בניין ישן, וכעבור שבע שנים וחצי הם מכרו אותן באותו היום ובאותו המחיר. שלושה שילמו מס כדין, השמאי טען שזו עסקה פרטית פרטית שפטורה ממס - זה לא נכון, זו עסקה לכל דבר ועניין ויש עליה מס מלא
ב-29 באפריל 2013 חתמו בתוך כמה שעות ארבעה חברים־עמיתים מהענף - שמאי המקרקעין ערן בנטל ושלושה עורכי דין - על ארבעה חוזים כמעט זהים לרכישת ארבע דירות בבניין ישן בן שתי קומות. “כל הסכמי הרכישה של ארבע הדירות בבניין נחתמו באותו יום, כאשר התמורה והתנאים בכל אחד מההסכמים הם זהים”. המחיר היה 625 אלף שקל לכל דירה.
שבע וחצי שנים אחר-כך, ביוני 2025, מצאה עצמה החבורה במוקד פסק דין ארוך ומפורט של השופטת אורית וינשטיין בבית המשפט המחוזי בחיפה. במרכז הפרשה ניצבת המחלוקת סביב השאלה איך צריך לסווג לצורכי מס את הרווח שהפיק בנטל כשמכר את דירתו בתחילת 2016 תמורת 1.575 מיליון שקל, ביחד עם חבריו שמכרו במקביל את דירותיהם באותו מחיר. “עסקת המכירה של דירת מגורים... מהווה עסקת אקראי בעלת אופי מסחרי”, פסקה השופטת, ודחתה את טענת השמאי כי מדובר בהשקעה פרטית תמימה הראויה למס שבח בלבד. יודגש כי עורכי הדין מכרו את הדירה במסגרת עסקית ושילמו מס מלא.
הטיעון של בנטל היה ברור: הוא קנה דירה להשקעה, השכיר אותה ואף לקח משכנתה “סטנדרטית למגורים”, לפי פסק הדין. לדבריו, לא היה שום מיזם משותף. “העסקה היא עסקה פרטית הונית ואינה עסקה מסחרית”, התעקש בנטל. אלא שהראיות הציגו תמונה שונה בתכלית: ארבעת הרוכשים הופיעו כגוף אחד מול המוכר, קיבלו ייעוץ משפטי מאותו משרד, בלי לשלם שכר טרחה, וחודש לאחר הרכישה חתמו על הסכם שיתוף שהגדיר במפורש כי לכל אחד מהם רבע מן הזכויות במקרקעין.
בית המשפט שם דגש על שורת אינדיקציות שהרכיבו ביחד פסיפס של התנהלות עסקית: זהות המחיר ותנאי הרכישה, הייצוג המשותף, והעובדה שהחבורה החלה לקדם תוכנית תמ״א 38 על הקרקע. “חברי המיזם פעלו יחד ובשיתוף מלא... עובדות אלו יש בהן לשקף כי המערער תרם את הידע שלו כשמאי מקרקעין ויתר הרוכשים תרמו את הידע שלהם כעורכי דין ופעלו במשותף”. בכך נחשפה ליבת הפרשה: שיתוף פעולה גלוי שרק שם על עצמו גלימה של פעילות פרטית.
- מה עדיף - השקעה בדירה או השקעה במניות ובאיזה עיר היה כדאי לקנות דירה?
- השקעה בדירה או במשרד - מה עדיף? יתרונות וחסרונות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחת האמירות החותכות בפסק הדין מופיעה היא כי, “שילוב העובדות של רכישת הדירה... מצביע על כך שהמסקנה הסבירה יותר היא כי התקיימה התארגנות עסקית”. וינשטיין לא הסתפקה בחותמת “התארגנות”; אלא היא בחנה בקפידה גם את תקופת ההחזקה הקצרה, את רווח ההון החריג - כמיליון שקל בשלוש שנים - ואת הניסיון המצטבר של בנטל שרכש ומכר חמש דירות נוספות בעשור שלפני העסקה. בנטל ניסה להגיב לטענות כלפיו. בעדותו הוא סיפר כי הוא לא ניהל אפילו משא ומתן על מחיר הרכישה; חברו אסרף פשוט אמר לו שהדירה מוצעת תמורת 625 אלף שקל. “זה המחיר שהמוכר ביקש... זיהיתי עסקה טובה”, העיד השמאי. אלא שהפשטות הזו, קבעה השופטת, דווקא חיזקה את המסקנה שהמחיר הותאם לבניין כולו, ולא לדירה בודדת, ולא משקף שוק חופשי אלא מהלך קולקטיבי.