צהל עזה חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

הסבתא מועמדת לגירוש, הבן לוחם בעזה, האם בית המשפט הסכים לבטל את הגירוש?

אזרחית רוסיה, אלמנה בת 63, לה שתי בנות וחמישה נכדים בארץ, בעלי אזרחות ישראלית, הגיעה לארץ בשנת 2017 ומאז שוהה בישראל שלא כחוק. לאחר שניסתה להסדיר את מעמדה ונדחתה, חבל הגירוש התנוסס מעל צווארה. נכדה הבכור משרת כיום כלוחם בגולני. האם בית המשפט יתחשב בכך, או שהיא תגורש לרוסיה?
נחמן שפירא | (10)

המלחמה בעזה משפיעה על כל המערכות בישראל ובכללן גם לא מעט על בתי המשפט. בית המשפט המחוזי בתל אביב כשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים דן לאחרונה בהחלטה שקבעה כי אזרחית רוסיה, אישה בת 63, סבתא לחמישה נכדים אשר בכור נכדיה משרת כלוחם בגולני, השוהה בישראל שלא כדין, תגורש מהארץ. 

תחילתו של הסיפור, לפני שש שנים. האישה, אזרחית רוסיה, אלמנה בת 63, לה שתי בנות וחמישה נכדים בארץ, אשר כולם בעלי אזרחות ישראלית, הגיעה בשנת 2017 לבקר את משפחתה בישראל באשרת תייר למשך 3 חודשים, ומאז נשארה להתגורר בארץ עם משפחתה, אך מעולם לא פעלה כדי להסדיר את מעמדה החוקי ובכך עברה על החוק, והיא שוהה מאז בישראל בניגוד לחוק.

בתחילת השנה החליטה האישה, כי ברצונה להסדיר את מעמדה בארץ והיא פנתה לרשות האוכלוסין וההגירה בהתאם לנוהל 'הורה קשיש ובודד של אזרח ישראלי'.  האישה טענה כי הגיעה לארץ בכדי לסייע לבתה החולה בגידול ילדיה. ברשות האוכלוסין לא קיבלו את פנייתה ודחו אותה בנימוק שהמבקשת שוהה בישראל שלא כדין מאז שנת 2017 וכן מהטעם שלא צורפו לבקשה באותה עת מלוא המסמכים הנדרשים.

ברשות טענו כי היא לא יכולה להגיש בקשה שכזו כעת לאחר שהיא מתגוררת בארץ כבר מעל 6 שנים באופן לא חוקי, ולכן נקבע כי עליה לעזוב את הארץ, ברשות האוכלוסין טענו כי כאשר תהיה האישה ברוסיה היא תוכל לנסות ולפנות שוב להסדרת מעמדה. האישה הגישה ערר על ההחלטה שנדחתה ונקבע כי עליה לצאת את הארץ תוך 14 ימים.

בצר לה, פנתה האישה בחודש מרץ האחרון לבית הדין לעררים בעתירה לסעד זמני, לצו ביניים למניעת צעדי אכיפה והרחקה שימנע את גירושה מהארץ, אך עתירתה נדחתה על ידי הדיין איתיאל גבעון, מחמת סיכויים נמוכים לקבלת הערר ומשיקולי מאזן הנוחות, וחבל הגירוש מהארץ התנוסס מעל צווארה מאז. בחודש מאי הגישה האישה בקשת רשות ערעור על ההחלטה לבית המשפט.

הנכד לוחם בצבא

משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

לטענת הסבתא, אשר נכדה הבכור משרת בגולני. היא זכאית למעמד בישראל משום נוהל הורה קשיש,  משום שהיא מטפלת בנכדיה לאור מצבה הבריאותי הקשה של בתה. ולכן היא זכאית לרשיון ישיבה כהורה קשיש ואף לרישיון קבע ולאזרחות בהמשך, ובנסיבות אלה, טוענת הסבתא כי ההחלטה שלפיה עליה לצאת מהארץ טרם החלטה בבקשתה היא שגויה.

בנוסף טענה כי במציאות הנוכחית והעומס הרב בלשכות הרשות, הטיפול עד מתן החלטה בבקשה עלול להימשך למעלה משנה, ובמצב הדברים הנוכחי כאשר למבקשת אין בית, קרובי משפחה או הכנסה כלשהי ברוסיה היא בלתי מידתית ומנוגדת להלכה הפסוקה, במיוחד שאין מחלוקת כי היא זכאית למעמד לפי הנוהל ובקשתה לא נדונה רק בשל שהייתה בארץ מעל חצי שנה שלא כדין. לטענתה האישה ובנותיה  הסעד הזמני המבוקש נועד לשמר את המצב הקיים וכי הפקדת הערובה שהציעו מבטיחה כי לא ינוצל לרעה על ידן.

קיראו עוד ב"משפט"

לטענתה ולטענת בנותיה, בקשת רשות הערעור מעלה סוגיה משפטית עקרונית, שעניינה אי מתן סעד ביניים המונע נקיטת הליכי אכיפה עד לשמיעת הערר לגופו, על אף הצעת בנותיה כי יפקידו ערובה, וקביעה שגויה וחסרת סבירות כי הערר יימחק אם האישה לא תעזוב את הארץ. לטענת הסבתא, החלטה זו פוגעת בזכות היסוד שלה לגישה לערכאות. לטענתה ההחלטה שלפיה עליה לעזוב את הארץ חורגת מההלכה הפסוקה שביטלה את דרישת היציאה מהארץ לצורך טיפול בבקשה למעמד.

הגירוש סביר ועל פי הדין

ברשות האוכלוסין וההגירה טענו כי התיק נוהל על פי כל הכללים וההחלטה על גירושה של האישה היא סבירה ועל פי הדין. הרשות טענה כי דין בקשת רשות הערעור להידחות על הסף בשל שהות בישראל שלא כדין, וכן בשל אי עמידת המבקשת בתנאי הנוהל. בנוסף נטען כי מדובר באישה שהיא לא קשישה, בת 63 אשר ביכולתה לחזור לרוסיה ולנהל משם את בקשתה להסדרת מעמדה בישראל, מבלי שתישקף לה סכנה כלשהי מכך.

הרשות טענה כי בית הדין לעררים הוא טריבונל מנהלי מקצועי בעל ידע, ניסיון ומומחיות בתחום עיסוקו, וכי ערכאת הערעור נוטה שלא להתערב בשיקול דעתו. הרשות טוענת כי הנחת המוצא בדבר אי התערבות בהחלטות הערכאה הדיונית, נכונה אף יותר כאשר מדובר בבקשות למתן רשות ערעור לגבי החלטות בעניין סעדים זמניים.

בנוסף טענו ברשות כי דין הבקשה להידחות על הסף מחמת עשיית דין עצמי והעדר נקיון כפיים משום שהאישה שהתה בישראל שלא כדין טרם הגשת הבקשה. בנוסף, לטענתה דין בקשת רשות הערעור להידחות גם לגופה, משום שלא נמצא טעם להתערבות בה, משום שהמבקשת אינה עומדת בתנאי הנוהל ובעיקר בתנאי המקדמי הבסיסי לאור שהייתה בישראל חמש שנים ללא שנקטה צעדים להסדרת מעמדה, פרק זמן ארוך בהרבה מששה החודשים הקבועים בו. ברשות טענו כי האישה תהיה רשאית להגיש בקשה חדשה לאחר שתצא מהארץ.

 

לעניין מאזן הנוחות טענו ברשות כי הנוהל מהווה חריג מטעמים הומניטריים למדיניות משרד הפנים כלפי אשרות לזרים, והוא נבחן ונקבע כסביר שמידת ההתערבות בו מוגבלת. לפיכך, העמידה על כך שהאישה תצא מישראל כתנאי לטיפול בבקשתה אינה דווקנית, משום שאין מדובר בנזק בלתי הפיך.

 

סיכויי הערר טובים

השופטת מיכל אגמון גונן קבעה כי בקשה לסעד זמני מחייבת דיון בסיכויי הערר ובמאזן הנוחות.

השופטת ציינה כי באשר לסיכויי הערר, לא ניתן לקבוע עמדה בעניין בשלב זה, בעיקר לאור העובדה שבית הדין ביקש מהמבקשת להבהיר מדוע שהתה בארץ ללא מעמד, אך משום העובדה כי האישה שהתה בארץ לשם טיפול בבתה החולה ובנכדיה, נותנת סיכוי ממשי לערעור, למרות שאינה עומדת בהוראות הנוהל כלשונן.

אשר למאזן הנוחות קבעה השופטת כי זה נוטה במובהק לטובת האישה ובנותיה. "המלחמה בעיצומה אנו שרויים, מעמידה באור מיוחד את נסיבות המקרה של האישה, הן בישראל, הן ברוסיה. במצב הקיים נוכחותה של האישה בביתה של בתה החולה, ובעזרה בטיפול בה ובנכדיה היא ממשית. בנוסף, היכולת שלה להתקיים בבטחה ברוסיה בימים אלה, כמו גם היכולת לנהל משם הליך לקבלת מעמד בישראל במצב שבו אנו נמצאים כיום, ואשר צפוי להימשך זמן ארוך, מוטלים בספק רב".

השופטת קבעה כי ציינה כי לעומת זאת, הנזק הצפוי מהישארותה בישראל בנסיבות הקיימות זניח, אם קיים בכלל. "במובן זה יכולתה להשפיע לטובה על משפחתה ולסייע להם היא משמעותית".

השופטת אגמון גונן הוסיפה כי "במציאות הקשה שאנחנו מתמודדים עמה בימים אלה יש להעניק לחיילים וחיילות הנלחמים על קיומה של המדינה, בין בסדיר ובין במילואים, את כל התמיכה לה הם נזקקים ממשפחותיהם, וודאי שלא להוסיף ולהכביד עליהם במניעת סיוע אלה לאלה בתוך המשפחה. כפי שמצוין בבקשה נכדה של המבקשת הוא חייל בגולני.

השופטת אגמון גונן סיכמה כי לכך יש השפעה מכרעת על מאזן הנוחות, ולחשיבות קיבוע המצב הקיים עד למתן החלטה בערר. לפיכך ובמסגרת מאזן הנוחות בנסיבות החריגות המתקיימות עתה, ראוי לקבל את בקשת רשות הערעור.

השופטת קבעה כי בקשת רשות הערעור מתקבלת. וכי היא נותנת צו המונע צעדי אכיפה ואת הגירוש מהארץ של האישה, לרבות השמתה במשמורת או הרחקתה מישראל, עד חלוף 60 ימים מיום ההכרעה בערר, או בהליך אחר שיוגש בעניינה, ככל שיידחו, לפי המאוחר, כדי לאפשר לה להגיש ערעור ובמסגרתו בקשה לסעד ארעי, ככל שיידרש.

בנוסף קבעה כי הרשות תישא בהוצאות ושכר טרחה בסכום כולל של 7,500 שקל.

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    . 20/06/2024 11:04
    הגב לתגובה זו
    הלוואי כשהיא תצטרך תור לרופא יגידו לה שיש עומס בגלל כל הזרים שהיא משאירה על חשבון משלם המיסים
  • 9.
    דרעי במשך מעל 20 שנה במשרד הפנים הכניסו את כולם (ל"ת)
    יוני 20/11/2023 10:58
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    משרד הפנים גוף מושחת (ל"ת)
    אפק 20/11/2023 10:58
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    משה ג. 20/11/2023 10:40
    הגב לתגובה זו
    אולי יטפלו קודם בגירוש כל השוהים הבלתי חוקיים הערבים והאפריקאים שאין להם שום זיקה לארץ.
  • 6.
    צריך לשלם לאיזה רב סכום יפה והכול יסודר. (ל"ת)
    בובובו 20/11/2023 07:11
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    יבוא עוד גוים לארץ רוסיה התמקמה פה (ל"ת)
    חוה 19/11/2023 19:13
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    דוס בטלן 19/11/2023 19:09
    הגב לתגובה זו
    שונאים יהודים? לא פלא!
  • 3.
    מזעזע 19/11/2023 15:51
    הגב לתגובה זו
    והכל בחסות בית המשפט
  • 2.
    ישראל הופכת לפרוצה לכל נדכאי העולם, בחסות בית המשפט (ל"ת)
    מזעזע 19/11/2023 15:49
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    בוני 19/11/2023 14:27
    הגב לתגובה זו
    לרשות ההגירה עניינים חשובים לעסוק בהם שהחלו להתעמר באישה בת 63 ?
צוואה ירושה
צילום: Istock

אלמנה, צוואה ומצבה: כך נדחתה תביעה על דירה, כספים והוצאות קבורה

בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה קבע כי הסכם ממון וצוואה ברורים גוברים על טענות לשיתוף רכושי. אלמנה שנישאה בשנית ניסתה לקבל זכויות בדירה שירש בעלה השני ויתרות כספיות, ואף דרשה מילדיו מנישואיו הקודמים הוצאות קבורה, אך תביעתה נדחתה כמעט במלואה, תוך ביקורת חריפה על התנהלותה והאופן שבו הונצח המנוח על מצבתו

עוזי גרסטמן |

בערוב ימיו של המנוח, שנים לאחר שנישא בשנית וערך הסכם ממון מסודר ואף צוואה מפורטת, נדמה היה כי קווי הירושה והרכוש ברורים. אלא שלאחר פטירתו התברר כי הדברים רחוקים מלהיות פשוטים. אלמנתו פנתה לבית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה וביקשה להצהיר על זכויות נרחבות בנדל"ן ובכספים, בטענה לשיתוף רכושי מכוח הסכם הממון שנחתם בין בני הזוג. מנגד, עמדו שלושת ילדיו של המנוח מנישואיו הראשונים, שטענו כי רצון אביהם היה ברור וחד־משמעי, וכי הצוואה וההסכם אינם מותירים מקום לפרשנות שהאלמנה מבקשת לאמץ.

פסק הדין, שניתן באחרונה על ידי השופט אורן אליעז, מציג תמונה מורכבת של יחסי משפחה טעונים, פרשנות חוזית קפדנית, ועימות חריף סביב שאלות של ירושה, כבוד וזיכרון. בסופו של יום קבע בית המשפט כי מרבית טענות האלמנה דינן להידחות, וכי אין לה זכויות בדירה שאותה ירש בעלה מהוריו, אין לה חלק בכספים שהיו בחשבונו הפרטי, ואף אין מקום לחייב את ילדיו בהוצאות הקבורה, בין היתר נוכח האופן שבו בחרה להקים את מצבתו.

הזוג נישא ב-1997, כשלכל אחד מהם היו ילדים מנישואים קודמים. כשנתיים לאחר מכן הם חתמו על הסכם ממון שאושר כדין בבית המשפט. בהסכם הוסדרו במפורש נכסים שהיו לכל אחד מהם ערב הנישואים, וכן נקבעו כללים לגבי הרכוש שייצבר במהלך החיים המשותפים. ב-2004 ערך המנוח צוואה, שבה ציווה את מרבית רכושו - ובכלל זה נכסי מקרקעין - לשלושת ילדיו, תוך שהוא מותיר לאשתו השנייה סכום של 100 אלף שקל ומכונית אחת.

לאחר פטירתו ב-2020 ניתן צו לקיום הצוואה, ללא כל התנגדות מצד האלמנה. ואולם כמה חודשים לאחר מכן הוגשה התביעה, שבה ביקשה האלמנה להצהיר כי רבע מהזכויות בדירה מסוימת - שהם מחצית מזכויותיו של המנוח - שייכות לה. הדירה, שהתברר, נתקבלה בירושה על ידי המנוח מהוריו, ונרשמה על שמו בלבד. עוד דרשה האלמנה מחצית מיתרות חשבונות הבנק, רישום המכונית על שמה, תשלום של 100 אלף שקל בהתאם לצוואה, וכן החזר של כ-10,400 שקל בגין מחצית מהוצאות הקבורה והאבל.

האלמנה טענה כי הרישום אינו משקף את ההסכמות האמיתיות

בית המשפט בחן בראש ובראשונה את שאלת הזכויות בדירה. נקודת המוצא היתה רישום המקרקעין, המהווה ראיה חותכת לבעלות. אלא שהאלמנה טענה כי הרישום אינו משקף את ההסכמות האמיתיות, וכי לפי הסכם הממון כל רכוש שנצבר במהלך הנישואים, כולל ירושות, הוא רכוש משותף. השופט אליעז דחה את הטענה הזו מכל וכל. הוא קבע בפסק הדין שפורסם שההסכם כולל הוראות ברורות, שלפיהן שיתוף רכושי חל רק על נכסים שיירשמו על שם שני בני הזוג. סעיף 5 להסכם, כך נקבע, מבהיר כי שותפות נוצרת כשהרכוש "יירשם על שם הצדדים", בין אם בלשכת רישום המקרקעין ובין אם במקום רישום אחר.

משה ינאי (רשתות)משה ינאי (רשתות)

משווי של מיליארדים לפשיטת רגל? צו פשיטת רגל ליזם ההייטק משה ינאי נכנס לתוקף

בית משפט השלום בתל אביב קבע כי צו פתיחת הליכי חדלות פירעון נגד אחד היזמים הבולטים בתעשיית ההייטק הישראלית נכנס לתוקף באופן מיידי; החוב הראשי לקרן שינטילה מגיע ל-42 מיליון דולר, ולצדו התחייבויות נוספות שמגיעות למאות מיליוני שקלים; הפנטהאוז היוקרתי שלו בתל אביב ונכסים נוספים יימכרו, ועליו הוטלו מגבלות


עוזי גרסטמן |

בבית משפט השלום בתל אביב , באולם של השופט ליאור גלברד, נקבע בעצם כי משה ינאי מהיזמים הגדולים שהיו כאן נכנס להליך של פשיטת רגל. השופט קבע כי צו פתיחת הליכי חדלות פירעון נגד משה ינאי נכנס לתוקף באופן מיידי. ההחלטה מביאה למכירה כפויה של נכסיו המעוקלים ומטילה מגבלות אישיות כבדות על חייו הפיננסיים והעסקיים.

החוב הראשי עומד על כ-42 מיליון דולר לקרן שינטילה הרשומה באיי קיימן, שהועמדה כהלוואה לחברת ההשקעות MII בבעלותו המשותפת עם אשתו המנוחה רחל. לצד זאת, ינאי מחזיק התחייבויות נוספות מצטברות שמגיעות, לפי הערכות, למאות מיליוני שקלים נוספים, בעיקר לבנקים ישראליים ולקרנות מקומיות.

ינאי טוען כי שווי נכסיו הכולל, בארץ ומחוצה לה, עולה בהרבה על סך החובות, ומציג אומדן של כ-1.1 מיליארד דולר. אך טענות אלה נתקלו עד כה בקשיים משפטיים להוכחה מלאה.

קריירה מבריקה: מחלוץ אחסון נתונים לאיש האקזיטים

משה ינאי, שנולד ב-1949 ובנה קריירה בת ארבעה עשורים, נחשב לאחד מחלוצי תעשיית אחסון הנתונים העולמית. בוגר הנדסת חשמל מהטכניון, פתח את דרכו המקצועית בשנות ה-70 בחברת אלביט, שם השתתף בפרויקט ענת שהיה שיתוף פעולה עם ניקסדורף הגרמנית לפיתוח אמצעי אחסון למחשבי מיינפריים תואמי IBM.

ב-1987 הצטרף ל-EMC, ענקית האחסון האמריקאית שהייתה אז בחיתוליה, ומונה לסגן נשיא לטכנולוגיה. תחת הנהגתו פותח מוצר הסימטריקס (Symmetrix), מערכת אחסון מהפכנית שהפכה למוצר הדגל של החברה בשנות ה-90. המערכת כללה חידושים כמו חבילת התוכנה SRDF לגיבוי מרחוק, והובילה את EMC משווי שוק צנוע לעשרות מיליארדי דולרים.