בדרך לכלא? המיליארדר בני שטיינמץ נעצר בקפריסין. האם יוסגר לרומניה?
המיליארדר הישראלי בני שטיינמץ ממשיך להסתבך. ביום חמישי האחרון הוא נעצר לאחר נחיתתו בלרנקה בקפריסין, וזאת לאחר שברומניה הוציאו כנגדו צו מעצר.
כזכור, לפני כשבע שנים, נעצר שטיינמץ עם טל זילברשטיין, יועץ אסטרטגי כשהשניים הואשמו על פי התביעה בעסקת קרקעות פיקטיבית ברומניה. העסקה הזו נרשמה בסכום גבוה משמעותית מהערך האמיתי כשהעודפים שולמו לתשלומי שוחד.
לפני כארבע שנים זיכה בית משפט ברומניה את שטיינמץ מאישומים בשחיתות, אך לפני כחצי שנה בית המשפט העליון של רומניה הפך את ההחלטה. שטיינמץ ערער על ההחלטה, וכעת נעצר.
הורשע גם בשוויץ
זו לא ההסתבכות היחידה של שטיינמץ, כזכור לפני שנתיים הורשע שטיינמץ בשוויץ במתן שוחד ונשלח ל-5 שנות מאסר, לפני מספר חודשים ערעורו נדחה על ידי בית הדין לערעורים בז'נבה, שוויץ. בנוסף, הקנס שהוטל על שטיינץ של 50 מיליון פרנק שוויצרי נותר על כנו. עם זאת, בית הדין לערעורים הקל בעונשו של שטיינמץ והוריד את גובה המאסר מ-5 שנים ל-3 שנים כאשר שנה וחצי מתוכן תהיה מאסר בפועל.
- בית המשפט העליון ביוון: בני שטיינמץ לא יוסגר לרומניה
- בני שטיינמץ לקראת הסגרה? בית המשפט ביוון בהחלטה מפתיעה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בני שטיינמץ. צילום סיון פרג'
הפרשיה בגינה הורשע שטיינמץ בבית המשפט בז'נבה עסקה במתן שוחד בהיקף של למעלה מ-10 מיליון דולר לשם השתלטות על זכויות כרייה בגינאה בשווי 5 מיליארד דולר. הרכב של שלושה שופטים בבית המשפט הפלילי בז'נבה, קבע שבני שטיינמץ אשם בנתינת שוחד לעובדי ציבור. שטיינמץ העביר את כספי השוחד לממאדי טורה, אשת נשיא גינאה לשעבר לנסה קונטה בין השנים 2006-2011. ההעברה ללנסה שבינתיים נפטר, נעשתה על פי האישום דרך אנשי קש וחברות קש שלכאורה סיפקו דמי ייעוץ, אך בפועל העבירו שוחד.
שטיינמץ הגיב היום באמצעות אנשיו כי "הוא עוכב זמנית על ידי השלטונות הקפריסאיים, במהלך הגעתו לשדה התעופה בלרנקה, עקב צו מעצר אירופי שהוצא על ידי השלטונות הרומניים, צו שכבר בוטל במדינות שונות באירופה, לרבות ביוון ובאיטליה. באופן ספציפי, ועדת הערעורים של אתונה ביוון, דחתה במרץ 2022 את בקשת השלטונות הרומניים להסגרתו של שטיינמץ, לנוכח הפגיעה בזכותו להליך הוגן ברומניה, כמו גם הסיכון האמיתי של היותו נתון ליחס מפלה, בלתי אנושי ומשפיל אם יוסגר. בכך בוטל הצו על ידי השופט היווני. בנוסף, גם באיטליה החליטו הרשויות האיטלקיות כי אין להוציא לפועל את הצו באיטליה, מאותן סיבות.
שטיינמץ הוסיף "יצוין גם כי האינטרפול ביטל את ההודעה האדומה שלו, ובכך ביטל את צו המעצר הבינלאומי שהוציאו הרומנים כנגדו, לאחר שזיהה שורה של הפרות זכויות אדם, כמו גם הפרה של זכותו הבסיסית להליך הוגן ברומניה. בדוח הרלוונטי, שהוציא האינטרפול, מצוין בבירור כי התביעה של שטיינמץ הייתה ממניעים פוליטיים. שטיינמץ מברך על ההזדמנות לזכות במדינה אירופאית נוספת, בהליך כנגד רומניה, מדינה הידועה לשמצה בחוסר הכבוד שלה לזכויות אדם. שטיינמץ בטוח שהצדק ינצח גם בקפריסין, ויאשר שהיסודות החזקים של המערכת המוסרית והמשפטית של האיחוד האירופי ינצחו נגד פרקטיקות לא דמוקרטיות כמו אלו של השלטונות הרומניים".
- ההתנגדות נדחתה - פרויקט ההריסה והבנייה בחיפה יצא לדרך
- הירושה נהפכה למכרז מחייב: 3 אחים ייאלצו למכור בית
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הירושה נהפכה למכרז מחייב: 3 אחים ייאלצו למכור בית
- 4.רחים 03/09/2023 23:34הגב לתגובה זוהוא יודע שיש נגדו צו מעצר. יכול לנסוע לדבריו ליוון ולאיטליה, חייב לנסוע למקום שהצו לכאורה תקף?
- 3.YL 03/09/2023 17:24הגב לתגובה זותגידו הוא לא אדיוט.? אך לא בדק
- 2.[email protected] 03/09/2023 13:37הגב לתגובה זוהכול בגלל שבני שטנייץ תובע אותם על מליארדים בבית המשפט ליד הבנק העולמי ICSID ICSID CASE ARB/15/31 זה כול הסיפור בני שטניימץ תובע את הממשלה הרומנית במליארדי דולרים
- 1.חא 03/09/2023 13:29הגב לתגובה זואני לא מבין את בני שיינמץ ! אתה יודע שמחכים לך בפינה והכי בטוח זה בישראל. למה אתה ממשיך להיסתבך ? מה שווים מיליארדים אם אתה יושב בכלא ? אני מעדיף להיות עני וחופשי, מאשר מיליארדר בכלא !!!!
- המגיב 04/09/2023 10:42הגב לתגובה זוהוא יקבל בית מלון עשרים ושבעה כוכבים.

הירושה נהפכה למכרז מחייב: שלושה אחים ייאלצו למכור בית
שלושה אחים מרעננה, בעלי זכויות משותפות בנכס שקיבלו מאביהם המנוח, החליטו לפעול לקראת מימושו. חילוקי דעות על שווי הבית - נכס ישן יחסית ברחוב פרץ 14 בעיר - הובילו אותם למסלול שנדמה היה בעיניהם טכני בלבד: פרסום הזמנה להציע הצעות ורכישת חוברת מכרז בסכום צנוע, לטובת קבלת הערכה אמיתית לשוויו של הנכס. את השלב הבא הם לא צפו.
הם בוודאי שלא תיארו לעצמם שבתום ההתמחרות, לאחר שהצעה בסכום של 8.5 מיליון שקל תוכרז כהצעה הזוכה ותשולם מקדמה של 10% על ידי הזוכים, יקבע בית המשפט כי אף מבלי שיש חתימה פיזית שלהם על החוזה, כבר נכרת בינם לבין הרוכשים הסכם מחייב שחובה לאוכפו. אלא שזה בדיוק מה שקרה, והסיפור שבמרכזו שלושה אחים, עורכי דין, קבוצת ווטסאפ סוערת והצהרות סותרות על כוונה למכור, הגיע לפתחו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד. משם יצא המקרה עם תוצאה ברורה: העסקה עומדת וקיימת.
השופטת יעל מושקוביץ קבעה בפסק דין מקיף, המשתרע על פני עשרות עמודים, כי לפניה מקרה מובהק שבו התנהגות הצדדים, מצגיהם והתנהלותם החיצונית יצרו חוזה מחייב, גם אם בדיעבד ניסו הנתבעים לטעון אחרת. "התנהלותם האובייקטיבית והחיצונית של הנתבעים", כתבה השופטת בהכרעתה, "מעידה על גמירות דעתם להתקשר בהסכם, והתובעים רשאים היו להסתמך על התנהלותם זו". בכך נהפך מרוץ קצר לבדיקת שווי הנכס, כפי שטענו האחים מאוחר יותר, למסלול ארוך אל עבר אכיפת הסכם מכר שאותו הם ביקשו לבטל.
ההזמנה שהובילה לזכייה - ולסכסוך
הכל החל במרץ 2022. שלושת האחים, שזכויות החכירה בנכס שבמרכז הסיפור עדיין היו רשומות על שם האב המנוח, פרסמו הזמנה להציע הצעות. החוברת שנמכרה למתעניינים בעלות של 1,000 שקל כללה שומה רשמית שהעריכה את שווי המקרקעין ב-8.5 מיליון שקל, וכן טיוטת הסכם מכר מפורטת ומוכנה לחתימה. מי שרצה להגיש הצעה נדרש לערבות בנקאית של 5% מהסכום.
- הבטחות בע"פ, הסכם לא חתום - והכרעה מפתיעה בביהמ"ש
- איבדה את הדירה בגלל משכנתא שלא יכלה לשלם; האם היא יכולה להיות מעורבת במכירת הדירה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התובעים, שלושה שותפים עסקיים, רכשו את החוברת, ביקרו בנכס ואף נפגשו עם דיירים ובני משפחה. הם הגישו הצעה ראשונית של 5 מיליון שקל. זמן קצר לאחר מכן הם עודכנו על ידי עו"ד אלחנן ויניצקי, שליווה את המכירה מטעם האחים, כי תתקיים התמחרות ושעליהם להעלות את הערבות. הם עשו זאת, התייצבו להתמחרות, ולאחר כמה סבבים הוכרזו כזוכים. באותו ערב עצמו, כך התברר בהמשך, כבר הועברה אליהם טיוטה מתוקנת של חוזה המכר, מותאמת להצעה הזוכה. למחרת הם הפקידו בידי עו"ד ויניצקי תשלום ראשון של 487.5 אלף שקל - 10% מהתמורה. מבחינתם הכל התקדם כצפוי. ואולם מבחינת האחים, התמונה השתנתה.
חיפה. קרדיט: צלי אהרוןהתנגדות הדיירים נדחתה - פרויקט ההריסה והבנייה בחיפה יוצא לדרך
בית המשפט המנהלי קבע כי החלטת ועדת הערר התקבלה כדין, כי טענות העותרים הועלו באיחור וכי אין עילה להתערבות בשיקול הדעת התכנוני. למרות טענות על עומס, פגיעה באופי האזור וצפיפות חריגה מדי, הותרה הקמת בניין חדש בן שבע קומות וחצי במקום מבנה ישן בן שלוש קומות. פסק
הדין מחזק שוב את מעמדה של תמ"א 38 ואת הצורך בתוספת יחידות דיור בלב הערים
בשדרות הנשיא, אחד הצירים הבולטים והירוקים של הכרמל בחיפה, ניצב מבנה ותיק בן שלוש קומות שבו מתגוררים במשך שנים חסן ומרים חג'יר. השניים לא שיערו כי בקשה של חברה יזמית להריסת המבנה ולהקמת בניין חדש בן שבע קומות וחצי תוביל למאבק משפטי הנמשך קרוב לארבע שנים, יחלוף במוסדות התכנון השונים, יגרור עררים, עתירות, דיונים חוזרים, ובסופו של דבר יסתיים בפסק דין מקיף שבו נדחתה עמדתם כמעט מכל בחינה אפשרית. סגנית נשיאת בית המשפט לעניינים מנהליים בחיפה, השופטת תמר נאות פרי, בחנה מחדש את טענותיהם, ופסיכולוגיית ההתנגדויות העירוניות המוכרות - עומס, צל, גובה, פגיעה במרקם, וצפיפות שנדמית גדולה מדי - לא הועילו להם.
העותרים טענו כי מדובר בבנייה מוגזמת לסביבה המאופיינת בבנייה נמוכה, וכי הצפיפות המוצעת, 14 יחידות דיור על חלקה קטנה יחסית, הופכת את התוצאה לבלתי סבירה. בפסק הדין נאמר כי הם טענו לצפיפות של 23 יחידות לדונם, ואילו בדיונים בוועדת הערר דובר על מספר מעט נמוך יותר - כ-21 יחידות לדונם. בעיני העותרים, הצפיפות הזו "אינה עולה בקנה אחד עם האופי התכנוני של האזור". אלא שהטענה הזו לא שכנעה את הגורמים המקצועיים, ואף נדחתה תחילה על ידי הוועדה המקומית, אחר כך על ידי ועדת הערר, ולבסוף גם על ידי בית המשפט. כפי שנכתב בפסק הדין, בא כוח הוועדה המקומית הבהיר כבר בדיון הראשוני כי "מדובר בצפיפות התואמת את המגמה של מוסדות התכנון הארציים של ציפוף הבנייה במרכזי הערים", וכי ציפוף שכזה "הוא מספר סביר מאוד בסטנדרטים של תכנון בשנת 2023".
הסיפור כולו החל ביולי 2021, כשנורה יזמות הכרמל הגישה בקשה להיתר להריסת הבניין הקיים ולהקמת מבנה חדש בן שבע קומות וחצי על פי מסמכי המדיניות העירוניים לתמ"א 38. העותרים, שמתגוררים במבנה הישן, הגישו התנגדות. במקביל, ועדת השימור המליצה לצמצם את מספר הקומות לשבע בלבד, אך ההמלצה הזו לא היתה מחייבת, והוועדה המקומית בחרה לאמץ את עמדתה המקורית - לאשר את מלוא הזכויות המבוקשות בתנאים, לאחר שקבעה כי המגרש אינו כלול במתחמי השימור אלא במתחם ה', שמכונה "כרמל, ציר הרכס".
על ההחלטה הוגשו שני עררים: העותרים מצד אחד והיזמת מצד שני. ועדת הערר, בהחלטתה הראשונה, קיבלה חלקית את שני העררים, קבעה נסיגה של ארבעה מטרים בחזית הקומות העליונות אך הותירה את מספר הקומות על כנו. לאחר מכן הוגשה בקשה לעיון חוזר, ובהמשך התברר כי הוועדה המקומית החילה בטעות את מסמך המדיניות מ-2016 במקום זה מ-2020. בשל כך, החזיר בית המשפט את הדיון בבקשה לוועדת הערר, שנדרשה לבצע בחינה מחודשת. הבחינה הזו הובילה שוב לאותה מסקנה עקרונית: הפרויקט עומד בהוראות מסמך המדיניות המאוחר.
- אנשי העיר השיגה רוב דרוש בפרויקט ריינס בתל אביב; צפי הכנסות: 370 מיליון שקל
- סדקים בתוכנית השימור בתל אביב: הפסיקה שעשויה לשנות את פני העיר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהעתירה הנוכחית הוגשה, היא כבר היתה השלב השלישי במסלול: אחרי התנגדות, ערר, עיון חוזר, עתירה קודמת ודיון חוזר. בית המשפט לא התרשם כי קיים פגם משפטי שמצדיק התערבות. בפסק הדין שפורסם, מפורטת התשתית הנורמטיבית המגדירה את היחסים בין ועדות התכנון לבית המשפט, כשנקבע כי ההתערבות בהחלטות מקצועיות של מוסדות תכנון שמורה למקרים חריגים בלבד. כפי שצוטט בפסק הדין, "הלכה מושרשת היא כי בית המשפט אינו 'מתכנן־על'... בבואו לבחון החלטה של מוסד תכנון, על בית המשפט להתמקד בבחינת חוקיות ההחלטה וסבירותה". כלומר העותרים נדרשו להראות פגם מהותי, אך לא הצליחו בכך.
