שופטת בית המשפט לענייני משפחה בקריות, גילה ספרא־ברנע, מצאה את עצמה לאחרונה ניצבת מול מחלוקת שנראתה לכאורה פשוטה: שני בני זוג לשעבר, דירה שנרכשה במהלך הנישואים, מסמך ישן שנחתם ביניהם לפני כמעט עשור והבטחה לא ממומשת ל-800 אלף שקל. ואולם מאחורי הסיפור התגלה סכסוך רחב ומורכב, שנולד משילוב של אמון, חוסר בהירות משפטית, ניסוח לקוי של מסמכים ונתונים כספיים שלא התאימו למציאות בשטח. מה שהתחיל כתביעה שבמסגרתה ניסתה האשה לאכוף הסכם ממון, הסתיים בקביעה תקיפה של בית המשפט: ההסכם אינו תקף, הסכום שדרשה אינו הגיוני, והדירה, כך על פי הרישום, שייכת לשני הצדדים בחלקים שווים.

הצדדים נישאו ב-2008 וחיו יחד עד הגירושים ב-2020. במהלך חייהם המשותפים, ב-2014, הם רכשו יחד דירת מגורים שנרשמה על שמם בחלקים שווים. שנה לאחר רכישת הדירה, בפברואר 2015, חתמו הצדדים על מסמך שכונה "הסכם ממון", שבו נקבע בין היתר כי במקרה של מכירת הדירה יקבלו האשה או בנה סכום של 800 אלף שקל, בטענה שמדובר בסכום המגלם את ערך דירתה הקודמת של האשה. המסמך נחתם בנוכחות נוטריון, אך לא אושר בבית המשפט, למרות דרישת החוק כשמדובר בבני זוג נשואים.

עם פרוץ הסכסוך בין הצדדים ולקראת הגירושים, ביקשה האשה לאכוף את ההסכם ולקבוע כי הדירה אינה שייכת לשני הצדדים בחלקים שווים כתנאי לרישום, אלא כי עליה לקבל את אותם 800 אלף שקל עוד לפני כל חלוקה. מנגד, טען האיש כי המסמך שנחתם אינו אלא טיוטה לקויה, שאינה עומדת בדרישות החוק, אינה תואמת את העובדות, ואף נחתמה בנסיבות כאלה שלא מאפשרות לראות בה הסכמה אמיתית ומודעת.

בית המשפט פתח את בחינתו מן הנתון הבסיסי והברור ביותר: הרישום בטאבו. הצדדים רשומים כבעלי מחצית הזכויות כל אחד, והרישום הקנייני מהווה ראיה חזקה לטובת השוויון. השופטת הדגישה בהכרעתה כי הנטל לסתור רישום שכזה מוטל על האשה. לדבריה, “הנטל להוכיח כי הרישום בפנקסי המקרקעין אינו משקף את מצב הזכויות [...] מוטל על כתפי האשה”. לטענתה, אותו הסכם ממון, שעל פיו מגיעים לה 800 אלף שקל, צריך לשנות את החלוקה.

• בזמן שפדתה פנסיה לצמצום המשכנתה, הוא היה עם אחרת
• למרות 4 ילדים וחיים משותפים: הנכסים יישארו של הבעל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

אלא שכאן החלה להתברר התמונה הבעייתית סביב אותו הסכם. השופטת ציינה בפסק הדין שפורסם כי המסמך “נחזה להיות הסכם ממון”, ולכן, על פי חוק יחסי ממון, הוא היה חייב לקבל אישור בפני בית משפט או בית דין דתי. כל עוד הוא לא אושר, אין לו תוקף. אבל מעבר לכך, גם אם היה מדובר בהסכם רגיל שלא מחייב אישור פורמלי, עדיין לא ניתן לאשר אותו בשל כשלים מהותיים. “ההסכם מעורר בעייתיות בנושא של גמירות דעת ותום לב”, קבעה השופטת, והוסיפה כי הוא “לוקה ואינו עולה בקנה אחד עם העובדות בפועל”.

ביום קיץ מתוח, עימות שגרתי לכאורה בין נהגים נהפך לאירוע חריג שהגיע לפתחו של בית המשפט. מה שהחל כנסיעה צמודה בין שני כלי רכב על הכביש התפתח במהרה לעימות מתלהט, שבסיומו שלף אחד הנהגים - גבר בן 66, מורה לנהיגה במקצועו - את האקדח האישי שלו בעודו יושב במכוניתו. אף שלא ירה ולא כיוון את הנשק ישירות אל מי מהנוכחים, עצם השליפה הובילה להגשת כתב אישום נגדו, ולהליך פלילי שהסתיים השבוע בהחלטה דרמטית: ביטול הרשעתו, בנימוק שהנזק הצפוי לו כתוצאה מהרשעה חמור לאין ערוך מחומרת מעשיו.

השופט שרון דניאלי מבית משפט השלום בפתח תקווה קבע כי אמנם הנאשם ביצע עבירה של "מעשה פזיזות ורשלנות בכלי ירייה" לפי סעיף 338(א)(5) לחוק העונשין, אך לנוכח הנסיבות החריגות יש מקום להורות על ביטול ההרשעה. בהחלטתו עמד על כך שהנאשם פעל לאחר שרכבו נחסם על ידי נהגים אחרים, כשאחד מהם אף פתח את דלת רכבו. "בהכרעת הדין קבעתי כי שליפת האקדח על ידי הנאשם במהלך האירוע... אינם מאפשרים את ביטול כתב האישום באופן גורף", כתב השופט בפסק הדין שפורסם, "אך מנגד, לא ניתן להתעלם מכך שבמובנים מסוימים, התנהגותה של המתלוננת היתה חמורה יותר מזו של הנאשם".

המאשימה, עו"ד זיוה לדרמן, ביקשה מבית המשפט שלא להיעתר לבקשת ההגנה לביטול הרשעה. לדבריה, מדובר במורה לנהיגה ששלף נשק במהלך עימות בכביש, מעשה שיש בו פגיעה חמורה בערכים המוגנים. היא טענה כי, "האינטרס הציבורי מחייב העברת מסר מרתיע לפיו עבירה של כיוון נשק כלפי אחר מחייבת הרשעה בדין". עם זאת, השופט דניאלי סבר אחרת, והדגיש כי למרות החומרה, אין להתעלם מהשלכות ההרשעה על חייו של הנאשם.

"מדובר באירוע חד-פעמי, לא בדפוס התנהגות"

מנגד, סנגורו של הנאשם, עו"ד רן אפק, טען כי ההרשעה תפגע קשות בפרנסתו, שכן משרד הרישוי נוהג לפסול את רישיון ההוראה של מורי נהיגה שהורשעו בפלילים. אפק הדגיש כי הנאשם הוא המפרנס היחיד בביתו, בעוד אשתו נכה ואינה עובדת, וכי האירוע החריג הזה הביא גם להפסקת התנדבותו רבת השנים במשטרה. "מדובר באירוע חד-פעמי, לא בדפוס התנהגות", טען הסנגור, והוסיף כי הנאשם לא פגע באיש, לא כיוון את האקדח באופן ישיר ולא דרך אותו כלל.

• לקה באירוע מוחי אחרי עימות עם אוהדי בית"ר -האם הביטוח מכסה את האירוע?
• מהמושבה ועד טרנר: אירועי האלימות הקשים בכדורגל הישראלי - והעונשים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בפסק הדין נפרשה ההיסטוריה האישית של הנאשם: אזרח שומר חוק, שהקדיש שנים להתנדבות במשטרת התנועה, וכעת מצא עצמו במרכזו של הליך פלילי. השופט התייחס גם למסמכים רפואיים שהוגשו לבית המשפט, מהם עלה כי מצבו הבריאותי של הנאשם מורכב ואף התדרדר במהלך ההליך. לכך הצטרף מצבה הרפואי של אשתו ומצבם הכלכלי הקשה. מכלול הנתונים האלה, כך נקבע, מצדיקים את ביטול ההרשעה. "הנאשם הראה כי תיגרם לו פגיעה מוחשית ובהסתברות גבוהה אף מיידית כתוצאה מההרשעה", נכתב בהחלטה.