מאמן השנה בליגת העל - "אנחנו מועדון קטן בלי מסורת, תקציב ותנאים. אבל אין בנו פחד"
מאמן בני ריינה, שרון מימר, נבחר כאן בימים האחרונים למאמן העונה בליגה. הוא קיבל את התואר הזה בזכות - בני ריינה עשתה עונה גדולה והייתה יכולה להתחרות גם על מקום באירופה, אחרי שרק בתחילת העונה הפסידו אותה והפכו אותה למועמדת הפייבוריטית לרדת ליגה. כעת, מימר מדבר על העונה שבה הפך את ריינה לסיפור הרומנטי של הליגה, להפתעת העונה. הוא מסביר כי עדיין לא סיכם בקבוצה לעונה הבאה, אבל הפנים קדימה.
"תודה רבה על הבחירה", אמר מימר. "עבורי הסיפוק הכי גדול הוא הימים שבהם שאני עובד עם שחקנים כאלה. הסיפוק היומי הוא הדבר הכי גדול שהרווחתי השנה".
כמעט הגעת לאירופה.
"יכולנו להגיע למקום הרביעי שיכל בסיטואציה מסוימת לקחת אותנו לאירופה (רק אם הפועל באר שבע זוכה בגביע, א"י), אבל נגד הפועל חיפה הפסדנו ונתנו להם לפתוח פער. אנחנו באים ליהנות, לנסות לנצח, ולא משנה נגד מי נשחק. מתוך 4 משחקים בפלייאוף ניצחנו 3, אז קשה לומר שהתבטלנו. השגנו הכי הרבה נקודות, לכן אנחנו באים בלי פחד למשחקים האלה. אני שמח שהשחקנים שלי מראים שהם איכותיים".
בתחילת העונה הייתה מועמד לרדת ליגה.
"אחרי שחיברנו את הקבוצה וראינו איזה סגל יש לנו, אמרתי שאולי אנחנו מועדון קטן ובלי מסורת, אבל שאנחנו לא מתבטלים מול הגדולות. מהרגע הראשון שיחקנו 4:4:2, בצורה לוחצת ולא מתבטלת. השגנו את זה בזכות, לא בחסד. התקציב שלנו הוא בין 3 האחרונות בליגה".
למה עדיין לא סגרת לעונה הבאה?
"אני וסעיד בסול עדיין לא ישבנו. לא יצא, אבל מאמין שנשב בקרוב ונראה אם זה מסתדר".
אתה מבין שאם תמשיך יהיה קשה לך לשחזר את ההישג העונה. זה סיכון.
"אני לא חושב. למרות מה שעשינו העונה, ריינה תפתח את העונה הבאה עם מטרות אחרות - להישאר בליגה. אם היא תחשוב אחרת היא חוטאת. היא באה העונה בלי יתרונות, בלי תקציב ובלי תנאים. תראה את 3 הקבוצות שהיו בפלייאוף העליון בעונה שעברה - אשדוד, נתניה והפועל ירושלים. שלושתן היום בתחתון. קשה לקבוצות קטנות לעשות פלייאוף עליון פעמיים רצוף. אפשר לייצר קבוצה טובה כי רוב השחקנים אמורים להישאר.
- קבוצה ישראלית או אירופה: הכסף הגדול מאחורי כוכב בני ריינה
- הפועל ת"א מתה. ההפסד הוא רק עוד מסמר בארון הקבורה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"נקודת הפתיחה היא נחותה, במיוחד לעומת בית"ר, הפועל תל אביב ונתניה. יש קהל דוחף, אבל בריינה יש דברים אחרים - שקט בעבודה ופרופורציות. זה עזר לנו להצליח. מה יפה בכדורגל? שהנייר לא משחק. הוכחנו שאפשר לנצח מועדונים גדולים מאיתנו".
במכבי חיפה איבדו את האליפות אחרי שניצחת אותה פעמיים.
"אליפות עושים בעונה, לא במשחק. אנחנו מסתכלים על עצמנו, זה נותן המון כבוד לריינה ולשחקנים. אף אחד לא יכל לחלום על דבר כזה. אני שמח שאנחנו מוכיחים כל פעם מחדש שמגיע לנו, הבקענו שני שערים פעמיים ולא גנבנו ניצחון".
מי המאמן הטוב בישראל?
- 1.רון 23/04/2024 17:47הגב לתגובה זושרון מימר ורוני לוי מאמני העונה קלי קלות. לדעתי רוני לוי הוא מאמן העונה אחרי שהוביל בגאון את הפועל חיפה של הבעלים המטורלל יואב כץ למיקום מדהים. מימר טיפה אחרי רוני לוי.
לינדסי וון (X)בגיל 41 ועם ברך מטיטניום: לינדסי וון חזרה לנצח
הגולשת האמריקאית זכתה בדאונהיל בסנט מוריץ, שש שנים אחרי פרישתה ו-12 ניתוחים
לינדסי וון, גולשת הסקי האמריקאית בת ה-41, זכתה במקצה הדאונהיל הפותח של עונת גביע העולם בסנט מוריץ, שווייץ. זהו ניצחונה ה-83 והראשון מאז 2018, שהופך אותה לגולשת המבוגרת אי-פעם שזוכה במרוץ כזה. שיא חדש שמחליף את פדריקה ברינוני האיטלקייה שזכתה בגיל 34 ב-2019. וון סיימה לפני מגדלנה אגרט האוסטרית, צעירה ממנה ב-17 שנים, בזמן כולל של 1:28.45 דקות על מסלול באורך 2.3 ק"מ עם ירידה של 800 מטר. המהירות המקסימלית שלה הגיעה ל-125 קמ"ש, תוך התמודדות עם מעל 20 פניות חדות ורצועות שטוחות.
הניצחון מגיע שש שנים אחרי פרישתה ב-2019, שנבעה מפציעות מצטברות שכללו 12 ניתוחים, כולל שברים בברך, קרסול וגב, ושלושה זעזועי מוח. הברך הימנית, שנפגעה קשות ב-2013 וב-2016, הוחלפה חלקית באפריל 2024 בניתוח רובוטי מסוג MAKO, שבו הוחלפו רכיבי הסחוס בטיטניום ופוליאתילן בעובי 8 מ"מ. הניתוח, שנמשך 90 דקות, שיפר את טווח התנועה ב-30% והפחית כאבים כרוניים ב-80%, על פי דוחות רפואיים. השיקום כלל 6 חודשים של אימונים יומיים: 4 שעות כוח, 2 שעות אירובי וסימולציות במסלול וירטואלי. וון חזרה לתחרויות באוקטובר 2024, סיימה פעמיים בעשירייה בעונה הקודמת, ומקומה השני בסופר-G במרץ 2025 חיזק את סיכוייה.
ההישג משנה פרמטרים בענף הסקי האלפיני, שבו 70% מהגולשים פורשים עד גיל 30 עקב בלאי פיזי: 4,000 שעות אימונים שנתיות גורמות לשחיקה של 15% בסחוס מדי עונה. אצל גברים, שיא הניצחון המבוגר עומד על 37 (מרסל הירשר ב-2019). וון, שגובהה 178 ס"מ ומשקלה 72 ק"ג, שומרת על מסת שריר של 45% מגופה - גבוהה ב-10% מממוצע הגולשות, בזכות תזונה של 3,500 קלוריות יומיות, 40% חלבון. הניתוח הרובוטי, ששגיאתו 0.5 מ"מ, מאפשר חזרה ל-95% מיכולת קדם-פציעה, אך סיכון לשחיקה חוזרת עומד על 12% בשנה הראשונה.
לקראת אולימפיאדת 2026
לקראת אולימפיאדת החורף 2026 בקורטינה ד'אמפצו, איטליה (6-22 בפברואר), וון מדורגת ראשונה בדירוג הזמני של נבחרת ארה"ב, עם 1,200 נקודות, 200 יותר מהמקום השני. זו תהיה הופעתה השישית באולימפיאדה, אחרי 2002, 2006, 2010 (שתי מדליות זהב: דאונהיל וסופר-G), 2014 ו-2018 (ברונזה בקומביינד). סיכוייה למדליה מוערכים בשוקי התחזיות ב-65%, בהתבסס על ביצועים בעונה: 3 פודיומים ב-5 מרוצים.
דברים שצריך לדעת על לינדסי וון
נולדה: 18 באוקטובר 1984, סנט פול, מינסוטה. גובה: 178 ס"מ; משקל: 72 ק"ג.
לינדסי וון (X)בגיל 41 ועם ברך מטיטניום: לינדסי וון חזרה לנצח
הגולשת האמריקאית זכתה בדאונהיל בסנט מוריץ, שש שנים אחרי פרישתה ו-12 ניתוחים
לינדסי וון, גולשת הסקי האמריקאית בת ה-41, זכתה במקצה הדאונהיל הפותח של עונת גביע העולם בסנט מוריץ, שווייץ. זהו ניצחונה ה-83 והראשון מאז 2018, שהופך אותה לגולשת המבוגרת אי-פעם שזוכה במרוץ כזה. שיא חדש שמחליף את פדריקה ברינוני האיטלקייה שזכתה בגיל 34 ב-2019. וון סיימה לפני מגדלנה אגרט האוסטרית, צעירה ממנה ב-17 שנים, בזמן כולל של 1:28.45 דקות על מסלול באורך 2.3 ק"מ עם ירידה של 800 מטר. המהירות המקסימלית שלה הגיעה ל-125 קמ"ש, תוך התמודדות עם מעל 20 פניות חדות ורצועות שטוחות.
הניצחון מגיע שש שנים אחרי פרישתה ב-2019, שנבעה מפציעות מצטברות שכללו 12 ניתוחים, כולל שברים בברך, קרסול וגב, ושלושה זעזועי מוח. הברך הימנית, שנפגעה קשות ב-2013 וב-2016, הוחלפה חלקית באפריל 2024 בניתוח רובוטי מסוג MAKO, שבו הוחלפו רכיבי הסחוס בטיטניום ופוליאתילן בעובי 8 מ"מ. הניתוח, שנמשך 90 דקות, שיפר את טווח התנועה ב-30% והפחית כאבים כרוניים ב-80%, על פי דוחות רפואיים. השיקום כלל 6 חודשים של אימונים יומיים: 4 שעות כוח, 2 שעות אירובי וסימולציות במסלול וירטואלי. וון חזרה לתחרויות באוקטובר 2024, סיימה פעמיים בעשירייה בעונה הקודמת, ומקומה השני בסופר-G במרץ 2025 חיזק את סיכוייה.
ההישג משנה פרמטרים בענף הסקי האלפיני, שבו 70% מהגולשים פורשים עד גיל 30 עקב בלאי פיזי: 4,000 שעות אימונים שנתיות גורמות לשחיקה של 15% בסחוס מדי עונה. אצל גברים, שיא הניצחון המבוגר עומד על 37 (מרסל הירשר ב-2019). וון, שגובהה 178 ס"מ ומשקלה 72 ק"ג, שומרת על מסת שריר של 45% מגופה - גבוהה ב-10% מממוצע הגולשות, בזכות תזונה של 3,500 קלוריות יומיות, 40% חלבון. הניתוח הרובוטי, ששגיאתו 0.5 מ"מ, מאפשר חזרה ל-95% מיכולת קדם-פציעה, אך סיכון לשחיקה חוזרת עומד על 12% בשנה הראשונה.
לקראת אולימפיאדת 2026
לקראת אולימפיאדת החורף 2026 בקורטינה ד'אמפצו, איטליה (6-22 בפברואר), וון מדורגת ראשונה בדירוג הזמני של נבחרת ארה"ב, עם 1,200 נקודות, 200 יותר מהמקום השני. זו תהיה הופעתה השישית באולימפיאדה, אחרי 2002, 2006, 2010 (שתי מדליות זהב: דאונהיל וסופר-G), 2014 ו-2018 (ברונזה בקומביינד). סיכוייה למדליה מוערכים בשוקי התחזיות ב-65%, בהתבסס על ביצועים בעונה: 3 פודיומים ב-5 מרוצים.
דברים שצריך לדעת על לינדסי וון
נולדה: 18 באוקטובר 1984, סנט פול, מינסוטה. גובה: 178 ס"מ; משקל: 72 ק"ג.
