סוף למבצעי 90/10? כל מה שצריך לדעת על מבצעי הקבלנים והאם כדאי להשתתף?
החולשה בשוק הדיור כעת מתבטאת בעיקר בדירות חדשות. במקביל, בבנק ישראל מציגים נתונים שהלוואות הקבלן עלו לשיעור של 18%, והמסקנה משילוב של שתי המגמות האלו היא ברורה - הקבלנים מוכרים פחות למרות שהם מגבירים את מאמצי השיווק, ונותנים מתנות מרשימות - הלוואות קבלן לצד מבצעי 80/20, 90/10.
בפיקוח על הבנקים מציינים שהגיעה השעה לפקח על ההלוואות האלו, שהמערכת הבנקאית צריכה לשים ברקס. בבנק לאומי כבר שמו ברקס עם הלוואות ה-90/10 והם מקשיחים עמדות גם ב-80/20. בבנקים האחרים עדיין לא, אבל בפיקוח מצפים לראות הקשחה, אחרת הם ישנו את כללי המשחק. הסיבה העיקרית היא החשש ההלוואות האלו יצאו מששליטה. "הלוואות הקבלן" שמיד נסביר שהם בפועל הלוואות של הרוכשים, כבר הגיעו ל-18% מההלוואות במערכת ושיעורם הולך ועולה.
אבל, הבעיה של הבנקים היא כנראה הבעיה הקטנה בכל האירוע הגדול הזה שנקרא - מבצעי קבלן / 80/20, 90/10 / הלוואות קבלן. נתחיל בסיפור שמאחורי הקלעים. הקבלנים מציעים מבצעי מימון יצירתיים: רוכשי דירות יכולים לשלם אחוז נמוך ממחיר הדירה בעת הרכישה, ואת היתרה רק עם מסירת המפתח. השיטה מגבירה את האטרקטיביות ברכישת דירה. היא מבטאת בפועל הנחה מאוד משמעותית על מחיר הדירה. ההנחה הזו לא נלקחה בחשבון על ידי הלמ"ס ועיוותה את המחירים כלפי מעלה ויצרה תחושה אצל אנשים שהמחירים עולים - וכך נוצרה נבואה שמגשימה את עצמה והמחירים אכן עלו. ההנחה עשויה להיות 5% וגם 10% במקרים מסוימים. יש לזה השלכות על מחירי הדירות בכלל, על הרווחים של הקבלנים, ועל שוק הדיור בהמשך.
שיטה מתוחכמת - אבל אין ארוחות חינם
בשיטה הזו, רוכשי הדירות משלמים מקדמה של 10%-20% בלבד ומקבלים לרוב הטבות נוספות לרבות סבסוד ריבית משכנתא, פטור מהצמדה למדד תשומות הבנייה, שדרוגים בדירה עצמה ועוד.הרוכשים לרוב לוקחים במקביל "הלוואות קבלן", הם לא מתייחסים אליה, כי היא לא יוצאת מהכיס שלהם, אבל היא משכנתא לכל דבר ועניין. הרוכשים חותמים על משכנתא מול הבנק כשהקבלן ערב לתשלומי הריבית, והוא זה שמלשלם את ההלוואה בפועל. נניח לדוגמה שהמשכנתא היא על 30% מערך הדירה. הרוכשים לא סופרים אותה כי הם לא משלמים אותה, הם שילמו 20% או 10% בלבד. אבל הקבלן קיבל אותה מהבנק ולכן הוא בעצם קיבל 40%-50% מערך הדירה. אבל חשוב לציין - מי שחתום על המשכנתא הוא רוכש הדירה.
הקבלן מרוצה כי הוא מכר דירה, הוא קיבל משכנתא בריבית טובה, שמחליפה לו מימון יקר יותר - מפני שמשכנתא היא ההלוואה הזולה ביותר והוא כמובן מעדיף אותה על הריבית שהוא ישלם בליווי של הפרויקט. מעבר לכך, ככל שהוא מתקדם בשיעור המכירות, כך משתחררים לו כספים ועודפים מהפרויקט לטובת פרויקטים אחרים. ה"עלות" של הקבלן היא בכל זאת, הנחה גדולה שהוא נותן שאומנם מתקזזת מול הוצאות מימון שיפחתו (הלוואה בריבית נמוכה מול הרוכשים שהוא מממן, לעומת הלוואה בריבית גבוהה כשזה ישירות מול הבנק), ובל זאת מדובר על השפעה עתידית על הרווח הגולמי של השחקנים בתחום. זה כנראה לא יהיה דרמה גדולה אצל קבלנים ויזמים חזקים, אבל אצל הקטנים זה יכול להיות משמעותי.
הסיכון לרוכשים
הרוכשים מתפתים לעסקאות המפתות האלו, אבל חלקם נמצא במינוף יתר. זה לא הגיוני שזוג עם הון של 10% יכול לרכוש דירה. כשיגיע הדד-ליין והם יצטרכו לשלם את היתרה, לא בטוח שיוכלו. מה הם יעשו? יצאו מהעסקה ואז יגלו שיש להם משכנתא גדולה.ויהיו גם כאלו שהעסקה כבר לא תהיה כדאית להם, באם יהיו ירידות מחירים. הם ירצו לצאת מהעסקה, אבל גם הם (בחלקם) יגלו שיש להם משכנתא וקנסות באם ירצו לצאת מהעסקה. זה תלוי בשיעור המימון וההסכמים הפרטניים בכל עסקת רכישה, אבל יהיו רוכשים שיסתבכו עם העסקאות האלו.
הסיכון ליזמים
כשבוחנים את הסיכון ליזמים צריך לבחון את זה ביחס לאלטרנטיבה. נחזור לבסיס: ירידות בהיקף המכירות ומבצעי קבלנים שדוחפי את המכירות למעלה. אם לא היו מבצעים המצב היה גרוע יותר, היקף העסקאות היה נמוך יותר. כך שגם אם יש למבצעי המימון והלוואות הקבלן האלו מחירים שיתבטאו בהמשך, הרי שבנקודת הזמן הזו מדובר בעזרה גדולה לענף.וכאמור, הקבלן אומנם מוזיל את מחיר הדירה משמעותית, אבל גם חוסך במימון - כנראה סדר גודל של 2%-3% בין הריבית שהוא משלם בבנק לבין הריבית שבמסגרת ההלוואה המשולשת (הלוואות קבלן שהן הלוואות של הרוכשים מהבנק כשהקבלן משלם את הריבית).
בשורה התחתונה, הקבלן בהערכה גסה ייפגע על פני זמן ברווחיות שלו בכמה אחוזים טובים בשנה. זה עניין חשוב, אבל הקבלנים הגדולים והבינוניים לא ייפגעו מזה. הפגיעה הגדולה תהיה אם יהיו ירידות מחירים ושוק של מוכרים לצד המשך דשדוש במספר העסקאות. הקושי ובעיות התזרים יהיו בעיקר אצל גופים קטנים-בינוניים.
הסיכון לבנקים
הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל מגביר את הלחץ על הבנקים והקבלנים לנקוט בזהירות
בכל הנוגע למבצעי הלוואות הקבלן. לפי הפיקוח על הבנקים חלה עלייה דרמטית בהלוואות קבלן שכבר מגיעות ל-18% מההלוואות השוטפות בתחום. השאלה היא האם העלייה החדה בשימוש בשיטות אלו מגבירה את הסיכונים למערכת הבנקאית? לא בטוח. אחרי הכל, הרוכשים הם החותמים על המשכנתא,
מבחינת הבנק יש סוג של פיזור סיכונים. נכון שמדובר במקרים רבים באנשים שאין להם הון עצמי משמעותי, אך האלטרנטיבה היא להיתקע עם הקבלן שלא מצליח למכור דירות ולייצר תזרים. יכול להיות שהפתרון של הלוואות קבלן דווקא טוב לבנקים.
הם אפילו "מוכנים" להפסיד ריבית
של כמה אחוזים בהעברת המימון מהקבלן לרוכשים, וזה מעיד על ירידה בסיכון. אבל, החשש מגיע ממקום אחר. המבצעים האלו יכולים ליצור מצב של עצירה גדולה בשוק הנדל"ן בהמשך. תדמיינו שהמחירים תקועים ומגיעים למצב שאנשים שרכשו לא יכולים לשלם את המחיר ומנסים לצאת מהעסקה.
הם לא ישלמו את המשכנתא, יהיו הפרשות גדולות להפסדי אשראי, וגם אם זו לא תהיה דרמה, יהיה קושי גדול בשוק הדירות - המצב הזה עלול לגרום להיצע דירות וללחץ על הורדת מחירים. החשש הגדול של המפקח על הבנקים ובנק ישראל הוא מסוג של כדור שלג. זו הסיבה שהם מתערבים
והם יעשו זאת בעסקות 90/10 שלהם ממש אין מקום. בעסקאות 80/20 הם יהיו יותר מדודים - הם יגבילו את העסקאות כך שהקבלנים לא ימכרו את כל הדירות בפרויקט בשיטה הזו, אלא חלק מסוים מהפרויקט.
בכל מקרה, הם יעשו זאת, אם הבנקים לא יעשו זאת בעצמם. לאומי כאמור התיישר
לגישה של בנק ישראל, שאר הבנקים עדיין לא. אולי הם ישנו את הכללים, אבל גם אם לא, בקרוב - עניין של כמה חודשים, כבר לא תשמעו על מבצעים של 90/10.
שאלות ותשובות על מבצעי המימון החדשים
מהם היתרונות העיקריים
של עסקאות 20/80?
הן מאפשרות לרוכשים לשלם סכום ראשוני נמוך, ליהנות מהטבות כלכליות משמעותיות, ולמנוע תשלומים כפולים במהלך תקופת הבנייה.
מהם הסיכונים לרוכשים בעסקאות אלו?
רוכשים עלולים להיתקל בקשיים כלכליים בתשלום
יתרת המחיר, במיוחד במצבים של ירידת מחירים או אבטלה, או שפשוט נכנסו למהלך בלי הון עצמי מספק.
כיצד משפיעים ההסדרים על המערכת הבנקאית?
הבנקים נחשפים לסיכונים מוגברים בשל עלייה בהיקפי הלוואות הבולט, אך נהנים מהגדלת נתח שוק המשכנתאות
שלהם. בשלב זה, אין סיכון משמעותי למערכת הבנקאית.
מה הפתרונות המוצעים לצמצום הסיכונים?
חיתום קפדני לרוכשים, הגבלת שיעור הדירות הנמכרות במודלים אלו, והגדלת ההפרשות לחובות מסופקים במערכת הבנקאית.
האם הרוכשים
חייבים במיסוי נוסף בעסקאות "פליפ"?
מכירת זכות לפני תשלום יתרת המחיר עשויה להיחשב לעסקה בעלת אופי מסחרי, ולחייב במס בהתאם - אם כי לא תמיד היזם נותן לרוכש את האופציה שמישהו אחר "יכנס בנעליו"
- 13.פיזדץ 20/12/2024 21:15הגב לתגובה זומי שחושב שדירה ב3 מליון והון כצמי של 300 אלף זה הגיוני... שימשיך לחלום... כשמשפחות ייזר-ו לרחוב כי עיקלו להם את הדירה ניראה רת הפראיירים או המשוגעים שקנו בתים .... חושבים שאני טועה?! תרשמו תאריך אחרון 6.25 -קריסת נדלן כללית
- 12.פולי 20/12/2024 15:41הגב לתגובה זוזאת לאחר שקבלנים לא עמדו בהתחייבויותיהם. בבתי המשפט בשנים הקרובות צפוייה להיות סחבת של שנים עקב מחסור בשופטים ועקב יבוש מערכת המשפט בכלל על ידי הממשלה.
- 11.... 17/12/2024 15:59הגב לתגובה זומישהו עושה רווח מכל זה ואני מניח שזה לא האנשים הרגילים
- 10.קוקו 15/12/2024 18:32הגב לתגובה זוזה יהיה משבר הסאב פריים של ישראל
- 9.אשק 15/12/2024 16:45הגב לתגובה זוהמעורבות של המפקח על הבנקים ושל בנק ישראל זו רק עדות שאין בישראל שוק חופשי של נדלן, אלא שוק נשלט ומנופח ע"י הבנקים בסיוע בנק ישראל. אין כאן דאגה לציבור אלא רק לבנקים ובעלי המניות בו. התירוץ שקרנות הפנסיה של הציבור מושקעות בו הן התירוץ של כולם למהלכים המושחתים הללו.
- 8.אייל 15/12/2024 13:45הגב לתגובה זוהמחייה בישראל הוא מהגבוהים בעולם במדינות המערב, והכל תודות לפוליטיקאים המושחתים בכנסת שכל מערכת בחירות מספרים שקרים לציבור שהם יטפלו ביוקר המחייה. הציבור פשוט מטומטם ולכן ישלם.
- צחי 16/12/2024 07:56הגב לתגובה זושיכולה לממן בטחון לשמור עלייך ועל משפחתך ללא "יוקר מיחייה " אתם באמת חושבים שלהגן על המדינה זה בחינם ??@@!
- 7.שי 15/12/2024 13:28הגב לתגובה זותשאלו את השכנים שלכם בעלי הדירות, האם במצבם הכלכלי הנוכחי ובמחיר הדירה הנוכחי הם היו יוכלים לרכוש את דירתם? תתפלאו לשמוע כי 80% + יגידו שלא היו מצליחים.
- 6.ישראל 15/12/2024 13:00הגב לתגובה זוממה שקרה בארה"ב ב 2008.
- 5.[email protected] 15/12/2024 10:50הגב לתגובה זוחייבים לתק א הסוס המת של הנדלן ממחשירי ההנשמה ולמנוע אסון בהרבה יותר גדול.....המחשירי הנשמה הם ההגרלות הזדוניות של ויסות למסתכן....והמבצעים הונאת הפונזי של הקבלנים הפושעים 90.10 20.80
- 4.יפה 15/12/2024 10:25הגב לתגובה זוהקבלנים מבצעים את עסקאות 80/20 בעיקר ואולי רק בפריסייל כשהבנקים מחייבים אותם למכור 20-30 אחוז מהפרוייקט לכן זה מאוד משתלם לקבלנים העסקאות הללו הם חוסכים מליונים רבים על ריבית ליווי בנקאי. אחכ לאחר שמכרו את כמות הדירות הם רגועים יותר ויכולים למכור 2 דירות בחודש בלי לחץ
- 3.רפי 15/12/2024 10:01הגב לתגובה זואיזה פרויקט מציע את הדירה הזולה ביותר?
- 2.דליה 15/12/2024 10:00הגב לתגובה זורוצים דוגמה: יגאל דימרי קנה את השטח של חנן מור בשדה דב, הוא הציע עליו 1 מילארד שח, 500 מילון פחות!!! כן פחות ממה ששילם עליו חנן מור, ואז הגיע בנק גדול ושיכנע את יגאל לשלם על הקרקע במקום 1 מילארד, 1.1 מילארד שקל! איך הבנק הגדול עשה את זה, הוא נתן ליגאל דמרי הלוואה של 550 מיליון שקל בלי ריבית.
- BOOM פשש ולא כותבים על זה כלום (ל"ת)WOW 15/12/2024 14:52הגב לתגובה זו
- 1.הקריסה מתקרבת !!! (ל"ת)דן 15/12/2024 09:37הגב לתגובה זו

אושרה תוכנית ההתחדשות בבאר שבע: פוטנציאל לכ-17 אלף דירות חדשות
התוכנית שאושרה בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה דרום תחליף את תמ״א 38 בעיר, ותאפשר חיזוק, עיבוי ומיגון מבנים שנבנו לפני 1992.המהלך יעניק את היכולת לביצוע במסלול מהיר וישיר להיתר בנייה
הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה מחוז דרום אישרה את תוכנית ההתחדשות המגרשית בבאר שבע, ביוזמת עיריית באר שבע והרשות הממשלתית להתחדשות עירונית. התוכנית נועדה להחליף את תמ״א 38 בעיר, ולהתאים את עקרונותיה למציאות המקומית של באר שבע - תוך מתן מענה למבנים ישנים, מחסור בממ״דים וצורך בהתחדשות רחבת היקף בשכונות הוותיקות.
לפי התוכנית, שנערכה בראשות האדריכלית עדי אסיף, ניתן יהיה להוציא היתרי בנייה ישירות, ללא צורך בהכנת תוכנית מפורטת נוספת. מדובר במהלך שמאפשר טיפול מהיר בבניינים קיימים, במסלול נקודתי ברמת הבניין ולא רק במתחמי פינוי-בינוי גדולים. הפוטנציאל הכולל של התוכנית עומד על כ-17 אלף דירות חדשות שיכולות להיבנות כאמור בשכונות הוותיקות של העיר.
התחולה חלה על מבנים שנבנו לפני שנת 1984, שבהם לפחות שתי קומות וארבע יחידות דיור, וכן על מבנים שנבנו עד שנת 1992 - שבהם יוכלו להיבנות ממ״דים ותוספות עיבוי. התוכנית מגדירה שלושה מסלולים עיקריים: הריסה ובנייה מחדש, חיזוק ועיבוי, ומיגון ועיבוי בלבד. לכל מסלול נקבעו היקפי זכויות שונים בהתאם לגובה הבניין ומיקומו בעיר.
כמו כן, נקבע כי ברחובות ראשיים יתאפשר שילוב שימושים למסחר ולמוסדות ציבור, כחלק ממדיניות עידוד חיי רחוב וקהילה. כך למשל, בניין בן שלוש קומות הסמוך לציר תחבורה מרכזי עשוי לקבל תוספת של עד שש קומות, בעוד שבניין פנימי בן חמש קומות יוכל להוסיף שתיים בלבד.
- אנבידיה משלשת את מרכז הפיתוח בבאר שבע: מאות משרות חדשות בדרום
- שמאי המקרקעין שמעריך: "בבאר שבע מי שמוכר בלחץ - מקבע הפסד; מי שמחכה - לא מפסיד"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל, גובש סט הנחיות תכנוניות ועיצוביות אחידות לאזורים השונים בעיר, במטרה לשמור על רצף עירוני מסודר ולאפשר התחדשות הדרגתית ומבוססת תכנון. התוכנית מצטרפת לשורה של מהלכים עירוניים שמטרתם לעודד חיזוק מבנים ושדרוג סביבת המגורים במרכז ובשכונות הוותיקות של באר שבע.

פסק הדין שגרם לעיריית ת"א הפסד של 50 מיליארד שקל
מכה לרשויות המקומיות: עיריות תל אביב וירושלים לא יגבו היטלי השבחה מתוכניות מכוח תמ"א 38; העליון קובע פה אחד: אישור תמ"א 38 אינו מהווה השבחה המזכה בהיטל וזאת למרות תמיכת היועמ"שית בעמדתן; השופטים קבעו כי אין קשר סיבתי בין אישור התוכנית לבין השבחה בפועל - ולכן אין עילה להטלת היטל
פסק דין תקדימי בבית המשפט העליון משנה את כללי המשחק בנוגע להיטלי ההשבחה בערים הגדולות: הרכב של שלושה שופטים דחה פה אחד את ערעוריהן של עיריות תל אביב-יפו וירושלים, וקבע כי תוכניות מתאר שהוכנו מכוח תמ"א 38 אינן מזכות את העיריות בהיטלי השבחה. ההחלטה עלולה לעלות לעיריות אלו, ובעתיד גם לאחרות, באובדן מיליארדים. פוטנציאל הרווח שנעלם לעיריות בגלל פסק הדין הוא עד 50 מיליארד שקל.
הפסיקה, שניתנה בעקבות ערעור שהגישה עיריית תל אביב על חיוב בגין שתי דירות בתיק של תושב חוץ בסכום כולל של כמיליון שקל, הפכה לפסק דין בעל השלכות רוחב עצומות. מי שייצג את המוכר הוא עו"ד בנימין קריתי, שכיהן בעבר כראש העיר טבריה והחליט להילחם בתופעה: "פסק הדין הזה לא היה בא לעולם לולא החלטנו לצאת למלחמה מול העירייה, למרות התמיכה שקיבלה גם מהיועמ"שית וגם ממרכז השלטון המקומי."
לדבריו של קריתי, "מדובר בהפסד מוערך של כ-50 מיליארד שקל לעיריית תל אביב בלבד". ההשפעה רחבה הרבה יותר, שכן לפי הערכות, למעלה מ-2,000 תיקים משפטיים המתינו להכרעה בנושא, ורבים מהם ייסגרו עתה על בסיס ההלכה שנקבעה.
פסק דין שמציב גבול ברור לעיריות
במוקד המחלוקת עמדה השאלה: האם ניתן לכלול את השפעת תמ"א 38 במסגרת "המצב הקודם" של הנכס, כאשר מחשבים את ההשבחה שנובעת מתוכנית מתאר חדשה. אם מנוטרלת ההשפעה של התמ"א, ההשבחה תיראה כגבוהה יותר, והיטל ההשבחה יתייקר בהתאם. לעומת זאת, אם התמ"א כלולה כבר בערך הנכסים, אין בסיס לתשלום נוסף.
- פרויקט תמ״א 38 ייצא לדרך: "לא הוכחה פגיעה ממשית"
- מפקח על מקרקעין אישר תמ״א 38 חרף התנגדות בעלי דירה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השופטים קיבלו את הגישה שלפיה יש להתחשב בערך השוק הכולל של המקרקעין במועד הקודם, לרבות השפעות תכנוניות קיימות. המשמעות: אין להטיל היטלי השבחה על בסיס מה שמכונה "התעשרות וירטואלית" של בעל הנכס.
