ח"כ משה גפני
צילום: דוברות הכנסת

סאגת שדה דב: ניסיון להעביר חקיקת בזק לדחיית פינוי השדה

בדיון שהתקיים היום בוועדת הכספים ביקשו חברי הכנסת לדחות את הסגירה לפחות עד ינואר 2020. מנהלי הגוש הגדול ליועמ"ש: "אל תאפשר מחטפים פוליטיים"

מורן ישעיהו | (3)

לאחר הצהרתו של סמוטריץ' לפעול להשארת שדה דב, הנושא הגיע היום (ה') לדיון בוועדת הכספים הזמנית כשבמוקד הדברים דחיית מועד הפינוי. "אנחנו מבקשים לדחות את הסגירה לכל הפחות עד ל-1 בינואר 2020, ואם ניתן אז עד קבלת כל האישורים בפועל. עד אז תתכנס הכנסת ותהייה ממשלה שתשב על המדוכה", אמר יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני. כזכור, סגירת השדה נקבעה ל-1 ביולי. 

בעוד חברי הכנסת מהאופוזיציה והקואליציה כאחד קראו לדחות את הפינוי עד לסיום הליכי התכנון, במשרד האוצר ובמנהל מקרקעי ישראל טענו לנזק כלכלי משמעותי ולפגיעה בתנופת הבנייה בגוש דן, במקרה של דחייה. נציגי משרד הביטחון שאמון על הפעלת השדה, ציינו כי הם אינם ערוכים להמשיך להפעיל אותו מבחינה לוגיסטית. נעדרו מהדיון באי כוחם של בעלי הקרקעות בשדה.

"חשוב להדגיש, הסוגיה המרכזית היא לא הזכויות של בעלי הקרקע, לכל אדם יש זכות קניינית ואף אחד מאתנו לא רוצה לפגוע בהם או בזכויות שלהם", אמר ח"כ יעקב אשר (יהדות התורה) והוסיף: "הסוגיה כאן היא כלכלית על החלק של המדינה בפרויקט, המדינה כרגע משלמת מחיר על ההתנהלות הלא חכמה לאורך כל הדרך בשלבי התכנון והשיווק, יש מספיק חלופות של שטחים שהמדינה יכולה לשווק אותם".

לדבריו של ח"כ מיקי לוי (כחול לבן), "הפגיעה קשה בעיר אילת, בתיירות, בכלכלה ובחולים. המשמעות ששוב נצטרך לדון בוועדה  הזו בפיטורין וסגירת מקומות עבודה. אפשר לחכות עד שהרישיונות ייצאו לדרך ועד אז למצוא פתרונות. אני מעורב בפתרונות ואפשר להשאיר את השדה הזה עם פגיעה מינימלית. רה"מ מתפקידו כשר הביטחון, יכול לעצור את הפינוי הזה בדקה וחצי".

טענה נוספת שנשמעה מצדו של ח"כ יואב קיש (הליכוד) היא כי "שדה דוב יהפוך להיות מטרד ציבורי, הוא יהפוך עזוב ונצטרך לטפל בו תברואתית". לדבריו, "הנושא הזה מצריך תיקון חקיקה ובצלאל סמוטריץ מוביל את העניין, חקיקה ממשלתית שתגיע בהקדם לבית הזה, בהתאם לכך ששומרים על זכויות בעלי הקרקע. אני אומר ליועמ"ש שאי אפשר לדחות ואי אפשר לסרס את הממשלה יותר, יש לנו ממשלת מעבר וכנסת והם שיחליטו, אי אפשר לחכות לכנסת הבאה".

עוד נכח בדיון מנכ"ל משרד התיירות שאמר מצדו כי "הביטחון של אילת הוא התיירות, אנחנו מוטרדים מאוד, יחד עם הסגירה של השדה תעופה באילת, מדובר ב-2 זעזועים תוך זמן קצר. כל הרגלי הנסיעה השתנו, התנועה האווירית כבר הצטמצמה, כרגע יש ירידה של 25% הסגירה של שדה דוב, יכולה להביא זאת ל-40% עד 60%. תנועת התיירות באילת היא רק 10% תיירות חו"ל. נתב"ג פקוק. כל זה מביא אותנו למצב שבמכלול צריך להחליט אם התחזית היא קטסטרופה או חורבן, העיר אילת שבנויה על תיירות לא תוכל לעמוד בזה". 

מנהלי הגוש הגדול ליועמ"ש: "אל תאפשר מחטפים פוליטיים"

בהתייחס לדברים שנשמעו בוועדת הכספים מסרו מנהלי הגוש הגדול כי ״המנהלים מכבדים מאוד את ועדת הכספים והעומד בראשה ואולם למרבה הצער השיח והמהלכים כפי שאנו חווים היום אינם נותנים כל מקום לשיח שאינו פופוליסטי. המנהלים נלאו  מכך וירכזו  מאמץ במקום בו יש מקום לדיון פתוח רציני, אמיתי ואחראי ולשמירה אמיתית על שלטון החוק ובכלל זה על הזכויות שעוגנו בפסיקה חלוטה של בית המשפט שדן לעומק בכל ההיבטים וההתנגדויות הנשמעות כעת".

קיראו עוד ב"נדל"ן"

בנוסף העבירו המנהלים מכתב דחוף ליועץ המשפטי לממשלה בנוגע לחשש מחקיקת בזק  בנושא שדה דב בתקופת הבחירות. "אנו רוצים להאמין  כי תעמוד כחומה בצורה בהגנה על שלטון החוק במאבק על אי הפיכת מדינת ישראל למדינת עולם שלישי, ולא תאפשר את ניצול תקופת הבחירות למחטפים פוליטיים ולבמה לקישוש קולות", נכתב.

עוד הוסיפו: "ניסיון לטעון כי יש להמתין לבדיקה לעומק של חלופות, ואולי אף להקים וועדה לשם כך (על מנת להבטיח כי השדה לא יפונה לעולם), על פני הדברים אין בו ממש. שכן ידוע והובהר לכל כי בכל הנוגע לתעופה המסחרית שבשדה דב הוכנה בנתב"ג חלופה מלאה, בהשקעה של 230 מלש"ח, 20 מלש"ח מתוכם  תרומת בעלי הקרקע בגוש הגדול, תרומה נוספת  למתת האדירה בשיעור 50% מהזכויות בקרקע".

"לא יכול להיות ספק כי קידום חקיקה המונעת ביצוע הסכם עת המדינה היא המגישה הצעה זו כהצעת חוק ממשלתית, או עת הינה תומכת ו/או מאפשרת  במעשה או מחדל, קידום חקיקה פרטית שזו משמעותה, אינה בגדר "בכפוף לדין".  זו כזו הינן סיכול חוזה ע"י המדינה בניגוד לדין, על כל המשתמע", סיכמו.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    רון 23/06/2019 11:49
    הגב לתגובה זו
    חאפרים הכל בשליפות שנים דיברו על שדה התעופה ויכלו להתכונן לזמן הזה שנים אבל המושחתים עצמו עיניים ועכשיו הבחירות וצריך לשחד את תושבי אילת מה שיעלה לכיס שלנו העובדים עשרות מליארדים.
  • 2.
    מוטי 21/06/2019 18:05
    הגב לתגובה זו
    הכי קל לעשות פוליטיקה על הגב של תושבי אילת. לא בנו להם רכבת, לא שירותי בריאות סבירים, הרחיקו מהם את שדה התעופה הנוח שהיה להם כדי שפטאל יקים שם מלונות. עכשיו אותו ראש עיר כושל מוציא אותם להפגנות כדי לעצור את פינוי שדה דב. עצירת הפינוי תהיה קטסטרופה למדינה ולא תעזור בכלל לתושבי אילת.
  • 1.
    החוק הוא זמני. לצערי גם המדינה (ל"ת)
    ששון 21/06/2019 00:55
    הגב לתגובה זו
נתניה קריית נורדאו שניאור
צילום: Evolve media

כמה עולה דירת 4 חדרים בפתח תקווה?

על מחירי הדירות בנתניה, בת ים ופתח תקווה

רן קידר |


מחירי הדירות בתל אביב בקצב ירידה שנתי של כ-9% - מחירי הדירות בת"א בצניחה - על ההמשך ועל הפיל שבחדר, בערים הסובבות הירידה קצת נמוכה. מרגישים את זה גם במעגלים קצת מרוחקים יותר. בדקנו הפעם עסקאות אחרונות בפתח תקווה, נתניה ובת ים.  

פתח תקווה

ברחוב ברוריה 8, דירת 4.5 חדרים, 111.9 מ"ר, קומה שישית, נמכרה ב־3.15 מיליון שקל
(28.2 אלף ש"ח למ"ר).

ברחוב בייליס 20, דירת 4 חדרים, 86 מ"ר, קומה שישית, נמכרה ב־2.76 מיליון שקל
(32.1 אלף ש"ח למ"ר).

ברחוב הרב צבי יהודה 7, דירת 5 חדרים, 115.1 מ"ר, קומה רביעית, נמכרה ב־3.37 מיליון שקל
(29.3 אלף ש"ח למ"ר).

ברחוב י"ז הבנים 7, דירת 3.5 חדרים, 74.8 מ"ר, קומה שלישית, נמכרה ב־2.18 מיליון שקל
(29.1 אלף ש"ח למ"ר).

התחדשות עירונית
צילום: ליאור פתאל

בונים על התחדשות עירונית? תקבלו הרבה פחות ממה שחשבתם; על המשבר הגדול בהתחדשות

התחדשות עירונית אמורה היתה לפתור חלקית את בעיית המגורים, אבל תמונת המצב במרכז קשה - פרויקטים נתקעו בגלל ירידות המחירים, הקבלנים רוצים (ויכולים) להעביר פרויקטים לאחרים והתמורות שקיבלו הדיירים יורדות

ענת גלעד |
נושאים בכתבה התחדשות עירונית

ענף ההתחדשות העירונית עובר טלטלה כלכלית משמעותית: למרות עלייה בהיקפי הפעילות, רווחיות השחקנים הצטמצמה, ועשרות חברות מחפשות קונה לפעילות הזו. הן לא רוצות להמשיך - הרווחיות התכווצה בגלל ירידית המחירים, המימון עלה. מסתבר שהן יכולות לסגת מהפרויקט, ולהשאיר את הדיירים תקועים באמצע ההכנסות. יש פרויקטים שעובדים עליהם כבר 4-5 שנים והיזם אמר - "אני צריך להוריד את שטח הדירות ולעשות עוד שינויים, אחרת אי אפשר להמשיך, זה לא כלכלי". הדיירים אמרו - "אבל יש הסכם"  אבל היזם הראה להם שההסכם מאפשר נסיגה בהינתן שינויים מסוימים.  

כל הסכם לגופו, אבל בשטח יש עשרות רבות של פרויקטים שמחפשים "אבא". היזם המקורי רוצה למכור. זה גורם לשני דברים - הדיירים יצטרכו לחכות לדירה הרבה יותר זמן ממה שהעריכו. והם יקבלו תמורות נמוכות יותר משמעותית. כשהם מדברים עם יזמים חדשים הם מבינים שמה שהיה לא יהיה. אלו שהצליחו להיות בתחילת הדרך של ההתחדשות העירונית הרוויחו בגדול. כעת, ההשבחה תהיה נמוכה יותר. 

ירידות מחירים במרכז 

הגאות שהיתה במחירי הדירות במרכז קידמה מאוד את תחום ההתחדשות ודגש על תמ"א באזור המרכז כשרווחיות של הקלבנים נמדדה בעבר בשיעורים של כ־20% ואף יותר. היזמים גם נהנו מעליית מחירים מתמדת תוך כדי תנועה.

בשנה האחרונה התמונה השתנתה: המחירים במרכז ירדו בין 5% ל-10%.  הירידה הזו משנה לחלוטין את התחשיב של היזמים. בפרויקטים מרכזיים רבים הרווחיות יורדת לכ־10% ואף פחות.

ההשפעה של ירידות מחירים מלווה במורכבות התפעולית של תמ"א 38/1 שרק הולכת והופכת למורכבת יותר.  העבודה מבוצעת בתוך מבנים קיימים לרוב עם מגורים פעילים, וזה מורכב, כשבתל אביב המורכבות כפולה - יש אזורים שלא ניתן לעבוד בהם על רקע עבודות תשתית גדולות.