הקיפאון בנדל"ן: ירידה של 17% בביקוש לדירות חדשות ב-2017
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום את הכמות המבוקשת של דירות חדשות בשנת 2017, ולפי הנתונים נרשמה ירידה של 17.3% בביקוש ל-41.3 אלף דירות, וכמות הדירות שנמכרו ירדה ב-18.3% לעומת שנת 2016.
בניגוד לאוצר, לפי חישובי הלמ"ס הכמות המבוקשת של דירות מתייחסת לדירות שקיבלו היתרי בנייה ובנייתן החלה. באוצר כוללים בנתוני הביקוש לדירות חדשות גם דירות שטרם חלה בנייתן, או אלו שעדיין לא קיבלו היתר בנייה.
הביקוש ביישובים השונים
בשנת 2017 כ-26% מסך הכמות המבוקשת של דירות חדשות היו במחוז מרכז ו-7% בלבד בירושלים. בתל אביב ובירושלים נרשמה הכמות המבוקשת הגדולה ביותר של 2,510 ו-2,210 דירות חדשות בהתאמה. בירושלים נרשמה ירידה של 11% בכמות המבוקשת של דירות חדשות לעומת 2016, ומנגד בתל אביב נרשמה עלייה של 3% בביקושים.
ביישובים לוד, בית שמש, נהריה וראש העין נרשמה ירידה של כ-63% בלוד, כ-55% בבית שמש ובנהריה וכ-47% בראש העין. עם זאת, הירידה הגבוהה מיוחסת לנתוני 2016 אז נרשמה כמות מבוקשת גדולה משמעותית מהשנים 2015 ו-2017.
- הממשלה אישרה תכנית לפיתוח מטרופולין באר שבע בכמיליארד שקלים
- אושרה תוכנית ההתחדשות בבאר שבע: פוטנציאל לכ-17 אלף דירות חדשות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בקריית מוצקין, מודיעין-מכבים-רעות ונתיבות חלו העליות החדות ביותר בכמות המבוקשת של דירות חדשות בשנת 2017 בהשוואה לשנת 2016: כ-154%, 148% ו-132% בהתאמה.
ברבעון הרביעי של 2017 הכמות המבוקשת של דירות חדשות הסתכמה ב-9,500 יחידות, מתוכן כ-59% דירות חדשות שנמכרו לציבור והיתרה, כ-41%, דירות שלא למכירה בהחלה בנייתן. משכך, ברבעון הרביעי נרשמה ירידה של 5.3% בכמות המבוקשת של דירות לעומת הרבעון השלישי של השנה החולפת. בניכוי גורמים עונתיים נרשמה ירידה של 7.7%.
הדירות שנמכרו
ברבעון הרביעי של 2017 נמכרו 5,580 דירות חדשות, המשקפים ירידה של 2.8% לעומת הרבעון השלישי. בניכוי גורמים עונתיים נרשמה ירידה של 4.5%. כ-30% מהדירות החדשות ב-2017 נמכרו במחוז מרכז ובירושלים נמכרו 7% בלבד.
- 6.לא קונים במחירי בועה (ל"ת)יוסי 16/02/2018 10:01הגב לתגובה זו
- 5.ירידה דרמטית בבניה. מספרים של 2014 (ל"ת)אנונימי 15/02/2018 20:57הגב לתגובה זו
- 4.????? (ל"ת)????? 15/02/2018 16:42הגב לתגובה זו
- 3.כיל בנסדק עלתה 455 אחוז ופו למרות שיש אובטרז חיובי לו ע (ל"ת)אבי 15/02/2018 15:46הגב לתגובה זו
- 2.שמעון 15/02/2018 15:00הגב לתגובה זוגם בשנת 2018 נהפוף את שוק הדיור ליבש כמו אפריקה! זהירות לא לקחת משכנתא זו התאבדות כלכלית לזוג צעיר!
- אוטוטו הריבית עולה.. 15/02/2018 15:50הגב לתגובה זותשואות אג"ח ארה"ב מזנק כלומר עלייה בריביות בארץ מתקרבת.מסקנה: כדאי לקחת משכנתא עכשיו!
- 1.sus 15/02/2018 14:50הגב לתגובה זואורבטרז חיובי והי נפלת תראו אזה פלה במניה
בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות
מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?
בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.
הפער שהולך ונפער
הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.
מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.
אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.
- שכר הדירה דווקא ירד בעשור האחרון - בדיקה
- "להעלות את שכר הדירה ל-5,900 ולשלם מס או להשאיר אותו על 5,600 שקל בלי לשלם מס?"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.
בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות
מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?
בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.
הפער שהולך ונפער
הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.
מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.
אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.
- שכר הדירה דווקא ירד בעשור האחרון - בדיקה
- "להעלות את שכר הדירה ל-5,900 ולשלם מס או להשאיר אותו על 5,600 שקל בלי לשלם מס?"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.
