11 השלבים לקבלת היתר בניה - הקבלנים מספרים על הקושי
התאחדות בוני הארץ קיימו הבוקר (ה׳), יום עיון שיספק נקודת מבט להליכים המורכבים אותם היזמים והקבלנים עוברים בדרך לאישור הפרויקטים. ראשית, הוצג שקף המציג את 11 השלבים של הקבלן בדרך להיתר ועל פי ההסברים נראה כי החלום להיתר תוך שלושה חודשים עוד רחוק, וזאת במקביל לכך שנרשמה ירידה של 6.9% בהתחלות הבנייה במחצית הראשונה של 2016.
ארנון פרידמן, מנכ״ל אשדר מקבוצת אשטרום, הסביר כי מתוך 11 שלבים להוצאת היתר הבנייה, המקום שהאישור למתן ההיתר נתקע בו במיוחד הינו ״הפניית מבקש ההיתר לבקרת תכן במכון בקרה״. תכן הוא ההליך ההנדסי. פרידמן הסביר כי למעשה לא הוקמו מכוני בקרה וכעת ישנם שני מכונים לקראת הקמה. ״מכוני הבקרה בשלב הראשון אמורים לבדוק את ההיתרים, אך הכוונה בהמשך היא שגם יפקחו על הביצוע שתואם את התיכנון״.
בשנת 2014, אושר חוק חדש, להנחיות מרחביות ומשמעותו שכל ועדה מקומית ״צריכה להכין מסמך הנחיות מרחביות לבנייה, ולאשר אותו בוועדה המקומית, כהנחיות המשלימות לתכנית המתאר וקובעות כל מיני פרמטרים מה מותר ומה מותר בעיצוב החזיתות״.
פרידמן מסביר כיצד ההנחיות המרחביות הובילו לעוד שלב מעכב בהליך הארוך למתן היתר בנייה: ״על פי החוק, על הרשויות היה להכין את ההנחיות עד הקיץ השנה, אך זה גרם לכך שהרשויות לא נתנו היתרים ללא הוצאת ההנחיות המרחביות. נניח פתאום בפרויקט פינוי בינוי לא מאפשרים דירות גן בגלל עדכון בהנחיות המרחביות. אבל צריך להבין שלפני 8 שנים חתמתי עם הדיירים ואני 6-7 שנים מאשר את התב״ע ובתהליכים. מה עושים, חוזרים לדיירים? כלכלית קשה לפתור את זה. מצד אחד נתנו אפשרות לשנות את שינוי ההנחיות המרחביות בוועדה המקומית ויש 70 יום להתנגדויות. מצד שני אם הנחיה מרחבית פגעה בך אין יכולת להגיש תביעה לירידת ערך להבדיל ממקרה שאושרה תכנית שפוגעת לך בפרויקט.
- ברווח של 40 מיליון שקל: אשדר מוכרת את הקרקע שבה זכתה בגליל ים
- ב-S&P צופים המשך האטה בקבלנות וייזום למגורים בישראל השנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סיפור נוסף על עיכובים במתן ההיתר שסיפק פרידמן: ״כעת ישנה בקשה להיתר, שהגשנו כבר בפעם השלישית וכל פעם הבקשה לא נקלטה כי היו חסרים דברים; ובכל הגשה הביאו הערות אחרות וחדשות ללא קשר להערות הקודמות. היום קיבלנו רשימה חדשה בהגשה השלישית. יש להבין כי בכל בקשה שמוגשת יש לוועדה חודש להגיב על כך, ולאחר מכן מפרטים מה חסר ועליי לרוץ ולהשלים ויכול לקחת מספר שבועות ושוב מחכים לתגובת הוועדה 30 יום וככה זה יכול להימשך חודשים״. כפי שניתן לראות בתרשים מטה, פרידמן מדבר על עיכובים שבין שלב 5, הכנת הבקשה להיתר והגשתה לוועדה המקומית לשלב 6, דיון בועדה המקומית והפצת פרוטוקול.
״מילא היו משנים או מבקשים הערות בפעם הראשונה, אך בכל הגשה המציאו הנחיה אחרת שלא נאמרה קודם לכן. וזה המצב לצערי שאנחנו נתקלים בו, הם כל הזמן עומדים במועדים ׳ואז אומרים עלינו שאנחנו לא עומדים בזמנים׳. הבטיחו שנגיע למצב בו יקח 3 חודשים לאשר היתר, אני בשלושה חודשים מקווה שתקלט הבקשה, אבל הבעיה שכולם צודקים (ראשי הרשויות), יש מחסור במהנדסים בעיריות והשכר שלהם נשחק״.

מחירי הדירות בגבעתיים ועסקאות אחרונות
המחיר הממוצע לדירת 5 חדרים בגבעתיים הוא קצת פחות מ-5 מיליון שקל - כך עולה מנתוני האתר הממשלתי. מדובר על ירידה של כ-5% מתחילת השנה. המחיר הממוצע של דירות 3 חדרים דווקא עלה מתחילת השנה - איך זה ייתכן? הסיבה היא פוטנציאל להתחדשות עירונית. כשקונים דירה קטנה וישנה, קונים אופציה להתחדשות עירונית, כשכבר בפועל יש כמות גדולה של בניינים שעוברים התחדשות. זה מתומחר במחיר וכך יש עלייה במחירי הדירות האלו.
גבעתיים היא עיר יקרה, אך להבדיל מתל אביב שיקרה ממנה שבה נרשמו ירידות מחירים משמעותיות, גבעתיים הצליחה לשמור על המחירים עד כה. הנה עסקאות לדוגמה מהזמן האחרון:
סירקין - 2 חדרים, קומה שלישית, 53 מ"ר - 2.00 מיליון שקלים (37.7 אלף שקלים למ"ר)
כצנלסון - 2 חדרים, קומה קרקע, 48 מ"ר - 2.02 מיליון שקלים (42.1 אלף שקלים למ"ר)
ההסתדרות - 2 חדרים, קומה ראשונה, 44 מ"ר - 2.06 מיליון שקלים (46.8 אלף שקלים למ"ר)
שינקין - 2.5 חדרים, קומה ראשונה, 40 מ"ר - 2.13 מיליון שקלים (53.3 אלף שקלים למ"ר)
המלבן - 2 חדרים, קומה ראשונה, 63 מ"ר - 2.54 מיליון שקלים (40.3 אלף שקלים למ"ר)
אחדות העבודה - 2 חדרים, קומה ראשונה, 45 מ"ר - 2.58 מיליון שקלים (57.3 אלף שקלים למ"ר)
שדה בוקר - 3 חדרים, קומה שלישית, 48 מ"ר - 2.55 מיליון שקלים (53.1 אלף שקלים למ"ר)
ערד - 3 חדרים, קומה שלישית, 61.31 מ"ר - 2.56 מיליון שקלים (41.8 אלף שקלים למ"ר)
ויצמן - 3 חדרים, קומה ראשונה, 63 מ"ר - 2.61 מיליון שקלים (41.4 אלף שקלים למ"ר)
למד הא - 3 חדרים, קומה ראשונה, 57 מ"ר - 2.64 מיליון שקלים (46.3 אלף שקלים למ"ר)
קפלנסקי - 3 חדרים, קומה ראשונה, 62 מ"ר - 2.69 מיליון שקלים (43.4 אלף שקלים למ"ר)
שינקין - 3 חדרים, קומה שניה, 85 מ"ר - 3.05 מיליון שקלים (35.9 אלף שקלים למ"ר)
עמל - 3.5 חדרים, קומה שלישית, 84 מ"ר - 3.10 מיליון שקלים (36.9 אלף שקלים למ"ר)
ברדיצ'בסקי - 3 חדרים, קומה שלישית, 85 מ"ר - 3.72 מיליון שקלים (43.8 אלף שקלים למ"ר)
ההסתדרות - 3 חדרים, קומה שמינית עשרה, 78 מ"ר - 3.92 מיליון שקלים (50.3 אלף שקלים למ"ר)
אידמית - 3 חדרים, קומה עשרים ואחת, 79 מ"ר - 4.08 מיליון שקלים (51.6 אלף שקלים למ"ר)
פועלי הרכבת - דירת גג 3.5 חדרים, קומה רביעית, 94 מ"ר + גג 94 מ"ר - 4.95 מיליון שקלים (52.7 אלף שקלים למ"ר עיקרי)
גולומב 54 - 5 חדרים, קומה ראשונה, 116 מ"ר - 5.10 מיליון שקלים (44.0 אלף שקלים למ"ר)
ההסתדרות 8 - 5 חדרים, קומה חמש עשרה, 120 מ"ר - 5.38 מיליון שקלים (44.8 אלף שקלים למ"ר)
קרן קיימת לישראל 25 - 6 חדרים, קומה שניה, 154 מ"ר - 6.42 מיליון שקלים (41.7 אלף שקלים למ"ר)

משכירי דירות שמעלימים מס - המפקחים של מס הכנסה בדרך אליכם
על ההתקדמות של רשות המסים בבדיקת כל משכירי הדירות בארץ, איך זה ירים את הגבייה ומי בעצם צריך לשלם מס על שכר דירה ולמה עם מיסוי כל כך נמוך יש המוני מעלימים?
משכירי הדירות נהנים ממס נמוך במיוחד. פרקטית הם לא משלמים מס עד רף של כ-5,600 שקלים. אם שכר הדירה שהם מקבלים גבוה יותר הם יכולים לשלם 10% בלבד ויש גם דרך ביניים שבפועל יכולה אפילו לבטא מס נמוך מ-10% (תשלום מס על החריגה מהתקרה כפול שתיים). אם השכרת הדירות אצל הנישום היא עסק - אז המס הוא מס עסקי, אבל גם כאן, התפתחו פרקטיקות שמחלצות את העוסקים מהגדרת עסק - רק בישראל - משכיר 8 דירות וטוען שזה לא עסק כדי להתחמק ממסים; מה קבע בית המשפט?.
רשות המסים פועלת להעלות את המס על שכר דירה, אבל ללא הצלחה. גם אם היא עוברת את שר האוצר היא מגיעה לוועדת הכספים ושם הניסיון מסוכל פעם אחר פעם. יש לובי חזק מאוד שלא להעלות שכר דירה. יש אנשים חזקים שם למעלה עם מספר דירות שלא מוכנים שיזיזו להם את הגבינה, גם אם המדינה צריכה כספים, גם אם זה זמן מלחמה.
וכך נשארים עם מס נמוך במיוחד וגם את המס הנמוך הזה יש רבים שלא משלמים. למה? האמת היא שאין תשובה. פשוט - ככה. זה השתרש שנים, ולמה לשלם אם אפשר שלא. מצד אחד רשות המסים תופסת הרבה מעלימים אבל כשאנחנו בודקים מה הקנס שהם משלמים והאם זה מרתיע את המעלימים, אנחנו מקבלים קנסות לא גבוהים והרתעה לא ממש אפקטיבית - משכירים דירה ולא מדווחים? כך רשות המסים מענישה.
במקביל, מנסים ברשות המסים להגיע לחבות מלאה של משכירי דירות. גם לכאלו שלא צריכים לשלם. זה יוביל לאנשים רבים שחושבים שהם לא צריכים לשלם, זה יציף מקרים של דירות בירושה שעדין לא עברו בטאבו, זה יציף המון מעלימים וכסף שצריך לשלם לרשות המס. אלא שגם את חובת הדיווח וועדת הכספים לא מאשרת. שוב, אותו משה גפני שהיה יו"ר הוועדה התעקש שלא להעביר את ההוראה הזו.
וזה השאיר את רשות המסים עם מסקנה אחת - צריך לעבוד קשה כדי לאתר את המעלימים, צריך לחבר את המידע עם מקורות מידע נוספים - רשם הירושות, טאבו ועוד. וככה מגיעים ברשות לדטהבייס כל כך חשוב.