ז'קי לוי
צילום: יח"צ

פרויקט שיקום השכונות חוזר ובתקציב של 280 מיליון שקל - תראו אילו ערים בפנים

תכנית שיקום השכונות המיתולוגית חוזרת בתקציב של 280 מיליון שקל במסגרת הפעימה הראשונה ישוקמו שכונות ב-31 ערים
ענת דניאלי | (2)

היום (ג׳) הושק פרויקט "שיקום שכונות חוזר", של שר הבינוי והשיכון, יואב גלנט, וסגן שר הבינוי והשיכון, ז'קי לוי. הפרויקט יחל בתוך שלושה חודשים וינוהל ע"י סגן שר הבינוי והשיכון, ז'קי לוי. על פי לוי, שיקום השכונות מתוכנן ב-31 ערי פריפריה בשלב הראשון ובשלב השני ב-7 ערים נוספות במידה ויוותר תקציב. השכונות שיבחרו יעברו שיקום פיזי של מבנים ושל שטחים ציבוריים וכן ישולבו בהן פעילויות חברתיות ותכניות לפיתוח מנהיגות קהילתית.

רשימת היישובים שנכנסו בשלב א' למפת פרויקט שיקום השכונות - פעימה ראשונה:

באזור הדרום צפויים עבודות שיקום בערים אופקים, אילת, באר שבע, דימונה, ירוחם, מרחבים, נתיבות, קרית גת, רהט, שדות נגב, שדרות ותל שבע.

 

באזור הצפון האזורים בהם יפעל הפרויקט הינם, בין ג'אן, בית שאן, גלבוע, ג'דידה מכר, חצור הגלילית, טבריה, ינוח ג׳את, ירכא, מגדל העמק, מרום הגליל, מעלה יוסף, מעלות תרשיחא, נצרת, סאג׳ור, עפולה, עמק המעיינות, צפת וקריית שמונה.

היישובים שעתידים להיכלל בפרויקט במסגרת הפעימה השנייה, כאשר הביצוע של הפעימה השנייה תלוי בתקציב הם;  מצפה רמון, נהריה, נצרת עלית, עכו, ערד, קצרין ושלומי.

נזכיר כי פרויקט שיקום שכונות הוא פרויקט עליו הכריזה ממשלת ישראל השמונה עשרה בראשות מנחם בגין ב-1977, ובמסגרתו שוקמו 160 אזורי מצוקה בישראל. הפרויקט היה בהובלתו של שר השיכון דוד לוי שהינו אביו של ח"כ ז'קי לוי שיוביל את הפרויקט הנוכחי. כאשר בעת דיוני תקציב המדינה, לוי הודיע קבל עם ועדה כי במידה ולא יוקצה תקציב ראוי לפרויקט שיקום השכונות הוא יצביע נגד אישור התקציב. 

שר הבינוי והשיכון, יואב גלנט: "התרגלנו במשך שנים למציאות שבה ליותר מדי אנשים אין. הצעדים שבהם נקטנו מאז כינון הממשלה הנוכחית, מוכיחים שהפתרונות קיימים וזמינים, ושהדאגה לציבור, ובתוכו השכונות החלשות, לא תלויה בתקציבים, אלא בהסתכלות חברתית. פרויקט 'שיקום שכונות חוזר' הוא לא תכנית דיור – הוא תכנית של אנשים ושל קהילה. קהילות חזקות בכל רחבי הארץ הן הבסיס האיתן של החברה שלנו".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    יואל .ה 29/03/2016 20:40
    הגב לתגובה זו
    התנהלותה בניגוד לחוק ואסור לתת לה ךהשתתף בפרויקט הלאומי החשוב.
  • 1.
    שושו 29/03/2016 15:56
    הגב לתגובה זו
    הצחקתם אותי מה זה 300 מיליון לשלושים ישובים מהם 5 מועצות אזוריות . מה יעשו עם זה זה מחיר של 8 דירות של זו"צ בכל ישוב בממוצע. על מי אתם עובדים זכי אתה עוד מצפה שישאר מזה עוד ף ל7 ישובים נוספים. איפה אתה חי ואולי הכוונה לצפות את הישובים בנייר כסף ואז זה יהיה מבריק ונוצץ.
בנייה. קרדיט: Xבנייה. קרדיט: X
מחירי הדירות לאן

מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים

המחירים הרשמיים "לא יורדים" אבל הקבלנים כבר מחלקים ריהוט, שכר דירה, מימון למשכנתא ואפילו רכב חדש; חמישה חודשים ברציפות המדד יורד, ירידה של 16% בקצב העסקאות אבל מסך עשן של מבצעים מנסה לשמור על האמת בפנים - שוק הנדל"ן מתאמץ לשדר יציבות כשהקרקע רועדת
צלי אהרון |


מחירי הדירות נמצאים כבר חמישה חודשים ברצף של ירידות, כך לפי נתוני הלמ"ס. שגם ככה מודדים בצורה לא נכונה. אבל נניח שהם כן היו מודדים באופן שמשקף את המציאות - עדיין, מאחורי הנתון של הירידות מסתתרת תמונה מורכבת הרבה יותר, כזו שבה המחירים בשטח יורדים בקצב חד יותר, אבל “על הנייר” הם מוצגים גבוהים יותר. 

ההסבר לכך טמון בצורת המדידה של הלמ"ס ובאינטרס של גורמים מרכזיים בשוק לשמור על “מחיר רשמי” גבוה. לפי הלמ"ס, נרשמה ירידה של כ-0.2% במחירים בחודש האחרון, ובסך הכול ירידה מצטברת של 16% במספר העסקאות בשנה החולפת. אבל חשוב להבין: הנתונים עצמם מתפרסמים בעיכוב של כחודשיים וחצי, הם מתבססים על שכר דירה ולא על מחירי דירות למכירה, ובעיקר - אינם משקללים לתוכם את מבצעי המימון וההטבות שמעניקים היזמים כדי להניע מכירות. 

במילים אחרות, התמונה שמוצגת לציבור רחוקה מלשקף את מה שקורה באמת בשטח. ובשטח, הקבלנים עושים הכול כדי לא להוריד את תג המחיר הרשמי של הדירות. במקום זה, הם מציעים חבילות שמגלמות הנחות משמעותיות: משכנתאות של עד מיליון שקל ל-15 שנה בריבית אפס, מימון מלא של שכר דירה עד האכלוס, ואף ריהוט ושדרוגים חינם.

ערכן של הטבות כאלו יכול להגיע למאות אלפי שקלים, כלומר מדובר בהנחות לכל דבר - רק שהן מוחבאות היטב ולא נרשמות בנתונים הרשמיים. מי שעומדים מאחורי הרצון לשמור על מחירים גבוהים הם שלושה גורמים עיקריים: הבנקים, שמחזיקים תיקי משכנתאות ענקיים וירידת מחירים חדה תפגע ישירות בשווי הבטוחות שלהם. וכפועל יוצא מכך תסכן את המערכת הפיננסית. בנוסף, רשות המסים אשר מבוססת על גביית מס רכישה ומס שבח, ולכן ירידות חדות במחירי הדירות משמען ירידה חדה בהכנסות המדינה. וגם המממנים החיצוניים, ובראשם גופים מוסדיים שהעמידו ליזמים הלוואות וליווי פרויקטים, אשר ירידת ערך חדה עלולה להוביל אצלם לפגיעה בקובננטים (אמות מידה) פיננסיים ולסכן את כספי המשקיעים. 

במצב הזה, כל המערכת פועלת יחד - גם אם לא במודע כדי לשמר את רמות המחירים. התוצאה היא קיפאון: ירידה אמיתית שמורגשת בשטח, מול שמירה מלאכותית על מחיר רשמי גבוה במדדים ובנתונים שמוצגים לציבור. כל זאת מבלי להסביר לציבור את מה שהוא לא יכול להבין וכל בר-דעת לא יבין. הרי שיעור ראשון בכלכלה הוא שמחיר שיווי משקל נקבע בידי ביקוש והיצע. אז איך יכול להיות מצב שבו כמעט ואין עסקאות בשוק הדירות - ולראייה הקצב הנמוך שמתרחש בשוק הנדל"ן למגורים - שעל פי נתוני סקירת הכלכלן הראשי באוצר - הוא עומד על הרמה הנמוכה ביותר מאז תחילת שנות האלפיים. ועדיין - הירידות במחירי הדירות הם לא כפי שהיה אמור להיות - לולא היו נשלטות בפועל וזזות בהתאם לרצון הגורמים בעלי האינטרס.

פועל בניין
צילום: Getty images Israel

76.5 אלף דירות החלו להיבנות השנה - אבל ברבעון האחרון הקצב הואט

נתוני הלמ"ס מצביעים על עלייה שנתית של 22% בהתחלות הבנייה, אבל ברבעון השני נרשמה ירידה של 5.5% לעומת תחילת השנה כשבין הערים נרשמים פערים גדולים ותלות גוברת בהתחדשות עירונית - איזה עיר מובילה ומי נשרכת מאחור?

מנדי הניג |

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת שברבעון השני של 2025 החלה בנייתן של 18,553 דירות חדשות, מספר גבוה משמעותית מזה שנרשם בתקופה המקבילה בשנה שעברה עלייה של 42.3%. עם זאת, ביחס לרבעון הראשון של השנה אפשר לראות ירידה של כ-5.5% במספר התחלות הבנייה. במקביל, גמר הבנייה עלה והסתכם ב-14,385 דירות, עלייה של 17.7% לעומת הרבעון הראשון ושל 13.1% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. התמונה הכוללת לשנה החולפת מצביעה על שוק בנייה פעיל יותר, אך לא אחיד בין המחוזות השונים.


פיזור גיאוגרפי ומגמות במחוזות

יש פערים גדולים בין האזורים. מחוזות המרכז ותל אביב הובילו את הפעילות ברבעון השני, עם כמעט מחצית מכלל הדירות החדשות - 4,519 במרכז ו-4,384 בתל אביב. במחוז הדרום החלה בנייתן של 3,984 דירות, שהיוו כ-21% מכלל הפעילות הארצית, והמספרים שם זינקו ב-62% לעומת הרבעון הקודם. לעומת זאת, בצפון ובירושלים חלה האטה משמעותית: ירידה של 55.7% בצפון, 27.1% בירושלים ו-22% בחיפה.

בכל הנוגע להיתרי בנייה, ניתנו ברבעון השני 17,189 היתרים - עלייה קלה של 1.7% לעומת הרבעון הראשון, אך יציבות ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. הפילוח לפי מחוזות מגלה כי במחוז המרכז חל זינוק של כמעט 40% בהיתרי הבנייה, בעוד שבמחוזות אחרים המגמה הייתה שלילית ירידה של כ-8% בתל אביב ועד 13.9% בירושלים.


התחדשות עירונית מובילה

כ-5,030 התחלות בנייה ברבעון השני היו במסגרת פרויקטי התחדשות עירונית – כ-27% מכלל ההתחלות. מרבית הדירות נבנו במתכונת של הריסה ובנייה מחדש, בעיקר בפרויקטי פינוי-בינוי ותמ"א 38/2, שהיוו כ-81% מהתחלות ההתחדשות. לעומת הרבעון הקודם מדובר בירידה של 7.7%, אך בהשוואה לשנה שעברה עלייה של 31.3%. בנוסף, החלה בנייתן של כ-1,141 דירות כתוספות בנייה לבניינים קיימים, נתון המשקף עלייה של 14.4% לעומת הרבעון הראשון.


בהסתכלות רחבה על 12 החודשים האחרונים, בין יולי 2024 ליוני 2025, החלו להיבנות 76.5 אלף דירות – עלייה של 22.3% לעומת השנה שקדמה לה. לאחר ניכוי הדירות שנהרסו במסגרת התחדשות עירונית, מדובר ב-70.6 אלף דירות חדשות – עלייה של 23.5%. גם מספר היתרי הבנייה בשנה זו עלה, והסתכם ב-80.4 אלף עלייה של 8.9%.