בינתיים פישר אכן משפיע: הדולר זינק היום ב-3.3%, "בנק ישראל קונה ובגדול"

כך אומר היום טל עבדה מכלל פורקס. הדולר נקבע בשער של 3.866 שקלים האירו זינק ב-3.85%. מול האירו נסחר כעת הדולר ללא שינוי משמעותי

בינתיים, בנק ישראל הצליח: הדולר האמריקני התחזק היום בשיעור של 3.3% מול השקל, זאת, לאחר שנגיד בנק ישראל, הפרופסור סטנלי פישר, הפתיע והחל לרכוש דולרים בכמויות העולות בהרבה על 100 מיליון דולר ביום.

טל עבדה, סמנכ"ל השקעות בכלל פורקס, אומר בשיחה עם Bizportal כי "אכן בנק ישראל מתערב היום במסחר בקצב הרבה יותר גבוה מהרגיל. הם למעשה רוצה לתת משנה תוקף לתוכנית שלהם. הם יכולים רק להכריז הכרזות ולדבר, והם רוצים כעת גם להראות שהם לא רק מדברים אלא רק עושים".

"אבל, זה נכון לטווח הקצר. לבנק ישראל יש היום פוזיציה ענקית והם לא יכולים להתערב בעוצמה כזו לאורך זמן, אלא רק במהלך ימים בודדים. בטווח הארוך זה לא משנה כל כך. יש סיבות לזה, בעיקר פוליטיות. להראות שהם עוזרים ליצואנים, שיש בוס, מישהו ששולט. אבל, המחזורים גבוהים מידי ולכן זה לא יעבוד בטווח הארוך. אבל, הפוליטיקה משפיעה כאן".

נציין כי גורמים בשוק המט"ח העריכו שבנק ישראל רכש היום דולרים בכמות של 250-350 מיליון דולר וייתכן שעד לסוף היום תגדל הכמות לכיוון ה-500-600 מיליון דולר. נזכיר עוד כי יתרות המט"ח של ישראל חצו לאחרונה את רף ה-50 מיליארד דולר, גבוה בהרבה מהמטרה המוצהרת של הבנק המרכזי עת התחיל להתערב בשוק המט"ח במטרה לחזק את יתרות מטבע החוץ.

פישר מוריד את הכפפות

פישר שראה אתמול את הדולר צונח לרמתו בסוף 2008 הודיע לאחר קביעת השער היציג, כי לא רק שימשיך לרכוש מידי יום 100 מיליון דולר בשוק, אלא שהוא ירכוש סכומים גבוהים בהרבה (מאות מיליוני דולרים ביום) כאשר "השוק לא יתפקד כיאות".

מטרת המהלך היא לאפשר לבנק ישראל לפעול כנגד המגמה בשוק מטבע החוץ ומנוע ירידות חדות בשער הדולר, כמו אלו שנרשמו בימים האחרונים. בשוק ההון מעריכים היום, כי פישר מכין את הקרקע לשינוי מדיניות ההתערבות במט"ח.

הדולר היציג עלה היום ב-3.286% ונקבע שער של 3.866 שקלים. האירו הגדיל לעשות והוסיף 3.856% לשער של 5.562 שקלים, במקביל להתחזקותו בעולם מול הדולר.

בחדר המסחר של איטריידר, זירת המסחר לאופציות דיגיטליות, מעריכים כי המהלך של בנק ישראל יחזק את הדולר בטווח הקצר, אך אם המגמה העולמית תימשך, קיים ספק רב לגבי יכולתו של בנק ישראל להילחם במגמה העולמית.

יניב ברוך, מנהל חדר המסחר באיטריידר, מציין כי: "בזירה העולמית הדולר נלחץ על ידי גירעונות ענק של ממשלת ארה"ב, לצד עלייה במחירי הסחורות, בראשן זהב ונפט והתחזקות של המטבע האירופי. כל אלה משפיעים על שער הדולר בעולם. ההתחזקות של הדולר אתמול ובבוקר המסחר היום, אינם מעידים דבר על המשך יכולת בנק ישראל לייצר עליה מתמשכת בשער הדולר. להערכתנו, ללא שינוי משמעותי במדיניות ארה"ב לחיזוק הדולר, המטבע האמריקאי ימשיך וישמור על רמתו הנמוכה. בישראל, השפעת הבנק המרכזי תהיה נקודתית בלבד ולא תחזיק מעמד לאורך זמן".

רון אייכל, הכלכלן הראשי של מיטב, התייחס הבוקר בשיחה עם Bizportal למהלך של פישר ואמר כי "אני שמח על כך שפישר מגביר את חוסר הוודאות בשו המט"ח, זה יעזור באסטרטגיית היציאה מתוכנית הרכישה של הדולרים כי כעת כאשר הוא יבוא בשלב הבא ויגיד שהוא מקטין את כמות הרכישה היומית או משהו דומה, לשוק יהיה יותר קל לקבל את זה".

בנוסף, אומר אייכל, כי "המהלך של פישר למעשה מרחיק את העלאת הריבית בישראל כיוון שכשאר הכוחות מרוכזים בהחלשת המטבע זה לא רלוונטי להעלות ריבית. כנראה שפישר לא ממש מושאג כרגע מעניין האינפלציה".

בעולם: הדולר במגמה מעורבת

במקביל, הדולר האמריקני נסחר במגמה מעורבת בעולם: מוסיף 0.16% מול האירו לרמה של 1.4392 דולרים ונסחר בירידה של 0.06% מול הלירה שטרלינג לשער של 1.694 דולרים.

הסיבה להיחלשות האירו נובעת בין היתר מציפיות הכלכלנים כי מדד המחירים ליצרן שיפורסם באירופה יעיד על ירידה במחירים הסיטונאים בחודש יוני.

כמו כן, האירו מגיב להודעת הבנק המרכזי של אוסטרליה, כי הריבית הנמוכה הנוכחית במדינה הייתה "מתאימה" בהתחשב בתנאים הכלכליים. הנגיד האוסטרלי שהודיע היום על הותרת הריבית על כנה בשיעור של 3% אותת כי התאוששות הכלכלה תביא לשינוי המדיניות הנוכחית - כלומר, העלאות ריבית.

כלכלנים בכירים: מהלך מפתיע של פישר

ההודעה של פישר הגיעה רק שעות מספר אחרי הפרסום באתר Bizportal כי הכלכלנים הבכירים בישראל צופים את המשך היחלשותו של הדולר מול השקל.

שלמה מעוז, הכלכלן הראשי של אקסלנס-נשואה אמר בשיחה עם Bizportal כי "על התחזקות של הדולר אין ממש על מה לדבר לפני שנראה התחזקות בכלכלה העולמית וזה לא אמור לקרות עד שנה הבאה".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דירה להשכרה
צילום: תמר מצפי

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות

מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?

נדב אטיאס |

בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.


הפער שהולך ונפער


הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.


מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.



אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.


בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.

דירה להשכרה
צילום: תמר מצפי

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות

מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?

נדב אטיאס |

בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.


הפער שהולך ונפער


הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.


מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.



אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.


בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.