הדולר המשיך להתחזק היום: היציג נקבע בעליה של 0.4% לרמה של 4.245 שקלים
הדולר מתחזק היום מול השקל והאירו, עם פתיחת שבוע המסחר הבינלאומי במטבעות. הליש"ט רושמת ירידה חדה על רקע הצרות הלא נגמרות של סקטור הבנקאות בממלכה הבריטית.
בנק ישראל קבע לפני זמן קצר את השער היציג בעליה של 0.4% לרמה של 4.245 שקלים לאחר שבמהלך המסחר טיפס הדולר מעבר ל-4.25 שקלים. האירו נחלש ב-0.46% לרמה של 5.34 שקלים והליש"ט נפלה ב-2.4% לרמה של 5.87 שקלים. נזכיר כי מחר וביום ד' לא יפורסמו שערים יציגים עקב חג הפורים.
בעולם מתחזק הדולר ב-0.7% לרמה של 1.258 דולר לאירו ומתקדם ב-0.73% מול היין היפני לרמה של 99.1 יין לדולר.
מחברת איזיפורקס נמסר כי "מגמת העלייה של הדולר נמשכה בימים האחרונים כצפוי והדולר הגיע אל יעד הביניים הבא השוכן סביב 4.24. מדובר במבחן התנגדות קל. לטווח הקצר אפשרית תנודתיות בין 4.10 ל-4.24, אולי גם על רקע העובדה שהאירו יכול לעלות קצת מול הדולר. תנודתיות כזו יכולה ל"הגיש" טוב יותר את הדולר למבחן פריצה של ההתנגדות המשמעותית יותר השוכנת ב-4.30. סיכויי הפריצה של ההתנגדות הזו עשויים יהיו להיות גבוהים יותר אם הדולר יהיה תנודתי קצת בשלב הנוכחי. התמיכה לטווח הקצר היא ב-4.15".
כלכלני בנק לאומי כותבים, בסקירה השבועית שפרסמו היום, כי "בטווח הקצר להערכתנו הדולר ייסחר בתנודתיות תוך נטייה להיחלשות, בהשפעת 2 גורמים מנוגדים: רמת אי הודאות הגבוהה הנוטה לחזק אותו ומימושי רווחים, הצפויים להחלישו. באשר לטווח הארוך יותר, יש לצפות כי מגמת התחזקות הדולר, שהחלה בחודש אפריל 2008, תימשך. התחזקות זו של הדולר תיתמך בעיקר בשוויו על פי שוויון כוח הקנייה, צמצום נמשך בגירעונות הסחר האמריקניים ורמת חוסר הוודאות הכלכלית הגבוהה, כמשתקף בשווקים הפיננסיים".
כלכלני גאון מעריכים כי בשבוע הקרוב הדולר צפוי להמשיך להתחזק וייסחר בטווח שערים של 4.18-4.28 שקל לדולר, כאשר בטווח של השבועות הקרובים, היעד שלהם נותר על 4.35 שקל לדולר. "מבחינה טכנית, הדולר מצוי עתה בין רמת התמיכה 4.16 שקל ורמת ההתנגדות הקריטית ביותר 4.32-4.35 שקל לדולר. הצפי הוא שרמה זו לא תפרץ בקלות, לפחות לא בניסיון הראשון וקיים סיכוי לא מבוטל שרמת 4.16 תיבדק שוב בשבועות הקרובים".
"את המשבר הנוכחי אי אפשר לפתור על ידי הורדות ריבית בלבד. הורדת ריבית לרמה נמוכה מדי אף עלולה לגרום יותר נזק מתועלת", אמר יורגן סטארק, חבר מועצת המנהלים של ה-ECB לעיתון בלוכסנבורג.
המטבע האמריקני התחזק בשבוע שעבר מול השקל המקומי ונסחר סביב רמות מסחר של 4.2400, שזוהי הרמה הגבוהה בשנה וחצי האחרונות. נתונים לא מעודדים שפורסמו על הכלכלה המקומית לא סיפקו סיבה למרבית הסוחרים לרכוש את השקל.
חיפה. קרדיט: צלי אהרוןחיפה: העיר של משקיעי הנדל״ן - דירות על הים ב-1.3 מיליון שקל
סיור בשכונות החוף: קריית אליעזר, קריית שפרינצק ובת גלים - 50 אלף דירות בדרך, זינוק של 12% במחירים בשנת 2024 והמשקיעים ממשיכים להגיע; ״כל הנתונים מעידים על המשך צמיחה״; וגם - מה הסיכונים בהשקעה כזו?
מחירי הדירות לאורך שנים חיפה נחשבה לעיר שמאבדת תושבים, אבל מאז תקופת הקורונה בשנת 2020 - התמונה השתנתה לחלוטין. משקיעים נוהרים אליה ונראה שבצדק - הם הגיעו לתשואות יפות מאוד. בשנה שעברה חיפה הובילה את מדד מחירי הדירות עם זינוק של 12%, ובימים אלה יש כ-50 אלף דירות בתכנון ובביצוע בעיר.
כמובן שבהשקעה בדירה יש גם סיכונים - כמו ירידת מחירים, סיכון של אי-השכרה ועוד. אבל באופן כללי ואם מסתכלים על העבר של השנתיים האחרונות ואפילו 5 השנים האחרונות - המשקיעים בחיפה נהנו מתשואות יפות. בעיקר מעליית ערך מהירה בשכונת בת גלים.
העיר הצליחה להפוך את עצמה ליעד השקעה אטרקטיבי בזכות שילוב די נדיר: מחירי דירות נמוכים יחסית, קרבה לים, תחנות רכבת במרחק הליכה ופארק הייטק במרחק 10 דקות נסיעה בלבד. המחירים בחיפה נעים כיום בין 1.8 ל-2 מיליון שקל בממוצע לדירת 3 חדרים, 2 מיליון שקל עד 2.5 מיליון שקל לדירת 4 חדרים. ויש גם מחירים גבוהים מכך כמובן. התשואה למשכירים נעה בין 2.8% ל-3%, לא מדובר על החזר חודשי גדול, אבל נאה בהחלט ביחס לתל אביב וסביבתה, וחשוב לזכור שההשקעה בעיר נהנתה בעיקר מעליית ערך משמעותית בשנתיים האחרונות.
- בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות
- השמאית שמזהירה: ״לא רואה איך מחירי הדירות ירדו״
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אז איפה בדיוק משקיעים? סיור בשכונות החוף של העיר בוחן שלוש שכונות מרכזיות שעוברות תהליכים מואצים של התחדשות עירונית ומושכות משקיעים מכל הארץ:
חמישה חודשים אחרי המלחמה: קבלנים מסרבים לשפץ בתים שנפגעו
חמישה חודשים אחרי המלחמה: קבלני שיפוצים מסרבים לתת הצעות מחיר - אלפי משפחות עדיין מחוץ לבית
חמישה חודשים אחרי המערכה העצימה מול איראן, אלפי משפחות שדירותיהן נפגעו עדיין לא מצליחות לחזור הביתה. מה שהתחיל כפגיעה ישירה במבנים הפך למשבר מתמשך, שמתגלגל בעיקר סביב סחבת בירוקרטית: קבלני שיפוצים מדווחים שהם מפסיקים להגיש הצעות מחיר לעבודות שממומנות על ידי מס רכוש, פשוט מפני שאין דרך להתקדם איתן.
לפי ערן סיב, יו"ר התאחדות קבלני השיפוצים, הבעיה לא נמצאת אצל הקבלנים אלא במנגנון שמאי מס רכוש. לדבריו, אותם שמאים גוררים רגליים חודשים ארוכים עד אישור הצעות המחיר. בלי אישור רשמי אי אפשר להתחיל לשקם את הדירות, והמשפחות שממתינות בחוץ מוצאות את עצמן חוזרות שוב ושוב לנקודת ההתחלה. "העיכוב אינו נובע מחוסר יכולת מקצועית או מרצון של קבלני השיפוצים", הוא אומר. "זו אחריות ישירה של מס רכוש ושל הממשלה, שמפקירים בפועל אלפי אזרחים חסרי בית".
גם מי שדירתו נהרסה כליל נשאר היום בלי מסלול ברור. המתווה שאמור היה לטפל בהריסות באמצעות חקיקה מיוחדת ותוכנית מואצת להתחדשות עירונית לא התקדם לשום מקום. מנכ"ל משרד השיכון יהודה מורגנשטרן הודה כבר לפני כחודשיים שהמתווה נכשל, ולמרות שהממשלה אישרה לפני שבועיים הצעת חוק חדשה, אין עדיין תאריך לקריאה הראשונה. בתוך הוואקום הזה, משפחות שמחכות לבנייה מחדש מגלות שהמערכת פשוט אינה מסוגלת לספק תשובה.
סיב מתאר מצב שהוא מגדיר כ"תקלה כפולה": מי שיכול לשפץ תקוע בגלל שמאי מס רכוש, ומי שזקוק להריסה ובנייה מחדש תקוע בגלל שהחקיקה לא זזה. לדבריו, אין לקבוע שהקבלנים מגלים אדישות. להפך, רבים מהם מגיעים לקצה גבול היכולת. המחסור בכוח אדם מאז המלחמה והבירוקרטיה שמסרבת לזוז יצרו מציאות שבה קבלני שיפוצים מעדיפים להימנע מהגשת הצעות מחיר, לא מתוך בחירה עסקית אלא מתוך ייאוש.
- הופחתו ריביות ונסגרו תיקים ב-1.45 מיליון ש' לחייב
- האם משמורת כמעט שווה מצדיקה הפחתת מזונות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התאחדות קבלני השיפוצים דורשים פעולה מיידית. הם מבקשים לקבוע לוחות זמנים מחייבים לשמאי מס רכוש לאישור הצעות מחיר, לאפשר העברת מקדמות שתאפשר התחלה מיידית של עבודות, להגדיר מנגנון עבודה ברור ופשוט מול הקבלנים, ולערב באופן ישיר את שר האוצר ושר הבינוי והשיכון כדי לשחרר את הפקק.
