הדולר המשיך להתחזק היום: היציג נקבע בעליה של 0.4% לרמה של 4.245 שקלים
הדולר מתחזק היום מול השקל והאירו, עם פתיחת שבוע המסחר הבינלאומי במטבעות. הליש"ט רושמת ירידה חדה על רקע הצרות הלא נגמרות של סקטור הבנקאות בממלכה הבריטית.
בנק ישראל קבע לפני זמן קצר את השער היציג בעליה של 0.4% לרמה של 4.245 שקלים לאחר שבמהלך המסחר טיפס הדולר מעבר ל-4.25 שקלים. האירו נחלש ב-0.46% לרמה של 5.34 שקלים והליש"ט נפלה ב-2.4% לרמה של 5.87 שקלים. נזכיר כי מחר וביום ד' לא יפורסמו שערים יציגים עקב חג הפורים.
בעולם מתחזק הדולר ב-0.7% לרמה של 1.258 דולר לאירו ומתקדם ב-0.73% מול היין היפני לרמה של 99.1 יין לדולר.
מחברת איזיפורקס נמסר כי "מגמת העלייה של הדולר נמשכה בימים האחרונים כצפוי והדולר הגיע אל יעד הביניים הבא השוכן סביב 4.24. מדובר במבחן התנגדות קל. לטווח הקצר אפשרית תנודתיות בין 4.10 ל-4.24, אולי גם על רקע העובדה שהאירו יכול לעלות קצת מול הדולר. תנודתיות כזו יכולה ל"הגיש" טוב יותר את הדולר למבחן פריצה של ההתנגדות המשמעותית יותר השוכנת ב-4.30. סיכויי הפריצה של ההתנגדות הזו עשויים יהיו להיות גבוהים יותר אם הדולר יהיה תנודתי קצת בשלב הנוכחי. התמיכה לטווח הקצר היא ב-4.15".
כלכלני בנק לאומי כותבים, בסקירה השבועית שפרסמו היום, כי "בטווח הקצר להערכתנו הדולר ייסחר בתנודתיות תוך נטייה להיחלשות, בהשפעת 2 גורמים מנוגדים: רמת אי הודאות הגבוהה הנוטה לחזק אותו ומימושי רווחים, הצפויים להחלישו. באשר לטווח הארוך יותר, יש לצפות כי מגמת התחזקות הדולר, שהחלה בחודש אפריל 2008, תימשך. התחזקות זו של הדולר תיתמך בעיקר בשוויו על פי שוויון כוח הקנייה, צמצום נמשך בגירעונות הסחר האמריקניים ורמת חוסר הוודאות הכלכלית הגבוהה, כמשתקף בשווקים הפיננסיים".
כלכלני גאון מעריכים כי בשבוע הקרוב הדולר צפוי להמשיך להתחזק וייסחר בטווח שערים של 4.18-4.28 שקל לדולר, כאשר בטווח של השבועות הקרובים, היעד שלהם נותר על 4.35 שקל לדולר. "מבחינה טכנית, הדולר מצוי עתה בין רמת התמיכה 4.16 שקל ורמת ההתנגדות הקריטית ביותר 4.32-4.35 שקל לדולר. הצפי הוא שרמה זו לא תפרץ בקלות, לפחות לא בניסיון הראשון וקיים סיכוי לא מבוטל שרמת 4.16 תיבדק שוב בשבועות הקרובים".
"את המשבר הנוכחי אי אפשר לפתור על ידי הורדות ריבית בלבד. הורדת ריבית לרמה נמוכה מדי אף עלולה לגרום יותר נזק מתועלת", אמר יורגן סטארק, חבר מועצת המנהלים של ה-ECB לעיתון בלוכסנבורג.
המטבע האמריקני התחזק בשבוע שעבר מול השקל המקומי ונסחר סביב רמות מסחר של 4.2400, שזוהי הרמה הגבוהה בשנה וחצי האחרונות. נתונים לא מעודדים שפורסמו על הכלכלה המקומית לא סיפקו סיבה למרבית הסוחרים לרכוש את השקל.

חוסכים לפנסיה, אבל אין להם דירה: למה לא לאפשר פדיון מהפנסיה למטרת רכישת דירה?
אבסורד גדול - פנסיה גדולה ואין הון עצמי לרכישת דירה; למה לשלוח משפחות וזוגות לשוק השכירות אם הם רוצים לקנות דירה ויש להם כסף בפנסיה?
הפרדוקס הישראלי מוכר לכולם: זוג צעיר משתכר יפה, מפריש מדי חודש אלפי שקלים לפנסיה, אבל אין לו סיכוי לגרד הון עצמי לדירה. מחירי הדירות אומנם יורדים כרגע, אבל עדיין דורשים 400–600 אלף שקל לפחות כהון עצמי.
בחשבון הפנסיה של הזוג הזה כבר מצטברים מאות אלפי שקלים, אבל זה כסף שהוא לא יכול לגעת בו עד גיל פרישה, וגם אז רק בתנאים קשיחים. התוצאה: הזוג משלם שכר דירה של 5,000-8,000 שקל בחודש ואפילו יותר במקום לקנות דירה.
איסור על משיכת כספי פנסיה
אסור למשוך כספי פנסיה לרכישת דירה ולכל סיבה אחרת בלי לשלם מס מלא של 35%. גם הרעיון להשתמש בחיסכון הפנסיוני כערבות למשכנתה נדחה על ידי הבנקים ורשות שוק ההון. כלומר, המדינה הכריחה אותנו לחסוך לפנסיה, ועכשיו היא אומרת לנו: "הכסף שלך, אבל אסור לך להשתמש בו לדירה".
היו ניסיונות רבים לשנות את זה. כבר ב-2019 מרכז המחקר של הכנסת פרסם ניתוח מפורט שהציע לאפשר משיכה פטורה ממס של עד 20% מערך הדירה (תקרה של כ-1.7 מיליון שקל), בתנאי שהכסף יוחזר לפנסיה בתשלומים חודשיים קטנים יחסית. הצעות חוק דומות עלו שוב ושוב, כולל הצעה להחזר נומינלי בלבד (בלי ריבית) כדי שלא לפגוע יותר מדי בקצבה העתידית. בכל פעם ההצעה נתקלה בחומת השמרנות של רשות שוק ההון ואגף התקציבים: "זה יפגע בביטחון הפנסיוני של הציבור".
- איפה תמצאו דירה בפחות מ-2 מיליון שקל?
- "דירה בישראל היא בטון" - בעל הקרן שלא מהמר על שום דבר אחר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הטענה הרשמית היא שמי שמושך היום ישלם מחר מחיר כבד בגיל פרישה. זה נכון חלקית, אבל מתעלם מהתמונה המלאה: שכר דירה גבוה הוא "מס פנסיוני" לא פחות כבד. כשזוג משלם 6,000 שקל שכר דירה במשך 25 שנה, הוא מעביר לבעל הבית כ-1.8 מיליון שקל (לפני הצמדה). אם אותו זוג היה לוקח 400 אלף שקל מהפנסיה, קונה דירה ומוסיף 800–900 שקל בחודש להחזר לפנסיה - הוא היה מסיים את התקופה עם דירה בבעלותו ועם פנסיה מופחתת בכ-4,000-5,000 שקל בחודש. במקרים רבים, החיסכון בשכר הדירה עולה על הפגיעה בקצבה.

חוסכים לפנסיה, אבל אין להם דירה: למה לא לאפשר פדיון מהפנסיה למטרת רכישת דירה?
אבסורד גדול - פנסיה גדולה ואין הון עצמי לרכישת דירה; למה לשלוח משפחות וזוגות לשוק השכירות אם הם רוצים לקנות דירה ויש להם כסף בפנסיה?
הפרדוקס הישראלי מוכר לכולם: זוג צעיר משתכר יפה, מפריש מדי חודש אלפי שקלים לפנסיה, אבל אין לו סיכוי לגרד הון עצמי לדירה. מחירי הדירות אומנם יורדים כרגע, אבל עדיין דורשים 400–600 אלף שקל לפחות כהון עצמי.
בחשבון הפנסיה של הזוג הזה כבר מצטברים מאות אלפי שקלים, אבל זה כסף שהוא לא יכול לגעת בו עד גיל פרישה, וגם אז רק בתנאים קשיחים. התוצאה: הזוג משלם שכר דירה של 5,000-8,000 שקל בחודש ואפילו יותר במקום לקנות דירה.
איסור על משיכת כספי פנסיה
אסור למשוך כספי פנסיה לרכישת דירה ולכל סיבה אחרת בלי לשלם מס מלא של 35%. גם הרעיון להשתמש בחיסכון הפנסיוני כערבות למשכנתה נדחה על ידי הבנקים ורשות שוק ההון. כלומר, המדינה הכריחה אותנו לחסוך לפנסיה, ועכשיו היא אומרת לנו: "הכסף שלך, אבל אסור לך להשתמש בו לדירה".
היו ניסיונות רבים לשנות את זה. כבר ב-2019 מרכז המחקר של הכנסת פרסם ניתוח מפורט שהציע לאפשר משיכה פטורה ממס של עד 20% מערך הדירה (תקרה של כ-1.7 מיליון שקל), בתנאי שהכסף יוחזר לפנסיה בתשלומים חודשיים קטנים יחסית. הצעות חוק דומות עלו שוב ושוב, כולל הצעה להחזר נומינלי בלבד (בלי ריבית) כדי שלא לפגוע יותר מדי בקצבה העתידית. בכל פעם ההצעה נתקלה בחומת השמרנות של רשות שוק ההון ואגף התקציבים: "זה יפגע בביטחון הפנסיוני של הציבור".
- איפה תמצאו דירה בפחות מ-2 מיליון שקל?
- "דירה בישראל היא בטון" - בעל הקרן שלא מהמר על שום דבר אחר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הטענה הרשמית היא שמי שמושך היום ישלם מחר מחיר כבד בגיל פרישה. זה נכון חלקית, אבל מתעלם מהתמונה המלאה: שכר דירה גבוה הוא "מס פנסיוני" לא פחות כבד. כשזוג משלם 6,000 שקל שכר דירה במשך 25 שנה, הוא מעביר לבעל הבית כ-1.8 מיליון שקל (לפני הצמדה). אם אותו זוג היה לוקח 400 אלף שקל מהפנסיה, קונה דירה ומוסיף 800–900 שקל בחודש להחזר לפנסיה - הוא היה מסיים את התקופה עם דירה בבעלותו ועם פנסיה מופחתת בכ-4,000-5,000 שקל בחודש. במקרים רבים, החיסכון בשכר הדירה עולה על הפגיעה בקצבה.
