הדולר המשיך להתחזק היום: היציג נקבע בעליה של 0.4% לרמה של 4.245 שקלים

האירו נחלש ב-0.46% לרמה של 5.34 שקלים והליש"ט נפלה ב-2.4% לרמה של 5.87 שקלים
קובי ישעיהו |

הדולר מתחזק היום מול השקל והאירו, עם פתיחת שבוע המסחר הבינלאומי במטבעות. הליש"ט רושמת ירידה חדה על רקע הצרות הלא נגמרות של סקטור הבנקאות בממלכה הבריטית.

בנק ישראל קבע לפני זמן קצר את השער היציג בעליה של 0.4% לרמה של 4.245 שקלים לאחר שבמהלך המסחר טיפס הדולר מעבר ל-4.25 שקלים. האירו נחלש ב-0.46% לרמה של 5.34 שקלים והליש"ט נפלה ב-2.4% לרמה של 5.87 שקלים. נזכיר כי מחר וביום ד' לא יפורסמו שערים יציגים עקב חג הפורים.

בעולם מתחזק הדולר ב-0.7% לרמה של 1.258 דולר לאירו ומתקדם ב-0.73% מול היין היפני לרמה של 99.1 יין לדולר.

מחברת איזיפורקס נמסר כי "מגמת העלייה של הדולר נמשכה בימים האחרונים כצפוי והדולר הגיע אל יעד הביניים הבא השוכן סביב 4.24. מדובר במבחן התנגדות קל. לטווח הקצר אפשרית תנודתיות בין 4.10 ל-4.24, אולי גם על רקע העובדה שהאירו יכול לעלות קצת מול הדולר. תנודתיות כזו יכולה ל"הגיש" טוב יותר את הדולר למבחן פריצה של ההתנגדות המשמעותית יותר השוכנת ב-4.30. סיכויי הפריצה של ההתנגדות הזו עשויים יהיו להיות גבוהים יותר אם הדולר יהיה תנודתי קצת בשלב הנוכחי. התמיכה לטווח הקצר היא ב-4.15".

כלכלני בנק לאומי כותבים, בסקירה השבועית שפרסמו היום, כי "בטווח הקצר להערכתנו הדולר ייסחר בתנודתיות תוך נטייה להיחלשות, בהשפעת 2 גורמים מנוגדים: רמת אי הודאות הגבוהה הנוטה לחזק אותו ומימושי רווחים, הצפויים להחלישו. באשר לטווח הארוך יותר, יש לצפות כי מגמת התחזקות הדולר, שהחלה בחודש אפריל 2008, תימשך. התחזקות זו של הדולר תיתמך בעיקר בשוויו על פי שוויון כוח הקנייה, צמצום נמשך בגירעונות הסחר האמריקניים ורמת חוסר הוודאות הכלכלית הגבוהה, כמשתקף בשווקים הפיננסיים".

כלכלני גאון מעריכים כי בשבוע הקרוב הדולר צפוי להמשיך להתחזק וייסחר בטווח שערים של 4.18-4.28 שקל לדולר, כאשר בטווח של השבועות הקרובים, היעד שלהם נותר על 4.35 שקל לדולר. "מבחינה טכנית, הדולר מצוי עתה בין רמת התמיכה 4.16 שקל ורמת ההתנגדות הקריטית ביותר 4.32-4.35 שקל לדולר. הצפי הוא שרמה זו לא תפרץ בקלות, לפחות לא בניסיון הראשון וקיים סיכוי לא מבוטל שרמת 4.16 תיבדק שוב בשבועות הקרובים".

"את המשבר הנוכחי אי אפשר לפתור על ידי הורדות ריבית בלבד. הורדת ריבית לרמה נמוכה מדי אף עלולה לגרום יותר נזק מתועלת", אמר יורגן סטארק, חבר מועצת המנהלים של ה-ECB לעיתון בלוכסנבורג.

המטבע האמריקני התחזק בשבוע שעבר מול השקל המקומי ונסחר סביב רמות מסחר של 4.2400, שזוהי הרמה הגבוהה בשנה וחצי האחרונות. נתונים לא מעודדים שפורסמו על הכלכלה המקומית לא סיפקו סיבה למרבית הסוחרים לרכוש את השקל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דירות בבת ים. צילום: צלי אהרוןדירות בבת ים. צילום: צלי אהרון

אבי שמחון: מחירי הדירות בדרך לירידה של 10%

היועץ הכלכלי לראש הממשלה מעריך כי הירידות בשוק הדיור יימשכו, תקף את מתנגדי סבסוד המשכנתאות והזהיר מפגיעה הולכת וגוברת במשקי הבית על רקע יוקר המימון והוצאות המלחמה

אדיר בן עמי |

בוועידת מרכז הבנייה הישראלי שהתקיימה באילת, התייחס פרופ' אבי שמחון, היועץ הכלכלי לראש הממשלה, למצב שוק הדיור ולכיוון שאליו הוא מעריך שהמחירים ינועו בשנה הקרובה. שמחון ציין כי לדבריו, ירידת המחירים כבר החלה, וכי המגמה צפויה להעמיק משמעותית. "מחירי הדירות כבר ירדו בכ־2.5%, ואני מעריך שהם יירדו בכ־10% נוספים במהלך השנה וחצי הקרובות," אמר. לדבריו, השילוב בין האטה בביקושים לבין תנאי המימון המכבידים מוביל לשינוי כיוון בשוק שהתאפיין בעליות רצופות במשך שנים.


שמחון הדגיש כי הוא אינו מרבה לפרסם תחזיות, אך ציין שהנתונים בשטח תומכים בהערכה כי מדובר בתחילת מגמה. גורמים בענף מסכימים כי שינויי הריבית, אי־הוודאות הכלכלית והמלחמה השפיעו על קצב העסקאות והביאו לירידה הדרגתית במחירי הדירות, אף אם לא תמיד באופן אחיד בכל אזורי הארץ.


בהתייחסות רחבה יותר למצב הכלכלי, אמר שמחון כי תקציב המדינה שהושפע עמוקות מהוצאות המלחמה, משקף את המחירים הכלכליים הכבדים של הלחימה. לדבריו, ההחלטה לסיים את גיבוש התקציב עם גירעון של 3.9% התקבלה לאחר התלבטות משמעותית, אך הוא הדגיש כי מדובר ברמה שאינה גבוהה בהשוואה למדינות מערביות אחרות שלא התמודדו עם מלחמה. שמחון ציין כי הממשלה בחרה להימנע מצעדי הרחבה משמעותיים כדי שלא להגדיל את יחס החוב־תוצר מעבר למצבו הנוכחי.


סבסוד המשכנתאות 

שמחון התייחס ליוזמת הסבסוד למשכנתאות המוצעת על ידיו, נושא שהוביל לעימות מול משרד האוצר ובנק ישראל. "יש מאות אלפי משפחות שנפגעו קשות מעליית הריבית. משקי בית ששילמו כ־5,000 שקלים בחודש רק לפני שנתיים משלמים היום מעל 6,000 שקלים," אמר. לדבריו, מדובר בפגיעה שמצמצמת צריכה ומכבידה על הכלכלה. הוא טען כי המדינה חייבת להתערב, אך ציין כי ההתנגדות המקצועית של האוצר ושל הייעוץ המשפטי מבוססת על עקרונות שוויוניות ועל החשש מתקדים תקציבי.


בכירי האוצר והבנק המרכזי טוענים כי סבסוד משכנתאות יטיל על התקציב נטל משמעותי, ועלול להוביל להטיה בשוק הדיור. שמחון, מנגד, הדגיש כי בעיניו מדובר בתמיכה חברתית וכלכלית נדרשת, וכי הפגיעה במשקי הבית הפכה לבלתי נסבלת. לדבריו, היוזמה ממשיכה להיבחן, אך הסיכויים לאישורה עדיין אינם ברורים.