הדולר סגר מעל 4.2 שקלים: "רמת ההתנגדות הבאה נמצאת ב-4.30 שקלים"
שבוע המסחר העולמי, והמקומי, במטבעות נפתח תוך התחזקות של הדולר מול האירו והשקל. נראה כי הסוחרים מוטרדים יותר משטף החדשות השליליות הזורמות מאסהי ואירופה ופחות מהמשבר ההולך ומעמיק בארצות הברית.
נזכיר כי שבוע עמוס בנתונים כלכליים חשובים לפנינו. בימים הקרובים יקבעו מספר בנקים מרכזיים בעולם את גובה הריבית והצפי הוא שבכולם הריבית תרד בשיעור של 0.25% עד 0.5%. ביום שלישי בבוקר תקבע הריבית באוסטרליה ובצהריים בקנדה.
ביום חמישי תקבע הריבית באנגליה ובגוש האירו. בנוסף נאומים חשובים של בן ברננקי ביום שלישי ושר האוצר האמריקני גייטנר ביום חמישי יקבלו את מירב תשומת הלב של המשקיעים בכדי לנסות להפיג הערפל בנוגע לתוכניות הממשל להצית את הכלכלה האמריקאית מחדש. בנוסף יקבלו הסוחרים את נתוני הצמיחה של הרבעון האחרון של שנת 2008 באוסטרליה ובשוויץ ולסיום ביום שישי יתפרסמו נתוני התעסוקה האמריקאים לחודש פברואר.
איתן אדמוני, מנהל חדר המסחר בבנק ירושלים, אומר כי "הדולר צפוי להמשיך להתחזק בתקופה הקרובה. המצב הכלכלי ממשיך להיות רע, יהיו הרבה קריסות של חברות. במצב העניינים הנוכחי הדולר הוא המטבע שמתכנסים אליו. רמת ההתנגדות המשמעותית הבאה נמצאת ב-4.30 שקלים".
מחדר המסחר של אי-טריידר נמס, כי "להערכתנו, בנק ישראל יודיע בימים הקרובים על הגעה ליעד ועל כוונותיו לעתיד: הפסקה של רכישות מט"ח או לחילופין הקטנת כמות הרכישות היומית מ-100 מיליון דולר ל-25-50 מיליון דולר ביום, דבר שיגרום בשלב הראשון להתחזקות השקל."
בארץ רשם היום הדולר עליה של 1.13% ושערו היציג נקבע ברמה של 4.209 שקלים והאירו התחזק ב-0.47% ושערו היציג נקבע ברמה של 5.30 שקלים. בעולם רושם הדולר התחזקות של 0.2% מול האירו ועולה בשיעור של 1.29% מול הליש"ט. לעומת זאת, מול היין היפני נחלש הדולר בשיעור של 0.38%.
מחברת כלל פורקס נמסר כי "לאחר שני ימי ירידות עד לרמת 4.16 שקל לדולר נפתח הבוקר המסחר בצמד בחזרה לסביבות רמת 4.20. קצת מעליה באיזור 4.22 עד 4.23 שקלים לדולר מצויה התנגדות משמעותית. שבירתה מעלה עשויה להזניק את הצמד, הרבה יותר מהר ממה שניתן לשער, עד רמת 4.35 שקלים. זאת בתנאי שנראה מהלך דומה גם בעולם. במידה ויתחיל שינוי מגמה עולמי והדולר יתחיל להיחלש, הרמות הנוכחיות עשויות להוות שיא לטווח הבינוני"
כלכלני איזי-פורקס מסרו בסקירתם השבועית כי הדולר המשיך להיסחר בימים הקרובים בטריטוריה השורית. אזור ה-4.15 ייבחן כרמת תמיכה לטווח הקצר. נראה שתמיכה משמעותית, על הגרף, לטווח הבינוני, מתגבשת ב-4.08. מגמת העלייה לטווח הבינוני-ארוך צפויה להימשך ורמת ה-4.2000 הינה רמת התנגדות לטווח הקצר.
נזכיר כי אתמול דחתה קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, את הקריאות מצד מדינות מזרח אירופה הזקוקות נואשות לסיוע, ובראשן הונגריה, לספק הזרמת הון כוללת למדינות מזרח היבשת החברות בגוש האירו. נזכיר כי גרמניה נחשבת למדינה העשירה במערב אירופה (מבין הכלכלות הגדולות) וכלכלתה היא הגדולה באירופה והרביעית בגודלה בעולם. "המצב בין מדינה למדינה שונה מאוד ולא ניתן להשוואה. כך צריך לשקול סיוע לכל מדינה ומדינה בנפרד בהתאם למצבה", אמרה הקנצלרית בעת מפגש של מנהיגי גוש האירו בבריסל.
קודם לכן אמר ראש ממשלת הונגריה, פרנק גיורסאני (Ferenc Gyurcsany ) כי המשבר הכלכלי העולמי ומחנק האשראי פוגעים בעיקר במדינות העניות יותר באירופה, ממזרח היבשת. הוא קרא להקמת קרן אירופאית בהיקף של כ-190 מיליארד אירו (כ-240 מיליארד דולר) למתן סיוע למדינות מזרח היבשת.
מנכ״ל אאורה: ״הביקוש אצלנו אמיתי, לא פלופ״
יעקב אטרקצ׳י אומר כי אאורה צפויה לעבור את רף ה-1,000 מכירות השנה ומדגיש את שינוי המגמה בשוק: “הציבור כבר לא יכול לקנות בתל אביב - הוא הולך לאיפה שהוא יכול״; על הפרויקטים בתכנון ובביצוע שמגיעים לכ-6 מיליארד שקל צפוי: ״הצבר שלנו יציב מאוד, יש לנו אמון מלא מהבנקים והמוסדיים״
אאורה אאורה -2.76% העוסקת ביזום ובנייה למגורים בישראל ומזרח אירופה ובנדל"ן מניב מציגה רווח נקי של 183 מיליון שקל בתשעת החודשים הראשונים של השנה, לגבי קצב המכירות מנכ״ל החברה יעקב אטרקציי מציין: ״נעבור את רף ה-1,000 דירות השנה״. בשיחה עם ביזפורטל הוא מוסיף כי ״הפיזור שלנו עשה את ההבדל״. לדבריו, שינוי המגמה בשוק המגורים מורגש היטב: ״תל אביב אאוט - פריפריה אין. המחירים בתל אביב גבוהים מדי, הציבור הרחב כבר לא יכול לקנות שם דירה. אז הוא הולך לאיפה שהוא יכול. מי שיכול לקנות בפריפריה הקרובה קונה, ומי שלא - בפריפריה רחוקה”.
מתחילת השנה מכרה אאורה 840 דירות, כולל 39 לאחר תאריך המאזן. מדובר על קצב מכירות גבוהה ביחס לחברות אחרות בענף. אטרקצ׳י אומר כי הביקושים לדירות של החברה הם ׳אורגניים׳ כלומר משקי בית שצריכים דירה כדי לגור בה, ולא משקיעים שמחפשים תשואה. ״אנחנו פונים לקהל אמיתי שבא לגור, זוגות צעירים ומשפרי דיור. אנחנו פחות פונים למשקיעים, וזה חלק מהיתרון שלנו בתקופה שבה המשקיעים לא ממהרים לקנות״.
אתמול הודיעו לזוכים בהגרלת ״דירה בהנחה״ על זכייתם - לגבי ההגרלות אטרקצ׳י מציין כי: ״ניגשו 130 אלף משפחות, וזכו רק כמה אלפים בודדים. מעל 120 אלף איש נשארו בלי דירה״, ״צריך להוסיף לזה את הודעת המדינה על הפסקת התכניות הממשלתיות באזורי הביקוש, מי שלא זכה, ורובם לא זכו - כנראה יתחיל לרדת מהגדר ולחפש דירה. זה משנה את הדינמיקה״.
במקביל, אטרקצ׳י מתאר שוני משמעותי בין אזורי הארץ: “ב-2025 היו לנו ביקושים עצומים באופקים, בלוד, בחדרה, בנתניה ובירוחם - ככל שאתה מתרחק מתל אביב זה עובד טוב יותר. מי שמרוכז רק בתל אביב בבעיה. הפיזור שלנו עשה את ההבדל״.
- המציאות המורכבת של ההתחדשות העירונית
- המסר הכפול שבמבצע "דירה בביטחון" של אאורה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ומה לגבי הצבר?
אחד הנתונים הבולטים בדוחות הוא היקף הרווח הגולמי שטרם הוכר מפרויקטים שכבר יצאו לביצוע, מדובר על כ-3.7 מיליארד שקל. כאשר מצרפים את הפרויקטים שמתוכננים להתחיל בשנה הקרובה, נתון זה מגיע לכ-6 מיליארד שקל רווח גולמי עתידי. אטרקצ׳י אומר בזהירות: ״אין עסק בלי סיכון. מי שיגיד לך שאין סיכון - משקר. היו לנו בשנתיים האחרונות עליות במחירי הביצוע, אחרי השביעי באוקטובר זה עלה, אבל היום זה התייצב. אין ירידה עדיין, אבל גם אין עלייה. סיכון אחד ירד מהשולחן”, לגבי הסיכון המימוני הוא משיב: ״המימון פחות משפיע אצלנו בגלל שאנחנו בעיקר בתחום ההתחדשות העירונית ואין לנו את מרכיב קרקע״.
קיבלתם דירה בירושה? כך תנהלו נכון את הנכס
בישראל מועברות בכל שנה אלפי דירות ליורשים - חלקן נמכרות מיד וחלקן מצטרפות לשוק ההשכרה. מה עושים כשהדירה לא תואמת את הצרכים, איך מתמודדים עם שותפות כפויה, מה המשמעות המיסויית, ואיך
נערכים מראש? באנו לעשות לכם סדר
ישראלים רבים חולמים שתיפול עליהם דירה מהשמיים או לפחות לקבל אחת בירושה מקרוב שנפטר בשיבה טובה, אבל כשזה קורה זה לא תמיד כל כך פשוט, וצריך לדעת להתמודד עם האתגרים הנלווים.
לפי נתוני אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר, בכל שנה נמכרות בישראל כ־8,000 דירות בממוצע שהתקבלו בירושה. זהו מספר משמעותי, השווה לנתח של כ־10 אחוזים מהעסקאות בשוק החופשי. כלומר, דירות שהתקבלו בירושה משפיעות על המחירים, על היצע הדירות להשכרה וגם על קצב התחלופה בשוק. לצד הדירות שנמכרות, חלק גדול מהיורשים בוחרים להשכיר את הנכס. בתקופה של ריבית גבוהה, דירה מניבה יכולה להיות השקעה משתלמת יחסית, עם תשואה שנתית של 4-3 אחוזים, ולעיתים אף יותר בפריפריה. מנגד, לא כל יורש מעוניין להפוך למשכיר, והמורכבות מתעצמת כשמדובר בכמה יורשים שמחזיקים בנכס במשותף.
ביום שני זה קורה: הוועידה הכלכלית של ביזפורטל. מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק, לקבל תובנות על השקעות,
להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה
השותפים שלא בחרתם
אחת הבעיות המרכזיות בירושות היא השותפות הכפויה. כשאחים או קרובי משפחה יורשים נכס ביחד, הם הופכים לשותפים בניהולו - למרות שלא בחרו בכך. בשלב הזה נולדות מרבית המחלוקות: אחד רוצה למכור, אחר מעוניין להשכיר, ולעיתים מישהו מבקש לגור בדירה. האינטרסים השונים מובילים למתח במשפחה, שבמקרים רבים גולש לסכסוכים משפטיים.
- הצוואה החדשה נפסלה - זו מ-2003 היא הקובעת
- אחרי רכב ו-3 מיליון שקל - בת הזוג רצתה עוד מהעיזבון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון המועדף הוא חלוקה ברורה - באמצעות אמנה משפחתית שמסדירה מראש את ההתנהלות או באמצעות חלוקה של הנכסים, כך שכל יורש יקבל דירה או נכס אחר. כאשר אין הסכמה, ניתן להגיש תביעה לפירוק שיתוף, אך אז הנכס נמכר לרוב במחיר הנמוך ממחיר השוק, ההליך כרוך בשכר טרחה גבוה, ובסופו של דבר כל הצדדים מפסידים.
