הדולר סגר מעל 4.2 שקלים: "רמת ההתנגדות הבאה נמצאת ב-4.30 שקלים"
שבוע המסחר העולמי, והמקומי, במטבעות נפתח תוך התחזקות של הדולר מול האירו והשקל. נראה כי הסוחרים מוטרדים יותר משטף החדשות השליליות הזורמות מאסהי ואירופה ופחות מהמשבר ההולך ומעמיק בארצות הברית.
נזכיר כי שבוע עמוס בנתונים כלכליים חשובים לפנינו. בימים הקרובים יקבעו מספר בנקים מרכזיים בעולם את גובה הריבית והצפי הוא שבכולם הריבית תרד בשיעור של 0.25% עד 0.5%. ביום שלישי בבוקר תקבע הריבית באוסטרליה ובצהריים בקנדה.
ביום חמישי תקבע הריבית באנגליה ובגוש האירו. בנוסף נאומים חשובים של בן ברננקי ביום שלישי ושר האוצר האמריקני גייטנר ביום חמישי יקבלו את מירב תשומת הלב של המשקיעים בכדי לנסות להפיג הערפל בנוגע לתוכניות הממשל להצית את הכלכלה האמריקאית מחדש. בנוסף יקבלו הסוחרים את נתוני הצמיחה של הרבעון האחרון של שנת 2008 באוסטרליה ובשוויץ ולסיום ביום שישי יתפרסמו נתוני התעסוקה האמריקאים לחודש פברואר.
איתן אדמוני, מנהל חדר המסחר בבנק ירושלים, אומר כי "הדולר צפוי להמשיך להתחזק בתקופה הקרובה. המצב הכלכלי ממשיך להיות רע, יהיו הרבה קריסות של חברות. במצב העניינים הנוכחי הדולר הוא המטבע שמתכנסים אליו. רמת ההתנגדות המשמעותית הבאה נמצאת ב-4.30 שקלים".
מחדר המסחר של אי-טריידר נמס, כי "להערכתנו, בנק ישראל יודיע בימים הקרובים על הגעה ליעד ועל כוונותיו לעתיד: הפסקה של רכישות מט"ח או לחילופין הקטנת כמות הרכישות היומית מ-100 מיליון דולר ל-25-50 מיליון דולר ביום, דבר שיגרום בשלב הראשון להתחזקות השקל."
בארץ רשם היום הדולר עליה של 1.13% ושערו היציג נקבע ברמה של 4.209 שקלים והאירו התחזק ב-0.47% ושערו היציג נקבע ברמה של 5.30 שקלים. בעולם רושם הדולר התחזקות של 0.2% מול האירו ועולה בשיעור של 1.29% מול הליש"ט. לעומת זאת, מול היין היפני נחלש הדולר בשיעור של 0.38%.
מחברת כלל פורקס נמסר כי "לאחר שני ימי ירידות עד לרמת 4.16 שקל לדולר נפתח הבוקר המסחר בצמד בחזרה לסביבות רמת 4.20. קצת מעליה באיזור 4.22 עד 4.23 שקלים לדולר מצויה התנגדות משמעותית. שבירתה מעלה עשויה להזניק את הצמד, הרבה יותר מהר ממה שניתן לשער, עד רמת 4.35 שקלים. זאת בתנאי שנראה מהלך דומה גם בעולם. במידה ויתחיל שינוי מגמה עולמי והדולר יתחיל להיחלש, הרמות הנוכחיות עשויות להוות שיא לטווח הבינוני"
כלכלני איזי-פורקס מסרו בסקירתם השבועית כי הדולר המשיך להיסחר בימים הקרובים בטריטוריה השורית. אזור ה-4.15 ייבחן כרמת תמיכה לטווח הקצר. נראה שתמיכה משמעותית, על הגרף, לטווח הבינוני, מתגבשת ב-4.08. מגמת העלייה לטווח הבינוני-ארוך צפויה להימשך ורמת ה-4.2000 הינה רמת התנגדות לטווח הקצר.
נזכיר כי אתמול דחתה קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, את הקריאות מצד מדינות מזרח אירופה הזקוקות נואשות לסיוע, ובראשן הונגריה, לספק הזרמת הון כוללת למדינות מזרח היבשת החברות בגוש האירו. נזכיר כי גרמניה נחשבת למדינה העשירה במערב אירופה (מבין הכלכלות הגדולות) וכלכלתה היא הגדולה באירופה והרביעית בגודלה בעולם. "המצב בין מדינה למדינה שונה מאוד ולא ניתן להשוואה. כך צריך לשקול סיוע לכל מדינה ומדינה בנפרד בהתאם למצבה", אמרה הקנצלרית בעת מפגש של מנהיגי גוש האירו בבריסל.
קודם לכן אמר ראש ממשלת הונגריה, פרנק גיורסאני (Ferenc Gyurcsany ) כי המשבר הכלכלי העולמי ומחנק האשראי פוגעים בעיקר במדינות העניות יותר באירופה, ממזרח היבשת. הוא קרא להקמת קרן אירופאית בהיקף של כ-190 מיליארד אירו (כ-240 מיליארד דולר) למתן סיוע למדינות מזרח היבשת.

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות
מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?
בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.
הפער שהולך ונפער
הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.
מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.
אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.
- "להעלות את שכר הדירה ל-5,900 ולשלם מס או להשאיר אותו על 5,600 שקל בלי לשלם מס?"
- השכירות בתל אביב ממשיכה לעלות ולמה זה עשוי להימשך?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות
מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?
בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.
הפער שהולך ונפער
הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.
מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.
אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.
- "להעלות את שכר הדירה ל-5,900 ולשלם מס או להשאיר אותו על 5,600 שקל בלי לשלם מס?"
- השכירות בתל אביב ממשיכה לעלות ולמה זה עשוי להימשך?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.
