אייל שבח
צילום: יחצ

למה המונים עוברים לנטפליקס – ואיך היא משנה את שוק הטלוויזיה

נטפליקס העמידה לחברות התשתית תחרות מסוג חדש, וכאשר התחילה לייצר תוכן משל עצמה, נהפכה כמעט לבלתי מנוצחת. התוצאה: חברות התשתית משנות את המודל המסורתי שלהן – אך גם מעלות מחירים

אייל שבח | (5)

עד לאחרונה, כמעט כל שידורי הטלוויזיה המסחרית עברו על גבי תשתיות ייחודיות של חברות הכבלים והלוויין – וכדי לקבל גישה לשידורים אלה, נאלצו הצרכנים לרכוש מנוי במאות שקלים לחודש. התפשטות האינטרנט בפס הרחב שינתה את המצב. אמנם חברות הכבלים והלוויין מחזיקות בחלק מהבעלות על תשתית האינטרנט, אך זאת בנפרד – לפחות באופן חלקי – מהתשתית שבה מועברים שידורי הטלוויזיה שלהן. ככל שהטכנולוגיה של רוחב הפס מתקדמת וניתן להעביר יותר מידע באינטרנט – קל יותר לשדר וידאו באיכות גבוהה בתשתית זו. הראשונה לבשר על המהפכה בצריכת התוכן הטלוויזיוני היתה נטפליקס (סימול: NFLX) – שאינה מחזיקה תשתית שידורים משלה, אלא מתבססת על מודל עסקי ייחודי: תמורת מחיר נמוך יחסית, מקבלים הלקוחות שלה גישה לספריית תוכן וידאו נרחבת ומגוונת, כאשר הם יכולים לצפות בה מתי שירצו (VOD).   השינוי הגדול - נטפליקס שברה את המודל המקובל כניסתה של נטפליקס לשוק התוכן הביאה לשינויים מרחיקי לכת בשתי חזיתות. ראשית, היא שברה את המודל המקובל של הפצת תוכן באמצעות חברות המחזיקות בתשתית טלוויזיה. במקום למכור להן את התוכן, היא מספקת אותו ישירות לקהל היעד – הצופים. אלה מקבלים את התוכן באמצעות סטרימינג, ובתמורה משלמים לנטפליקס דמי מנוי. זהו מודל DTC – Direct to Consumer, הידוע גם כ-OTT, או Over the Top – מאחר שהוא עובר "מעל הראש" של תשתיות הטלוויזיה, ולא דרכן. החזית השנייה בה מורגש השינוי היא זו של הצפייה לפי דרישה – VOD (Video on Demand). לפני כניסת נטפליקס לשוק, הצפייה בטלוויזיה היתה ליניארית בעיקרה: כל הצופים ראו את התוכנית באותה שעה – שבה היא שובצה בערוץ. מונחים כמו פריים טיים, הקלטה, מכשירי וידאו ועוד שייכים לעולם הטלוויזיה הליניארית, שנטפליקס החליטה להשאיר מאחור. כל התוכן שלה מוצע ללקוחות לצפייה מתי שירצו. מודל עסקי זה מתאפשר רק כשיש אינטרנט בפס רחב. יתרון נוסף של מודל זה הוא ביציבות השידור - קל הרבה יותר לשדר סרט בלי הפרעות וניתוקים, מאשר ערוץ רציף.   המהפכה שהתחילה נטפליקס את המהפכה שהתחילה נטפליקס המשיכו שירותי סטרימינג אחרים, של חברות כמו אמזון, יוטיוב, ואפל. שירותים כאלה נקראים גם DTC מונח שמשמעו Direct to consumer – או ישירות לצרכן. הכוונה היא שחברות הסטרימינג עוקפות את חברות הכבלים/לוויין המסורתיות בעלות התשתיות. במקביל, חברות התוכן הגדולות (דיסני ו-HBO) החליטו להיכנס אף הן לעולם הסטרימינג, בשל היחלשות ערוצי ההפצה המסורתיים שלהם (חברות תשתית הטלוויזיה), ולאור הירידה בעלות השימוש בתשתית האינטרנט. חלק מחברות הסטרימינג כוללות רק שירות VOD, ואחרות משלבות אותו עם ערוצים ליניאריים. גם מחירי החבילות שונים בין חברה לחברה. עם זאת, כולן מתאפיינות ביתרון לגודל. מכיוון שהתוכן יקר (בין אם רוכשים או מפיקים אותו באופן עצמאי), משתלם לשחקני הסטרימינג לנקוט באסטרטגיה של מיקסום נתח שוק - גם אם המשמעות היא מחיר נמוך למנוי. ההתחזקות של נטפליקס ודומותיה היא אחד הגורמים העיקריים לחולשתן של חברות התשתית – שמאבדות לקוחות וה-ARPU שלהן נשחק בקצב שעולה משנה לשנה. כדי להישאר בתחרות, החברות הללו פנו להשיק שירותי OTT משלהן – חבילה "צרה" של ערוצים המועברים על גבי תשתית האינטרנט, במקום על תשתית הטלוויזיה. אגב, נטפליקס אמנם מצליחה בשוק, אבל זה עדיין לא מתבטא בשורה התחתונה ובתזרים המזומנים. החברה שואבת כספים רבים להשקעה, ומול ההצלחה המסחרית יש לה ערמה של חובות שלא יהיה קל לשרת.   כך או כך, בתגובה להצלחה של נטפליקס בשוק הטלוויזיה,  חברות התשתית השיקו שירות מתחרה זול לשירות הטלוויזיה שלהן עצמן, במטרה למשוך חזרה את הצרכנים הרגישים למחיר. ויש להן גם יתרון – הן הבעלים של תשתית האינטרנט, כך שבניגוד לשחקני הסטרימינג האחרים, הן לא צריכות לשלם על השימוש בה. אסטרטגיה זו הצליחה להאט מאוד את שחיקת המנויים בארה"ב, אף שמדובר בהחלפה של מנויים עם ARPU גבוה במנויים עם ARPU נמוך יותר.   ההשלכות - פגיעה נוספת בחברות התשתית והכבלים לכל אלה ישנן השלכות שונות על השוק. בחזית המנויים, יותר ויותר מנויים עוברים לפלטפורמות הסטרימינג. כיום מדובר בשירות שהוא בחלקו משלים ובחלקו תחליפי, אך ייתכן שבעתיד, הוא יחליף כליל את הפלטפורמות הוותיקות יותר, אם כי מוקדם מכדי לקבוע. בחזית הפרסום, בארה"ב, שירותי סטרימינג תופסים 30% מכלל נתוני הצפייה – אך מקבלים רק 3% מתקציבי הפרסום בטלוויזיה. הסיבה היא הקושי הטכנולוגי, שנכון להיום עדיין מגביל את יעילות הפרסום בפלטפורמה ואת היכולת למדוד אותה. בנוסף, יש צורך בחינוך שוק של המפרסמים. עם זאת, נראה כי מצב זה זמני בלבד – ובעתיד, סביר להניח שיגדל חלקם של תקציבי הפרסום שיופנו לערוצי הסטרימינג. בנקודה זו, ייתכן שחברות הסטרימינג יורידו מחירים – ויקשו עוד יותר על חברות התשתית. הפגיעה בחברות התשתית בעולם תאיץ עוד יותר את התלות של חברות התוכן בפלטפורמות ההפצה הישירות שלהן (לדוגמה – דיסני תהיה תלויה יותר בהצלחת שירות הסטרימינג אותו היא השיקה), מה שיפגע עוד יותר בחברות הכבלים בעולם. על מה כן מוכנים לשלם? בכל הקשור לתוכן, ישנו תוכן שעבורו הצופים עדיין מוכנים לשלם יותר – משחקים ואירועי ספורט. חובבי ספורט מוכנים עדיין לשלם את מחיר החבילות של הערוצים הרלוונטיים. ערוצי הספורט שמודעים למצב – גובים מחברות התשתית מחירים גבוהים יותר ויותר, שפוגעים אף הם ברווחיות שלהן. אשר לחזית שירותי הסטרימינג של חברות התשתית, כאמור, חברות התשתית הקימו שירותי DTC משל עצמן. בישראל זו אמנם תופעה חדשה יחסית, אך בארה"ב היא קיימת כבר כמה שנים – ואם ללמוד מהמתרחש שם, ייתכן שנראה את החבילות ה"רזות" של שירותי הסטרימינג מתרחבות והולכות, כשהמחירים עולים. ככל הנראה, במחיר נמוך, המודל פשוט לא משתלם לחברות התשתית. בחזית האסטרטגיה השיווקית, כדאי לעקוב אחרי ההתפתחויות בארה"ב – כמודל אפשרי לדינמיקה של השוק בישראל. ראשית, אם בעבר חברות הכבלים בארה"ב התמקדו בלקוחות טריפל (טלפון, טלוויזיה ואינטרנט) עד כדי אדישות מסוימת כלפי אובדן לקוחות שהשתמשו רק באחד או שניים משירותים אלה – ירידת הרווחיות בתחום הטלוויזיה שינתה את המצב. כיום, חברות אלה משקיעות מאמצים רבים בגיוס ושימור לקוחות, גם אם הם משתמשים בשירות אחד ("סינגלים") או שניים ("דאבלים"). זאת, כחלק מאסטרטגיה רחבה יותר של תמחור, כאשר שירותי הטלוויזיה בתשלום של חברות הכבלים האמריקאיות מתייקרים בהתמדה, אף שהדבר כרוך באובדן מנויים. חברות הכבלים עברו מאסטרטגיה של שימור נתח שוק לאסטרטגיה של רווח לכל מנוי. זו אמנם אסטרטגיה שאורך החיים שלה מוגבל, אך אין להן ברירה אחרת. אין ספק אם כן שהאינטרנט משבש את עולם הטלוויזיה. מפיצי התוכן המסורתיים – חברות הכבלים והלוויין – מאבדים נתח שוק לטובת פלטפורמות הפצה אינטרנטיות. מבחינת הצרכנים מדובר בתור הזהב של הטלוויזיה – עולם בו הצרכן צופה בדיוק בתוכן שהוא רוצה, בזמן שהוא רוצה ובאיזה מכשיר שהוא רוצה (סלולר, טלוויזיה, טאבלט וכו'), אך מבחינת ערוצי ההפצה, המודלים העסקיים עוד לא התייצבו. הכותב הינו אייל שבח, שותף מייסד ומנהל תחום טכנולוגיה בפרומתאוס ייעוץ כלכלי * גילוי נאות: פרומתאוס ייעוץ כלכלי ומנהליה ביצעו בשנים האחרונות עבודות כלכליות לחברות מובילות בתחום.​ ** אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    מיכה 04/12/2019 12:34
    הגב לתגובה זו
    ולא רק מלל ריק מתוכן שכל סטודנט מסוגל לכתוב.
  • 4.
    סוף לגזל של הוט ויס (ל"ת)
    נועם 02/12/2019 07:18
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    ש. ערוריה 01/12/2019 19:27
    הגב לתגובה זו
    עזבתי את נטפליקס. רבים עושים כמוני מבין חברי. מגוון סרטים דל דל ומדולדל. הרוב סתם סרטי כלום. המחיר יקר והם עוד העלו אותו. והשגיאה של הפרסום שאפל ודיסני נכנסות בפחות ממחצית המחיר ומבחר סרטי איכות עשיר פי כמה. ביזפורטל, פרסום סמוי עושים בחכמה. פרסום בוטה כזה חובה לכתוב שזו מודעה ממומנת!!!!!!!!!
  • 2.
    אורון אושר חסן 01/12/2019 18:25
    הגב לתגובה זו
    אם לנטפליקס יהיה מסלול חינמי?
  • 1.
    דן 01/12/2019 17:59
    הגב לתגובה זו
    וגם אפשר דיסני העלות סבירה ויש תוכן עצום
עדר (X)עדר (X)

העדר הדיגיטלי ואפליקציות ההשקעה: האם כולנו הופכים למשקיעי המונים?

איך משקיעים היום בבורסה, מהם אפליקציות השקעה והאם אנחנו חלק מעדר ענק?

עופר הבר |
נושאים בכתבה עדר השקעות

בורסה והשקעות הפכו למשחק ילדים - כהורים תמיד תהינו איך לחנך את ילדינו לחסוך ולהשקיע נכון. חשבנו להיעזר בספר ״השקעות לעצלנים, הדרך הפשוטה להשקעה ארוכת טווח בשוק ההון״ אך העצלנים נשארו עצלנים. קראנו את הספר של רוברט קיוסאקי ״אבא עשיר אבא עני, שיעורים על כסף שהורים עשירים מלמדים את ילדיהם״, אך ההורים קראו ואת הילדים לא לימדו!

בשנים האחרונות, עולם ההשקעות עבר מהפכה של ממש, מהפכה שהובלה על ידי טכנולוגיה ונגישות חסרות תקדים. המסחר בבורסה, שהיה בעבר נחלתם הבלעדית של אנשי מקצוע בבנקים ובבתי השקעות, נפתח בפני כל ילד עם סמארטפון וחיבור לאינטרנט. אפליקציות השקעה ידידותיות למשתמש כמו eToro, Robinhood,  ובישראל גם Pepper Invest, הפכו את המסחר לקל, מודעות מפתות בסגנון  ״יש לכם 50 ש״ח? – תשקיעו!״, מחסום גודל ההשקעה נפרץ לילדים אך גם למבוגרים ביננו שלא העזו להשקיע בשוק ההון, תמיד מקנן בנו החשש מסיכון, חוסר ידיעה ולרוב גם חוסר הבנה. תורת ההשקעות הינה מקצוע, אך המהפכה הטכנולוגית הפכה את ההשקעה לנגישה לכל גם בסכומים קטנים המאפשרים טעימה ולימוד תוך כדי.

 

עדר ההשקעות הדיגיטלי

המסחר הפך למהיר ולעתים קרובות גם לממכר. אלא שהנגישות המהירה הזו יצרה תופעה חדשה: "העדר הדיגיטלי" – התנהגות עדר שבה משקיעים רבים פועלים במקביל, לאו דווקא על בסיס ניתוח יסודי, אלא על בסיס טרנדים, המלצות ברשתות חברתיות והייפ וירטואלי.

התופעה הזו אינה מקרית. היא מוזנת מכמה מנועים מרכזיים: ראשית, הפיכתו של שוק ההון ל"משחק" חברתי. פלטפורמות כמו eToro בנו את המודל העסקי שלהן על Social Trading, שבו משתמשים יכולים לראות את הפעולות של משקיעים אחרים, ואף להעתיק אותן באופן אוטומטי. בפורומים כמו Reddit, ובמיוחד תת-הפורום המפורסם WallStreetBets, משקיעים חובבים מחליפים המלצות (או ליתר דיוק, "טיפים" עם נימה של קריאה לפעולה) ויוצרים קהילה תוססת שמניעה מהלכים דרמטיים.


העלייה והנפילה של גיימסטופ


דוגמה בולטת לכוחו של "העדר הדיגיטלי" הייתה פרשת GameStop בשנת 2021. משקיעים קטנים בפורום WallStreetBets התאחדו והחלו לרכוש במאסיביות את מניות החברה, כדי להעלות את מחירן ולגרום להפסדים אדירים לקרנות גידור שהימרו נגד המניה. באמצעות אפליקציות כמו Robinhood, שהציעה עמלות מסחר אפסיות ואפילו אפס עמלה על חלק מהמניות, הם הצליחו ליצור תנודתיות קיצונית שלא נראתה כמותה בשוק. רובין-הוד עצמה, שצמחה על גב המשקיעים הקטנים, מצאה את עצמה במרכז סערה ציבורית כשבשלב מסוים הגבילה את המסחר במניות מסוימות, מה שעורר זעם בקרב הקהילה וגרר חקירות רגולטוריות.

ישראל חייבת להקים בתי קזינו - וכמה שיותר מהר

שמואל פלאטו שרון, מפרט על הסיבות למה מדינת ישראל של 2016 חייבת להקים רשת של בתי קזינו ברחבי הארץ

נושאים בכתבה קזינו

הרעיון של ראש הממשלה בנימין נתניהו להקמת קזינו בישראל הוא רעיון מצוין, חבל שהמדינה לא קיבלו את ההחלטה הזו לפני 30 שנה. מספר בתי קזינו צריכים להיפתח לא רק באילת, אלא גם בתל אביב, נתניה וערים נוספות. הדבר עשוי להכניס למדינה סכום של כ-4 מיליארד דולר בשנה. זאת בהתאם לניתוח הכנסות מבתי קזינו וכל השירותים הנלווים להם במדינות מערביות כמו ארה"ב, בריטניה ומדינות נוספות. הסטטיסטיקה של שוק התיירות העולמי מצביעה על כך שכרבע מכלל התיירות העולמית מורכבת מתיירות הימורים. תיירים מעדיפים ללכת למקום שיש בו קזינו ונמנעים מיעדים שאין בהם את האפשרות להמר בחופשיות. בקרב תיירים יהודים, ההחמצה גדולה יותר. אלה שמעוניינים לבקר בישראל, מוותרים ומבקרים במדינות אחרות בגלל היעדר בתי קזינו בישראל. גם במקרה של תיירים לא-יהודים אוהבי ישראל, ישנם כאלה שנמנעים מישראל בשל היעדר קזינו. במשך 4 שנים מרגע הפעלת בתי קזינו בישראל, ניתן לצפות להכפלת כמות התיירים שיגיעו לישראל. הכלכלה המקומית משוועת לכסף זר שייכנס לכאן מתיירות כמנוע צמיחה חשוב. הכנסות המדינה מבתי הקזינו יאפשרו לה להשקיע משאבים לחילוץ מאות אלפים שנמצאים כיום מתחת לקו העוני. כולי תקווה כי יוקמו בישראל בתי קזינו שישרתו קודם כל את המדינה ואת הכלכלה שלה. מהמרים ישראלים תמיד מוצאים אלטרנטיבה להימורים. מי שרוצה להמר על הבית שלו יכול לעשות זאת היום בכל מקום בעולם - הם ימשיכו להמר בצורה לא חוקית בישראל במועדונים חשוכים יותר ופחות, או שיבחרו באפשרות השפויה של להוציא את כספם לחו"ל, שם ניתן להמר כמעט כל תחת עץ רענן. מעבר לכך, קזינו הוא משאבת זמן. תיירים שמגיעים לישראל לביקור חפוז, ישמחו לדעת שהם יכולים להמר באילת ולהעריך לשם כך את חופשתם. תייר מהמר הוא תייר שנמצא במקום יותר זמן, הוא מוציא יותר כסף על הימורים, שתיה ומזון. ובשל כך, הקמת קזינו באילת תגרום לכך שלא רק בתי הקזינו ירוויחו. הקמת בתי קזינו תעלה את מספר המלונות בעיר, כמות התיירים וזמן השהות הממוצע שלהם בצורה חדה, כמו גם לעלייה בביקוש למקומות עבודה ומכך לזינוק בהכנסות ממיסים. המציאות של מדינת ישראל בשנת 2016 לא מאפשרת לה להימנע מהקמה של בתי קזינו. עם כל היתרונות של ישראל על מקומות אחרים, לא ניתן לאפשר מצב שבו אחד היתרונות התיירותיים החשובים ביותר, לא מתקיים. מדינת ישראל צריכה ויכולה להציע לתיירים מרחבי העולם יותר מאשר מדינות אחרות כשבתי קזינו הם אופציה הכרחית על מנת לקדם תיירות נכנסת למדינת ישראל.