ההבטחה החשובה ביותר של טראמפ יוצאת לדרך

ההשקעה בתשתיות, ההבטחה החשובה ביותר של טראמפ, קורמת עור וגידים: למעלה מ-80 שנה ממתינה הכלכלה הגדולה בעולם וזו שסוחבת על גבה את שאר העולם, לשיפוץ התשתיות שלה. בעיית התשתיות של ארה"ב אדירה ונובעת מהזנחה של 80 שנה, מאז הניו-דיל של הנשיא רוזוולט למעשה, בעת המשבר הכלכלי הגדול של שנות ה-30 של המאה שעברה.

כל מי שביקר בארה"ב מודע לבעיה. קחו למשל את מערכת הרכבות בין העיר ניו יורק ללונג איילנד, ה-LIRR (ה-Long Island Rail Road) שהיא מערכת הסעת הרכבות העמוסה ביותר בארה"ב. המערכת, שמתחילה בבניין הפן סנטרל העתיק שבפינת השדרה השישית ורחוב 34 במנהטן, פרושה על חצי האי מזרחית לניו יורק. היא הוקמה ב-1834 ומאז לא שדרגה החברה את התשתיות שלה ביסודיות.

ביולי 2017 כדוגמה הודיע מושל מדינת ניו יורק שהמדינה תקצה 5.6 מיליארד לחידוש חלק מתשתיות ה-LIRR, מה שעדיין לא יצא לפועל. מי שהשתמש, כמונו, במערכת ה-LIRR, יודע שהשוואתה לרכבת ישראל שכולכם מתלוננים עליה יומם ולילה זה כמו להשוות ציטרואן דה-שבו ללקסוס, לטובת רכבת ישראל כמובן.

הרכבות הן רק מרכיב אחד וקטן יחסית במשבר התשתיות של ארה"ב. למעשה, הצורך בהשקעה בתשתיות הוא מהתחומים הבודדים שעליהם קיימת הסכמה בין הדמוקרטים והרפובליקאים (ההבדל היחיד הוא שהרפובליקאים רוצים שחלק ההשקעה של המגזר הפרטי יהיה החלק הארי). טראמפ הבטיח ששדרוג התשתיות יהיה חלק עיקרי של תקציב ההשקעות בתקופת כהונתו. במהלך הבחירות דובר על סדרי גודל התחלתיים של טריליון דולרים בעשר שנים אבל מנתונים שדולפים לתקשורת מסתבר שכעת מעריכים שההשקעה תהיה 1.85 טריליון למשך 10 שנים, "תלוי בהיקף ההשתתפות הפרטית".

• למה קשה לנו גם כשתחזית מתממשת, ומה ההכרעה שתהיה בשוק?
• המשק האמריקאי התכווץ ב-0.3% ברבעון הראשון, מתחת לצפי; החוזים נופלים

כדי להבין עד כמה גדול הצורך בשדרוג התשתיות צריך להתייחס להחלטת לשכת המסחר האמריקאית, קבוצת הלובי הגדולה ביותר בבתי הנבחרים של ארה"ב, המתנגדת הגדולה למעורבות הממשל בעולם העסקים ולכל העלאת מס, שהודיעה השבוע שאם יחסר הסכום להשלמת "תכנית טראמפ לשדרוג התשתיות" היא תתמוך בהעלאת המס על הדלק לצורך השלמת התקציב. הודעה כזו לא נשמעה בארה"ב מעולם ובמיוחד כשהיא ניתנת לאחר הצלחת הנשיא להוריד מסים.

הנחת המומחים היא שהתקציב הענק יעבור ואולי יעבור את ה-2 טריליון  כי כפי שאמר שר העבודה האמריקאי החדש, אלכסנדר אקוסטה, "שדרוג התשתיות הכרחי לצמיחה הכלכלית בארה"ב ויבטיח אבטלה נמוכה לאורך שנים". לנו נראה שהתקציב יעבור, שהרי יהיה קשה מאוד לנבחרים שמתנגדים לגודל הסכומים להצדיק התנגדות ביום הבחירות הבא.

בכל 4 שנים מפרסם האיגוד האמריקאי להנדסה אזרחית גיליון הערכה למערכות התשתית האמריקאיות. גיליון הציונים האחרון יצא החודש ומעניק ל-16 מערכות תשתית (תשתיות תעופה, גשרים, סכרים, מי שתייה, אנרגיה, טיפול בפסולת מסוכנת, שינועי מים, תשתיות כנגד אסונות טבע, נמלים, פרקים ציבוריים, רכבות, כבישים, מוסדות חינוך, טיפול בפסולת מוצקה, הובלה ומערכות לקולחים) ציון ממוצע של D (מספיק בקושי כאשר רק 3 מתוך ה-16 קיבלו C, מספיק).

• מניית טסלה מתעלמת מהתרסקות המכירות בסין: האם הרובוטקסי יציל את מאסק?
• בנק ישראל יכול להקריס כלכלית את החמאס – התוכנית לביטול שטרות ה-200 בעזה
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

האיגוד מעריך שעד 2025 יידרשו 3 טריליון דולרים לשדרוג 16 המערכות כאשר המוזנחות ביניהן הן הכבישים, המים, הגשרים ושדות התעופה. מה הפלא שבסוף דצמבר, לאחר תאונת הרכבת במדינת וושינגטון, כתב הנשיא בטוויטר,"תאונת הרכבת בצומת דו-פונט בוואשינגטון מצביעה בצורך לבצע בהקדם ובמהירות את תכנית התשתיות שלי", והוא הוסיף, "הוצאנו 7 טריליון דולרים על  מלחמות במזרח התיכון לבדו (מאז תחילת המאה) וכלום על מערכות התשתית שלנו שמתפוררות? זה לא יימשך!!" (ההדגשה שלו).

מי יהיו השחקנים הגדולים וכיצד משקיעים? נתחיל מכך שאם חשבתם שקשה לזהות מניה "מנצחת" בביו, במוליכים למחצה או רפואה הרי שבתחום התשתיות הבעיה גדולה בהרבה. מדובר באינספור תתי תחומים ובמאות חברות. אם ניקח שדרוג מערכת כמו ה-LIRR אז מדובר בחברות הנדסה, חברות שמייצרות פסים, מערכות פיקוח, קרונות, קטרים, מערכות תקשורת וביטחון ועוד. LIRR היא רק מערכת הסעה אחת אז תחשבו איזה תשתיות צריך למשל להפוך את תשתיות תעשיית הרכב לרכב העתיד או לשפץ את 55,000 הגשרים שעל פי ממשלת ארה"ב זקוקים לשיפוץ דחוף. כלומר, מגוון של חברות מסקטורים שונים עוסקות בנושא. יש כמובן חברות שכבר מוכרות כחברות תשתיות.

כשאתם שואלים בוול סטריט מהי ההשקעה המעניינת ביותר בתחום התשובה הראשונה שתקבלו היא קטרפילר (סימול: CAT) בעבודות עפר או Jacobs Engineering (סימול: JEC) בהנדסה או סיסקו (סימול: CSCO) בתשתיות רשת ותקשורת ו-Danaher  (סימול: DHR) שעוסקת בתשתיות מים, רפואה, תעשייה ועוד. המשקיע ניצב בפני כמה בעיות החלטה כמו מה ובכמה יתוקצב? מיהן החברות שייהנו מהתקצוב ומי ביניהן עדיפה? האם עדיף בכלל להשקיע בחברות התשתית ואולי החברות במעלה התחומים עדיפות? לבסוף, האם יש קרנות או סלים ממוקדים?

התכנית המפורטת עדיין לא הוצגה לציבור והשמועות הן שהנשיא ידבר עליה בנאומו הראשון לאומה ב-30.1. אנחנו חושבים שמי שמעוניין להשקיע בתשתיות חייב לחפש את הסלים/קרנות שמתמחים במגזרי הבנייה (construction שזה כולל כבישים, גשרים וכו'), המים (טיפול, שינוע), התחבורה (רכבות, מטוסים ואניות), תשתיות העברת האינפורמציה וההגנה עליהם וגם בחברות התכנון. למגזרים אלו, לדעתנו, יזרמו כספי ההשקעה הגדולים.

כיוון שמדובר בתחום כה רחב שפועלות בו עשרות חברות ענק במגזרים שונים, מאות חברות בינוניות ושמתחלק לתתי-תחום רבים שאינם דומים זה לזה אז האפשרות לבחור בסל/קרן שממיצג את כל התחום בטח במניה מייצגת פשוט אינה קיימת. אם למשל תגוללו "Leading infrastructure companies" או "Infrastructure ETFs/Funds" ואפילו, "Companies which will benefit from Trump's infrastructure plan" תקבלו אין ספור הצעות השקעה שאף אחת מהן אינה מכסה את התחום כולו.

המעניין, מבחינת המשקיע, הוא התנהגות המניות של החברות המעורבות והסלים. השוו בבקשה חברות כמו קטרפילר, חברת תכנון, ייעוץ, הנדסה וביצוע של פרויקטים בתחום התשתיות כמו Aecom   (סימול: ACM), סלי ה-IGF (שמייצג את ה-Standard & Poor's Global Infrastructure Index) וה-NFRA (שמכסה, בצורה הרחבה ביותר את חברות התשתיות המובילות בעולם בתחומים רבים) או קרן המניות MGU (ר"ת Macquarie Global Infrastructure Total Return Fund) ותגלו שכולן הניבו, בחמש השנים האחרונות, פחות מסלי ה-SPY וה-QQQ.

תגלו גם שההבדלים בין תשואת המכשירים שהזכרנו היו מינוריים ולבסוף תגלו שבשנה האחרונה פורצות חברות התשתית שמוכרות לציבור המשקיעים האמריקאי ככאלו כמו קטרפילר (סימול: CAT) או DEER שמניבות 76% ו-57% בהתאמה הרבה מעבר לכל השאר והרבה מעבר לסלי ה-S&P והנאסד"ק (שהניבו 24.5 ו-36.5 אחוזים בהתאמה). כל זה למרות שמבחינת הביצועים העסקיים CAT ו-DEER לא עלו על אלו של "החברות" האחרות בסקטורים השונים. (CAT אגב זו חברת הענק הוותיקה שבשנים 2014-15-16 החליטו המומחים ש"גמרה" ונמחקו אז למעלה מ-50% מערכה, נשמע מוכר?).

מי שמעוניין בכל זאת לנסות ולזהות מנצחות שיגולל: Leading infrastructure companies. אלא שאז יגלה שלצד חברות כמו CAT, DEER ו-ACM הוא חייב, לצורך קבלת ההחלטה, לבדוק עוד לפחות 200 חברות כך שעד לתיקון הבא יהיה לו עיסוק. בשביל למנוע זאת יצרו את הסלים אלא שכאן נתקל המשקיע בבעיות נוספות. אם ניקח כדוגמה את סל ה-NFRA שמכיל 148 מניות של החברות תשתית שמובילות גלובלית נגלה ששלושת המובילות בסל הן T, VZ ו-CMCSA, שלושת ענקיות התקשורת האמריקאיות. נגלה שאחריהן "דולקות" חברת הרכבות הקנדית (סימול: CNR), חברת הדואר הגרמני (סימול: DPW.DE) שנחשבת חברת הלוגיסטיקה לתחבורה בים באוויר וביבשה הגדולה באירופה והחברה הקנדית לתשתיות אנרגיה, Enbridge Inc (סימול: ENB) שבונה תשתיות לשינוע נוזלים, גז ונפט בעיקר.

המשקיע יגלה אמנם שכל 148 החברות בסל אכן עוסקות בתשתיות אבל קונבנציונליות. תשתיות שקשורות בהתקדמות מהפכת הטכנולוגיה אין!! יותר מכך, גם חברות כמו CAT, SLB ו-DEER לא שם. אותה תופעה בדיוק תגלו אם תבדקו את הסל המתחרה, IGF שכולל 88 מניות ובראשן חברות התשתית לתחבורה ותקשורתAbertis Infraestructuras (סימול: ABRTY) מספרד ו-Transurban Group מאוסטרליה והחברה הספרדית Aena SME (סימול: AENA.MC), שמובילה בתשתיות שדות תעופה בעולם. סל זה "עמוס" בחברות סיניות שהרי שם נעשות עבודות תשתית ענקיות.

לא פחות מפתיע הוא שבשום סל תשתית גלובלי או אמריקאי לא תמצאו את אחת מחברות הענק שללא ספק תיהנה מתכנית טראמפ, סיסקו (סימול: CSCO). סיסקו מובילה בשני תחומים שייהנו בגדול, תשתיות העברת האינפורמציה וההגנה עליהם ותחום התכנון והייעוץ. למה אינה מופיעה? אנחנו חושבים שהסיבה לכך קשורה בעובדה שחברות כמו קטרפילר, סיסקו, שלומברגר, או דיר יעוותו, מבחינת משקלן בסל, את הסל.

המסקנה שלנו לפיכך היא שמי שמחליט להשקיע בתשתיות שיבנה תיק בעצמו, קצת סל כמו NFRA וקצת, CSCO ו-CAT או מניות מסוגן. חשיבותה של סיסקו קשורה במעמדה כחברת תשתיות העברת האינפורמציה המובילה בעולם ואין שום ספק שתקציב התשתיות של טראמפ יהיה יותר מנדיב בתחום הזה. לבסוף, בעניין התשתיות, לא לשכוח את חברות המוליכים למחצה והסלים בתחום שלהן חלק חשוב ביותר בתשתיות הטכנולוגיות. אז יש לכם שבת שלמה לבור את המוץ מן הבר, בהצלחה.

 ** אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל