האם מתחיל הסיבוב השני של ההתאוששות בארה"ב?

התעוררות מניות המוסדות הפיננסיים שעיסוקם בגלגול וביטוח משכנתאות ואגחי"ם הקשורים בהן, השפל ההיסטורי במלאי הדירות והבתים הפרטיים בארה"ב והגאות המתגברת במכירת כלי רכב בתוך ארה"ב, מהווים כסימנים נוספים וברורים שההתאוששות הכלכלית בארה"ב נכנסת לשלבה השני, והקצב ילך ויגבר - זו היא הסיבה האמיתית לשבירת השיא של מדדי המניות המובילים. אנחנו חוזרים על מה שכתבנו לאורך ארבע השנים האחרונות - הצורה והקצב של ההתאוששות ממשבר 2008 בארה"ב, אינה שונה מאחרות שהיו במאה השנים האחרונות, וכך גם הכניסה למשבר, עם הבדל אחד - המשבר האחרון התרחש תוך כדי היווצרות מנוע צמיחה אדיר ממדים - מנוע ה-IT, שנישא על גבי מהפכת הטכנולוגיה. אותו מנוע, שבעקיפין תרם גם לא מעט להתפשטות הגלובלית המהירה של המשבר, הוא גם זה שהתחיל את ההתאוששות ומשך העגלה, לבדו כמעט, עד לאחרונה. המשבר והיציאה ממנו הוכיחו שארה"ב היא עדיין הציר עליו סובבת הכלכלה הגלובלית. היא שיצרה את המשבר והיא זו שגם מוציאה מתוכו. במהלך 2011-12 הצטרפו לאותו מנוע טכנולוגי שני מנועים נוספים שהחלו לתמוך בהתאוששות - תעשיית המכוניות והנדל"ן.

לאחרונה רואים התעוררות במניות מהסוג של פאני (סימול: FNMA), פרדי מאק (סימול: FMCC), גם MBIA (סימול: MBI), אמבאק פיננסייל גרופ (סימול:AMBCW) ואחרות. לדעתנו, אותה התעוררות מהווה לאיתות ורמז לתחילת ההתאוששות בארה"ב. מניות הפריפריה בתחומי הנדל"ן והכספים, שמתפקדים כ"חשוד העיקרי" ביצירת המשבר הכלכלי, מייצגות את עמוד העשן להתעוררות, כפי שקרה (בצורה ההפוכה) ב-2008 במגזר ביטוחי המכשירים הפיננסיים למיניהם, CDS, MBS, גלגולי חבילות המשכנתאות, שרשורי ההתחייבויות והנגזרות ההנדסיות המופלאות. מניות חברות הבניה, ההשכרה, הציוד הביתי וכל הריטי"ם הקשורים לכך כבר מציגות את התהליך המדובר מאז 2010, אבל הצד הפיננסי שתומך בתעשיית הנדל"ן, שהונדס ע"י וול סטריט בצורה מופלאה, במיוחד תחום הביטוח שלו, נחשב עד לאחרונה כבר-מינן. ננסה להסביר מה קרה ומה קורה בתחום התמיכה הפיננסית בנדל"ן, אבל תחילה הרקע.

קוראינו המתמידים ודאי זוכרים שעוד ב-2009 ניסינו להסביר מדוע לדעתנו הנדל"ן האמריקני יתאושש, אפילו יותר מהר מכפי שהאופטימיים חזו. בשיא המשבר כסף גדול החל לנוע בכיוון אניות הנדל"ן הגדולות. מניות כמו RWR, סל חברות המובילות בתחום הנדל"ן, מניותיהן של חברות הבניה המובילות כמו Toll Brothers (סימול: TOL) ומניות חברות ההחזקה הענקיות מהסוג של סיימון פרופרטיז (סימול: SPG), שבאמת נשחטו במהלך 2008, החלו לעלות כבר בסוף 2008 - תחילת 2009, בניגוד לכל היגיון שהיה אז. מדוע זה קרה ומדוע לא הגיע תחום הנדל"ן האמריקני לממדי משבר מהסוג אליו הגיע הסקטור הפיננסי? להזכירכם, להבדיל מחברות הכספים, הביטוח והמכוניות, אף חברת נדל"ן לא קיבלה כספים מהממשל לטובת הצלתה. כדי להבין את ההתאוששות, צריך תחילה להבין שמשבר 2008 היה ייחודי בהשוואה למשברים גדולים אחרים בעבר - הוא היה מעשה ידי אדם נטו.

בועות היו תמיד, אבל הן מעולם לא התחילו במטבחה של וול סטריט, לא ב-1929 ולא ב-2000. בשני המקרים הנ"ל הן נוצרו כתוצאה מפערים אמיתיים בין ביקוש להיצע, אותם ניצלה ועליהם וול סטריט למעשה רכבה. אבל הביקוש לנדל"ן, שגאה בשנים 2006-2008 והוביל לבסוף למשבר, היה כולו תוצאה של פעילות בנקאית באמצעות מהנדסיה הפיננסיים של וול סטריט - ניצול חוסר הפיקוח הכללי ואוזלת ידן של סוכנויות הדירוג (שעד מארס 2008 לא הורידו דירוג AAA אחד מכל המוסדות הפיננסיים, שחצי שנה לאחר מכן קרסו) יצרו מומנטום שהוביל למשבר. האמת היא שאלמלא המנטליות האמריקנית, שכמו תמיד ראתה את חצי הכוס המלאה והגיבה בהתאם המצב, המצב כיום היה שונה לחלוטין. מי שקצת מכיר את המנטליות האמריקנית, הסגידה לכלכלת שוק והדבקות בחלום האמריקני, צריך להבין שכבר מסוף 2008, מהרגע שהוחלט להציל את חברות הרכב הענקיות והמערכת הפיננסית - שנות ה-30' של המאה שעברה לא יחזרו.

בקיץ 2008 וול סטריט נכנסה להלם בגלל נפילת סמלים כמו ליהמן או AIG. לאחר מכן התאוששה במהירות אך רק לאחר שקברניטיה הבינו שהממשל הצית חלום - הם תפסו שהשורה התחתונה של מה שקרה הייתה שמישהו "סגר את הברז" באמצע גאות הכלכלית שהתחילה ב-2003-4 והייתה אמורה להימשך שנים רבות. הם הבינו שהכסף, שאמור היה להמשיך ולהניע את הכלכלה הריאלית, פשוט נגנב / נמחק במהלך 2006-7, בדיוק כמו מטוס שבאמצע ההמראה נגמר לו הדלק. אז נכון, המוני משקיעים סבלו, העולם כולו רעד והאווירה הייתה קשה מאוד, אבל בוול סטריט הבינו שאם אכן יפתחו את הברזים - המטוס ימשיך בטיסתו. ממשלת ארה"ב עשתה זאת ומבלי להתחשב בסכנות האינפלציה והגירעון. שימו לב שמהרגע שכספי ה-TARP החלו לזרום ל-AIG, GM, בנק אוף אמריקה ולשאר הפגועים, המדדים החלו לעלות. הם הגיעו לשיא התחתית ב-2.3.2009 ומשם שינו כיוון. זה קרה פחות משבוע לאחר שבית הנבחרים אישר הזרמה של 787 מיליארד דולרים במסגרת economic stimulus plan של הנשיא החדש אובמה (הכספים אגב כבר הוחזרו ברובם לממשל, שבסופו של יום גם יראה רווחים).

יו"ר הסנט הארי ריד, ציין בהמשך כי "אנחנו מודעים לסכנות, אבל הגוף צריך מנת דם ואנחנו מזריקים לו... יש לנו מזל שהכלכלה שלנו מספיק חזקה לעמוד בכך". הכלכלה האמריקנית התקדמה מאז במהלך ארבע השנים, בשנתיים הראשונות עבדה על מנוע אחד בלבד – הטכנולוגי. רק לאחר מכן, בשנתיים האחרונות, מנועי המכוניות והנדל"ן הצטרפו. ההתאוששות בארה"ב, חשוב לציין, נעזרה לא רק בתעשיות ההייטק, האינפורמציה הרכב והנדל"ן. היא קיבלה רוח גבית מהירידה באינפלציה מצד אחד, ומגורם שאינו כלכלי - הפחד, מן הצד השני. בגלל סיבות שונות ומשונות ולמרות חולשתה הכלכלית, ארה"ב הפכה מאז 2009 למקלט (Safe-haven) למשקיעי העולם, הרבה יותר מהזהב. הפחד הוא הגורם החשוב ביותר שעזר לארה"ב להוריד דרסטית את עלויות המימון המפחידות שלה, ולהקל בעקיפין את נטל הגירעון. מהפכות הטכנולוגיה והאינפורמציה, שהמשיכו להתקדם, הן שנטרלו את האינפלציה. אך עדיין, למרות ההתאוששות המרשימה מאז 2009, החשש מחזרה למיתון לא פסק לרגע. מדד ה-S&P500 עלה אומנם ב-144% מאז מארס 2009, אבל עשה זאת תוך כדי ירידות חדות. באפריל - יוני 2012, ספטמבר - נובמבר 2012, דצמבר 2012 ובסוף פברואר השנה, נפל המדד בעוצמה שנבעה אך ורק בשל החשש מהאטה חוזרת, והכל בשל העובדה שנראה היה שהכלכלה האמריקנית אינה מצליחה להדליק מנועים נוספים. במיוחד חששו מהעובדה, שנראה היה ששלושה מנועים חשובים ביותר, התעסוקה, הכספים והנדל"ן, אינם מצליחים להתניע. מאז אמצע אפריל החלו המדדים לעלות שוב, כיוון שהופיעו נתונים חיוביים בכל שלושת המדוברים.

מאז תחילת השנה מגיעים איתותים מעודדים ממיין סטריט. בתחום הנדל"ן רואים ירידה חדה במלאים הענקיים של דירות, למגורים ולהשכרה ומבנים מסחריים, שלחצו את המגזר. אלו האחרונים הולכים ומתרוקנים. בתחילת החודש הגיעו לרמה הנמוכה היסטורית, זה אומר למשקיעים שבעיית הנדל"ן מסתיימת, כיוון שאין שום ספק - לא בביקוש האורגני מתוך ארה"ב (שמוערך בביקוש שנתי ליותר מ-1.5 מיליון בתים רק בגלל הגידול באוכלוסייה) ולא בביקוש שמגיע מהעולם (מי לא רוצה נכס בארה"ב והמחירים שם נמוכים יחסית). מחירי הנכסים בארה"ב בעלייה, כך שנראה שהמנוע הזה עובד. התעסוקה מצביעה גם היא בנתונים, ומגזר הבנקאות והביטוח מתאושש. מספיק לראות את מאזני הבנקים, AIG, ברקשאייר האת'אוויי ונתוני העלייה בביקוש ומתן הלוואות ומשכנתאות.

עקב האכילס היחיד שנותר הוא אותו מגזר פיננסי שהיה המאיץ שהפיל את בניין הקלפים ב-2008 - "הפריפריה הפיננסית", ביטוחי המשכנתאות, גלגולן, ביטוחי ההתחייבויות והנגזרות כאמור. תחום זה עדיין מטיל צל אימתני על הכלכלה בכלל ווול סטריט בפרט, בעיקר כאשר טרם ברור על אילו סדרי גודל מדובר כאן. חברות הענק שפעלו בתחום, כאלה שהזכרנו בתחילת הכתבה ואחרות עדיין נמצאות בטיפול נמרץ, ו"הרופאים" מפחדים להזיזן. אבל העסקה שנחתמה השבוע בין בנק אוף אמריקה (סימול: BAC) לMBIA- ויציאתה של Ambac Financial Group (שבתהליך מחקה את כל בעלי המניות הישנים כנהוג במקרים כאלו בארה"ב, ראה GM) מפשיטת רגל מאותתות שגם תחום זה מתחיל להסתדר. העובדה שהבנק ו-MBIA הצליחו להגיע להסכם (ההודעה לבדה העלתה את מניית MBI בכ-50%) מעודדת מומחי נדל"ן רבים, שעד לאחרונה לא ראו מוצא (על ההסכם אפשר לקרוא בקישור, http://dealbreaker.com/2013/05/bofa-and-mbia-cant-get-enough-of-each-other/). נראה לנו שיש מספיק סימנים עובדתיים שהמשק האמריקני החליף מהלך לסיבוב ההתאוששות הבא. זה כמובן לא אומר שלא יהיו תיקונים, כמובן שיהיו ולא מעט, אבל הכיוון מתגבש. כפי שאמרנו במהלך 4 השנים האחרונות, סיפור היציאה מהמיתון אינו שונה מפעמים קודמות, רק מכוסה הרבה יותר ע"י התקשורת ומגיע ליותר אנשים ברחבי העולם. גם זה בגלל מהפכות הטכנולוגיה והאינפורמציה.

תזכורת: פריון נאטוורק (סימול: PERI)

בספטמבר שנה שעברה סקרנו את החברה תחת הכותרת, . לאחר שהמניה עלתה בשלושת החודשים שקדמו לסקירה ב-80%. מאז היא הוסיפה לעלות תוך זעזועים חדים ב-82% והגיעה לשיא כל הזמנים של מעל 13 דולרים. בגדול פריון פועלת בתחום "חוויית הצרכן", שיפור העברת מידע מכל סוג על הרשת ובאמצעות האי-מייל. היא מעצבת, מפתחת ומשווקת אוסף של מוצרי תוכנה הקשורים באי-מייל ואינטרנט, המאפשרים למשתמשים לעצב תצוגה מותאמת אישית לטעמם וצרכיהם. הנכס הגדול של החברה, לצד יכולות הפיתוח, הוא ג'וסף מנדלבאום, שהגיע לחברה כמנכ"ל בקיץ 2010 ומאז החברה פורצת. שנת2011 הסתיימה עם מכירות של 35.5 מיליון ורווח תפעולי של 4.5 מיליון ו-2012 עם מכירות של 60.2 מיליון ורווח תפעולי של 6.2 מיליון.

מאז אותה כתבה החברה חתמה על מספר חוזים, שהחשוב ביניהם היה לאחרונה - הארכת החוזה עם גוגל (סימול: GOOG ) לעוד שנתיים. בשיחת הועידה שלאחר פרסום דוחות 2012 העריך מנדלבאום שמכירות החברה יגיעו השנה מעל 110 מיליון, כך שהקונצנזוס כרגע (רק 4 אנליסטים מכסים החברה כרגע, 2 מתוכם העריכו את 2013) מצביע על רווח למניה של 1.62 דולר ב-2013 (לעומת 0.34 ב-2012), מה שנראה ריאלי ומסביר את העלייה החדה – מעל 30%, מאז פירסם את אותם הדברים באמצע מארס. החברה תפרסם את דוחות הרבעון הראשון ביום שני הקרוב והציפיות הן שתכה את הקונצנזוס שכרגע עומד על 35 סנט למניה. זה בהשוואה ל-22 סנט ברבעון המקביל אשתקד ו-32 סנט ברבעון האחרון של 2012. אם המניה לא תכה את הציפיות, היא מן הסתם תוכה קשה ואולי תיווצר הזדמנות קניה מעניינת.

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.