נאסדק
צילום: נאסדק

"הנאסד"ק מתרחק": האם זה הזמן הנכון להשקיע במדד או בקרנות מחקות?

ביולי האחרון שינתה הנהלת הנאסד"ק את יחסי הכוחות במדד, שנשלט על ידי ענקיות הטק. מה מסמלות הירידות בחודש האחרון והאם כדאי להשקיע במדד או לקנות מניות של חברות בודדות כמו אפל, אמזון וטסלה, שרשמו עליות גדולות השנה?
ארז ליבנה | (1)

בואו נדבר על הנאסד"ק 100. המדד הידוע כ-NDX, נחשב לקצפת של הקצפת של עולם הטכנולוגיה האמריקאי, לפחות מבחינת גודל ושווי שוק. מצד אחד, יש בו את 100 מניות הטכנולוגיה הנסחרות הגדולות בנאסד"ק, מצד שני - הוא נשלט רובו ככולו על ידי אפל, אמזון, מטא ויתר ענקיות הטק, כשלאחרונה התווספה אליהם גם אנבידיה, לאור בום ה-AI השוטף את מחוזות המשקיעים בעקבות הצלחת ChatGPT ויתר הכלים המתפתחים לנגד עינינו.

ענקיות הטק, שהחלו כמניות צמיחה בשני העשורים האחרונים, החליפו את סקטור האנרגיה והבנקים כמוסדות המובילים בוול סטריט - בשל הפוטנציאל שלהם מחד ובשל היכולות לעמוד בתחזיות מנגד. כשחברה חוצה את רף טריליון הדולר, אפשר לומר עליה הרבה דברים, אבל מאוד קשה לקרוא לה מניית צמיחה, ובכן, מאחר וכבר צמחה. עכשיו היא גדלה וממשיכה לגדול ומתקנת את הירידה של אשתקד.

 

רק להבין עד כמה המדד מוטה לגדולות: בחודש יולי האחרון, 6 מניות בלבד היוו חצי מנפח המסחר בכל הנאסד"ק 100. בעשור הקודם, 40% מכל המסחר בוול סטריט היו סביב מניות ה-FAANG (פייסבוק, אפל, אמזון, נטפליקס וגוגל). בניסיון להפוך את המדד לקצת יותר מייצג, ביולי האחרון, הנהלת הנאסד"ק שינתה את המשקל של החברות במדד והורידה את משקלן המצרפי האפשרי של 7 המניות הגדולות מ-54% אפשריים ל-44%. הנפגעות המרכזיות מהמהלך היו מיקרוסופט ואנבידיה שחלקן היחסי ירד ל-3%.

 

אז מה עם ה-NDX? את השבוע שעבר סיים בעלייה של 0.1%. בחודש שעבר ירד בקצת יותר מ-4% על ניציות הפד, כאשר מרבית מניות הטכנולוגיה מתכווצות בפחד אל מול הריבית והצורך שלהן במימון זול כדי לצמוח. עם זאת מתחילת השנה הוא עומד על תשואה מרשימה של 35.5% ונכון לכרגע הוא עומד על 14,715 נקודות, היסטורית זה מרשים, אבל עדיין ירידה חדה מ-16,573 נקודות שבהן עמד לפני שנתיים, ב-19 בנובמבר 2021.

 

בשוק מהמרים שתהיינה ירידות, בעקבות ניציותו של הפד והריבית הצפויה להישאר גבוהה גבוהה. בשבוע שעבר סיטי פרסמו מכתב למשקיעים שבו הם אמרו כי המשקיעים הגדילו את פוזיציות השורט נגד המדד ללמעלה מ-8 מיליארד דולר, כשמנגד סגרו את כל פוזיציות הלונג נגד המדד. זאת בניגוד ל-S&P500 שבו יש פוזיציות לונג של כ-15 מיליארד דולר. "למרות המכירה המוגברת, הפוזיציות עדיין יחסית קטנות ולרוב זה מייצג סנטימנט דובי", כתבו בסיטי.

 

קרנות, המדד או המניות עצמן?                          כמובן שסביב מדד הדגל של שוק הטכנולוגיה יש לא מעט קרנות שמנסות למצוא את המשקל וההרכב הנכון ביותר של המניות במדד – כשאלה בתמורה יביאו תשואה מירבית שתכה את זה של המדד עצמו. הגדולה שבהן היא אינבסקו QQQ, עם נכסים בהיקף של 196 מיליארד דולר והיא גם הקרן ה-5 בהיקפה בשוק ההון האמריקאי. לא בכדי, בעשור האחרון היא השיגה ממוצעים יפים של יותר מ-17% תשואה בשנה ובשנה האחרונה לבדה השיגה תשואה של כמעט 34%, בשל העובדה כי הייתה מושקעת באנבידיה.

 

הבעיה בקרנות כמו QQQ, או כך לפחות טוענים בבית השקעות מורנינגסטאר, הוא שמדובר בפול מניות קטן מדי. "יש לא מעט דברים באיך שבנו את מדד הזה שגורמים לך לגרד את הראש", אמר ראיין ג'קסון, אנליסט במורנינגסטאר לעיתון בארונ'ס. "כשחושבים על קריטריונים להשקעה הגיונית במדדים, צריך לייצר לעצמך סט הזדמנויות רחב ככל האפשר ושלא מגביל אותך בשום צורה", הוסיף.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

בכלל יש תורות שלמות על איך נכון לבנות קרן נכון. ג'קסון מעדיף קרנות שיותר ממוקדות בסקטורים מאשר בחברות של מדד אחד בלבד, אבל גם כאלה שמשקיעות בכמה אפיקים. כך שהוא מעדיף קרנות את ונגארד גרואת' (VUG), iShares Core S&P U.S. Growth (IUSG) וממליץ למי שרוצה פוקוס על קרנות טק "טהורות" כמו XLK של SPDR או VGT של ואנגארד.

 

מצד שני, כששמסתכלים על קרן ARKK, הדגל של קרנותיה של קת'י ווד, מקבלים יחסית חושך בעיניים, כשבשנה כזו טכנולוגית, התשואה שלה היא פחות מ-27%. ווד ובריחת משקיעיה מדגימים היטב.

 

אז אמנם חשבו את אותו הדבר בשעתו על שוק המשכנתאות בארה"ב, אבל כרגע הטכנולוגיה לא הולכת לשום מקום והיא רק תמשיך להתפתח ולהצמיח חברות ענק חדשות שייכנסו בעתיד לנאסד"ק ובסוף אם יתמזל מזלם, אז גם ל-NDX – אז הגיוני שיהיו קרנות שמחקות את המדד הזה ואת זה בלבד, שכן מטרתן להרוויח מהמניות.

 

וכאן גם עולה השאלה, למה לא לקנות פשוט מניות? מי שהיה קונה מניה של אפל (AAPL) בתחילת השנה היה מרוויח 32% תשואה, אצל אמזון (AMZN) זו תשואה של למעלה מ-50%, טסלה עם תשואה של 100%, מניית מטא – שאמנם רחוקה משיאה ושווי שוק של טריליון דולר, אבל עלתה בתשעת החודשים הראשונים בכמעט 150%. וכמובן שהלהיט התורן אנבידיה עלתה בכמעט 200% מתחילת השנה.

 

כך שמתחילת השנה, ולמרות שוק האג"ח המתעורר, בין כלל האופציות בשוק שהתאושש אחרי 2022 קשה במיוחד, המניות של החברות הגדולות היו האופציה הכי טובה.

 

אז האם זה הזמן להיכנס והאם להשקיע ישירות במדד, בחברות במדד או בקרנות מחקות? תזמון השוק הוא דבר קשה ולרוב גם לא חכם, שכן פספוס של מספר ימי מסחר, יכול למחוק את מרבית התשואה שמניות מביאות לאורך שנים. יש סימני אזהרה לפיהם מחנק האשראי יימשך עם הריביות הגבוהות והעובדה שב-2024 הממשל האמריקאי צריך לשלם אג"ח בהיקף של למעלה מ-7 טריליון דולר, כשהריביות הגבוהות יקשו על השחקנים הקטנים ביותר לאורך זמן.  

 

המשקיע האגדי וורן באפט אמר שחשוב להבין במה שמשקיעים. עם מניות הטכנולוגיה הגדולות, זה הופך את העבודה לקלה יותר והן כנראה יהיו ועדיין האופציה היחסית בטוחה ביותר בשוק המניות, שתמשכנה למשוך משקיעים וקרנות, פסיביות או אקטיביות. אבל צריך לזכור שמה שהיה הוא לא מה שיהיה וגם הגדולים ביותר יכולים ליפול.

 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    א-ב 02/10/2023 11:26
    הגב לתגובה זו
    שהרי הן יושבות על ערמות של מזומנים והון עצמי. שעור ההלוואות מסך המאזן אצלן שולי והן די אדישות לריבית. כמובן שהן יכולות בכל רגע גם להסדיר מימון נוח לרוכשים את שירותיהן ואז הן גם יהפכו למעין בנק עם רווחי מימון. שנים שלוחת המימון הייתה הרווחית ביותר בגנרל אלקטריק...
B2 (X)B2 (X)

10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?

מדינות העולם מגדילות את ההוצאות הביטחוניות לאור ריבוי המלחמות והמתחים, אז מיהם הצבאות העשירים בעולם - יש הפתעות 

הדס ברטל |

הוצאות הביטחון הן חלק משמעותי מתקציבים של מדינות וזה יילך ויגדל. מדינות נאט"ו יכפילו את תקציבי הביטחון שלהם ב-3-4 שנים, כשבמקביל קיימים חששות מהתלקחויות ועימותים גדלים. אנחנו אחרי סיום מלחמה ממושכת עם הישגים משמעותיים בכל הזירות. צה"ל הוכיח את עצמו במלחמה כשהוא גם הצבא הראשון שהתמודד בהצלחה עם איומי טילים, כטב"מים ורחפנים בהיקף גדול וממספר זירות. אין ספק שהכוח, מעמד והחוזקה של צה"ל מבין צבאות העולם עלה משמעותית, אבל כשבוחנים את החוזק לפי היקף ההשקעה הכספית, ישראל לא בטופ.   

הוצאות הביטחון בישראל מוערכות בכ-45 מיליארד דולר. ישנם דירוגים הממקמים את צה"ל במקום ה-12 ויש אפילו הממקמים אותו במקום 17. כנראה שמבחינת יכולות אנחנו בעשירייה המובילה

המחקרים והבדיקות על היקפי תקציבי הביטחון בעולם מציגים עלייה של 9% בהוצאות הביטחון בשנה שעברה לכ-2.72 טריליון דולר, כשהשנה זה צפוי להגיע ל-3 טריליון דולר. העלייה בתקציבי הביטחון היא התלולה ביותר מאז סוף המלחמה הקרה, ומיוחסת למתח הגובר באירופה, במזרח אסיה, במזרח התיכון ובמקומות נוספים בעולם. הנה עשרת הצבאות העשירים ביותר. 

1 #  ארצות הברית

תקציב ביטחון: 997 מיליארד דולר (2024)
אחוז מהתמ"ג: 3.4%
כוח אדם משוער: כ-2.1 מיליון כולל מילואים (1.33 מיליון פעילים)

ארצות הברית ממשיכה להוביל את העולם וחלק מזה הוא בזכות הצבא החזק שלה. היא משקיעה יותר מכל מדינה אחרת, היא מפתחת יותר מכל מדינה אחרת והיא מתכננת עכשיו "כיפת זהב" - סוג של "כיפת ברזל". שלנו, רק הרבה יותר גדולה-רחבה ועם הרבה יותר כלים. 

סאנה טאקאיצ’י יפן (קרדיט רשתות חברתיות)סאנה טאקאיצ’י יפן (קרדיט רשתות חברתיות)

המניות ביפן בשיא - ראשת הממשלה סנאֶה טאקאיצ'י מניעה עלייה חדה בשווקים

מאז שטאקאיצ'י החליפה את שיגרו אישיבה, נרשמה עלייה של כ-15% במדד הניקיי 225

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה סאנה טאקאיצ’י

עלייתה המהירה של סנאֶה טאקאיצ'י לראשות ממשלת יפן הובילה לגל השקעות חיובי במיוחד בשווקים הפיננסיים של המדינה. המשקיעים מגיבים באופטימיות להצהרותיה ולכוונות המדיניות שלה, הבורסה בטוקיו מזנקת לשיאים חדשים, בעוד היין נחלש ואגרות החוב הממשלתיות ארוכות הטווח נמכרות בהיקפים גדולים.

מאז שטאקאיצ'י החליפה את שיגרו אישיבה, נרשמה עלייה של כ-15% במדד הניקיי 225, שעקף משמעותית את מדד ה-S&P 500 האמריקאי בתקופה זו. טאקאיצ'י הבטיחה להרחיב את ההשקעות הציבוריות בתחומי הביטחון, הסייבר, הטכנולוגיה והאנרגיה הגרעינית – התחייבויות שהתקבלו בברכה בקרב המשקיעים, ובעקבותיהן זינקו מניות רבות בקטגוריות אלה בלמעלה מ-10%.

שוק האג"ח מגיב אף הוא לשינוי: תשואות האג"ח הממשלתיות היפניות לטווח ארוך עלו לרמות שלא נראו זה שנים, כתוצאה מחששות מגידול בגירעון התקציבי ובכמות ההנפקות. היין היפני נחלש לשפל של שמונה חודשים מול הדולר האמריקאי, בשל ציפיות למדיניות פיסקלית מרחיבה מצד הממשלה החדשה, ולצידה המשך מדיניות מוניטרית מקלה של הבנק המרכזי.

במרכז תשומת הלב נמצאת גם הברית הפוליטית החדשה בין מפלגת השלטון לליברלים-דמוקרטים (LDP) למפלגת החדשנות של יפן (אִישִין), שנוצרה לאחר פירוק שותפות של 26 שנה עם מפלגת קוֹמֵייטוֹ השמרנית. ההסכם הפוליטי החדש צפוי להקל על הממשלה להרחיב את תקציב הביטחון – מהלך שבעבר נתקל בהתנגדות מצד השותפה הקודמת.

בין הסקטורים הבולטים בראלי האחרון ניתן למנות את תעשיית הביטחון, בראשות מיצובישי תעשיות כבדות, שזינקה על רקע ההבנה שהמגבלות התקציביות לשעבר הוסרו. גם תחום האנרגיה הגרעינית נהנה מפריחה מחודשת עם עליות בשווי מניות טוקיו אלקטריק פאואר.