כרטיס אשראי ויזה מאסטרכארד קניות חוב כסף רכישה
צילום: Istock
דוחות

ויזה הכתה את התחזיות, לא צופה מיתון בעתיד הקרוב

החברה דיווחה על רווח של כ-1.93 דולר למניה (לעומת תחזית ל-1.86 דולר למניה) והכניסה כ-7.8 מיליארד דולר ברבעון האחרון - גידול של 3% מעל התחזיות; החברה ומתחרותיה צופות כעת בהאטה כלכלית בעקבות האינפלציה החד דורית – אך החברה לא רואה מיתון בעתיד הקרוב ולכן המנייה שלה עלתה במסחר המאוחר

תומר אמן | (1)

ענקית האשראי ויזה VISA דיווחה אתמול כי הרוויחה כ-1.93 דולר למניה ברבעון האחרון, מעל לתחזיות הרווח שעמדו על כ-1.86 דולר למניה. אשתקד הרוויחה החברה 1.62 דולר למניה באותו רבעון. החברה הכתה גם את השורה העליונה, כאשר דיווחה על הכנסות של כ-7.79 מיליארד דולר, גידול של 3.12% מעל התחזיות. אשתקד הכניסה החברה כ-6.56 מיליארד דולר. בכל אחד מארבעת הרבעונים האחרונים הכתה החברה את התחזיות בשורה העליונה ובתחתונה. מניית החברה עלתה בקרוב ל-2% במסחר המאוחר.

הדיווח מראה גידול של 3.8% ברווחים. במהלך הרבעון האחרון צפוי אנליסטים כי החברה תרוויח 1.74 דולר למניה, ובכך הציגה גידול של כ-13.8%. מנגד, החברה מדווחת כי ראתה כיצד אנשים משתמשים פחות ופחות בכרטיסי האשראי שלה, הן בעקבות הקורונה והן בעקבות האינפלציה שלוחצת בתקופה זו על משקיעים רבים.

נפח העסקאות בחברה צמח בכ-10.5% לכ-2.93 טריליון דולר ברבעון המדובר. אנליסטים ציפו לגדילה מעט גדולה יותר, של כ-11% בענף זה. בנוסף לכך, מדובר בירידה בשיעור הגידול, כאשר בשלושת הרבעונים האחרונים דיווחה החברה על גידול של כ-12%, ככל הנראה בעקבות האינפלציה. מדובר בגידול הנמוך ביותר עליו דיווחה החברה מאז הרבעון הפיסקלי השני של 2021, אז דיווחה על גידול של כ-5% בלבד.

חברת האשראי העניקה מספר גובר של הנחות עבור העמלות אותן היא גובה מהבנקים והקמעונאים שמקבלים את כרטיסי האשראי שלה, זאת על מנת להגדיל את השימוש בכרטיסי האשראי שלה. מהלך זה הוביל לגידול של כ-20%, לסכום שהסתכם בכ-2.86 מיליארד דולר.

"בראייה קדימה, אי אפשר לומר שהסיכויים לשינויים בטווח הקצר לא קיימים, אך אנו עדיין מאמין בגידול ארוך טווח עבור החברה ועבור לקוחותיה. כמו כן, אין לנו ספק כי נגדל מבחינת הנתיבים אותם אנחנו לוקחים והשירות אותו אנחנו מעניקים ללקוחות", מסר מנכ"ל החברה.

הן ויזה והן המתחרות צופות בימים אלו בהתקררות שוק ההוצאות על ידי כרטיסי האשראי שלה, זאת בעקבות הגידול באינפלציה, דבר שלא ראו בארצות הברית כבר ארבעה עשורים. בנוסף לכך, הן ממשיכות להשוות לתוצאות הטובות במיוחד שהציגה החברה בשנה שעברה, זאת לאחר שמגפת הקורונה "נגמרה" לכאורה, מספר מקבלי החיסונים הלך וגדל, מספר המתים מהמחלה קטן באופן משמעותי והכלכלה נפתחה מחדש, דבר שהועיל לחברות.

מבחינת השנה הקרובה, ויזה לא מעריכה כעת שוק חלש יותר או מיתון. מנגד, אם אירוע כזה אכן יתרחש – יותר מסביר להניח שתהיה לו השפעה מהותית על תוצאות החברה.

נפח הפעילות הבינלאומית של ויזה – אשר לרוב מכניסה לחברה כסף רב יותר מאשר פעולות אשראי שנעשות בתוך גבולות ארצות הברית, עלו ב-36%, בדיוק כמו שהאנליסטים ציפו. מהחברה נמסר כי טרם ידוע להם במדויק מה מצב כלל הכלכלות בכלל המדינות ברחבי העולם, ולכן ימשיכו לצפות בכלכלות אלו בעין הדוקה, על מנת לוודא שלא מתבצעים שינויים גדולים בכלכלות אלו, ובכך גם בשימוש האשראי במדינות הללו.

קיראו עוד ב"גלובל"

בשלושת הרבעונים האחרונים הגידול בהכנסות עמד על כ-23%, והסתכם בכ-7.8 מיליארד דולר. הרווחים עמדו על כ-4.1 מיליארד דולר.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    ישי 26/10/2022 23:40
    הגב לתגובה זו
    גם התוצאות המעולות של ויזה וגם דוחות הבנקים הגדולים אומרים שאנשים קונים בלי חשבון והאינפלציה חוגגת
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.