מסחר באג"ח
צילום: טרמינל

היפוך עקום התשואה יכול להיות אינדיקטור מרכזי למיתון באופק

עקום התשואה התהפך לזמן קצר מוקדם יותר היום במסחר המוקדם אך חזר להיות שטוח לאחר מכן; מה הקשר בין עקום התשואה ומיתון, ומדוע ייתכן שהפעם אין קשר ביניהם?
דור עצמון |

מהי היפוך עקומת תשואה? אם מישהו לווה ממך כסף, משך הזמן עד שיחזיר לך צריך להיות זה שקובע כמה ריבית תגבה. ככל שייקח יותר זמן עד שיוחזר לך הכסף כך תגבה ריבית גבוהה יותר, כי הסיכון שאתה נושא בתור המלווה גדול יותר. למשל, משכנתא ל-30 שנה תהיה בריבית גבוהה יותר ממשכנתא ל-15 שנה. זה השכל הישר.

עם זאת, לעיתים נשבר הקשר הזה בין זמן לתשואה ומתרחשת תופעה שנקראת "היפוך עקום התשואות" כאשר האג"ח לטווח ארוך נותן תשואה נמוכה יותר מאשר אלו לטווח קצר. במילים פשוטות, כאשר התשואות לטווח הקצר גבוהות מאלו לטווח הארוך, השוק אומר: "הזמנים הטובים כאן... אבל מגיעים זמנים רעים". חוסר הוודאות גורם למשקיעים להעדיף תשואה נמוכה יותר אך לאורך זמן והתשואות לזמן ארוך יורדות מתחת לאלו לזמן קצר. 

בדרך כלל, כאשר דנים בעקום תשואה הפוך, מתייחסים לאג"ח האוצר ל-10 שנים לעומת האג"ח לשנתיים. איגרות החוב הממשלתיות לשנתיים ו-10 שנים התהפכו מעט בסוף אפריל האחרון אך חזרו למצב הרגיל זמן קצר לאחר מכן. נכון למועד כתיבת שורות אלה, התשואות לשנתיים לא גבוהות יותר משל 10 שנים, אך מוקדם יותר היום במסחר המוקדם התהפכו שוב התשואות לזמן קצר, ושוב חזרו למצב שטוח.

יחד עם זאת, פרשנים רבים הציעו סיבות לכך שהיפוך עקום התשואות לא באמת מצביע על מיתון קרוב כיום. בין הסיבות, שיעור האבטלה הוא 3.6% והוצאות הצרכנים מהוות 70% מכלכלת ארה"ב, מה שמעיד על חוסן כלכלי, לכן חסר לנו כיום מרכיב מרכזי בסביבת מיתון.

בנוסף, התשואות כיום אחידות (שוות על פני מועדי האג"ח) יותר מאשר הפוכות. הן אומנם התהפכו לזמן קצר, אך עקום התשואות די שטוח לאורך כל העקום ולכן אין זה סימן למיתון. כמו כן, עקום תשואה יכול להישאר הפוך למשך זמן מה לפני שמתרחש מיתון. להיפוכים זמניים כמו במקרה הנוכחי היה ערך חיזוי מוגבל.

יו"ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאוול, חלק לאחרונה על אופי הניבוי של ריבית ביניים הפוכה. הוא טען שלפדרל ריזרב יש מחקרים המצביעים על כך ש-18 החודשים הראשונים של עקום התשואות (השוואת ריבית של 30, 60, 90 יום וכו') הם נבאי מיתון יעילים יותר.

מיתון קשה לחזות. בדרך כלל, הכלכלה נמצאת במיתון במשך מספר חודשים לפני שהקונצנזוס והכלכלנים מאשרים זאת. למעשה, אפשר לטעון שאנחנו כבר בעיצומו של מיתון. הצמיחה הפיננסית בארה"ב (כפי שנמדד לפי תוצר מקומי גולמי) ירדה ב-1.4% ברבעון הראשון של 2022. מדד S&P 500 ירד בכמעט 20% משיא ינואר, ואם נתוני הרבעון השני יראו רבעון שני של ירידה בצמיחה, אפשר לטעון שהקריטריונים למיתון קל התקיימו. חשוב לציין שמיתון צנוע אינו אינדיקציה לכך שהבורסה נמצאת בכיוון נמוך יותר באופן חד ביחס לרמות של היום. 

קיראו עוד ב"גלובל"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מקנזי סקוט
צילום: רשתות חברתיות לפי סעיף 27 א

המעשה הטוב של השבוע - חברה נתנה לה לפני 40 שנה הלוואה כדי לסיים את הלימודים והיא החזירה לה עכשיו מיליארדים

על כוחה של נתינה, על השקעה במיזים חברתיים, ועל סקוט מקינזי, התורמת הגדולה היום בעולם

רן קידר |
נושאים בכתבה מקינזי סקוט

אגואיזם הופך בעשורים האחרונים למניע מרכזי כשהנתינה, חברות עזרה לזולת מאבדים מהחשיבות שלהם, אבל לא אצל כולם וטוב שכך. הנתינה היא כוח שמחזיר את עצמו במעגל קסום. הפילוסופיה העתיקה מסבירה שהנותן מקבל הרבה מאוד מהנתינה. הנותן לא רק עוזר לאחר, אלא גורם במעשה לשיפור (מוכח מחקרית) של מצבו הנפשי. נתינה נחשבת לאחד הגורמים החזקים לאושר. 

סיפורה של מקנזי סקוט, המיליארדרית הפילנתרופית וגרושתו של ג'ף בזוס מייסד אמזון, הוא סיפור מדהים על בעלת הון של מיליארדים שמחלקת את רובו למטרות נעלות. והנה תרומה- השקעה מסוג אחר שעשתה מקינזי השבוע. לפני כ-40 שנה, כשהייתה סטודנטית שנה ב' באוניברסיטת פרינסטון, עמדה סקוט בפני משבר: חסרו לה 1,000 דולר לשכר לימוד, והיא שקלה לנשור מהלימודים. שותפתה לחדר, ג'יני טרקנטון, מצאה אותה בוכה והחליטה לפעול. היא ביקשה מאביה להלוות את הכסף, מעשה נדיבות פשוט ששינה את מסלול חייה של סקוט. "הייתי נותנת למקנזי את הכליה השמאלית שלי", אמרה טרקנטון לאחרונה, "זה פשוט מה שעושים בשביל חברים".

 קריאה באותו הקשר: תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים העשירים בעולם

כיום, שוויה הנקי של סקוט מוערך במעל 30 מיליארד דולר, בעיקר ממניות אמזון שקיבלה בהסכם הגירושים ב-2019. היא תרמה יותר מ-19 מיליארד דולר לארגונים שונים, בהתמקדות בצדק חברתי, השכלה וביטחון כלכלי. אבל את הטובה האישית ביותר היא מחזירה עכשיו לטרקנטון, שהקימה את חברת Funding U – מיזם המספק הלוואות מבוססות הישגים לסטודנטים ממשפחות בעלות הכנסה נמוכה, ללא צורך בערבים. החברה נולדה מהבנתה של טרקנטון את הקשיים שסקוט חוותה, במיוחד בעידן שבו עלויות הלימודים זינקו.

סקוט קפצה על ההזדמנות להשקיע ב-Funding U, ומספקת חלק ניכר מההון להלוואות בתעריפים מוזלים. היא תורמת 30 סנט לכל דולר מולווה, מה שמאפשר לחברה לגייס השקעות גדולות יותר מבנקים כמו גולדמן סאקס. זה לא רק החזר הלוואה, זה השקעה שמגלגלת מיליארדים בפוטנציאל, שכן Funding U מסייעת לאלפי סטודנטים להשלים תארים ולהשתלב בשוק העבודה. האלגוריתם של החברה מתבסס על ציונים והישגים, ולא על היסטוריית אשראי, מה שהופך אותה להוגנת יותר.

ג'יימי דימון, מנכ"ל JPMorgan. קרדיט: רשתות חברתיותג'יימי דימון, מנכ"ל JPMorgan. קרדיט: רשתות חברתיות

ג'יימי דיימון: "כלכלת אירופה בבעיה אמיתית - ואם היא תיפול, כולנו נשלם את המחיר"

האם אירופה היא המוקד והמקור למשבר הבא? 

רן קידר |

מנכ"ל הבנק הגדול בעולם לא חסך מילים. ג'יימי דיימון, מנכ"ל ג'י.פי מורגן סבור שאירופה מאבדת גובה במהירות מסחררת. היא לא צומחת והופכת למקום פחות אטרקטיבי לעסקים, השקעות וחדשנות. ביורוקרטיה איטית, רגולציה כבדה מדי ושווקים מפוצלים הופכים את היבשת למלכודת.

דיימון מזהיר שאירופה חלשה = אמריקה פגיעה. "אם אירופה תיפול, כולנו ניפול", אמר והסביר -"הכלכלה העולמית בנויה על שותפות חזקה עם היבשת הוותיקה. ב-15 השנים האחרונות אירופה כבר ירדה מ-90% מגודל הכלכלה האמריקאית ל-65% בלבד, והמגמה לא עוצרת".

הנתונים של כלכלות אירופה חלשים - צמיחה צפויה של 1.3%-1.5% בשנים הקרובות, פרודוקטיביות יורדת, אוכלוסייה מזדקנת ומחסור חמור בכוח אדם מיומן. חברות טכנולוגיה גדולות? כמעט אין. סטארטאפים שרוצים להפוך לענקיות עולמיות? מעדיפים לעבור לארה"ב או אפילו לאסיה. גם מדינות כמו אירלנד, שפעם היו מגנט להייטק, בזכות הטבות מס, מאבדות את האטרקטיביות שלהן.

עם זאת, דיימון הצביע על כוונה של האיחוד האירופי להתקדם מבחינה דיגיטלית ו-AI לחוק אחד לכל היבשת, דבר שיפחית בירוקרטיה ויספק בהירות ותוואי צמיחה לתחום. ועדיין דיימון חושש שמשבר, האטה שתזרום לארה"ב ולעולם כולו תגיע מאירופה. 


כלכלת אירופה - נתונים

צמיחה בתמ"ג - ברבעון השלישי של 2025 נרשמה עלייה של 0.3% בתוצר של גוש היורו ו־0.4% בכלל האיחוד, המשקפת שיפור מתון אך לא אחיד.

תחזית שנתי 2025 - הצמיחה השנתית באיחוד צפויה לעמוד על כ־0.9%, כשהצפי לשנים הבאות עומד על 1.2% ב־2026 ו־1.3% ב־2027.

שיעור האבטלה - עומד על כ־6.3% בגוש היורו, עם יציבות יחסית בשנה האחרונה למרות לחצים חיצוניים.

אבטלת צעירים - בקרב בני 15 עד 24 עומדת על כ־14%, מה שמעיד על קושי מובנה בשילוב צעירים בשוק העבודה.

אינפלציה - נרשמה אינפלציה שנתית של כ־2.2%, מעט מעל היעד של הבנק המרכזי אך רחוקה מהשיאים של השנים האחרונות.

שכר - עלות שעת עבודה עלתה בכ־3.6%, נתון שמשקף גם לחצים מצד האינפלציה וגם שוק עבודה הדוק.

תעשייה - מדדי הייצור מציגים תנודתיות עם עליות וירידות לסירוגין, מה שמעיד על רגישות לביקושים גלובליים ולסביבה מאקרו כלכלית.

צריכה פרטית - ההוצאה של משקי הבית רשמה עלייה קלה, אך לא מספקת כדי להזניק את הצמיחה באופן משמעותי.

השקעות - ירידה של כ־1.8% בהשקעות הקבועות מצביעה על זהירות מצד החברות והחשש מהאטה גלובלית.

תמונה כללית - אירופה נמצאת במצב של שוק עבודה יציב אך השקעות חלשות, אינפלציה מתונה אך שברירית, וצמיחה שמבוססת בעיקר על ביקוש פנימי מתון.