מסחר באג"ח
צילום: טרמינל

היפוך עקום התשואה יכול להיות אינדיקטור מרכזי למיתון באופק

עקום התשואה התהפך לזמן קצר מוקדם יותר היום במסחר המוקדם אך חזר להיות שטוח לאחר מכן; מה הקשר בין עקום התשואה ומיתון, ומדוע ייתכן שהפעם אין קשר ביניהם?
דור עצמון |

מהי היפוך עקומת תשואה? אם מישהו לווה ממך כסף, משך הזמן עד שיחזיר לך צריך להיות זה שקובע כמה ריבית תגבה. ככל שייקח יותר זמן עד שיוחזר לך הכסף כך תגבה ריבית גבוהה יותר, כי הסיכון שאתה נושא בתור המלווה גדול יותר. למשל, משכנתא ל-30 שנה תהיה בריבית גבוהה יותר ממשכנתא ל-15 שנה. זה השכל הישר.

עם זאת, לעיתים נשבר הקשר הזה בין זמן לתשואה ומתרחשת תופעה שנקראת "היפוך עקום התשואות" כאשר האג"ח לטווח ארוך נותן תשואה נמוכה יותר מאשר אלו לטווח קצר. במילים פשוטות, כאשר התשואות לטווח הקצר גבוהות מאלו לטווח הארוך, השוק אומר: "הזמנים הטובים כאן... אבל מגיעים זמנים רעים". חוסר הוודאות גורם למשקיעים להעדיף תשואה נמוכה יותר אך לאורך זמן והתשואות לזמן ארוך יורדות מתחת לאלו לזמן קצר. 

בדרך כלל, כאשר דנים בעקום תשואה הפוך, מתייחסים לאג"ח האוצר ל-10 שנים לעומת האג"ח לשנתיים. איגרות החוב הממשלתיות לשנתיים ו-10 שנים התהפכו מעט בסוף אפריל האחרון אך חזרו למצב הרגיל זמן קצר לאחר מכן. נכון למועד כתיבת שורות אלה, התשואות לשנתיים לא גבוהות יותר משל 10 שנים, אך מוקדם יותר היום במסחר המוקדם התהפכו שוב התשואות לזמן קצר, ושוב חזרו למצב שטוח.

יחד עם זאת, פרשנים רבים הציעו סיבות לכך שהיפוך עקום התשואות לא באמת מצביע על מיתון קרוב כיום. בין הסיבות, שיעור האבטלה הוא 3.6% והוצאות הצרכנים מהוות 70% מכלכלת ארה"ב, מה שמעיד על חוסן כלכלי, לכן חסר לנו כיום מרכיב מרכזי בסביבת מיתון.

בנוסף, התשואות כיום אחידות (שוות על פני מועדי האג"ח) יותר מאשר הפוכות. הן אומנם התהפכו לזמן קצר, אך עקום התשואות די שטוח לאורך כל העקום ולכן אין זה סימן למיתון. כמו כן, עקום תשואה יכול להישאר הפוך למשך זמן מה לפני שמתרחש מיתון. להיפוכים זמניים כמו במקרה הנוכחי היה ערך חיזוי מוגבל.

יו"ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאוול, חלק לאחרונה על אופי הניבוי של ריבית ביניים הפוכה. הוא טען שלפדרל ריזרב יש מחקרים המצביעים על כך ש-18 החודשים הראשונים של עקום התשואות (השוואת ריבית של 30, 60, 90 יום וכו') הם נבאי מיתון יעילים יותר.

מיתון קשה לחזות. בדרך כלל, הכלכלה נמצאת במיתון במשך מספר חודשים לפני שהקונצנזוס והכלכלנים מאשרים זאת. למעשה, אפשר לטעון שאנחנו כבר בעיצומו של מיתון. הצמיחה הפיננסית בארה"ב (כפי שנמדד לפי תוצר מקומי גולמי) ירדה ב-1.4% ברבעון הראשון של 2022. מדד S&P 500 ירד בכמעט 20% משיא ינואר, ואם נתוני הרבעון השני יראו רבעון שני של ירידה בצמיחה, אפשר לטעון שהקריטריונים למיתון קל התקיימו. חשוב לציין שמיתון צנוע אינו אינדיקציה לכך שהבורסה נמצאת בכיוון נמוך יותר באופן חד ביחס לרמות של היום. 

קיראו עוד ב"גלובל"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
וול סטריט נגזרים (X)וול סטריט נגזרים (X)

תופעת ההדבקה הפיננסית: למה כשהבורסה בוול סטריט מתעטשת – כל השווקים חולים?

אינטגרציה כלכלית או התנהגות עדר - מהן באמת הסיבות לכך שמשק כנפי פרפר בוול סטריט יוצר סופת הוריקן כלכלית בשווקים הגלובליים, מתל אביב ועד טוקיו?

ענת גלעד |

כשהפיזור נכשל במשברים

תובנה מרכזית היא עלייה בקורלציות בזמני משבר, מה שמבטל את יתרונות הפיזור הגיאוגרפי. במשברים כמו זה שאירע באסיה בשנת 1997 (קורלציות זינקו מ-0.4 ל-0.8 בין אסיה לארה"ב), בועת הדוט-קום בשנת 2000 (קורלציה גלובלית ממוצעת 0.65), המשבר ב-2008 (קורלציה בין S&P 500 ל-MSCI World עלתה ל-0.92), ומשבר הקורונה 2020 (קורלציה ממוצעת בין אינדקסים גלובליים 0.875), השווקים נעו יחד בעוצמה גדולה יותר מהמצופה מגורמים מקומיים.

בכל פעם ששוק המניות האמריקאי יורד בחדות, משקיעים בתל אביב, פרנקפורט וטוקיו בוחנים את הסיבות. לעיתים, אין שינויים מהותיים בכלכלה הגלובלית, אך המדדים בכל זאת צונחים והפחד מתפשט. הנושא המרכזי הוא ההדבקה הפיננסית מוול סטריט לשווקים גלובליים: האם מדובר באינטגרציה כלכלית אמיתית או בהעברת פאניקה והתנהגות עדרית שמגבירה תנודתיות מעבר לנתונים המקומיים? מהן באמת הסיבות לכך שמשק כנפי פרפר בוול סטריט, בדמות תנודה בבורסה או החלטת ריבית של הפד, יוצר סופת הוריקן כלכלית בשווקים הגלובליים, מתל אביב ועד טוקיו?

מחקרים אקדמיים מהעשורים האחרונים מציגים תמונה מורכבת. וול סטריט אינה רק השוק הגדול בעולם עם שווי שוק של כ-50 טריליון דולר ב-2025, אלא מרכז כובד פסיכולוגי שמייצר נרטיבים, ציפיות ופאניקה שמתפשטים לשאר העולם. לדוגמה, במהלך משבר הקורונה ב-2020, קורלציית התשואות בין S&P 500 לבין מדדים אירופים כמו FTSE 100 עלתה מ-0.71 בשנים 2019-2015 ל-0.85 בשיא המשבר, מה שמעיד על התחזקות הקשרים בזמני לחץ.

בקורונה, שווקים מתעוררים ספגו הדבקה חזקה יותר: יציאת משקיעים זרים גרמה לירידות של 40-30% במדדים כמו Bovespa ות"א-125, לעומת 34% ב-S&P 500. במחקר מ-2023 על הקורונה נמצא כי קורלציות גבוהות נבעו מהתנהגות עדרית ומפחד (מדד VIX זינק ל-82.7), עם השפעה גדולה יותר על שווקים מתפתחים בשל תלות בהון זר. באירופה, אינטגרציה אזורית (כמו מדיניות מוניטרית משותפת) הפחיתה חלק מההדבקה, אך עדיין נרשמה קורלציה של 0.9 עם S&P 500.

ב-2022, עם אינפלציה ואגרות חוב עולות, הקורלציות נשארו גבוהות: בין S&P 500 לדאקס 0.75, ולניקיי 0.68. ב-2024-2025, מתחים גיאופוליטיים כמו מלחמות באוקראינה ובמזרח התיכון הגבירו קורלציות, עם ירידות סינכרוניות של 5%-10% בימי שיא.