הנשיא ביידן
צילום: דיוויד לינמן

ארה"ב ממשיכה בלחץ: "סין לא עומדת בהסכם הסחר"

לפי הדיווחים בארה"ב, נציגת הסחר של הממשל האמריקאי לסין, קתרין טאי, שצפויה לשאת היום נאום, תגנה את סין על המשך "פרקטיקות סחר לא הוגנות" וללחוץ על יישום השלב הראשון שנחתם בין המדינות
ארז ליבנה |
נושאים בכתבה מלחמת הסחר

בינואר אשתקד, בדיוק כשהמילה "קורונה" החלה תופסת מקום נרחב ביותר בתודעה הציבורית, ארה"ב וסין, שתי המעצמות הגדולות והחזקות בעולם, חתמו על השלב הראשון של הסכם סחר חדש ביניהן. זאת אחרי שבקיץ 2018, הנשיא הקודם, דונלד טראמפ, פתח במה שכינה "מלחמת סחר" והשית מכסים על מוצרים סיניים. המתיחות בין המעצמות גברה וגברה, כשהשלב הראשון בהסכם, נתן לשוק תקווה להורדת המתחים שהצטברו. אבל אז פרצה הקורונה, סין נכנסה לסגר, אחריה ארה"ב ויתר העולם וההסכם ההוא קצת התנדף מהתודעה הציבורית, כמו גם העובדה שסין הודיעה שתתקשה לעמוד ביעדיו בשל המגפה.

 

אבל הממשל בארה"ב לא שכח. אפילו לא רגע. ואם היו כאלה שסברו שהנשיא החדש ג'ו ביידן יהיה פתוח יותר לסינים ויוריד את הלחץ – אז הוא שגה. כיום אין פער משמעותי בין המדיניות שהכתיב הנשיא הקודם דונלג טראמפ, לבין המדיניות של ג'ו ביידן. להפך, במובנים מסוימים ביידן אפילו קשוח יותר. הוא פשוט לא עושה את זה בטוויטר (TWTR). אבל בזמנו היחסית קצר, ביידן כבר ארגן תחתיו קבוצה של מדינות שקראו לסין לחדול מפעילות סייבר ולאחרונה חתם על הסכם עם אוסטרליה ובריטניה, שבו שלושת המדינות יצרו את הסכם Aukus, כשחלק מאותו הסכם ארה"ב תספק לאוסטרליה 8 צוללות בהנעה גרעינית. בנוסף, ביידן חתם עם אוסטרליה, יפן והודו על הסכם הידוע בתורה הרביעייה (Quad), שבה ארבעת המדינות יעלו את רמת התיאום הביטחוני ביניהן. אמנם המילה סין לא מוזכרת פעם אחת בכל ההסכמים האחרונים שחתם, מה שמאחד בין חברות ה-Quad הוא הפחד המשותף מהדרקון האדום.

 

היום, נציגת הסחר של ארה"ב לסין, קתרין טאי, צפויה לשאת נאום, כשלפי הדיווחים בארה"ב, היא עומדת להאשים את סין באי עמידה בהסכמם שנחתם אשתקד ובהמשך שימוש בפרקטיקות פסולות בסחר בין המדינות. "סין קיבלה על עצמה התחייבויות, שאמורות להועיל לחלק מהתעשיות האמריקאיות, כולל חקלאות, ועלינו לאכוף את ההסכם", צפויה טאי לומר, לפי חלק מנאומה ש"דלף" לעיתונות.  

 

חלק ניכר מהשוק, במיוחד זה המושקע בשווקים של מזרח אסיה, ממתין בציפייה לנאום, שאמור לייצר את קו המדיניות הרשמי של הסחר בין המדינות בכהונה הנוכחית של ביידן.

 

טאי גם צפויה לומר כי לארה"ב "יש חששות רציניות לגבי פרקטיקות של התערבות המדינה ומדיניות שאינה קשורה לשווקים ולעמוד בהתחייבויותיה. בזמן שנאכוף את ההסכם, נעלה בפני בייג'ינג את הטענות שלנו".

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אינטל 18A (X)אינטל 18A (X)

אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור

מניית אינטל יורדת על רקע הערכות ששיתוף הפעולה בין השתיים בתהליך הייצור יופסק

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

מה גרם לאנבידיה לעצור את השת"פ בתהליך הייצור עם אינטל? אין הודעה רשמית, אבל בתקשורת האמריקאית מדווחים כי אנבידיה עצרה את התקדמות התוכניות לשימוש בתהליך היצור 18A של אינטל. מניית אינטל יורדת מעל 3% בעקבות הדיווח. החשש שתהליך הייצור הזה לא מצליח להתרומם. נזכיר שלאינטל יש בעיה קשה בגיוס לקוחות משמעותיים, והבעיה הזו למרות השקעת הממשל, אנבידיה וגופים נוספים לא נפתרה. 

הדיווחים האלו מגיעים בזמן רגיש לאינטל, שמנסה לשכנע את השוק כי תוכנית המפעלים שלה, הכוללת ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים, מתחילה להפוך מסיפור השקעות יקר לסיפור הכנסות. אבל זה יהיה תהליך ארוך. אינטל מפסידה בתחום הייצור כמה מיליארדים בשנה וזה לא צפוי  להשתפר דרמטית בשנה הקרובה. 

מה באמת קרה עם אנבידיה ו-18A?

הדיווח מציין שאנבידיה בחנה לאחרונה את האפשרות לייצר שבבים באמצעות תהליך היצור המתקדם 18A של אינטל, אך כעת לא ממשיכה קדימה. חשוב לציין שמדובר בשלב ניסיי ולא בחוזה מסחרי, אך העצירה מספיקה כדי להשפיע על המניה של אינטל ועל הערכות השוק, במיוחד לאחר שהשם אנבידיה בהקשר של 18A סיפק רוח גבית למניה בחודשים האחרונים.

עבור אינטל, בדיקה מצד שחקן גדול כמו אנבידיה היא סוג של חותמת איכות פוטנציאלית ליכולת להתחרות בשוק היצור המתקדם, שבו חברות כמו טאיוואן סמיקונדקטור וסמסונג שולטות כבר שנים. עצירת הבדיקה מעלה סימני שאלה בנוגע לקצב אימוץ, התאמה, ביצועים, זמינות ועלויות. משהו לא עובד טוב בתהליך הייצור הזה. 

תהליך 18A הוא חלק מרכזי בניסיון של אינטל לחזור לחזית הטכנולוגית בייצור שבבים ולהקים פעילות ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים. יש פער בין בדיקת התאמה לבין התחייבות לייצור מסחרי בנפחים גדולים, כך שמלכתחילה הציפיות כנראה היו גבוהות מדי, אבל זה גם בגלל הלקוח - אנבידיה היא לקוח חלומות בגלל היקף היצור והדרישות הגבוהות, וצריך לזכור שלאנביידה יש אינטרס אחרי השת"פ במסגרתו גם השקיעה באינטל. העצירה של הפרויקט, הוא איתות ורמז לכך שהדרך של אינטל עוד ארוכה.


שבביםשבבים

בנק אוף אמריקה: מכירות השבבים יעלו ב-30% ב-2026

בבנק צופים עשור של צמיחה מואצת בהובלת הבינה המלאכותית, עם עדיפות לחברות שבבים בעלות שולי רווח גבוהים ושליטה בשווקים קריטיים; מה האנליסטים חושבים על התמחור של אנבידיה?
אדיר בן עמי |

בסקירה עדכנית של בנק אוף אמריקה לשנת 2026, מצביע האנליסט ויווק אריה על כך שתעשיית השבבים נמצאת רק באמצע תהליך שינוי ארוך טווח. לדבריו, מדובר בגל טרנספורמציה שצפוי להימשך כעשור, כאשר הבינה המלאכותית מהווה את מנוע הביקוש המרכזי.

לפי התחזית, מכירות השבבים הגלובליות צפויות לצמוח בכ־30% בשנה הקרובה, ולראשונה לחצות רף של טריליון דולר בהכנסות שנתיות. אם התחזית תתממש, מדובר בנקודת ציון משמעותית עבור תעשייה שבעבר נחשבה מחזורית ותלויה בעיקר בצרכנות ובמחשוב אישי. אריה מדרג את חברות השבבים לפי שיעורי הרווח הגולמי, ומעדיף את אלה שמציגות מרווחים גבוהים ויציבים לאורך זמן. לטענתו, המרווחים משקפים לא רק יעילות תפעולית אלא גם כוח שוק.


ברשימת המועדפות שלו לשנת 2026 נכללות שש חברות גדולות: אנבידיה, ברודקום, לאם ריסרץ’, KLA, אנלוג דיבייסז וקיידנס. המכנה המשותף לכולן הוא שליטה חזקה בנישות שבהן הן פועלות, עם נתחי שוק שמגיעים לעיתים ל־70% ואף יותר.


שוק מרכזי הנתונים צפוי להגיע ליותר מטריליון דולר 

התחזית של בנק אוף אמריקה נשענת על גידול חד בהשקעות במרכזי נתונים. לפי ההערכות, שוק מערכות מרכזי הנתונים לבינה מלאכותית עשוי להגיע ליותר מ־1.2 טריליון דולר עד 2030, בקצב צמיחה שנתי ממוצע של כ־38%. עיקר הפוטנציאל טמון במאיצי AI, רכיבי החומרה שמבצעים את החישובים הכבדים, המוערכים כשוק של כ־900 מיליארד דולר. 

עם זאת, העלויות הגבוהות של תשתיות AI יוצרות גם זהירות. הקמה של מרכז נתונים בהספק של ג’יגה־ואט אחד עשויה לעלות יותר מ־60 מיליארד דולר, כאשר כחצי מהסכום מופנה ישירות לחומרה. השאלה המרכזית היא האם ההשקעה תצדיק את עצמה כלכלית. אריה סבור שלחברות הטכנולוגיה הגדולות אין באמת ברירה. לדבריו, ההשקעות הן גם התקפיות וגם הגנתיות: מצד אחד ניסיון לנצל הזדמנויות חדשות, ומצד שני מהלך שנועד להגן על פלטפורמות קיימות מפני תחרות עתידית.