צופן קוד סייבר
צילום: Istock

בעלות ברית מאשימות את סין: אחראית על מתקפות סייבר נגד מיקרוסופט

האיחוד שכולל את מדינות נאט"ו, אסטרליה, ניו זילנד ויפן, מאשימות את סין בפריצה לשרתי ענקית המחשוב, כשלראשונה מאז המלחמה הקרה ישנה ברית מדינית נגד כוח קומוניסטי
ארז ליבנה | (1)
נושאים בכתבה גלובל סייבר

הנה סנאריו שיכול להוות בסיס לסרט ג'יימס בונד הבא. בואו נדמיין מעצמה עולה עם שורשים קומונוסטיים, שבשטחה "פרצה" מגפה. אבל המגפה הייתה רק השלב הראשון בתוכנית. השלב השני היה שבחסות המגפה, אותה מעצמה עולה תתחיל לתקוף חזיתית, באמצעות תקיפות סייבר מתוחכמות, חברות ותשתיות קריטיות של מעצמה מתחרה, במטרה לפגוע לה בבטן הרכה בתקופה רגישה גם כך. בדיוני כן? לא בדיוק.

 

רק בתחילת החודש, בפתיחת חגיגות ה-100 שנה למפלגה הקומוניסטית, נשיא סין, שי ג'ינפינג, אמר כי "המפלגה הקומוניסטית הסינית והעם הסיני, עם האומץ והעקשנות שלו, נשבעים בפני העולם כי איננו טובים רק בהפלת העולם הישן, אלא טובים גם בבניית עולם חדש". אז סין מעוניינת להפיל את העולם הישן ואת ההגמוניה המערבית. זה כבר לא סוד.

 

יתר על כן, בבדיקות של ארגון הבריאות העולמי שניסה להתחקות אחר מקורות המגפה, הסינים לא בדיוק עזרו למומחי הארגון וחסמו גישה למעבדת הקורונה שבווהאן. הדבר הדליק כמה נורות אדומות ובמערב החלו דיווחים על כך שהווירוס שמשגע אותנו כבר שנה וחצי כנראה יצא ממעבדה – לא יודעים אם בזדון או בשגגה.

 

הברית החדשה תפעל נגד סין

עכשיו, ברית חדשה של מדינות, בהן חברות בברית הצפון אטלנטית (נאט"ו), שהן ארה"ב והאיחוד האירופי, יחד עם אוסטרליה, ניו זילנד ויפן, מאשימות את המשרד לביטחון פנים בסין (MSS) במתקפת סייבר חמורה על שרתי מיקרוסופט MICROSOFT (MSFT). במארס השנה הותקפו השרתים של שירותי הדואר האלקטרוני של MSFT, כשמומחים מעריכים כי עשרות אלפי עסקים נפגעו מההאקינג.  

 

היום זה יום היסטורי, רק בשל העובדה שלראשונה מאז תום המלחמה הקרה בין ארה"ב לרוסיה, קם איחוד מדינתי שנועד להתמודד עם האיום החדש – הדרקון האדום הסיני. כאקט פעולה ראשון, המדינות החברות בארגון החדש מאשימים כי ה-MSS שכר האקרים, שעוסקים גם בכופרות, פריצה למערכות קריפטו ועוד. כרגע, מדובר בניצחון מדיני חשוב עבור ארה"ב. 

 

"תקיפת הסייבר על השרתים של מיקרוסופט על ידי קבוצות במימון סין, היא חלק מדפוס התנהגות פזיזה ומוכרת של סין, כשעל הממשל הסיני להפסיק את תקיפות הסייבר הסיסטמטיות והיא תיתן על כך את הדין אם לא תפסיק", מסר שר החוץ הבריטי, דומיניק ראב, כשמשרדו הוסיף כי הפריצה לשרתים "הובילה בסבירות גבוהה לפריצות נוספות".

מדובר גם בשינוי מדיניות, לאחר שנים של נירפות מול הדומיננטיות הגוברת של הסינים, שתחילה היו מאוד עוינים בים הסיני והשתלטו על איים יפניים. אבל סין גם עושה שרירים מול אוסטרליה ובעצם מחרימה אותה, כשגם האיחוד האירופי, שהיה מעוניין להגיע להסכם סחר חדש עם סין, היה מאוד שבלוני ויבש בתגובותיו לכוחניות הסינית. 

קיראו עוד ב"גלובל"

עלייה של למעלה מ-100% בתקיפות סייבר השנה

מאז הפריצה לחברת סולארווינדס בסוף 2020, ישנה עלייה חדה בפריצות ושימוש בנוזקות לשם כופר. עשרות אלפי חברות מסחריות, כולל תשתיות קריטיות בחלק מהמדינות – כולל ארה"ב – נאלצו להתמודד עמן בשנה האחרונה. אחר כך, פרצו לחברות הקשורות למשרד החוץ האמריקאי ואז פרצו והשתלטו על המערכות של חברת קולוניאל פייפליין, שמזרימה 40% מתצרוכת הנפט של החוף המזרחי בארה"ב, מה שיצר מחסור בדלק ותורים עצומים בתחנות הדלק. קולוניאל הייתה צריכה לשלם כופר של מיליונים.

 

לפני כשבועיים, לביא לזרוביץ', מנהל המחקר של חברת סייבר ארק (CYBR) הישראלית הנסחרת בנאסד"ק, אמר שהטרנד הזה של פגיעה בתשתיות רק ילך ויתרחב והוא מוטרד מהיעילות והחדשנות שמראים ההאקרים, למרות שהוא אומר כי אי אפשר לקבוע בוודאות מי עומד מאחורי תקיפות אלה, למרות הניסיונות של הממשל האמריקאי להאשים את הקבוצה REvil ודומותיה.

 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    הקריפטו הוא הבוננזה של ההאקרים (ל"ת)
    פונזי 19/07/2021 20:09
    הגב לתגובה זו
אבישי אברהמי וויקס
צילום: אלן צצקין

עובדי Wix הפסידו 400 מיליון דולר; כל עובד איבד 110 אלף דולר

כשהנהלת החברה, אבישי אברהמי, ניר זוהר וליאור שמש, מימשו בעשרות מיליוני דולרים - הם ידעו מה שהם עושים; רוב העובדים "אכלו אותה"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה וויקס

מניית וויקס Wix Wix.com -3.98%  התחילה את השנה במחיר של 215 דולר, שווי של 12 מיליארד דולר ועם תקוות גדולות אחרי שזינקה ב-90% בשנה. הנהלת החברה ביטלה את חששות המשקיעים מתחרות מחברות שיאמצו AI כדי להתחרות ביכולת בניית האתרים של וויקס, וטענה שמדובר בפלטפורמה שלא ניתנת להחלפה. האנליסטים החמיאו והמגמה נראתה חיובית. בפועל, זו היתה אחת השנים הגרועות של החברה (בינתיים) כשהמניה נופלת ב-55% מהמחיר בתחילת השנה ל-95 דולר. השווי ירד ל-5.3 מיליארד דולר. 

הנהלה אולי יהירה, אולי מנותקת שלא הבינה את גודל האירוע, ואולי ניסתה להחביא את הבעיה. אנליסטים הלכו שבי אחריה. התעוררות מאוחרת ורכישת סטארטאפ בן כמה חודשים עם 2-3 עובדים במחיר של 80 מיליון דולר סימנה מפנה. רכישת סטארט אפ של AI שיכול לפתוח את הדרך לחברה שתקועה במירוץ ה-AI הוא סימן לכישלון בדרך עד כה. תחליטו - אתמול הייתם בטוחים בכיוון ופתאום אתם בהיסטריה? ובכל זאת, השוק אהב את הרכישה. למרות שזו היתה, בין השורות, הודאה ברורה בטעות ובהתעוררות מאוחרת. עברו כמה חודשים והובן באופן ברור - החברה לא צומחת, הרכישה מוסיפה לה צמיחה חיצונית, אבל הפעילות המסורתית בבעיה. הסיפור האמיתי נחשף. 

כל חברות התוכנה נמצאות בבעיה - יש פוטנציאל תחרות ענק מצד ה-AI. פיתוחי תוכנה שלקח שנים להרים אותם, יכולים להיות מוכנים היום בימים ושבועות. נכון, חברה זה לא רק מוצר התוכנה, זה הרבה מסביב - תפעול, שיווק, לקוחות, אבל המוצר זה העיקר. האלטרנטיבות AI יכולות להוביל להחלפה של מוצרי וויקס ויכולות להביא לתחרות על המחיר. בכל מצב זה הפסד לוויקס, והשוק הפנים שיש בעיה קשה בדוחות האחרונים לפני כשבוע - וויקס התרסקה אבל "הכתובת הייתה על הקיר": איך יכולתם לדעת שהיא במצוקה?



ניר זוהר וליאור שמש, מכרו בזמן
ניר זוהר וליאור שמש, מכרו בזמן - קרדיט: אלן צצקין



המנהלים - אבישי אברהמי, ניר זוהר וליאור שמש מכרו מניות בכמויות גדולות בכל השנה האחרונה. עשו בשכל. אבל תראו מה קרה לעובדים - אלו החזיקו במניות  חסומות (RSUs) שניתנות כחלק מהשכר השוטף והם הפסידו סדר גודל של 400 מיליון דולר. בתחילת השנה הם החזיקו 3.34 מיליון מניות כשכל מניה היתה שווה כאמור 215 דולר. מדובר על ערך של 718 מיליון דולר. כעת זה שווה 318 מיליון דולר.

צבא סין (יוטיוב)צבא סין (יוטיוב)

האי הקטן שעלול להצית מלחמת עולם שלישית; כל התרחישים

בעוד סין מהדקת את החנק וארה"ב משדרת אותות מבלבלים, טייוואן נאבקת על עתידה

רן קידר |

טייוואן, הדמוקרטיה היציבה באסיה ומעצמת השבבים העולמית, ניצבת בעיצומו של משבר גאופוליטי חסר תקדים. הלחץ הסיני מתגבר מיום ליום, בעוד ארצות הברית, השותפה הביטחונית המרכזית – משדרת מסרים סותרים המערערים את היציבות בטאיפיי.

לא רק שבבים: המשמעות האסטרטגית

מיקומה של טייוואן ב"שרשרת האיים הראשונה", המשתרעת מיפן לאינדונזיה, מעניק לה שליטה בגישה לים סין הדרומי. כל עוד היא בידיים ידידותיות למערב, היא מגבילה את חופש התנועה הימי של בייג'ינג. נפילתה לידיים סיניות תשנה לחלוטין את מאזן הכוחות האזורי – זו הסיבה האמיתית למתיחות הגוברת.

שי ג'ינפינג אינו ממהר למלחמה. במקום זאת, הוא מפעיל לחץ רב-שכבתי: תמרונים צבאיים מסביב לאי, ניתוק כבלי תקשורת תת-ימיים, מתקפות סייבר ומסעות דיסאינפורמציה. במקביל, סין בונה יכולת פלישה מלאה – חיל האוויר, הצי והכוחות האמפיביים נערכים לתרחיש אלים, אם הלחצים הרכים ייכשלו.

השנה האחרונה חשפה שינוי מדאיג במדיניות האמריקאית. מצד אחד, וושינגטון אישרה עסקאות נשק במיליארדי דולרים והעמיקה את התיאומים הביטחוניים. מצד שני, הטלת מכסים על סחורות טייוואניות, עיכוב משלוחי נשק שכבר שולמו ודחיית ביקור נשיא טייוואן – כל אלה מעבירים מסר מבלבל.

החשש הגדול בטאיפיי: שטראמפ ישתמש באי כקלף מיקוח במשא ומתן הכלכלי עם סין. הפגישות השקטות בין וושינגטון לבייג'ינג רק מחזקות את החששות.

פילוג פנימי משתק

הבעיות החיצוניות מחמירות בגלל המשבר הפנימי. מפלגת השלטון (DPP) והאופוזיציה (KMT) כמעט אינן משתפות פעולה. כל יוזמה ביטחונית נבלמת, כולל תקציב שאמור להביא את ההוצאה הצבאית ל-5% מהתמ"ג עד 2030 – יעד קריטי לנוכח האיומים.