צופן קוד סייבר
צילום: Istock

בעלות ברית מאשימות את סין: אחראית על מתקפות סייבר נגד מיקרוסופט

האיחוד שכולל את מדינות נאט"ו, אסטרליה, ניו זילנד ויפן, מאשימות את סין בפריצה לשרתי ענקית המחשוב, כשלראשונה מאז המלחמה הקרה ישנה ברית מדינית נגד כוח קומוניסטי
ארז ליבנה | (1)
נושאים בכתבה גלובל סייבר

הנה סנאריו שיכול להוות בסיס לסרט ג'יימס בונד הבא. בואו נדמיין מעצמה עולה עם שורשים קומונוסטיים, שבשטחה "פרצה" מגפה. אבל המגפה הייתה רק השלב הראשון בתוכנית. השלב השני היה שבחסות המגפה, אותה מעצמה עולה תתחיל לתקוף חזיתית, באמצעות תקיפות סייבר מתוחכמות, חברות ותשתיות קריטיות של מעצמה מתחרה, במטרה לפגוע לה בבטן הרכה בתקופה רגישה גם כך. בדיוני כן? לא בדיוק.

 

רק בתחילת החודש, בפתיחת חגיגות ה-100 שנה למפלגה הקומוניסטית, נשיא סין, שי ג'ינפינג, אמר כי "המפלגה הקומוניסטית הסינית והעם הסיני, עם האומץ והעקשנות שלו, נשבעים בפני העולם כי איננו טובים רק בהפלת העולם הישן, אלא טובים גם בבניית עולם חדש". אז סין מעוניינת להפיל את העולם הישן ואת ההגמוניה המערבית. זה כבר לא סוד.

 

יתר על כן, בבדיקות של ארגון הבריאות העולמי שניסה להתחקות אחר מקורות המגפה, הסינים לא בדיוק עזרו למומחי הארגון וחסמו גישה למעבדת הקורונה שבווהאן. הדבר הדליק כמה נורות אדומות ובמערב החלו דיווחים על כך שהווירוס שמשגע אותנו כבר שנה וחצי כנראה יצא ממעבדה – לא יודעים אם בזדון או בשגגה.

 

הברית החדשה תפעל נגד סין

עכשיו, ברית חדשה של מדינות, בהן חברות בברית הצפון אטלנטית (נאט"ו), שהן ארה"ב והאיחוד האירופי, יחד עם אוסטרליה, ניו זילנד ויפן, מאשימות את המשרד לביטחון פנים בסין (MSS) במתקפת סייבר חמורה על שרתי מיקרוסופט MICROSOFT (MSFT). במארס השנה הותקפו השרתים של שירותי הדואר האלקטרוני של MSFT, כשמומחים מעריכים כי עשרות אלפי עסקים נפגעו מההאקינג.  

 

היום זה יום היסטורי, רק בשל העובדה שלראשונה מאז תום המלחמה הקרה בין ארה"ב לרוסיה, קם איחוד מדינתי שנועד להתמודד עם האיום החדש – הדרקון האדום הסיני. כאקט פעולה ראשון, המדינות החברות בארגון החדש מאשימים כי ה-MSS שכר האקרים, שעוסקים גם בכופרות, פריצה למערכות קריפטו ועוד. כרגע, מדובר בניצחון מדיני חשוב עבור ארה"ב. 

 

"תקיפת הסייבר על השרתים של מיקרוסופט על ידי קבוצות במימון סין, היא חלק מדפוס התנהגות פזיזה ומוכרת של סין, כשעל הממשל הסיני להפסיק את תקיפות הסייבר הסיסטמטיות והיא תיתן על כך את הדין אם לא תפסיק", מסר שר החוץ הבריטי, דומיניק ראב, כשמשרדו הוסיף כי הפריצה לשרתים "הובילה בסבירות גבוהה לפריצות נוספות".

מדובר גם בשינוי מדיניות, לאחר שנים של נירפות מול הדומיננטיות הגוברת של הסינים, שתחילה היו מאוד עוינים בים הסיני והשתלטו על איים יפניים. אבל סין גם עושה שרירים מול אוסטרליה ובעצם מחרימה אותה, כשגם האיחוד האירופי, שהיה מעוניין להגיע להסכם סחר חדש עם סין, היה מאוד שבלוני ויבש בתגובותיו לכוחניות הסינית. 

קיראו עוד ב"גלובל"

עלייה של למעלה מ-100% בתקיפות סייבר השנה

מאז הפריצה לחברת סולארווינדס בסוף 2020, ישנה עלייה חדה בפריצות ושימוש בנוזקות לשם כופר. עשרות אלפי חברות מסחריות, כולל תשתיות קריטיות בחלק מהמדינות – כולל ארה"ב – נאלצו להתמודד עמן בשנה האחרונה. אחר כך, פרצו לחברות הקשורות למשרד החוץ האמריקאי ואז פרצו והשתלטו על המערכות של חברת קולוניאל פייפליין, שמזרימה 40% מתצרוכת הנפט של החוף המזרחי בארה"ב, מה שיצר מחסור בדלק ותורים עצומים בתחנות הדלק. קולוניאל הייתה צריכה לשלם כופר של מיליונים.

 

לפני כשבועיים, לביא לזרוביץ', מנהל המחקר של חברת סייבר ארק (CYBR) הישראלית הנסחרת בנאסד"ק, אמר שהטרנד הזה של פגיעה בתשתיות רק ילך ויתרחב והוא מוטרד מהיעילות והחדשנות שמראים ההאקרים, למרות שהוא אומר כי אי אפשר לקבוע בוודאות מי עומד מאחורי תקיפות אלה, למרות הניסיונות של הממשל האמריקאי להאשים את הקבוצה REvil ודומותיה.

 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    הקריפטו הוא הבוננזה של ההאקרים (ל"ת)
    פונזי 19/07/2021 20:09
    הגב לתגובה זו
סאנה טאקאיצ’י יפן (קרדיט רשתות חברתיות)סאנה טאקאיצ’י יפן (קרדיט רשתות חברתיות)

ראש ממשלת יפן מסרבת לסגת מהצהרות על טייוואן - המשבר מול סין מחריף

ראש ממשלת יפן, סאנאה טאקאיצ'י מבהירה שהתקפה על טייוואן הוא איום על יפן ויצדיק שימוש בכוח צבאי

רן קידר |

ראש ממשלת יפן, סאנאה טאקאיצ'י, דחתה את הדרישה הסינית לחזור בה מהצהרותיה על טייוואן, והבהירה כי אין כל שינוי בעמדתה הביטחונית של טוקיו בנוגע למצב של איום אזורי. בכך, העמיקה טאקאיצ'י את המשבר המדיני הראשון שלה מאז שנכנסה לתפקיד בחודש שעבר.(להרחבה: לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה: איומים במתקפות ישירות בין סין ליפן)

במוקד המחלוקת, התבטאות של טאקאיצ'י, שבה הצהירה כי תרחיש צבאי במיצר טאיוואן עלול להיחשב כאיום ישיר על קיומה של יפן. אמירה זו נחשבת לקפיצת מדרגה בעמדה היפנית, והיא עוררה תגובה חריפה מצד בייג'ינג שכללה צעדי ענישה כלכליים.

בסין הכריזו כי יינקטו "אמצעים חמורים" אם יפן לא תחזור בה מהאמירה, ובינתיים הוקפאו אישורי ייבוא של פירות ים יפניים, הופסקה תיירות מאורגנת מסין ליפן, וכן נעצרו אישורים להפצת סרטים יפניים בשוק הסיני. עם זאת, בייג'ינג עדיין לא איימה בפגיעה בייצוא נדירים - מהלך בעל השלכות רחבות יותר על הכלכלה העולמית.

טאקאיצ'י מצדה נוקטת קו כפול: מצד אחד היא שומרת על ניסוח כללי וזהיר ("החלטות יתקבלו בהתאם לנסיבות"), אך מצד שני אינה מוכנה להתנצל או לחזור בה. במסיבת עיתונאים הבוקר, טרם צאתה לפסגת ה-G20 בדרום אפריקה, הדגישה כי העמדה הממשלתית נותרה עקבית.

המפגש הקודם בין טאקאיצ'י לנשיא סין שי ג'ינפינג נערך בפסגת APEC בקוריאה הדרומית, ובמהלכו סיכמו השניים על "קידום כולל של יחסים מועילים הדדית". כעת, מתברר כי הקרע סביב טאיוואן עלול להכתיב את הטון ביחסים הבילטרליים.

ביל אקמן (רשתות)ביל אקמן (רשתות)
דבר הגורו

ביל אקמן - האקטיביסט השאפתן

אחרי הימור מוצלח בתחילת משבר הקורונה, שבו רשם רווח של כמעט פי 100 בתוך חודש, אקמן נהפך לשם מוכר בשוק ההון. ב-1992 הוא הקים את קרן הגידור הראשונה שלו, שקרסה ב-2002 אחרי הימור כושל על MBIA. ב-2004 הוא הקים את פרשינג סקוור קפיטל עם 54 מיליון דולר בלבד. הפעם הוא למד מהטעויות ופיתח אסטרטגיה ממוקדת - השקעה בחמש עד עשר חברות גדולות והפעלת לחץ לשינויים

מנדי הניג |

הוא נולד ב-11 במאי 1966 בברונקס, ניו יורק. ויליאם אלברט אקמן גדל במשפחה יהודית אמידה בצ'אפקווה. אביו היה סוחר נדל"ן מצליח. אקמן למד בהרווארד ועשה שם תואר ראשון ו-MBA. בזמן הלימודים הוא ושותף שלו הקימו חברה שמכרה מדריכי טיולים לסטודנטים והרוויחו הודות לכך מאות אלפי דולרים.

ב-1992 אקמן הקים את קרן הגידור הראשונה שלו, גוטהם פרטנרס, עם 3 מיליון דולר מהמשפחה והחברים. הקרן הצליחה בהתחלה אבל קרסה ב-2002 אחרי הימור כושל על MBIA. אקמן איבד הכל כולל 700 אלף דולר מכספו האישי. "זה היה הדבר הכי מביך ומכאיב בחיי", הוא סיפר. "חשבתי שהקריירה שלי נגמרה".

אבל אקמן לא נשבר. ב-2004 הוא הקים את פרשינג סקוור קפיטל עם 54 מיליון דולר בלבד. הפעם הוא למד מהטעויות ופיתח אסטרטגיה ממוקדת - השקעה בחמש עד עשר חברות גדולות והפעלת לחץ לשינויים. הגישה האקטיביסטית שלו הניבה תוצאות מרשימות בתחילה.

הרגע המפורסם ביותר בקריירה שלו היה ההימור נגד הרבלייף ב-2012. אקמן הכריז אז שהחברה היא פירמידה והימר בהיקף של מיליארד דולר על קריסתה. זה הוביל למלחמה פומבית מול המשקיע האגרסיבי קרל אייקן, שקנה מניות של החברה רק כדי להכאיב לאקמן. אחרי חמש שנים של מאבק, אקמן הודה בתבוסה שלו - והפסיד 4 מיליארד דולר. "זו היתה הטעות הגדולה ביותר שלי", הוא הודה.

ואולם  ב-2020 אקמן ביצע אחד המהלכים המבריקים בהיסטוריה. בפברואר, כשהקורונה רק התחילה, הוא קנה ביטוח על קריסת השוק ב-27 מיליון דולר. כשהשווקים קרסו במרץ, הוא מכר את הפוזיציה ב-2.6 מיליארד דולר - רווח של כמעט פי 100 בחודש. "זה היה ההימור של החיים," הוא אמר.