עופר גונן כלל ביוטכנולוגיה
צילום: ערן לביא
בלעדי

אליסיו תונפק בכ-450 מ' ד'; במקביל: כלל ביו בפרטים חדשים על הספאק

לכלל ביוטכנולוגיה אחזקה של 17.5% באליסיו, שלביזפורטל נודע כי שוויה בהנפקה עשוי להגיע אף ל-500 מ' ד'. בגזרת הספאק: השם הנבחר הוא Cactus, והשותפים יהיו קרן ישראל ביוטק וחברה של וינסנט צ'נגוויז. מנכ"ל לומינקס נחום שמיר ישמש יו"ר
איתי פת-יה | (3)

הנפקתה המתוכננת של חברת החיסונים אליסיו (Elicio), בה מחזיקה  כלל ביוטכנו 2.21% ב-17.5% תעשה לפי שווי של כ-450-500 מיליון דולר, כך נודע לביזפורטל. במקביל, האחרונה חושפת פרטים חדשים על שלד ה-SPAC שתנפיק בנאסד"ק, לרבות זהות השותפים בו. מדובר בהצפת ערך משמעותית לכלל שההחזקה באליסיו עשויה להיות קרובה לשוויה של כלל כולה (שמחזיקה גם במדיוונד, גמידה סל ושורה של חברות ביוטק). 

 

אליסיו היא חברה פרטית אמריקאית הפועלת בתחום האימונותרפיה, ומפתחת טכנולוגית חיסון Amphiphile Vaccines שמשמת אותה לחיסונים עליהם היא עמלה נגד סרטן מזנים אגרסיביים, מלריה (שיתוף פעולה עם הקרן של ביל ומלינדה גייטס) וקורונה. לחברה אישור ממנהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) לבצע ניסוי קליני בחיסון טיפולי לסרטן המכוון כנגד KRAS מוטנטי (mKRAS).

באשר לחיסון נגד הקורונה אמר בראיון לביזפורטל מנכ"ל כלל ביוטכנולוגיה עופר גונן "אנחנו יודעים לייצר הכי הרבה נוגדנים מנטרלים, כלומר תגובה חיסונית הרבה יותר חזקה מהחברות שאנחנו מכירים. עם זאת, לא בטוח שזה מספיק, ואם זה יהיה כדאי במידה והקורונה כבר לא תהווה בעיה".

כמה חודשים לפני זה היה אופטימי יותר בשיחת משקיעים ואמר "אם נגלה שאין זיכרון חיסוני (בכוונה לחיסונים שלענקיות התרופות - א.פ) נצטרך לקבל חיסונים כל כמה חודשים או כל שנה", ואילו בניסויים ראשונים עלה שאצל אליסיו, לפי גונן, "זה חיסון אחד וגמרנו".

בגזרת הנפקת שלד ה-SPAC, בכוונת כלל ביוטכנולוגיה לגייס עבורו 100 מיליון דולר מהציבור, ושמו יהיה Cactus.  השלד יפעל לאתר חברה ישראלית הפועלת בתחום מדעי החיים, בין השאר, בתחומי הביוטכנולוגיה, פיתוח התרופות, הרפואה הדיגיטלית והטכנולוגיה הרפואית, וזו תמוזג לתוכו. נזכיר כי ספונסורים המנפיקים חברות ספאק מתחייבים למשקיעים למיזוג עם חברה בתוך שנתיים, או שכספם יוחזר. השלד של כלל ביוטכנולוגיה אם כן ממקד עצמו לא רק מבחינת תחום ההשקעה אלא גם בזהות החברה המתמזגת - ישראלית כאמור.

השלד יוחזק (100%) על ידי שותפות מוגבלת בה תחזיק כלל ביוטכנולוגיה ב-28.5%. אותה שותפות מוגבלת תוחזק בחלקים שווים על ידי כלל ביוטכנולוגיה, קרן ההון סיכון ישראל ביוטק ו-Kalistcare Limited. האחרונה היא חברה הקשורה לקבוצת קונצנזוס ביזנס גרופ של איש העסקים היהודי-בריטי וינסנט צ'נגוויז, המשקיעה בתרופות, ביוטכנולוגיה, וטכנולוגיות רפואיות.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    ניס 18/06/2021 16:50
    הגב לתגובה זו
    מאוד מעוניינים שהמנייה תישאר נמוך . תמוה מאוד על שיתוף הפעולה בן כל הגורמים המושקעים בה. הגופים הציבורים כולם יחד .מצחיק אותי לחשוב שהם בחברה מאוד מאוכזבים שהמנייה לא עולה לערך שלה .הם רוכשים ב 10 מיליון ש"ח והמנייה בצעד תימני .זבלים
  • 2.
    כלל ביו 16/06/2021 14:04
    הגב לתגובה זו
    מושקע בה כמה חודשים , מחזק מדי פעם נראית ממש טוב ולדעתי בקרוב תפרוץ שער 300 לא ממליץ ולא מפליץ
  • 1.
    לווטניק 16/06/2021 10:46
    הגב לתגובה זו
    אולי סוף סוף נייצר ערך למשקיעים וגם לאלה ששקעו מערך של 1700 נקודות
אילון מאסק וג'נסן הואנג (אנבידיה)אילון מאסק וג'נסן הואנג (אנבידיה)

אילון מאסק = 2 מיליון ישראלים = 1 מיליון אמריקאים

ההון של מאסק, האיש העשיר בעולם - כ-500 מיליארד דולר - שקול להון של 2 מיליון ישראלים. לא נתפס

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אילון מאסק


אילון מאסק שווה כ-500 מיליארד דולר. רוב ההון מגיע מההחזקה בטסלה, אבל יש לו גם שווי מאוד משמעותי בספייסX שצפויה להנפיק בטווח של שנה-שנתיים והיא החברה הפרטית הכי גדולה בעולם עם שווי של מעל 500 מיליארד דולר. לאחרונה היו דיווחים על עסקאות בשווי של 800 מיליארד דולר, אך מאסק טען שזה לא נכון. בכל מקרה, זו חברה עשויה להנפיק לפי שווי של 800 מיליארד עד 1.2 מיליארד דולר, אולי יותר, תלוי כמובן במצב השווקים. אם זה יקרה, מאסק כבר יהיה שווה 700-800 מיליארד דולר, וצריך גם לזכור שיש לו חבילת הטבות ענקית מטסלה, אם יעמוד ביעדים.

כלומר, העושר עשוי לגדול, אבל כמובן שגם לרדת. אם נתייחס לעוגן - השווי הנוכחי של 500 מיליארד דולר, נקבל שהונו שקול להון של 1 מיליון אמריקאים ו-2 מיליון ישראלים. לא נתפס.

הון של 500 מיליארד דולר

ההון של מאסק מבוסס בעיקר על החזקותיו בחברות טסלה וספייסX: שיעור של 19.8% ממניות טסלה בשווי כ-290 מיליארד דולר, ו-42% מספייסX בשווי 190 מיליארד דולר, בתוספת החזקות ב-XAI ובחברות אחרות. מאסק, בן 55, הפך לאדם העשיר בעולם לפני כשנה וחצי.

העושר הממוצע לאדם בוגר בארה"ב עומד על כ-550 אלף דולר  - מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי? וזה כולל נכסים פיננסיים, נדל"ן וחובות נטו. ההון של מאסק שקול לזה של 900 אלף אמריקאיים. ביום טוב זה מגיע למיליון. 

השוואה זו מדגישה את אי-השוויון בארה"ב, שם 10% העליונים מחזיקים ב-70% מהעושר הכולל, בעוד 50% התחתונים מחזיקים ב-2.5% בלבד. 

מחשוב קוונטי גטי תמונותמחשוב קוונטי גטי תמונות

שוק המחשוב הקוונטי צפוי לזנק ל-200 מיליארד דולר עד 2035

דוח חדש של מיזוהו סיקיוריטיז מעניק המלצות חיוביות ל־IonQ, Rigetti ו־D-Wave וקובע כי השוק עשוי לצמוח למאות מיליארדי דולרים בעשור הבא, אך האתגרים הטכנולוגיים, התלות במימון ממשלתי ומכירות נרחבות של בכירים מעיבים על התחזיות

אדיר בן עמי |

שוק המחשוב הקוונטי, שבעבר נתפס כרעיון אקדמי מורכב, הופך בהדרגה לאחד מצירי הצמיחה שמושכים עניין גובר מצד המשקיעים. דוח חדש של מיזוהו סיקיוריטיז מציג תמונה מורכבת: מצד אחד, ציפייה להתרחבות דרמטית של השוק; מצד שני, הכרה בכך שהדרך לשימוש מסחרי רחב עדיין רצופה מכשולים. ההערכות של מיזוהו מתייחסות לשוק שכיום מוערך בכמיליארד דולר, אך עשוי, לשיטתה, להתנפח למעל 200 מיליארד דולר עד סוף העשור הבא.


על רקע זה פתחה מיזוהו בסיקור של IonQ, Rigetti Computing 0.11%  Rigetti IonQ -1.09%  ו־D-Wave Quantum D-Wave Quantum 2.54%  - שלוש חברות שנמצאות במרכז המאמץ להפוך את המחשוב הקוונטי למוצר נגיש. כולן קיבלו המלצת ״ביצועי יתר״, עם מחירי יעד גבוהים משמעותית מהמחיר הנוכחי: יעד של 90 דולר למניית IonQ, יעד של 50 דולר ל־Rigetti, ויעד של 46 דולר ל־D-Wave. למרות האמון שמיזוהו מביעה בחברות, מניותיהן יורדות ביום פרסום הדוח, בין היתר בגלל חולשה רחבה במניות הטכנולוגיה.


לפי מיזוהו, הטכנולוגיה הקוונטית עדיין נמצאת בשלב מוקדם, והיא רחוקה מיכולת להחליף מחשבים רגילים. גם המערכות המתקדמות הקיימות היום מסוגלות להתמודד רק עם חלק קטן מהמשימות שהחוקרים מצפים לפתור בעתיד. לכן, בשנים הקרובות מחשבים קוונטיים ישמשו בעיקר כתוספת למחשבים הרגילים – לא במקום. הרעיון הוא שמערכות קוונטיות יוכלו לטפל בחישובים מסוימים שמחשבים רגילים מתקשים בהם, אך לא בכל משימה ולא בהיקף גדול.


שלושת החברות המובילות

IonQ, מהחברות החדשות יחסית בתחום, בולטת בקצב חדירתה לשוק. מאז הקמתה ב־2015 היא הרחיבה במהירות את היצע השירותים שלה ושילבה אותם בפלטפורמות ענן מובילות. העובדה שמערכות החברה משולבות כיום ב־AWS, Azure ו־Google Cloud מעניקה לה חשיפה משמעותית למשתמשים מסחריים ולארגונים ממשלתיים. מיזוהו מדגישה כי החברה מציגה עלייה עקבית בביקוש משוק שנמצא עדיין בשלבים ראשוניים.


Rigetti, שהוקמה ב־2013, פועלת במודל כפול: היא מאפשרת גישה למחשבים הקוונטיים שלה דרך שירותי ענן, ובמקביל מוכרת מערכות קוונטיות מלאות ללקוחות. ב־2023 החלה החברה לשווק מחשבים שלמים, ובסוף הרבעון השלישי כבר דיווחה על פריסה של 18 מערכות שונות. יעד הפיתוח המרכזי שלה הוא בניית מחשב עם 1,000 קיוביטים עד 2027, וברמת דיוק שתתקרב לזו של החברות הגדולות בענף, כמו גוגל ו־IBM. אם תצליח לעמוד ביעד, Rigetti עשויה לצמצם את הפער הטכנולוגי מול שחקניות בעלות משאבים גדולים יותר.