עופר גונן כלל ביוטכנולוגיה
צילום: ערן לביא
בלעדי

אליסיו תונפק בכ-450 מ' ד'; במקביל: כלל ביו בפרטים חדשים על הספאק

לכלל ביוטכנולוגיה אחזקה של 17.5% באליסיו, שלביזפורטל נודע כי שוויה בהנפקה עשוי להגיע אף ל-500 מ' ד'. בגזרת הספאק: השם הנבחר הוא Cactus, והשותפים יהיו קרן ישראל ביוטק וחברה של וינסנט צ'נגוויז. מנכ"ל לומינקס נחום שמיר ישמש יו"ר
איתי פת-יה | (3)

הנפקתה המתוכננת של חברת החיסונים אליסיו (Elicio), בה מחזיקה  כלל ביוטכנו -1.29% ב-17.5% תעשה לפי שווי של כ-450-500 מיליון דולר, כך נודע לביזפורטל. במקביל, האחרונה חושפת פרטים חדשים על שלד ה-SPAC שתנפיק בנאסד"ק, לרבות זהות השותפים בו. מדובר בהצפת ערך משמעותית לכלל שההחזקה באליסיו עשויה להיות קרובה לשוויה של כלל כולה (שמחזיקה גם במדיוונד, גמידה סל ושורה של חברות ביוטק). 

 

אליסיו היא חברה פרטית אמריקאית הפועלת בתחום האימונותרפיה, ומפתחת טכנולוגית חיסון Amphiphile Vaccines שמשמת אותה לחיסונים עליהם היא עמלה נגד סרטן מזנים אגרסיביים, מלריה (שיתוף פעולה עם הקרן של ביל ומלינדה גייטס) וקורונה. לחברה אישור ממנהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) לבצע ניסוי קליני בחיסון טיפולי לסרטן המכוון כנגד KRAS מוטנטי (mKRAS).

באשר לחיסון נגד הקורונה אמר בראיון לביזפורטל מנכ"ל כלל ביוטכנולוגיה עופר גונן "אנחנו יודעים לייצר הכי הרבה נוגדנים מנטרלים, כלומר תגובה חיסונית הרבה יותר חזקה מהחברות שאנחנו מכירים. עם זאת, לא בטוח שזה מספיק, ואם זה יהיה כדאי במידה והקורונה כבר לא תהווה בעיה".

כמה חודשים לפני זה היה אופטימי יותר בשיחת משקיעים ואמר "אם נגלה שאין זיכרון חיסוני (בכוונה לחיסונים שלענקיות התרופות - א.פ) נצטרך לקבל חיסונים כל כמה חודשים או כל שנה", ואילו בניסויים ראשונים עלה שאצל אליסיו, לפי גונן, "זה חיסון אחד וגמרנו".

בגזרת הנפקת שלד ה-SPAC, בכוונת כלל ביוטכנולוגיה לגייס עבורו 100 מיליון דולר מהציבור, ושמו יהיה Cactus.  השלד יפעל לאתר חברה ישראלית הפועלת בתחום מדעי החיים, בין השאר, בתחומי הביוטכנולוגיה, פיתוח התרופות, הרפואה הדיגיטלית והטכנולוגיה הרפואית, וזו תמוזג לתוכו. נזכיר כי ספונסורים המנפיקים חברות ספאק מתחייבים למשקיעים למיזוג עם חברה בתוך שנתיים, או שכספם יוחזר. השלד של כלל ביוטכנולוגיה אם כן ממקד עצמו לא רק מבחינת תחום ההשקעה אלא גם בזהות החברה המתמזגת - ישראלית כאמור.

השלד יוחזק (100%) על ידי שותפות מוגבלת בה תחזיק כלל ביוטכנולוגיה ב-28.5%. אותה שותפות מוגבלת תוחזק בחלקים שווים על ידי כלל ביוטכנולוגיה, קרן ההון סיכון ישראל ביוטק ו-Kalistcare Limited. האחרונה היא חברה הקשורה לקבוצת קונצנזוס ביזנס גרופ של איש העסקים היהודי-בריטי וינסנט צ'נגוויז, המשקיעה בתרופות, ביוטכנולוגיה, וטכנולוגיות רפואיות.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    ניס 18/06/2021 16:50
    הגב לתגובה זו
    מאוד מעוניינים שהמנייה תישאר נמוך . תמוה מאוד על שיתוף הפעולה בן כל הגורמים המושקעים בה. הגופים הציבורים כולם יחד .מצחיק אותי לחשוב שהם בחברה מאוד מאוכזבים שהמנייה לא עולה לערך שלה .הם רוכשים ב 10 מיליון ש"ח והמנייה בצעד תימני .זבלים
  • 2.
    כלל ביו 16/06/2021 14:04
    הגב לתגובה זו
    מושקע בה כמה חודשים , מחזק מדי פעם נראית ממש טוב ולדעתי בקרוב תפרוץ שער 300 לא ממליץ ולא מפליץ
  • 1.
    לווטניק 16/06/2021 10:46
    הגב לתגובה זו
    אולי סוף סוף נייצר ערך למשקיעים וגם לאלה ששקעו מערך של 1700 נקודות
אינטל 18A (X)אינטל 18A (X)

אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור

מניית אינטל יורדת על רקע הערכות ששיתוף הפעולה בין השתיים בתהליך הייצור יופסק

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

מה גרם לאנבידיה לעצור את השת"פ בתהליך הייצור עם אינטל? אין הודעה רשמית, אבל בתקשורת האמריקאית מדווחים כי אנבידיה עצרה את התקדמות התוכניות לשימוש בתהליך היצור 18A של אינטל. מניית אינטל יורדת מעל 3% בעקבות הדיווח. החשש שתהליך הייצור הזה לא מצליח להתרומם. נזכיר שלאינטל יש בעיה קשה בגיוס לקוחות משמעותיים, והבעיה הזו למרות השקעת הממשל, אנבידיה וגופים נוספים לא נפתרה. 

הדיווחים האלו מגיעים בזמן רגיש לאינטל, שמנסה לשכנע את השוק כי תוכנית המפעלים שלה, הכוללת ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים, מתחילה להפוך מסיפור השקעות יקר לסיפור הכנסות. אבל זה יהיה תהליך ארוך. אינטל מפסידה בתחום הייצור כמה מיליארדים בשנה וזה לא צפוי  להשתפר דרמטית בשנה הקרובה. 

מה באמת קרה עם אנבידיה ו-18A?

הדיווח מציין שאנבידיה בחנה לאחרונה את האפשרות לייצר שבבים באמצעות תהליך היצור המתקדם 18A של אינטל, אך כעת לא ממשיכה קדימה. חשוב לציין שמדובר בשלב ניסיי ולא בחוזה מסחרי, אך העצירה מספיקה כדי להשפיע על המניה של אינטל ועל הערכות השוק, במיוחד לאחר שהשם אנבידיה בהקשר של 18A סיפק רוח גבית למניה בחודשים האחרונים.

עבור אינטל, בדיקה מצד שחקן גדול כמו אנבידיה היא סוג של חותמת איכות פוטנציאלית ליכולת להתחרות בשוק היצור המתקדם, שבו חברות כמו טאיוואן סמיקונדקטור וסמסונג שולטות כבר שנים. עצירת הבדיקה מעלה סימני שאלה בנוגע לקצב אימוץ, התאמה, ביצועים, זמינות ועלויות. משהו לא עובד טוב בתהליך הייצור הזה. 

תהליך 18A הוא חלק מרכזי בניסיון של אינטל לחזור לחזית הטכנולוגית בייצור שבבים ולהקים פעילות ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים. יש פער בין בדיקת התאמה לבין התחייבות לייצור מסחרי בנפחים גדולים, כך שמלכתחילה הציפיות כנראה היו גבוהות מדי, אבל זה גם בגלל הלקוח - אנבידיה היא לקוח חלומות בגלל היקף היצור והדרישות הגבוהות, וצריך לזכור שלאנביידה יש אינטרס אחרי השת"פ במסגרתו גם השקיעה באינטל. העצירה של הפרויקט, הוא איתות ורמז לכך שהדרך של אינטל עוד ארוכה.


גיימינג משחקים וידאו
צילום: Istock

הדור הבא של משחקי הווידאו נבנה באמצעות בינה מלאכותית

מודלי עולם מבוססי AI חודרים לליבת תעשיית הגיימינג, מקצרים תהליכי פיתוח, משנים את עבודת המפתחים ומציבים אתגרים חדשים לענף של 190 מיליארד דולר
אדיר בן עמי |

ההתקדמות הטכנולוגית בתחום הבינה המלאכותית מתחילה לחדור לעומק תעשיית משחקי הווידאו, עם הופעתם של מודלים חדשים המסוגלים לייצר סביבות תלת־ממד אינטראקטיביות. במוקד השינוי עומדים מה שמכונים “מודלי עולם” - מערכות AI שנועדו לדמות את המציאות הפיזית ולפעול בתוכה. בניגוד לכלי בינה מלאכותית קודמים, שהתמקדו בטקסט, תמונה או וידאו, המודלים החדשים מייצרים מרחבים דינמיים שבהם ניתן לנוע, לפעול ולהגיב בזמן אמת.


חברות מחקר ופיתוח מובילות, ובהן DeepMind של גוגל, לצד יזמים פרטיים וסטארט־אפים עתירי הון, רואים במשחקי הווידאו קרקע ניסוי אידיאלית. הסיבה לכך היא השילוב בין מורכבות טכנולוגית גבוהה לבין סביבה מבוקרת יחסית, שבה ניתן לבדוק יכולות מתקדמות מבלי להתמודד עם רגולציה כבדה.


תעשייה של 190 מיליארד דולר בשנה

לפי הערכות, מדובר בתעשייה שמגלגלת קרוב ל־190 מיליארד דולר בשנה, עם קהל גלובלי רחב וצמא לחדשנות. עבור חברות AI, מדובר בהזדמנות להטמעה מהירה של טכנולוגיות חדשות בקנה מידה מסחרי. כבר כיום נעשה שימוש בבינה מלאכותית ליצירת רכיבים שונים במשחקים, כגון דמויות, טקסטורות ונופים. אולם מודלי העולם מרחיבים את השימוש הזה ומאפשרים יצירה שלמה של סביבות משחק, ולא רק של אלמנטים בודדים בתוך עולם קיים.


מנהלים באולפני משחקים מדווחים כי השימוש בכלים מבוססי AI האיץ משמעותית את קצב הפיתוח. לדבריהם, תהליכים שארכו חודשים התקצרו לשבועות, ולעיתים אף ימים, מה שמאפשר להוציא לשוק משחקים מהר יותר או לבצע יותר ניסויים בשלב הפיתוח.


הטכנולוגיה מחלחלת גם לשיתופי פעולה בין תעשיית המשחקים לעולמות תוכן אחרים. דמויות מוכרות מזיכיונות קולנועיים וטלוויזיוניים הופכות לדמויות אינטראקטיביות בתוך משחקים, המסוגלות להגיב לשחקן בשיחה חיה ולא לפעול רק לפי תסריט קבוע מראש. במקביל, חברות AI משקיעות בפיתוח מודלים שיוכלו להשתלב ישירות במנועי המשחק המרכזיים, כמו Unity ו־Unreal. גורמים בתעשייה מעריכים כי מנועי המשחק עצמם יידרשו לעבור התאמות משמעותיות, כדי לתמוך בתוכן שנוצר בזמן אמת ולא רק בקבצים מוכנים מראש.


ההשפעה על שוק העבודה בענף המשחקים