עופר גונן כלל ביוטכנולוגיה
צילום: ערן לביא
בלעדי

אליסיו תונפק בכ-450 מ' ד'; במקביל: כלל ביו בפרטים חדשים על הספאק

לכלל ביוטכנולוגיה אחזקה של 17.5% באליסיו, שלביזפורטל נודע כי שוויה בהנפקה עשוי להגיע אף ל-500 מ' ד'. בגזרת הספאק: השם הנבחר הוא Cactus, והשותפים יהיו קרן ישראל ביוטק וחברה של וינסנט צ'נגוויז. מנכ"ל לומינקס נחום שמיר ישמש יו"ר
איתי פת-יה | (3)

הנפקתה המתוכננת של חברת החיסונים אליסיו (Elicio), בה מחזיקה  כלל ביוטכנו 0% ב-17.5% תעשה לפי שווי של כ-450-500 מיליון דולר, כך נודע לביזפורטל. במקביל, האחרונה חושפת פרטים חדשים על שלד ה-SPAC שתנפיק בנאסד"ק, לרבות זהות השותפים בו. מדובר בהצפת ערך משמעותית לכלל שההחזקה באליסיו עשויה להיות קרובה לשוויה של כלל כולה (שמחזיקה גם במדיוונד, גמידה סל ושורה של חברות ביוטק). 

 

אליסיו היא חברה פרטית אמריקאית הפועלת בתחום האימונותרפיה, ומפתחת טכנולוגית חיסון Amphiphile Vaccines שמשמת אותה לחיסונים עליהם היא עמלה נגד סרטן מזנים אגרסיביים, מלריה (שיתוף פעולה עם הקרן של ביל ומלינדה גייטס) וקורונה. לחברה אישור ממנהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) לבצע ניסוי קליני בחיסון טיפולי לסרטן המכוון כנגד KRAS מוטנטי (mKRAS).

באשר לחיסון נגד הקורונה אמר בראיון לביזפורטל מנכ"ל כלל ביוטכנולוגיה עופר גונן "אנחנו יודעים לייצר הכי הרבה נוגדנים מנטרלים, כלומר תגובה חיסונית הרבה יותר חזקה מהחברות שאנחנו מכירים. עם זאת, לא בטוח שזה מספיק, ואם זה יהיה כדאי במידה והקורונה כבר לא תהווה בעיה".

כמה חודשים לפני זה היה אופטימי יותר בשיחת משקיעים ואמר "אם נגלה שאין זיכרון חיסוני (בכוונה לחיסונים שלענקיות התרופות - א.פ) נצטרך לקבל חיסונים כל כמה חודשים או כל שנה", ואילו בניסויים ראשונים עלה שאצל אליסיו, לפי גונן, "זה חיסון אחד וגמרנו".

בגזרת הנפקת שלד ה-SPAC, בכוונת כלל ביוטכנולוגיה לגייס עבורו 100 מיליון דולר מהציבור, ושמו יהיה Cactus.  השלד יפעל לאתר חברה ישראלית הפועלת בתחום מדעי החיים, בין השאר, בתחומי הביוטכנולוגיה, פיתוח התרופות, הרפואה הדיגיטלית והטכנולוגיה הרפואית, וזו תמוזג לתוכו. נזכיר כי ספונסורים המנפיקים חברות ספאק מתחייבים למשקיעים למיזוג עם חברה בתוך שנתיים, או שכספם יוחזר. השלד של כלל ביוטכנולוגיה אם כן ממקד עצמו לא רק מבחינת תחום ההשקעה אלא גם בזהות החברה המתמזגת - ישראלית כאמור.

השלד יוחזק (100%) על ידי שותפות מוגבלת בה תחזיק כלל ביוטכנולוגיה ב-28.5%. אותה שותפות מוגבלת תוחזק בחלקים שווים על ידי כלל ביוטכנולוגיה, קרן ההון סיכון ישראל ביוטק ו-Kalistcare Limited. האחרונה היא חברה הקשורה לקבוצת קונצנזוס ביזנס גרופ של איש העסקים היהודי-בריטי וינסנט צ'נגוויז, המשקיעה בתרופות, ביוטכנולוגיה, וטכנולוגיות רפואיות.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    ניס 18/06/2021 16:50
    הגב לתגובה זו
    מאוד מעוניינים שהמנייה תישאר נמוך . תמוה מאוד על שיתוף הפעולה בן כל הגורמים המושקעים בה. הגופים הציבורים כולם יחד .מצחיק אותי לחשוב שהם בחברה מאוד מאוכזבים שהמנייה לא עולה לערך שלה .הם רוכשים ב 10 מיליון ש"ח והמנייה בצעד תימני .זבלים
  • 2.
    כלל ביו 16/06/2021 14:04
    הגב לתגובה זו
    מושקע בה כמה חודשים , מחזק מדי פעם נראית ממש טוב ולדעתי בקרוב תפרוץ שער 300 לא ממליץ ולא מפליץ
  • 1.
    לווטניק 16/06/2021 10:46
    הגב לתגובה זו
    אולי סוף סוף נייצר ערך למשקיעים וגם לאלה ששקעו מערך של 1700 נקודות
מניה טרנדית; קרדיט: רוי שיינמן, ChatGPTמניה טרנדית; קרדיט: רוי שיינמן, ChatGPT

המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50

זינוק חד במניית SMX הציף עניין בטכנולוגיית הסימון שפיתחה החברה, אך בעיקר סימני שאלה על שווי מנופח - חברה של 350 מיליון דולר עם ביצועיים אפסיים
אדיר בן עמי |

מניית SMX SMX -59.09%   משכה בימים האחרונים עניין יוצא דופן בשוק האמריקאי. לאחר תקופה ארוכה שבה נסחרה ברמות נמוכות ובמחזורי מסחר מצומצמים, היא רשמה זינוק חד שהעלה את שווי החברה למאות מיליוני דולרים בתוך ימים ספורים. בסוף נובמבר נסחרה המניה בדולרים בודדים, וכעבור כשבוע כבר חצתה את רף 340 הדולרים. ביום המסחר האחרון הגיעה המניה לרמה של כמעט 500 דולר במהלך היום, אך מיד לאחר סגירתו צנחה בכ־23% לרמה של כ־254 דולר.


החברה שנכנסה לוול סטריט לתוך שלד, פועלת בתחום סימון וזיהוי חומרים, ומציעה טכנולוגיה שמאפשרת לעקוב אחר מוצרים לאורך שרשרת האספקה באמצעות סמנים כימיים המשולבים בחומר עצמו. הסמנים שומרים על תכונותיהם גם לאחר עיבוד, התכה או מיחזור, ומאפשרים לזהות את מקור החומר גם בשלבים מתקדמים של תעשייה. למרות שהחברה פעלה במספר ענפים והציגה יכולות טכנולוגיות ייחודיות, היא התקשתה במשך שנים לבסס לעצמה מעמד יציב בשוק ההון. מה שהדליק את המשקיעים בתקופה האחרונה היה סדרת הודעות שהחברה פרסמה. בכנס בדובאי חשפה SMX יכולות זיהוי של זהב וכסף לאחר התכה, יכולת שלטענתה קיבלה הכרה מגוף רגולטורי מקומי. לאחר מכן פרסמה החברה דוחות נוספים שהציגו התקדמות במימוש הטכנולוגיה בתחומים נוספים.


בנוסף וכנראה הסיבה העיקרית לזינוק, החברה הציגה לאחרונה גם הסכם מימון משמעותי עם קרן Target Capital 1 בהיקף של כ־110 מיליון דולר. ההסכם כולל שטר המרה ויכולת למשוך אשראי נוסף, ללא מגבלות משמעותיות. מבחינת השוק, מדובר באיתות של תמיכה מצד גוף מוסדי, אך גם במהלך שמדגיש את הצורך של החברה בהון נוסף כדי להמשיך לפעול בקצב הנוכחי. השילוב בין גיוס ההון, ההכרה הטכנולוגית והחשיפה בתקשורת יצר תמהיל שמוכר היטב בשוק האמריקאי: ציפייה שעסק קטן יחסית יצליח לפרוץ לתחומים גדולים. תנאי כזה מייצר לעיתים הזדמנויות אמיתיות, אך גם פותח פתח לתנועות חדות שמנותקות מהמצב העסקי בפועל.


ההיסטוריה של SMX בשוק ההון מורכבת. החברה הונפקה באוסטרליה לפני שש שנים, ולאחר מכן ביצעה מיזוג SPAC לפי שווי של כ־200 מיליון דולר. אף על פי שהחברה התחילה פעילות מסחרית רק בשנים האחרונות, הדוחות הכספיים מצביעים על הפסדים משמעותיים. במחצית הראשונה של השנה הפסדיה המצטברים הגיעו ליותר מ־100 מיליון דולר, והיא טרם הציגה הכנסות משמעותיות. בעלי המניות המרכזיים בחברה השתנו גם הם. קיבוצים שהחזיקו מניות בתקופת המיזוג כבר אינם חלק מהתמונה. כיום, שני בעלי העניין העיקריים הם המנכ"ל חגי אלון והיו"ר אופיר שטרנברג, כל אחד עם החזקה של כ־6%.


האתגר הכפול

מצד אחד הטכנולוגיה של SMX מציעה מענה לסוגיות שהעסיקו תעשיות שונות במשך זמן רב, מזיהוי מתכות יקרות לאחר עיבוד ועד שיפור האמינות של נתונים בתחום הרגולציה הסביבתית. מצד שני, הפיכת יכולת טכנולוגית למקור הכנסה עקבי דורשת תהליך ארוך: בניית מערך מסחרי, חדירה לשווקים שמרניים יחסית ועמידה בתקנים רגולטוריים מחייבים. הפער הזה עדיין לא נסגר, והוא נמצא במרכז הדיון סביב פוטנציאל הצמיחה של החברה.


אנבידיה. קרדיט: רשתות חברתיותאנבידיה. קרדיט: רשתות חברתיות

טראמפ מאשר לאנבידיה למכור שבבי H200 לסין תמורת 25% מההכנסות

מהלך "טראמפי" טיפוסי: הממשל האמריקאי יהפוך לשותף כלכלי בעסקאות השבבים; ההחלטה הגיעה לאחר פגישה עם מנכ"ל אנבידיה ג'נסן הואנג; חברות סיניות התקשו להשיג שבבים מתקדמים לאימון מודלי AI; האם סין תאשר את העסקה? אנבידיה מטפסת כ-2% במסחר המאוחר

גיא טל |

הנשיא דונלד טראמפ הודיע לאחר סגירת המסחר כי ארצות הברית תאפשר לאנבידיה לייצא את שבבי הבינה המלאכותית המתקדמים מדגם H200 לסין, בתמורה לכך שהממשל האמריקאי יקבל 25% מכל עסקה. המהלך מהווה בשורה משמעותית לענקית השבבים שנלחמה חודשים ארוכים לשמור על גישה לכלכלה השנייה בגודלה בעולם. "הודעתי לנשיא שי מסין שארצות הברית תאפשר לאנבידיה לשלוח את מוצרי ה-H200 שלה ללקוחות מאושרים בסין ובמדינות אחרות בתנאים המאפשרים ביטחון לאומי חזק", כתב טראמפ ברשת החברתית שלו טרות', "25% ישולמו לארצות הברית של אמריקה" הוסיף.

ההחלטה הגיעה בעקבות פגישה בין טראמפ למנכ"ל אנבידיה ג'נסן הואנג בשבוע שעבר, במהלכה נדונו יצוא שבבי H200, כך לפי מקורים מעורים בעניין. מניית החברה טיפסה בכמעט 2% במסחר המאוחר, והמתחרה AMD מוסיפה אף היא כ-2% לערכה. המהלך מגיע לאחר שמוקדם יותר השנה, אנבידיה הסכימה לתת לממשל האמריקאי 15% ממכירות סין של שבב בעל ביצועים נמוכים יותר, אך סין סיכלה את התוכניות הללו כחלק ממשא ומתן מסחרי מתמשך. החברה הסינית Huawei הפכה למתחרה ישירה של אנבידיה בשוק הסיני, מה שהגביר את הלחץ על ההנהלה האמריקאית לאפשר את הייצוא.

גם עם החלק שיילך לממשל האמריקאי, ההחלטה עשויה להיות שווה מיליארדי דולרים במכירות לנבידיה, שנהנית משולי רווח נוחים על שבבי הבינה המלאכותית שלה. ברבעון הפיסקלי האחרון, נבידיה דיווחה על שולי רווח גולמיים של 73.4% על מכירות של 57 מיליארד דולר. באוגוסט, סמנכ"לית הכספים של נבידיה קולט קרס אמרה כי "אם הסוגיות הגיאופוליטיות ירגעו", אנבידיה תוכל לספק שבבים בשווי של 2 עד 5 מיליארדי דולר לסין בכל רבעון, שיכולים לגדול אם ההזמנות יגדלו. יחד עם זאת מדובר בהליך חסר תקדים של מעין "מכסים הפוכים" שהמדינה גובה על ייצוא מוצרים. זוהי לא פרקטיקה מקובלת, אך טראמפ ניסה לנקוט במהלכים דומים בעבר, במה שיש רואים כ"סחיטה" של החברות הכמהות לייצוא הסיני. 


שבב ה-H200 בעל ביצועים גבוהים יותר מה-H20 שנבידיה הורשתה למכור בעבר, אך הוא אינו חזק כמו מוצרי בלקוול המובילים של החברה שיצאו השנה, או דור שבבי רובין שייצא בשנה הבאה. לפי הערכות שונות ה-H200 חזק כמעט פי 6 מה-H20. ההחלטה מגיעה שבועות ספורים לאחר שגורמים בממשל, כולל שר החוץ מרקו רוביו, סיכלו יוזמה של אנבידיה למכור גרסה מצומצמת של שבב בלקוול לסין לפני פגישת סחר לאחרונה בין טראמפ לשי ג'ינפינג. עם זאת, גורמים אחרים כולל "צאר הבינה המלאכותית" דייוויד סאקס ושר המסחר האוורד לוטניק תמכו בייצוא ה-H200, בראותם בכך פשרה טובה שמאפשרת לנבידיה להתחרות עם Huawei הסינית מבלי להקפיץ את סין קדימה בתחום ה-AI. הואנג, מנכ"ל החברה, טען בעקביות שאנבידיה צריכה להיות מורשית להתחרות בשוק הסיני מכיוון שלמדינה יש רבים מחוקרי הבינה המלאכותית המובילים בעולם וארצות הברית צריכה לרצות שהם ישתמשו בטכנולוגיה אמריקאית. "אתם לא הולכים להחליף את סין", אמר הואנג באירוע במכון המחקר CSIS בשבוע שעבר.


השאלה המרכזית היא האם סין תאפשר לחברות הטכנולוגיה שלה לרכוש את השבבים. מוקדם יותר השנה, לאחר שייצוא H20 אושר, סין הורתה לחברות שלה שלא להשתמש בשבבים בשל חששות ביטחון לכאורה. אנליסטים ראו במסר הסיני טקטיקה משא ומתן כדי לקבל שבב טוב יותר כמו H200. האם סין תסכים כעת לקבל את השבבים המתקדמים יותר, אך לא אלו מהשורה הראשונה?