עופר גונן כלל ביוטכנולוגיה
צילום: ערן לביא
בלעדי

אליסיו תונפק בכ-450 מ' ד'; במקביל: כלל ביו בפרטים חדשים על הספאק

לכלל ביוטכנולוגיה אחזקה של 17.5% באליסיו, שלביזפורטל נודע כי שוויה בהנפקה עשוי להגיע אף ל-500 מ' ד'. בגזרת הספאק: השם הנבחר הוא Cactus, והשותפים יהיו קרן ישראל ביוטק וחברה של וינסנט צ'נגוויז. מנכ"ל לומינקס נחום שמיר ישמש יו"ר
איתי פת-יה | (3)

הנפקתה המתוכננת של חברת החיסונים אליסיו (Elicio), בה מחזיקה  כלל ביוטכנו 2.42% ב-17.5% תעשה לפי שווי של כ-450-500 מיליון דולר, כך נודע לביזפורטל. במקביל, האחרונה חושפת פרטים חדשים על שלד ה-SPAC שתנפיק בנאסד"ק, לרבות זהות השותפים בו. מדובר בהצפת ערך משמעותית לכלל שההחזקה באליסיו עשויה להיות קרובה לשוויה של כלל כולה (שמחזיקה גם במדיוונד, גמידה סל ושורה של חברות ביוטק). 

 

אליסיו היא חברה פרטית אמריקאית הפועלת בתחום האימונותרפיה, ומפתחת טכנולוגית חיסון Amphiphile Vaccines שמשמת אותה לחיסונים עליהם היא עמלה נגד סרטן מזנים אגרסיביים, מלריה (שיתוף פעולה עם הקרן של ביל ומלינדה גייטס) וקורונה. לחברה אישור ממנהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) לבצע ניסוי קליני בחיסון טיפולי לסרטן המכוון כנגד KRAS מוטנטי (mKRAS).

באשר לחיסון נגד הקורונה אמר בראיון לביזפורטל מנכ"ל כלל ביוטכנולוגיה עופר גונן "אנחנו יודעים לייצר הכי הרבה נוגדנים מנטרלים, כלומר תגובה חיסונית הרבה יותר חזקה מהחברות שאנחנו מכירים. עם זאת, לא בטוח שזה מספיק, ואם זה יהיה כדאי במידה והקורונה כבר לא תהווה בעיה".

כמה חודשים לפני זה היה אופטימי יותר בשיחת משקיעים ואמר "אם נגלה שאין זיכרון חיסוני (בכוונה לחיסונים שלענקיות התרופות - א.פ) נצטרך לקבל חיסונים כל כמה חודשים או כל שנה", ואילו בניסויים ראשונים עלה שאצל אליסיו, לפי גונן, "זה חיסון אחד וגמרנו".

בגזרת הנפקת שלד ה-SPAC, בכוונת כלל ביוטכנולוגיה לגייס עבורו 100 מיליון דולר מהציבור, ושמו יהיה Cactus.  השלד יפעל לאתר חברה ישראלית הפועלת בתחום מדעי החיים, בין השאר, בתחומי הביוטכנולוגיה, פיתוח התרופות, הרפואה הדיגיטלית והטכנולוגיה הרפואית, וזו תמוזג לתוכו. נזכיר כי ספונסורים המנפיקים חברות ספאק מתחייבים למשקיעים למיזוג עם חברה בתוך שנתיים, או שכספם יוחזר. השלד של כלל ביוטכנולוגיה אם כן ממקד עצמו לא רק מבחינת תחום ההשקעה אלא גם בזהות החברה המתמזגת - ישראלית כאמור.

השלד יוחזק (100%) על ידי שותפות מוגבלת בה תחזיק כלל ביוטכנולוגיה ב-28.5%. אותה שותפות מוגבלת תוחזק בחלקים שווים על ידי כלל ביוטכנולוגיה, קרן ההון סיכון ישראל ביוטק ו-Kalistcare Limited. האחרונה היא חברה הקשורה לקבוצת קונצנזוס ביזנס גרופ של איש העסקים היהודי-בריטי וינסנט צ'נגוויז, המשקיעה בתרופות, ביוטכנולוגיה, וטכנולוגיות רפואיות.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    ניס 18/06/2021 16:50
    הגב לתגובה זו
    מאוד מעוניינים שהמנייה תישאר נמוך . תמוה מאוד על שיתוף הפעולה בן כל הגורמים המושקעים בה. הגופים הציבורים כולם יחד .מצחיק אותי לחשוב שהם בחברה מאוד מאוכזבים שהמנייה לא עולה לערך שלה .הם רוכשים ב 10 מיליון ש"ח והמנייה בצעד תימני .זבלים
  • 2.
    כלל ביו 16/06/2021 14:04
    הגב לתגובה זו
    מושקע בה כמה חודשים , מחזק מדי פעם נראית ממש טוב ולדעתי בקרוב תפרוץ שער 300 לא ממליץ ולא מפליץ
  • 1.
    לווטניק 16/06/2021 10:46
    הגב לתגובה זו
    אולי סוף סוף נייצר ערך למשקיעים וגם לאלה ששקעו מערך של 1700 נקודות
מייקל סיילור; קרדיט: רשתות חברתיותמייקל סיילור; קרדיט: רשתות חברתיות

סטרטג'י רכשה ביטקוין בכמעט מיליארד דולר

החברה הגדילה את אחזקות הביטקוין ביותר מ־10,600 מטבעות באמצעות גיוסי הון, בזמן שפרמיית השוק על החברה ממשיכה להצטמצם והיא נערכת לעמידה בהתחייבויות באמצעות קרן רזרבות של 1.4 מיליארד דולר
אדיר בן עמי |

מניית סטרטג'י MicroStrategy Inc 2.63%   נסחרת בעליות שערים לאחר שהחברה דיווחה על רכישה משמעותית נוספת של ביטקוין. החברה, המחזיקה הציבורית הגדולה בעולם במטבע הקריפטו, הודיעה כי רכשה יותר מ־10,600 מטבעות במהלך שבעה ימים בלבד, בהיקף כולל של כ־963 מיליון דולר. מדובר ברכישה הגדולה ביותר שביצעה מאז חודש יולי.


לפי הנתונים שפרסמה החברה, הביטקוין נרכש במחיר ממוצע של כ־90,600 דולר למטבע, נמוך במעט ממחירי השוק בעת הפרסום. במקביל לרכישה, החברה הנפיקה כ־5.1 מיליון מניות רגילות שמהן גויסו כ־928 מיליון דולר, וכן השלימה גיוס נוסף באמצעות מכירת מניות בכורה תמידיות. המהלך החזיר את תשומת הלב להיקף האחזקות של סטרטג'י, שחצה כעת שווי של 60 מיליארד דולר. עם זאת, יחס השווי של החברה ביחס לנכסי הביטקוין שבידיה המשיך להצטמצם, כאשר פרמיית השוק על החברה ירדה ל־1.1 בלבד - הרמה הנמוכה ביותר זה תקופה ארוכה.


הירידה בפרמיה דחפה את הנהלת החברה להכריז על הקמת קרן רזרבות בהיקף 1.4 מיליארד דולר, שנועדה להבטיח תשלומי דיבידנד וריבית בעתיד. מנכ"ל החברה, פונג לה, ציין בחודש נובמבר כי פרמיה הנמוכה מאחד עלולה להצדיק מכירה של חלק מהאחזקות.


האנליסטים מנמיכים ציפיות

במקביל לדיווחים על הרכישות, החלו אנליסטים בשוק להנמיך ציפיות מהחברה. קנטור פיצג'רלד חתכה את מחיר היעד למניה ב־59%, בעוד ברנשטיין הפחיתה את ההמלצה ב־25%, על רקע ירידה של יותר מ־25% במחיר הביטקוין מאז השיא שנרשם באוקטובר. למרות זאת, ההודעה על הרכישות נתפסה כהצהרת אמון מחודשת של החברה במטבע. בשבועיים שקודם לכן רכשה סטרטג'י כמות זניחה של מטבעות בלבד, והמהלך האחרון נחשב בעיני השוק לחזרה לאסטרטגיית קניית־הירידות שאפיינה אותה בעבר.


האנליסטים בקנטור פיצג'רלד ציינו גם כי החברה נוהגת לרכוש ביטקוין כאשר המהלך "מגדיל ערך" מבחינתה, ללא קשר למחיר הנוכחי של המטבע. לדברי האנליסטים, אסטרטגיה זו נותרה בעינה גם לאחר הירידות האחרונות. גם בבית ההשקעות TD Cowen ראו בצעד איתות חיובי. בהערכה שפרסמו כתבו כי משקיעים המאמינים בביטקוין לטווח בינוני וארוך צפויים לראות ברכישה הרחבה מהלך מחזק, בעיקר אם מחיר המטבע יחזור לטפס לרמות השיא.


נשיא סין, על רקע הדגל, קרדיט: chat GPTנשיא סין, על רקע הדגל, קרדיט: chat GPT

סין נגד ארה"ב: לא מוכנים לקבל מאנבידיה שבבים נחותים

טראמפ אישר לאנבידיה למכור לסין שבבים מוחלשים, אבל כצפוי - הסינים לא מוכנים, מבחינתם: הכל או כלום; בינתיים: חברות שבבי ה-AI  מאיצות בזכות תמיכה ממשלתית וכסף מהבורסה הסינית 

רן קידר |

בייג'ין מסרבת להתפשר על שבבים מוחלשים של אנבידיה, ומאיצה את הרחקתה של אנבידיה מהשוק הסיני דרך התקדמות מהירה בייצור מקומי. הנשיא דונלד טראמפ הודיע כי ארה"ב תאשר ייצוא של שבבי אנבידיה מסוג H200, השני בחוזקתו אחרי בלקוול, ל"לקוחות מאושרים" בסין, תמורת 25% מההכנסות שיועברו לממשל האמריקאי. אבל הסינים לא יסכימו לקבל שבבים נחותים. 

ההחלטה אמורה היתה להחזיר לאנבידיה חלק משוק הסיני, אולם, רגולטורים סיניים כבר הזהירו בעבר חברות טכנולוגיה מקניית גרסאות מוחלשות כמו H20, וטראמפ עצמו הודה כי "סין לא רוצה שבבים נחותים" והנה זה הופך לרשמי - הסינים מסרבים "להצעה" של טראמפ. הממשל יפעל למנוע את ההפצה של שבבים מאנבידיה. אנבידיה, נזכיר ציפתה למכור בקצב של 50 מיליארד דולר בשנה כשברבעוני האחרונים על רקע מלחמת השבבים היקף המכירות הוא - אפס. 

ההסכם בין טראמפ לאנבידיה נועד להקל על מתיחות הסחר בין המדינות, אך הסיכוי שהוא יהפוך לישים הוא נמוך. שבבי H200, שמציעים 141 טרה-פיילופס של עיבוד צף , פי 6 מ-H20, נחסמו קודם לכן תחת מדיניות ביידן מחשש לשימושים צבאיים. טראמפ שינה את הגישה, והעלה את התשלום מ-15% על H20 ל-25% על H200, מה שצפוי להניב לארה"ב 10 מיליארד דולר שנתיים, רק שהסינים אומרים - "הכל או כלום". הם לא מוכנים להיות רוכש נחות, הם לא מוכנים לקבל את המוצר הנחות. 

הרקע למשבר נעוץ במלחמת השבבים שהחלה ב-2022, כאשר ארה"ב הגבילה ייצוא מתקדם מחשש להשפעה על ביטחון לאומי. סין, ששוק השבבים שלה צמח ל-220 מיליארד דולר ב-2025 (גידול של 15% משנה קודמת), הגיבה בתוכנית "Made in China 2025" המעודכנת. המטרה: 50% עצמאות עד סוף השנה, לעומת 15% ב-2019. תוכנית Big Fund III הקצתה 47 מיליארד דולר לקווי ייצור, והממשלה בנתה 40 מרכזי R&D חדשים. ההוצאה על ציוד ייצור זינקה ב-53% בהחצי הראשון של 2025, והייצור המקומי של פוליסיליקון, חומר גלם מרכזי, הגיע ל-80% מהשוק העולמי. חברות כמו עליבאבא, טנסנט ובייטדאנס, שרכשו מיליון שבבי H20 ב-2024, העבירו 45% מאימוני AI מחוץ לסין, בעיקר לארה"ב ואירופה, אך הן חוזרות בהדרגה לחלופות מקומיות.

מעבר לכך, גל של חברות שבבי AI סיניות נמצא במרוץ כשהן מצמצמות את הפער בהדרגה וצופות כי תוך שנים בודדות יגיעו למערכת מלאה שלא תיפול מהקיימות בשוק, גם לא של אנבידיה.