עופר גונן כלל ביוטכנולוגיה
צילום: ערן לביא
בלעדי

אליסיו תונפק בכ-450 מ' ד'; במקביל: כלל ביו בפרטים חדשים על הספאק

לכלל ביוטכנולוגיה אחזקה של 17.5% באליסיו, שלביזפורטל נודע כי שוויה בהנפקה עשוי להגיע אף ל-500 מ' ד'. בגזרת הספאק: השם הנבחר הוא Cactus, והשותפים יהיו קרן ישראל ביוטק וחברה של וינסנט צ'נגוויז. מנכ"ל לומינקס נחום שמיר ישמש יו"ר
איתי פת-יה | (3)

הנפקתה המתוכננת של חברת החיסונים אליסיו (Elicio), בה מחזיקה  כלל ביוטכנו 2.48% ב-17.5% תעשה לפי שווי של כ-450-500 מיליון דולר, כך נודע לביזפורטל. במקביל, האחרונה חושפת פרטים חדשים על שלד ה-SPAC שתנפיק בנאסד"ק, לרבות זהות השותפים בו. מדובר בהצפת ערך משמעותית לכלל שההחזקה באליסיו עשויה להיות קרובה לשוויה של כלל כולה (שמחזיקה גם במדיוונד, גמידה סל ושורה של חברות ביוטק). 

 

אליסיו היא חברה פרטית אמריקאית הפועלת בתחום האימונותרפיה, ומפתחת טכנולוגית חיסון Amphiphile Vaccines שמשמת אותה לחיסונים עליהם היא עמלה נגד סרטן מזנים אגרסיביים, מלריה (שיתוף פעולה עם הקרן של ביל ומלינדה גייטס) וקורונה. לחברה אישור ממנהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) לבצע ניסוי קליני בחיסון טיפולי לסרטן המכוון כנגד KRAS מוטנטי (mKRAS).

באשר לחיסון נגד הקורונה אמר בראיון לביזפורטל מנכ"ל כלל ביוטכנולוגיה עופר גונן "אנחנו יודעים לייצר הכי הרבה נוגדנים מנטרלים, כלומר תגובה חיסונית הרבה יותר חזקה מהחברות שאנחנו מכירים. עם זאת, לא בטוח שזה מספיק, ואם זה יהיה כדאי במידה והקורונה כבר לא תהווה בעיה".

כמה חודשים לפני זה היה אופטימי יותר בשיחת משקיעים ואמר "אם נגלה שאין זיכרון חיסוני (בכוונה לחיסונים שלענקיות התרופות - א.פ) נצטרך לקבל חיסונים כל כמה חודשים או כל שנה", ואילו בניסויים ראשונים עלה שאצל אליסיו, לפי גונן, "זה חיסון אחד וגמרנו".

בגזרת הנפקת שלד ה-SPAC, בכוונת כלל ביוטכנולוגיה לגייס עבורו 100 מיליון דולר מהציבור, ושמו יהיה Cactus.  השלד יפעל לאתר חברה ישראלית הפועלת בתחום מדעי החיים, בין השאר, בתחומי הביוטכנולוגיה, פיתוח התרופות, הרפואה הדיגיטלית והטכנולוגיה הרפואית, וזו תמוזג לתוכו. נזכיר כי ספונסורים המנפיקים חברות ספאק מתחייבים למשקיעים למיזוג עם חברה בתוך שנתיים, או שכספם יוחזר. השלד של כלל ביוטכנולוגיה אם כן ממקד עצמו לא רק מבחינת תחום ההשקעה אלא גם בזהות החברה המתמזגת - ישראלית כאמור.

השלד יוחזק (100%) על ידי שותפות מוגבלת בה תחזיק כלל ביוטכנולוגיה ב-28.5%. אותה שותפות מוגבלת תוחזק בחלקים שווים על ידי כלל ביוטכנולוגיה, קרן ההון סיכון ישראל ביוטק ו-Kalistcare Limited. האחרונה היא חברה הקשורה לקבוצת קונצנזוס ביזנס גרופ של איש העסקים היהודי-בריטי וינסנט צ'נגוויז, המשקיעה בתרופות, ביוטכנולוגיה, וטכנולוגיות רפואיות.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    ניס 18/06/2021 16:50
    הגב לתגובה זו
    מאוד מעוניינים שהמנייה תישאר נמוך . תמוה מאוד על שיתוף הפעולה בן כל הגורמים המושקעים בה. הגופים הציבורים כולם יחד .מצחיק אותי לחשוב שהם בחברה מאוד מאוכזבים שהמנייה לא עולה לערך שלה .הם רוכשים ב 10 מיליון ש"ח והמנייה בצעד תימני .זבלים
  • 2.
    כלל ביו 16/06/2021 14:04
    הגב לתגובה זו
    מושקע בה כמה חודשים , מחזק מדי פעם נראית ממש טוב ולדעתי בקרוב תפרוץ שער 300 לא ממליץ ולא מפליץ
  • 1.
    לווטניק 16/06/2021 10:46
    הגב לתגובה זו
    אולי סוף סוף נייצר ערך למשקיעים וגם לאלה ששקעו מערך של 1700 נקודות
איש עשיר
צילום: Freepik

מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?

כמה עשירים יש בעולם? על פערי עושר לא נתפסים בין המאיון לבין היתר בארץ ובעולם וגם - מיהו עשיר באמת?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה עושר

היקף העושר העולמי מגיע ל-600 טריליון דולר, עלייה של 4.6% משנה קודמת, אך הריכוז בידי מיעוט קטן הגיע לרמות גבוהות. לפי דוח World Inequality Report , בשיתוף UNDP, העשירון העליון מחזיק ב-75% מהעושר הפרטי העולמי, בעוד מחצית התחתונה מחזיק ב-2% בלבד. המאיון העליון, כ-55,000 איש, שולט ב-6.1% מהעושר – סכום השווה פי 3.05 לעושר של 3.8 מיליארד איש במחצית התחתונה. העושר הממוצע במאיון זה עומד על 1.1 מיליון דולר, לעומת 7,000 דולר במחצית התחתונה.

על פי הדוח יש בעולם כ-60 מיליון מיליונרים שמחזיקים ב-48.1% מהעושר, כשהשנה התווספו כ-700 אלף מיליונרים חדשים, רובם בצפון אמריקה. העושר הגלובלי צמח פי 6 ביחס להכנסה מאז שנות ה-90, בעיקר מנכסים פיננסיים באסיה ובאמריקה. עם זאת, שוויון העושר ירד ב-0.4% מאז 2000, עם מקדם ג'יני ממוצע של 0.70 במדינות כמו ברזיל ורוסיה, לעומת 0.40 בסלובקיה ובבלגיה. ארגון אוקספם דיווח כי עושר 3,000 המיליארדרים גדל ב-2 טריליון דולר ב-2024, פי 3 מהשנה הקודמת, בעיקר מירושות ומונופולים.

מבחינה אזורית, צפון אמריקה ואירופה מובילות בעושר ממוצע של 595,000 דולר לאדם, לעומת 35,000 דולר באמריקה הלטינית. באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, העשירון העליון אוחז ב-73% מהעושר, ומחצית התחתונה ב-1%. כ-83% ממדינות העולם, המייצגות 90% מהאוכלוסייה, סובלות מאי-שוויון גבוה, עם תחזית להעברת 70 טריליון דולר בירושות עד 2035, מגמה שצפויה להרחיב את הפערים.

לריכוז העושר השלכות סביבתיות משמעותיות: העשירון העליון אחראי ל-77% מהפליטות הפרטיות, בעוד מחצית התחתונה תורמת 3% אך צפויה לספוג 74% מההפסדים עד 2050.

בתחום המגדרי, נשים מרוויחות 20% פחות מגברים בממוצע, עם 32% מההכנסה מעבודה כולל עבודה ביתית לא-מתוגמלת (53 שעות שבועיות לעומת 43 לגברים). באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, נשים אחראיות ל-16% מההכנסה מעבודה, השיעור הנמוך בעולם.


אילון מאסק
צילום: טוויטר

אילון מאסק, הנפקת ספייסX ומניית טסלה

הנפקה אפשרית ב־2026 לפי שווי חסר תקדים, חזון מאדים שממשיך להניע את מאסק, ושאלות פתוחות לגבי פיזור הכוח בין אימפריית החברות שבשליטתו

שלמה גרינברג |

בהודעה של חברת SpaceX, שנחשפה על ידי בלומברג ביום שישי, מסרה SpaceX כי היא מתכוננת להנפקה אפשרית לציבור בשנת 2026 שתשמש למימון "קצב טיסה מטורף" עבור טילי ה-Starship שהיא מפתחת, מרכזי נתונים של בינה מלאכותית בחלל ובסיס על הירח. מאסק, כמנהגו, עושה זאת שוב, SpaceX, החברה שהקים ב-2001 במטרה להסיע אנשים להתיישבות במאדים (הרבה לפני טסלה ושאר ששת החברות המופלאות שהוביל מאז), שמייצרת רקטות ולווייני תקשורת, תונפק במהלך 2026, בשווי של כ-800 מיליארד דולר, מה שעשויה להיות ההנפקה הראשונית לציבור הגדולה ביותר בכל הזמנים. מאסק אגב, כאשר ייסד את החברה, אמר שמטרתו בחיים ליישב אנשים על מאדים ולדעתי כל מה שעשה מאז 2001 זה צעדים בכיוון, כולל טסלה.

כל מה שאני יכול לומר כרגע הוא שחבל שנותק בזמנו ההסכם בינו לבין מובילאיי שהיה קושר אותו יותר מכפי שהוא קשור כיום לישראל. 800 מיליארד לחברה בת 24? והרי ברור לכל ברוקר בוול סטריט ומחוצה לה שאם השוק ימשיך בעוצמתו יחצה ערך החברה טריליון דולרים כבר ביום המסחר הראשון. מחיר המניה הצפוי יהיה בהנפקה 421 דולר. כמעט פי 2 ממחירה ביולי האחרון (אז 212 דולר) כשגייס בפרטי. מאסק עצמו, לפי בלומברג, חוזה שהחברה תיסחר לפי ערך של 1.5 טריליון. תחשבו לרגע שזה ערך שני בגודלו לחברת ארמקו הסעודית בעת הנפקתה וכמה כסף עושה החברה הסעודית בהשוואה לספייסX.


המקנאים כמובן כועסים/מלגלגים, שאיפת חייו של מאסק, כדבריהם, שהייתה ועדיין יישוב המאדים בבני אדם, "עלולה לפגועה ברווחיות החברה" לטענתם, אבל ממגיבי רדיט על ההנפקה הבנתי שדורות ה- X Y Z, במיוחד שני האחרונים, מעוניינים במאדים הרבה יותר מאשר בכני השילוח של הטילים או בסטרלינג (אינטרנט מהחלל), שמהווה ההכנסה הגדולה של החברה, כך שהביקוש הקמעונאי, אם המצב בשוק יהיה כמו היום, ירקיע שחקים. "ההנפקה הזו", אמר ויל וויטהורן, יו"ר חברת Seraphim Space Investment והאיש שהוביל את Virgin Galactic של ריצ'רד ברנסון, "אינה פחות מאירוע ססמי", תקשיבו לאיש ותבינו אילו אפשרויות נפתחות לתעשיית החלל כולה.


לתמונה נכנסת כמובן גם טסלה. אחרי הכול, מאסק שכנע את מועצת המנהלים של טסלה להעניק לו, על בסיס הצלחה במהלך העשור הבא, מניות TSLA בשווי טריליון דולרים. הסיבה העקרית, לצד האמונה הגדולה ביכולותיו של האיש, הייתה שזה יחייב את מאסק להתמקד בטסלה בעשור הבא אבל מאסק הוא היו"ר, המנכ"ל וגם המנהל הטכנולוגי של ספייסX אז איך זה מסתדר? ומה עם החברות האחרות שבבעלותו כמו חברת הבינה המלאכותית xAI, פלטפורמת המדיה החברתית X, חברת ממשק המוח-מחשב Neuralink וחברת בניית המנהרות The Boring Company, שכל אחת מהן יהלום בפני עצמו?