מארק צוקרברג פייסבוק מטא
צילום: פייסבוק/מטא
הטור של גרינברג

שלושת הטאלנטים שהקפיצו את מטא ב-50% ב-4 חודשים

המלחמה על הכישרונות בתחום ה-AI העלתה הילוך, ומניית החברה שנפלה לפני כמה חודשים בגלל אותו תחום בדיוק, תיקנה ואף עלתה עוד אחרי שגייסה כמה חוקרים מוכשרים במיוחד. וגם: הסיכונים והסיכויים בהשקעה בחברת הנפט הממשלתית של ארגנטינה

המניות שוב קרובות לשיאי כל הזמנים. נראה שתרחיש Goldilocks economy (כלכלת זהבה ושלושת הדובים - לא קרה מדי ולא חמה מדי) חוזר שוב בפעם המי יודע כמה מאז התחיל המיזוג הטכנולוגי בתוך מהומת משבר 2008, ומאותת על רווחי חברות חזקים, ציפיות להמשך הצמיחה וציפיות להורדת הריבית. סצנריו כזה עלול בקלות להוביל כמה אסטרטגים חשובים בוול סטריט לחפש שוב ובקדחתנות "מה יכול להרוג את Goldilocks", חיפושים אופhיניים כשהשוק שובר שיאים והם נבהלים מרמות המחירים מבלי לשים לב למה שמכונה "גורמים בסיסיים" של הכלכלה. 

הדבר שהם עוקבים אחריו כרגע הוא סימנים לשוק עבודה שמתחיל להתדרדר. "אם משהו הולך להישבר", אמר אדיטיה בהאב, כלכלן בכיר בבנק אוף אמריקה, "הוא הולך להישבר שם בקרוב". המזל הגדול של וול סטריט ושל המשקיעים הוא שהמשקיעים ברובם עדיין אופטימיים, "השוק רגיש, אך אופטימי". 

זה לא רק המשקיעים. כמעט נפלתי מהכיסא כשראיתי שמייק וילסון, הפסימיסט העקשן ממורגן סטנלי, כותב, "העלייה (עד כה) הונעה על ידי גורמים בסיסיים יותר ממה שרבים מעריכים". וואו, באמת? גורמים בסיסיים יותר ממה שרבים מעריכים, הוא כותב. 

למשל, ההתנהגות של מניית מטא (סימול:META) בששת החודשים האחרונים משקפת למה צריך המשקיע לעקוב אחרי ה"גורמים הבסיסיים". מטא צנחה תחילה בין פברואר לאפריל השנה בגלל שה-AI הוא לא בדיוק מה שחשבו, ותראו מה קרה למניה מאז אפריל בגלל "גורמים בסיסיים" שעליהם לא חשבו. 

המלחמה על כישרונות ה-AI העלתה הילוך בהובלת ענקיות ההייטק וזה נותן לחברות האלה, בהובלת META, יתרון עצום.

צוקרברג "גונב" מהנדסים מוכשרים

לוקאס באייר הוא חוקר צעיר בתחום שפה-ראייה רב-מודאלי שמתאר את עצמו כ"מדען המסור ליצירת דברים מדהימים (awesomeness)". מישה בלאנקו הוא מומחה בלמידת מכונה בקנה מידה גדול, שכפי שהוא מציין באתר האינטרנט שלו, "מיישם אלגוריתמים לחיפוש טיפוס גבעות וירידה בדרגות בתחומים בעולם האמיתי". 

בלאנקו התגלה על ידי "צייד כישרונות" של מיקרוסופט כגאון בלימוד מכונות ו-AI עוד במולדתו, ברוסיה.  ב-2021 הוא עבר למיקרוסופט, שם התחיל כלא פחות מסגן נשיא של Azure OpenAI ומשם, בתוך שנתיים, הפך למנהל חטיבת Azure AI האחראית על מודלי הדרכה, משלוח שירותי/אפליקציות ותמיכה באינטגרציות של מוצרי מיקרוסופט עבור תחומי ליבה של בינה מלאכותית: דיבור, ראייה ותרגום מכונה. מאז 2024 ועד מאי השנה היה סמנכ"ל מחקר יישומי בגוגל דיפמיינד, והיום הוא סמנכ"ל הנדסה ומחקר במשרה מלאה בחברת מטא. בדרך עשה דוקטורט במדעי המחשב באוניברסיטה של טקסס. 

קיראו עוד ב"גלובל"

באייר מגדיר את עצמו כ"האקר אוטודידקט (שלמד בכוחות עצמו) ומדען שמסור ליצירת ה'awesomeness' וכיום חי, עובד, אוהב ומשחק בציריך, שווייץ, ועוזר למחשבים ולרובוטים להבין את העולם". הוא בלגי במוצאו ועבר מסלול דומה לזה של בלאנקו עם דוקטורט בדרך בתפיסה רובוטית וראייה ממוחשבת, וכעת הוא חוקר בכיר בצוות בגוגל דיפמיינד. 

השניים הם דוגמאות לאנשים שמגויסים לתעשיית ה-AI. בדרך כלל הם בחורים עם תואר דוקטור מבתי ספר עילית כמו סטנפורד, ברקלי וקרנגי מלון ויש להם ניסיון במקומות כמו OpenAI בסן פרנסיסקו ו-Google DeepMind בלונדון. הם בדרך כלל בשנות ה-20 וה-30 לחייהם וכולם מכירים זה את זה, והם מבלים את ימיהם בבהייה במסכים כדי לפתור את סוגי הבעיות הבלתי ניתנות לפענוח הדורשות כמויות אדירות של כוח.

יש המון ישראלים כאלו, כולל רבים שמעולם לא דרכו באקדמיה, אבל שהדבר האחרון שמדאיג אותם הוא הפרנסה, וכעת מסתובבים בעולם ציידי כישרונות של שבע המופלאות ועוד 1000 הפחות מופלאות ומתחרים על איך לפתות את החבר'ה הללו לעבוד אצלם. המנכ"לים של ענקיות הטכנולוגיה ומשקיעי ההון סיכון הגדולים מאמינים שהידע המקצועי של החוקרים הצעירים הללו הוא המפתח למימוש מהפכת הבינה המלאכותית.

מי שמוביל את המהלך הזה הוא מארק צוקרברג, שפיזית פושט על מעבדות המחקר המובילות של עמק הסיליקון שהציע חבילות שכר של 100 מיליון דולר למספר קטן של כוכבי-על בתקווה לגנוב אותם. במסגרת זו "גנב" צוקרברג מ-Open AI שלושה חוקרים בכירים - את באייר, את אלכסנדר קולשניקוב ואת שיאוחואה ז'אי (Xiaohua Zhai), כולם תותחי-על בתחום. 

אבל התחרות קשה ומתרחבת. השבוע הודיעה סימנס שוואסי פילומין, שמשמש כסגן נשיא לבינה מלאכותית גנרטיבית ב-Amazon Web Services, עבר אליהם. פילומין הוביל את מאמצי הבינה המלאכותית הגנרטיבית של AWS, כולל פיתוח Amazon Bedrock, הפלטפורמה של החברה לבנייה והרחבה של יישומים מבוססי מודל בסיסי. הרקע של כולם באמת דומה והמוני יהודים ביניהם. כתבתי מזמן שחייבים לעשות פרויקט לאומי בתחום בישראל. מה? אין לנו 100 מיליון דולר להציע?

בארבעת החודשים האחרונים עלתה מטא, שקונצנזוס של 62 אנליסטים חם עליה, ב-50%, וכאמור בחודשיים שקדמו לכך, בין אמצע פברואר לאמצע אפריל "התרסקה" המניה ב-38%, ובשני המקרים זה "בגלל ה-AI" כאמור. 

אז בתיקון הבא, שגם הוא יגיע, תעקבו אחרי META ותתחילו לאסוף בירידה של 50%. הרי כתבנו זאת כשירדה ב-55% מיד לאחר ההנפקה. השקעה במניות של חברה עם 3.43 מיליארד משתמשים יומיים, מוצרים מובילים וניהול מצוין לא יכולה להיות מסוכנת בטווח הארוך.

האם ארגנטינה תוותר על השליטה בחברת הנפט הממשלתית?

והנה עוד סיפור: אני משוכנע שרוב הקוראים אינם מכירים את חברת הנפט הממשלתית של ארגנטינה, YPF S.A. (סימול:YPF בניו יורק). ובכן,  שבתחילת השבוע שעבר נתנה השופטת האמריקאית לורטה פרסקה מהמחוז הדרומי של ניו יורק, לממשלת ארגנטינה שבועיים להעביר את מניותיה ב-YPF לבנק אוף ניו יורק, בנק המשמורת של המניות הללו בארה"ב. מה שפסק הדין הזה אומר בפועל הוא שארגנטינה, שסובלת ממצוקה ענקית במזומנים, חויבה לוותר על 51% ממניות השליטה שלה בחברה כפיצוי חלקי על תפיסת מניותיהם של משקיעים לשעבר במהלך הלאמת קבוצת האנרגיה בשנת 2012. 

פסק הדין של השופטת פרסקה הוא על סך 16 מיליארד דולר ומהווה, לצד הבעיות שהוא גורם למשקיעים, כאב ראש חדש ונוסף עבור הנשיא חאבייר מיליי, חסיד השוק החופשי והידיד הגדול של ישראל (וגם של טראמפ, חשוב לציין). למיליי ולממשלתו אין שום קשר להלאמת הבנק שבוצעה בהוראת הנשיאה הקודמת של ארגנטינה כריסטינה פרננדס דה קירשנר. 


חאבייר מיליי נשיא ארגנטינה
חאבייר מיליי נשיא ארגנטינה - קרדיט: טוויטר


לבסוף, מגישת הבקשה לעיקול כנגד ההתחייבויות היא החברה הפיננסית Burford Capital, שמממנת את ההתדיינות המשפטית בתמורה לחלק נכבד מהזכייה. החברה הפיננסית שמניותיה נסחרות בניו יורק בסימול BUR, מתמחה בביזנס הזה ומאז פסיקת השופטת עלו מניותיה ב-30%. למה? כי אם הסכום ישולם, זכאית Burford ל-6 מיליארד דולר. מניות YPF, לעומת זאת, ירדו ב-33% מאז ההחלטה.

אין ספק שתשלום ואובדן השליטה ב-YPF, שהפכה לעמוד תווך בכלכלה הארגנטינית, יפגעו בארגנטינה שנאבקת בניסיון לבצע מהפך בכלכלתה המתדרדרת, וזה גם מבחן גדול עבור מיליי שבאמת עושה מאמצים גדולים לשיפור המצב במדינה. מיליי הודיע שיערער על הפסיקה "כדי להגן על האינטרסים הלאומיים" והאשים את יריביו הפוליטיים בבעיה. "יותר מעשר שנים חלפו (מאז ההלאמה) ואנחנו הארגנטינאים ממשיכים לסבול מההשלכות של הממשלה הגרועה ביותר בהיסטוריה הארגנטינאית", כתב ב-X.

למה הסיפור הזה מעניין גם משקיעים ישראליים? כי גם אנחנו, כמו כל העולם ואחותו, הפכנו למשקיעים גלובליים, וגם אנחנו, כמו כולם, מחפשים השקעות בעלות פוטנציאל, ואין שום ספק שמאז נכנס מיליי לארמון הנשיאות בבואנוס איירס, משכה YPF משקיעים מכל רחבי העולם, ובמיוחד קרנות גידור אמריקאיות שכעת, לאור מחיר המניה וההתעניינות במשפט, הופכות לבעלות חשיבות לכל משקיע שמחפש הזדמנויות מהסוג הזה. המניה, אגב, עלתה פי יותר מ-4.5 בין דצמבר 2023 (תאריך כניסת מיליי) לתחילת חודש יוני השנה, ומאז כאמור, בגלל המשפט, ירדה בכ-33%, נכון ליום ד' האחרון. מיליי בנה על החברה כחלק מרכזי בריפוי החולשה הפיסקלית ארוכת השנים של המדינה וכמקור לתשלום הגירעונות העצומים שלה.

שדה הנפט הענק שהגיע לשיא של ייצור

YPF צומחת במהירות, במיוחד לאור פיתוח שדה ואקה מוארטה בפטגוניה הארגנטינית, שם נמצאים מרבצי גז ונפט מהגדולים בעולם. ייצור הנפט הגולמי בוואקה מוארטה טיפס בהתמדה, והגיע לשיא ייצור במאי השנה של 448,000 חביות ליום, עלייה של 22.5% לעומת החודש המקביל בשנת 2024, על פי נתונים רשמיים. בשנת 2024 רשמה YPF רווח נקי של כמעט 2.4 מיליארד דולר, לעומת הפסד של 1.3 מיליארד דולר בשנה הקודמת. החברה עוסקת בחיפוש, הפקה וייצור של נפט גולמי וגז טבעי וכן בייצור פטרוכימי וזיקוק נפט גולמי, ובהובלה והפצה של מוצרים מזוקקים ופטרוכימיים.

קונצנזוס האנליסטים תמך מאוד בהשקעה בחברה עד תחילת יוני השנה, אלא שפסק הדין כאמור הבהיל משקיעים רבים ואנליסטים לא מעטים. סיטיגרופ, אגב, פרסם אנליזה על החברה בסוף מאי השנה והעלה את ההמלצה על המניה ל"קנייה" עם מחיר יעד של 48 דולר.

זו בהחלט השקעה ספקולטיבית עם שני סיכונים גדולים שברמת המחיר הנוכחי הם גם הסיכוי הגדול. הסיכון הראשון הוא כמובן הפסד בערעור, והסיכון השני הוא מצב תעשיית האנרגיה שמזה זמן מעורר חששות לגבי מחיר הנפט והגז, שכן מומחים רבים טוענים שהמחירים ימשיכו להתדרדר.

הדעה שמחירי הנפט והגז ימשיכו לרדת אינה נשענת על יסודות מוצקים. הנשיא טראמפ אומנם מבלבל את פלטפורמות החיזוי הכלכליות, אבל לי נראה שהצמיחה תימשך ואם יסיימו את מלחמות המכסים, יגיעו להסכם באוקראינה ויורחבו הסכמי אברהם, אז אין ספק שמחירי האנרגיה יעלו. מנגד, מיליי יכול לנצח בערעור -  פסיקת השופטת המחוזית בניו יורק רחוקה מלהיות סוף הסיפור, מה שיביא רווח גדול מאוד למשקיעים לעומת המחיר הנוכחי של המניה. 

לבסוף, יש סיכוי לא קטן שהמחיר הנוכחי יפתה ענקיות בינלאומיות לנסות להשתלט על החברה, במיוחד חברות אמריקאיות כמו שברון או אקסון, שמאגר הוואקה מוארטה, אחד מתצורות הנפט והגז הגדולים בעולם מפצלי שמן כאמור, הוא נכס אסטרטגי עצום עבור חברות מסוגן שמעוניינות לגוון או להגדיל את בסיס המשאבים הלא קונבנציונלי שלהן. זה יקרה אם יגיע הנהון חיובי לכך מהבית הלבן, שם יושב כרגע ידיד של מיליי וכולנו הרי למדנו להכיר את האיש שבבית הלבן.

הסיכום מבחינתי הוא כדלקמן: זו בהחלט "השקעת חלום" עם סיכון של השקעת חלום וסיכוי דומה, שמתאימה למשקיע שמוכן להקדיש זמן למעקב. ותזכרו - האינפורמציה העדכנית נמצאת ברשת.

*אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ. העושה במידע הנ"ל שימוש - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. הכתב עשוי להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.



תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    עופר הבר 05/07/2025 10:57
    הגב לתגובה זו
    ואיך גניבת המוחות תשפיע על החברות מהן המוחות נגנבו אמזון Open AI ונוספות