נשיא צרפת עמנואל מקרון הגיע אמש לביקור יוצא דופן בנואוק, בירת גרינלנד – טריטוריה אוטונומית השייכת לדנמרק – והצהיר כי צרפת מוכנה להשתתף בתרגילים משותפים לחיזוק הביטחון באזור הארקטי. הביקור מגיע על רקע שאיפות שהביע נשיא ארה״ב דונלד טראמפ לרכוש את האי, בהצהרות שעוררו ביקורת חריפה באירופה.

״בגרינלנד יש מי שחושקים,״ אמר מקרון לצד ראשת ממשלת דנמרק מטה פרדריקסן. ״כולם בצרפת ובאיחוד האירופי מסכימים – גרינלנד לא תימכר ולא תילקח.״

מקרון אף כינה תרחיש של סיפוח אמריקאי ״מטורף״, וקרא לקיים תרגילים צבאיים משותפים באזור הארקטי – כולל מדינות הבלטיות והנורדיות, קנדה, ואף שיתוף פעולה עם ארה״ב עצמה. לדבריו, על אירופה להתעורר ולחזק את מעמדה באזור.

טראמפ, מצדו, חידש לאחרונה את הרעיון שהעלה לראשונה ב-2019 לרכוש את גרינלנד, והצהיר כי הוא “100%” מעוניין בעסקה. הוא טוען שמדובר במהלך חיוני לביטחון הלאומי של ארה”ב, ומתח ביקורת על דנמרק על כך שאינה משקיעה מספיק בהגנה על הטריטוריה. גרינלנד, שמהווה נקודת מפתח אסטרטגית בין האוקיינוס האטלנטי לארקטי, כבר מארחת בסיס אווירי אמריקאי ומערכות מכ”ם מתקדמות.

• צרפת סופגת הורדת דירוג חוב שלישית תוך 12 חודשים - כלכלה בהתפרקות
• הבנק המרכזי של צרפת מוריד תחזיות
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מנהיגי ה-G7, שייפגשו היום בקנדה, צפויים לדון גם בנושא גרינלנד, לצד נושאים בוערים כמו מלחמות באוקראינה ובמזרח התיכון. מקרון הבהיר שינצל את הפגישה כדי להעלות את הסוגיה בפני טראמפ באופן ישיר. כמו כן, צפוי להתפרסם מסמך רשמי בנושא משאבי טבע קריטיים, שידוע כי קיימים בכמויות גדולות בגרינלנד – לרבות מינרלים נדירים.

בגרמניה הביע גם הקאנצלר פרידריך מרץ התנגדות למהלך האמריקאי. אמנם מרץ לא הצטרף למקרון בביקורו, אך נפגש מוקדם יותר השבוע עם פרדריקסן בברלין, והבהיר כי ״גרמניה ניצבת לצד דנמרק״.

מקרון, שמציג עצמו כשומר הריבונות האירופית, לא חסך בביקורת על טראמפ גם בעבר. מוקדם יותר השנה קרא למדענים אמריקאים שנפגעו מקיצוצי תקציב להגר לאירופה, ובשבוע שעבר אמר שהאוקיינוס הארקטי, גרינלנד והים העמוק ״לא למכירה״ – אמירה שנתפסה כעקיצה ישירה כלפי נשיא ארה״ב.

• טראמפ מאלץ את ענקיות הפארמה להוריד מחירים בתמורה לשקט ממכסים
• בועת ה-AI או מנוע צמיחה היסטורי? מאחורי מרכז הנתונים העצום של מטא בלואיזיאנה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• "הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54%...

״גרינלנד היא קריאת השכמה לכל אירופה,״ סיכם מקרון, והציע לפתוח קונסוליה צרפתית באי. ״אתם לא לבד.״

עד כה לא ברור האם צבא צרפת באמת יכול להביא לבטחון איזורי בגרינלנד, אך מה שברור הוא שהשימוש במפגן של כח מצד מקרון בוודאי לא חביב על טראמפ, בלשון המעטה. וזה מבלי להתחשב בשאלה האם לצרפת אכן יש את הכח לשמור על האי או לא. 

למה טראמפ רצה את גרינלנד?

מיקום אסטרטגי: גרינלנד ממוקמת בצפון האוקיינוס האטלנטי ובכניסה לאזור הארקטי. מדובר בנקודה אסטרטגית מבחינה צבאית, במיוחד מול רוסיה. האי כבר מארח את בסיס חיל האוויר האמריקאי “תולה” ואת אחת מתחנות המכ”ם החשובות של צבא ארה”ב, המשמשת לניטור שיגורי טילים ולמעקב בחלל.

שינויים גאופוליטיים בארקטי: ההתחממות הגלובלית מביאה להפשרה מואצת של הקרח הארקטי – מה שמאפשר גישה חדשה לנתיבי שיט מסחריים קצרים יותר ולמשאבים שהיו עד כה קבורים מתחת לקרח. מדינות רבות, כולל סין ורוסיה, משקיעות משאבים רבים בניסיון לבסס נוכחות באזור – וטראמפ רצה שגם לארה”ב תהיה אחיזה ברורה שם.

משאבים טבעיים: גרינלנד נחשבת לעשירה במינרלים נדירים, נפט, גז, ואוצרות טבע נוספים – בדיוק בזמן שבו מדינות מערביות מחפשות דרכים להשתחרר מהתלות במשאבים סיניים או רוסים. טראמפ ראה באי הזדמנות כלכלית ארוכת טווח.

חולשה אירופית – הזדמנות אמריקאית: טראמפ נהג לבקר את מדינות אירופה, כולל את דנמרק, על כך שאינן משקיעות מספיק בביטחונן או בתשתיות אסטרטגיות. בעיניו, האי נמצא בידי שחקן ״חלש״, ומכאן שגם עשוי להיות זמין לרכישה – רעיון שנתפס כמעליב ומנותק מהמציאות על ידי הדנים והגרינלנדים.

מקרון - תומך קולני במדינה פלסטינית

נשיא צרפת עמנואל מקרון הביע בשנים האחרונות תמיכה עקבית בהקמת מדינה פלסטינית כחלק מפתרון שתי המדינות לסכסוך הישראלי-פלסטיני. מקרון רואה בהקמת מדינה פלסטינית ריבונית ובת-קיימא לצד מדינת ישראל את הדרך היחידה להשגת שלום צודק ויציב באזור. עם זאת, הוא נזהר מצעדים חד-צדדיים ואינו ממהר להכיר במדינה פלסטינית ללא תהליך מדיני.

בתגובה לגל ההכרות הסימבוליות במדינות אירופה – כולל לאחרונה באירלנד, נורבגיה וספרד – הבהיר מקרון כי צרפת תתמוך בהכרה במדינה פלסטינית “ברגע שזה יהיה מועיל לשלום”. הוא מדגיש את הצורך בהקשר דיפלומטי רחב יותר, ולא בהחלטה סמלית בלבד. לדעתו, המהלך צריך לבוא כחלק מהתנעה מחודשת של משא ומתן ישיר בין הצדדים, ולא כתחליף לו.

מקרון גם הביע דאגה מהמצב ההומניטרי הקשה בעזה ומהסלמה בגדה המערבית, וקרא להפסיק את ההתנחלויות הבלתי חוקיות ולכבד את המשפט הבינלאומי. במקביל, הוא הביע תמיכה חד-משמעית בזכותה של ישראל להגנה עצמית מול מתקפות טרור, במיוחד מצד חמאס.

מדיניותו של מקרון משקפת את הקו הקלאסי של הדיפלומטיה הצרפתית – תמיכה בישראל כמדינה לגיטימית, לצד מחויבות לזכויות הפלסטינים ולהקמת מדינה עצמאית. הוא מבקש למצב את צרפת כמתווך אמין ודומיננטי במזרח התיכון, ולשמור על מעמדו של האיחוד האירופי כשחקן משפיע בזירה הבינלאומית.