נשיא צרפת מקרון
צילום: איי.פי

מקרון בגרינלנד: “האי לא למכירה – צרפת תסייע להגן עליו”

עמנואל מקרון, נשיא צרפת, הבהיר שהוא מוכן להגן על גרינלנד מפני השתלטות עוינת - גם במחיר של סיוע צבאי, מהלך שעשוי להתפס כפזיז כאשר מצדו השני של האיום עומד האדם החזק במערב - דונאלד טראמפ; במקביל, מקרון נוקט עמדה בסכסוך הישראלי-ערבי וקורא להקמה של מדינה פלסטינית כפתרון לשלום איזורי

חיים בן הקון | (1)

נשיא צרפת עמנואל מקרון הגיע אמש לביקור יוצא דופן בנואוק, בירת גרינלנד – טריטוריה אוטונומית השייכת לדנמרק – והצהיר כי צרפת מוכנה להשתתף בתרגילים משותפים לחיזוק הביטחון באזור הארקטי. הביקור מגיע על רקע שאיפות שהביע נשיא ארה״ב דונלד טראמפ לרכוש את האי, בהצהרות שעוררו ביקורת חריפה באירופה.


״בגרינלנד יש מי שחושקים,״ אמר מקרון לצד ראשת ממשלת דנמרק מטה פרדריקסן. ״כולם בצרפת ובאיחוד האירופי מסכימים – גרינלנד לא תימכר ולא תילקח.״


מקרון אף כינה תרחיש של סיפוח אמריקאי ״מטורף״, וקרא לקיים תרגילים צבאיים משותפים באזור הארקטי – כולל מדינות הבלטיות והנורדיות, קנדה, ואף שיתוף פעולה עם ארה״ב עצמה. לדבריו, על אירופה להתעורר ולחזק את מעמדה באזור.


טראמפ, מצדו, חידש לאחרונה את הרעיון שהעלה לראשונה ב-2019 לרכוש את גרינלנד, והצהיר כי הוא “100%” מעוניין בעסקה. הוא טוען שמדובר במהלך חיוני לביטחון הלאומי של ארה”ב, ומתח ביקורת על דנמרק על כך שאינה משקיעה מספיק בהגנה על הטריטוריה. גרינלנד, שמהווה נקודת מפתח אסטרטגית בין האוקיינוס האטלנטי לארקטי, כבר מארחת בסיס אווירי אמריקאי ומערכות מכ”ם מתקדמות.


מנהיגי ה-G7, שייפגשו היום בקנדה, צפויים לדון גם בנושא גרינלנד, לצד נושאים בוערים כמו מלחמות באוקראינה ובמזרח התיכון. מקרון הבהיר שינצל את הפגישה כדי להעלות את הסוגיה בפני טראמפ באופן ישיר. כמו כן, צפוי להתפרסם מסמך רשמי בנושא משאבי טבע קריטיים, שידוע כי קיימים בכמויות גדולות בגרינלנד – לרבות מינרלים נדירים.


בגרמניה הביע גם הקאנצלר פרידריך מרץ התנגדות למהלך האמריקאי. אמנם מרץ לא הצטרף למקרון בביקורו, אך נפגש מוקדם יותר השבוע עם פרדריקסן בברלין, והבהיר כי ״גרמניה ניצבת לצד דנמרק״.


מקרון, שמציג עצמו כשומר הריבונות האירופית, לא חסך בביקורת על טראמפ גם בעבר. מוקדם יותר השנה קרא למדענים אמריקאים שנפגעו מקיצוצי תקציב להגר לאירופה, ובשבוע שעבר אמר שהאוקיינוס הארקטי, גרינלנד והים העמוק ״לא למכירה״ – אמירה שנתפסה כעקיצה ישירה כלפי נשיא ארה״ב.

קיראו עוד ב"גלובל"


״גרינלנד היא קריאת השכמה לכל אירופה,״ סיכם מקרון, והציע לפתוח קונסוליה צרפתית באי. ״אתם לא לבד.״


עד כה לא ברור האם צבא צרפת באמת יכול להביא לבטחון איזורי בגרינלנד, אך מה שברור הוא שהשימוש במפגן של כח מצד מקרון בוודאי לא חביב על טראמפ, בלשון המעטה. וזה מבלי להתחשב בשאלה האם לצרפת אכן יש את הכח לשמור על האי או לא. 

למה טראמפ רצה את גרינלנד?


מיקום אסטרטגי: גרינלנד ממוקמת בצפון האוקיינוס האטלנטי ובכניסה לאזור הארקטי. מדובר בנקודה אסטרטגית מבחינה צבאית, במיוחד מול רוסיה. האי כבר מארח את בסיס חיל האוויר האמריקאי “תולה” ואת אחת מתחנות המכ”ם החשובות של צבא ארה”ב, המשמשת לניטור שיגורי טילים ולמעקב בחלל.


שינויים גאופוליטיים בארקטי: ההתחממות הגלובלית מביאה להפשרה מואצת של הקרח הארקטי – מה שמאפשר גישה חדשה לנתיבי שיט מסחריים קצרים יותר ולמשאבים שהיו עד כה קבורים מתחת לקרח. מדינות רבות, כולל סין ורוסיה, משקיעות משאבים רבים בניסיון לבסס נוכחות באזור – וטראמפ רצה שגם לארה”ב תהיה אחיזה ברורה שם.


משאבים טבעיים: גרינלנד נחשבת לעשירה במינרלים נדירים, נפט, גז, ואוצרות טבע נוספים – בדיוק בזמן שבו מדינות מערביות מחפשות דרכים להשתחרר מהתלות במשאבים סיניים או רוסים. טראמפ ראה באי הזדמנות כלכלית ארוכת טווח.


חולשה אירופית – הזדמנות אמריקאית: טראמפ נהג לבקר את מדינות אירופה, כולל את דנמרק, על כך שאינן משקיעות מספיק בביטחונן או בתשתיות אסטרטגיות. בעיניו, האי נמצא בידי שחקן ״חלש״, ומכאן שגם עשוי להיות זמין לרכישה – רעיון שנתפס כמעליב ומנותק מהמציאות על ידי הדנים והגרינלנדים.


מקרון - תומך קולני במדינה פלסטינית


נשיא צרפת עמנואל מקרון הביע בשנים האחרונות תמיכה עקבית בהקמת מדינה פלסטינית כחלק מפתרון שתי המדינות לסכסוך הישראלי-פלסטיני. מקרון רואה בהקמת מדינה פלסטינית ריבונית ובת-קיימא לצד מדינת ישראל את הדרך היחידה להשגת שלום צודק ויציב באזור. עם זאת, הוא נזהר מצעדים חד-צדדיים ואינו ממהר להכיר במדינה פלסטינית ללא תהליך מדיני.


בתגובה לגל ההכרות הסימבוליות במדינות אירופה – כולל לאחרונה באירלנד, נורבגיה וספרד – הבהיר מקרון כי צרפת תתמוך בהכרה במדינה פלסטינית “ברגע שזה יהיה מועיל לשלום”. הוא מדגיש את הצורך בהקשר דיפלומטי רחב יותר, ולא בהחלטה סמלית בלבד. לדעתו, המהלך צריך לבוא כחלק מהתנעה מחודשת של משא ומתן ישיר בין הצדדים, ולא כתחליף לו.


מקרון גם הביע דאגה מהמצב ההומניטרי הקשה בעזה ומהסלמה בגדה המערבית, וקרא להפסיק את ההתנחלויות הבלתי חוקיות ולכבד את המשפט הבינלאומי. במקביל, הוא הביע תמיכה חד-משמעית בזכותה של ישראל להגנה עצמית מול מתקפות טרור, במיוחד מצד חמאס.


מדיניותו של מקרון משקפת את הקו הקלאסי של הדיפלומטיה הצרפתית – תמיכה בישראל כמדינה לגיטימית, לצד מחויבות לזכויות הפלסטינים ולהקמת מדינה עצמאית. הוא מבקש למצב את צרפת כמתווך אמין ודומיננטי במזרח התיכון, ולשמור על מעמדו של האיחוד האירופי כשחקן משפיע בזירה הבינלאומית. 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    משה 16/06/2025 15:19
    הגב לתגובה זו
    כנראה מקרון מכין את הקרקע לבריחה של הצרפתים לגרינלנד. בקרוב החוק בצרפת היה השריעה המוסלמית ואשתו של מקרון לא שמחה לעבור מילת נשים.
פארוק פתיח אוזר (רשתות)פארוק פתיח אוזר (רשתות)

הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות בכלא הטורקי

מנכ"ל פלטפורמת הקריפטו שקרסה נמצא מת בכלא בטורקיה. ההערכות שזו התאבדות; ומנגד, בארה"ב: טראמפ מספק חנינה למלך זירות הקריפטו

רן קידר |
נושאים בכתבה הונאה

פארוק פתיח אוזר, שהורשע בהונאה ונידון ליותר מ‑11 אלף שנות מאסר, נמצא מת בכלא בטורקיה. הנסיבות עדיין נחקרות, ההערכה הרווחת היא שהוא התאבד. פארוק פתיח אוזר יזם ועד מאחרי הקריסה של פלטפורמת הקריפטו, Thodex שהפכה לאחת מההונאות הגדולות בעולם הקריפטו. ההונאה מוערכת במעל 2 מיליארד דולר. 

Thodex נוסדה בשנת 2017 והציגה עצמה כפלטפורמה חדשנית למסחר במטבעות דיגיטליים. אוזר, שעזב את לימודיו בגיל תיכון, הצליח למשוך מאות אלפי משתמשים טורקים שהשתמשו בזירה לצורכי השקעה, מסחר והמרת מטבעות\ עמד בראש הפלטפורמה שהיתה בעצם סוג של פרמידה. 

באפריל 2021, הפעילות הופסקה באופן פתאומי. אוזר נמלט מהמדינה לאלבניה והותיר את המשתמשים  בלי כיסוי לנכסים שלהם.  בהתחלה התביעה העריכה כי מדובר בהונאה של עשרות מיליוני דולרים אך מהר מאוד הבינו שמדובר  בהונאה של מעל 2 מיליארד דולר.

הרשעה תקדימית

בשנת 2022, לאחר הסגרה מאלבניה, הועמד אוזר לדין יחד עם בני משפחתו ומקורבים נוספים. ב‑2023, בית המשפט הטורקי גזר עליו עונש דרמטי: 11,196 שנות מאסר - עונש סימבולי שמשקף את החומרה שהרשויות מייחסות לעבירות מסוג זה.

הקריסה של Thodex והיקף הנזק שגרמה עוררו דיון נרחב בטורקיה ובעולם לגבי הצורך בפיקוח רגולטורי הדוק יותר על תחום הקריפטו. במדינה שבה שיעור האינפלציה גבוה, מטבע הקריפטו נתפס בעיני רבים כחלופה להשקעה, מה שהגביר את החשיפה לסיכונים משמעותיים והוביל להצלחה גדולה של הפלטפורמה הזו לצד פלטפורמות אחרות. חשוב להבין כי פלטפורמות אלו יכולות להיות לא מפוקחות, ולספק נתונים שקריים לחלוטין. דמיינו שתאם רוכשים מטבעות קריפטו תחת פלטפורמה לא מפוקחת. אתם רואים את המטבעות בחשבון הפלטפורמה - אבל אף אחד לא מתחייב שמה שאתם רואים באמת נמצא שם. זה לא בנק שמפוקח באופן שוטף וידוע שהכסף קיים. כאן, אפשר לייצר תמונת שווא של נכסי קריפטו למרות שהמנהלים יכולים משוך את הכסף לחשבונם הפרטי. 

אמיר פנוש, מנכ"ל סיוה. קרדיט: נתי לויאמיר פנוש, מנכ"ל סיוה. קרדיט: נתי לוי

"ה-AI בקצה הוא הדבר הגדול הבא": סיוה בשת״פ עם מיקרוצ’יפ

מיקרוצ’יפ תשלב את מעבדי ה-AI של סיוה במוצריה כחלק ממהלך עולמי לשלב בינה מלאכותית מובנית במכשירים חכמים; בסיוה מעריכים כי לשת״פ הזה פוטנציאל הכנסות של עשרות מיליוני דולרים בשנה ככל שה-AI יהפוך לסטנדרט

מנדי הניג |
נושאים בכתבה סיוה

סיוה שפועלת בתחום טכנולוגיות הקישוריות והבינה המלאכותית למכשירי קצה, מודיעה על שיתוף פעולה עם מיקרוצ׳יפ, מחברות השבבים הגדולות בעולם. במסגרת ההסכם, מיקרוצ’יפ תרכוש רישיון לשימוש במעבדי ה-AI של סיוה ממשפחת NeuPro™ NPU, ותשלב את ערכת הפיתוח NeuPro Studio - פלטפורמה שמאפשרת לאמן, לייבא ולבצע אופטימיזציה למודלי בינה מלאכותית - בתוך מערכות הפיתוח שלה.

המהלך הוא חלק מאסטרטגיה רחבה של מיקרוצ’יפ לשלב בינה מלאכותית מובנית (Embedded AI) במוצרים לתעשייה, רכב, תקשורת ומרכזי נתונים. המשמעות היא שמודלי ה-AI ירוצו ישירות על המכשירים עצמם ולא בענן - מה שמאפשר תגובה מהירה יותר, חיסכון באנרגיה ושמירה על פרטיות.

על פי הערכות החברה, להסכם עם מיקרוצ’יפ יש פוטנציאל הכנסות משמעותי לטווח הארוך בזכות היקף הפעילות של מיקרוצ’יפ והפריסה הגלובלית שלה. מיקרוצ’יפ משרתת יותר מ-120 אלף לקוחות ברחבי העולם ופועלת במגוון תחומים - מתעשייה ורכב, דרך תעופה וביטחון ועד צרכנות ותקשורת. מוצרי החברה משולבים כיום במיליארדי מכשירים מדי שנה, והיא נחשבת לאחת מחמש ספקיות המיקרו-בקרים (MCU) והקישוריות הגדולות בעולם. בסיוה מעריכים כי השותפות עשויה לייצר לחברה הכנסות תמלוגים (royalty revenue) בהיקף של "מיליוני דולרים בשנה בשלב ההרצה", עם פוטנציאל להגיע בעתיד ל-"עשרות מיליוני דולרים בשנה" ככל שה-AI יהפוך למרכיב קבוע בקווי המוצרים של מיקרוצ’יפ.


מרק רייטן, סגן נשיא בכיר במיקרוצ’יפ האחראי על תחום ה-AI התייחס: "המחויבות שלנו היא להפוך את ה-AI ליכולת מובנית וייחודית בכל פורטפוליו המוצרים שלנו. שיתוף הפעולה עם סיוה מאפשר לנו להביא את מלוא היכולות של AI למוצרים שלנו, ולהציע ללקוחות חוויות חכמות, מהירות ומתקדמות יותר".

מנכ"ל סיוה, אמיר פנוש, אמר כי שיתוף הפעולה משקף את הכיוון שאליו צועדת כל תעשיית השבבים: "ה-AI הופך ליכולת חיונית במכשירים, במערכות ובתשתיות. באמצעות טכנולוגיית ה-NPU שלנו וכלי הפיתוח NeuPro Studio אנחנו מאפשרים ל-Microchip להוביל חדשנות מבוססת AI ישירות ללקוחותיה".