ייבוא מקביל
צילום: יחצ

אחרי הבהלה ליבוא: ירידה של 6.3% בהזמנות למוצרים בני קיימא באפריל

מנדי הניג |
נושאים בכתבה יבוא

בחודש האחרון נרשמה ירידה חדה של 6.3% בהזמנות למוצרים בני קיימא בארצות הברית. כפי שניתן לראות בגרף המצורף, המציג את נתוני ההזמנות למוצרים בני קיימא בארה"ב (US Durable Goods New Orders) בין ינואר 2021 למאי 2025. הירידה באפריל מגיעה לאחר עלייה מתוקנת של 7.6% במרץ (מתוקן מ-9.2% בהערכה הראשונית) ומשקפת תיקון טכני משמעותי. למה זה כל כך מדאיג? כי הזמנות למוצרים בני קיימא הן סמן מקדים למחזור העסקים. מוצרים בני קיימא (כמו מכונות, כלי רכב, ציוד טכנולוגי) הם השקעות ארוכות טווח של עסקים וצרכנים וכשחברות מזמינות פחות - הן מאותתות על פחות ביטחון בעתיד. יכול להיות שהן צופות ביקוש חלש או עלייה בעלויות או שזה גם יכול לבוא מהקצה - הצרכן דוחה רכישות ולא מגיע לחנויות.


גרף הזמנות מוצרים בני קיימא תעשייתיים - בכתום - נטרול התחבורה


אבל רגע, לפני שכולנו נרוץ להכריז על האטה כלכלית בארצות הברית צריכים להסתכל לעומק. הסיפור פה קשור למדיניות ולתכנון. בחודש מרץ הציפיה הייתה שממשל טראמפ יטיל מכסים חדשים במיוחד על כלי רכב חשמליים מסין, וחברות אמריקאיות שקראו טוב את המפה מיהרו להקדים תרופה למכה. בחודשים שקדמו לאפריל הן ייבאו במרץ (תרתי משמע) כדי לחמוק מההתייקרות הצפויה. התוצאה? מלאים עמוסים, עלייה זמנית בתמ"ג בחודש מרץ, וירידה חדה בהזמנות חדשות באפריל. הגרף מראה את זה יפה: השיאים של מרץ הפכו לשפל של אפריל, אבל אם ננטרל את ענף התחבורה מגרף הרכישות נבין שזה לא בהכרח סימן למשבר עמוק.

זה בעצם גם השפיע על האינפלציה. המלאים הגדולים שחברות צברו מראש מנעו את הלחץ המיידי לעליית מחירים. במילים פשוטות, הקמעונאים והיצרנים כבר מחזיקים את הסחורה אז למה להעלות מחירים, הם ספגו את המחירים באופן זמני (או לפחות בנקודת הזמן שסקר המדד) וככה ראינו עלייה קלה של 0.2% באינפלציה. גם כשמסתכלים על נתוני ההזמנות ללא רכיב התחבורה אנחנו יכולים להבין שיש יציבות מסוימת וזה לא כזה דרמטי.

השאלה הגדולה היא מה יקרה בהמשך, כשהמלאים יתחילו להתרוקן.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
B2 (X)B2 (X)

10 הצבאות החזקים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?

מדינות העולם מגדילות את ההוצאות הביטחוניות לאור ריבוי המלחמות והמתחים, אז מיהם הצבאות העשירים בעולם - יש הפתעות 

הדס ברטל |

הוצאות הביטחון הן חלק משמעותי מתקציבים של מדינות וזה יילך ויגדל. מדינות נאט"ו יכפילו את תקציבי הביטחון שלהם ב-3-4 שנים, כשבמקביל קיימים חששות מהתלקחויות ועימותים גדלים. אנחנו אחרי סיום מלחמה ממושכת עם הישגים משמעותיים בכל הזירות. צה"ל הוכיח את עצמו במלחמה כשהוא גם הצבא הראשון שהתמודד בהצלחה עם איומי טילים, כטב"מים ורחפנים בהיקף גדול וממספר זירות. אין ספק שהכוח, מעמד והחוזקה של צה"ל מבין צבאות העולם עלה משמעותית, אבל כשבוחנים את החוזק לפי היקף ההשקעה הכספית, ישראל לא בטופ.   

הוצאות הביטחון בישראל מוערכות בכ-45 מיליארד דולר. ישנם דירוגים הממקמים את צה"ל במקום ה-12 ויש אפילו הממקמים אותו במקום 17. כנראה שמבחינת יכולות אנחנו בעשירייה המובילה

המחקרים והבדיקות על היקפי תקציבי הביטחון בעולם מציגים עלייה של 9% בהוצאות הביטחון בשנה שעברה לכ-2.72 טריליון דולר, כשהשנה זה צפוי להגיע ל-3 טריליון דולר. העלייה בתקציבי הביטחון היא התלולה ביותר מאז סוף המלחמה הקרה, ומיוחסת למתח הגובר באירופה, במזרח אסיה, במזרח התיכון ובמקומות נוספים בעולם. הנה עשרת הצבאות העשירים ביותר. 

1 #  ארצות הברית

תקציב ביטחון: 997 מיליארד דולר (2024)
אחוז מהתמ"ג: 3.4%
כוח אדם משוער: כ-2.1 מיליון כולל מילואים (1.33 מיליון פעילים)

ארצות הברית ממשיכה להוביל את העולם וחלק מזה הוא בזכות הצבא החזק שלה. היא משקיעה יותר מכל מדינה אחרת, היא מפתחת יותר מכל מדינה אחרת והיא מתכננת עכשיו "כיפת זהב" - סוג של "כיפת ברזל". שלנו, רק הרבה יותר גדולה-רחבה ועם הרבה יותר כלים. 

מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI

מדד המחירים יצביע על אינפלציה דביקה; איך זה ישפיע על הריבית?

לקראת פרסום מדד המחירים (שמתפרסם באיחור בשל השבתת הממשל), האנליסטים צופים שהמדדים השנתיים ישארו מעל 3%, אך הפד צפוי להוריד את הריבית בכל מקרה בשבוע הבא

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה מדד המחירים לצרכן

אחרי דחייה בשל השבתת הממשל הפדרלי שעדיין נמשכת, מדד המחירים לצרכן (CPI) של ספטמבר יתפרסם היום ויהיה נתון המקרו המרכזי לפני החלטת הריבית הקרובה של הבנק הפדרלי. על פי הצפי של האנליסטים, המדד צפוי לעלות ב-0.4% לעומת אוגוסט וב-3.1% בשנה האחרונה, הקצב הגבוה מאז מאי, בעוד שהמדד הליבה (ללא מזון ואנרגיה) צפוי לטפס ב-0.3% בחודש ו-3.1% בשנה.

מדובר במדד נוסף שממחיש עד כמה קשה לפד לחזור ליעד האינפלציה של 2%, כאשר שילוב של מכסים חדשים, מחירי שירותים דביקים וירידה מוגבלת בלבד במחירי הדיור ממשיכים להחזיק את רמות המחירים מעל היעד. עם זאת, בשל החולשה בשוק התעסוקה בארה"ב הריבית צפויה לרדת ברבע אחוז בשבוע הבא.

המכסים חוזרים למוקד

הכלכלנים מעריכים כי המכסים החדשים מהווים "מקור מרכזי ללחצי מחירים" שצפוי להמשיך להשפיע גם בחודשים הקרובים. בבנקי ההשקעות מציינים כי למרות ירידה במחירי כלי רכב משומשים, מחירי השירותים, בעיקר בתחום הבריאות והתחבורה, נותרים גבוהים באופן יחסי.

בסקירה שפורסמה מאחד מגופי ההשקעות מעריכים האנליסטים שהמדד הנוכחי ישקף ירידה מתונה בעלויות הדיור שתאזן חלק מהשפעת המכסים, אך מזהירים כי בחודשים הקרובים נראה "העברה משמעותית יותר של עלויות לצרכנים", לאחר שחברות ספגו עד כה רק כ-20% מהעלות. על פי הערכות, ברבעון הרביעי של 2025 וברבעון הראשון של 2026 רוב העלויות יגולגלו לצרכן.

התחזית של גולדמן זקס

ב-גולדמן זאקס צופים עלייה מתונה של 0.25% במדד הליבה ועלייה שנתית של כ-3.05%, מעט מתחת לקונצנזוס. הבנק מעריך שמחירי האנרגיה ירדו בחודש האחרון בכ-0.6%, אך מחירי המזון עלו בכ-0.3%. על פי גולדמן, ארבעת המרכיבים שיקבעו את התמונה הם מחירי הרכב (שנותרים יציבים), ביטוח הרכב (בעלייה קלה), ירידה במחירי טיסות (-1.5%), והשפעה של המכסים עם תוספת של כ-0.07 נקודת אחוז למדד הליבה. עם זאת, הבנק סבור שמגמת האינפלציה הבסיסית נמצאת בנסיגה, בעיקר בשל האטה בשוק העבודה ובהתמתנות בעלויות הדיור.