אחרי הבהלה ליבוא: ירידה של 6.3% בהזמנות למוצרים בני קיימא באפריל
יבוא בחודש האחרון נרשמה ירידה חדה של 6.3% בהזמנות למוצרים בני קיימא בארצות הברית. כפי שניתן לראות בגרף המצורף, המציג את נתוני ההזמנות למוצרים בני קיימא בארה"ב (US Durable Goods New Orders) בין ינואר 2021 למאי 2025. הירידה באפריל מגיעה לאחר עלייה מתוקנת של 7.6% במרץ (מתוקן מ-9.2% בהערכה הראשונית) ומשקפת תיקון טכני משמעותי. למה זה כל כך מדאיג? כי הזמנות למוצרים בני קיימא הן סמן מקדים למחזור העסקים. מוצרים בני קיימא (כמו מכונות, כלי רכב, ציוד טכנולוגי) הם השקעות ארוכות טווח של עסקים וצרכנים וכשחברות מזמינות פחות - הן מאותתות על פחות ביטחון בעתיד. יכול להיות שהן צופות ביקוש חלש או עלייה בעלויות או שזה גם יכול לבוא מהקצה - הצרכן דוחה רכישות ולא מגיע לחנויות.
גרף הזמנות מוצרים בני קיימא תעשייתיים - בכתום - נטרול התחבורה
אבל רגע, לפני שכולנו נרוץ להכריז על האטה כלכלית בארצות הברית צריכים להסתכל לעומק. הסיפור פה קשור למדיניות ולתכנון. בחודש מרץ הציפיה הייתה שממשל טראמפ יטיל מכסים חדשים במיוחד על כלי רכב חשמליים מסין, וחברות אמריקאיות שקראו טוב את המפה מיהרו להקדים תרופה למכה. בחודשים שקדמו לאפריל הן ייבאו במרץ (תרתי משמע) כדי לחמוק מההתייקרות הצפויה. התוצאה? מלאים עמוסים, עלייה זמנית בתמ"ג בחודש מרץ, וירידה חדה בהזמנות חדשות באפריל. הגרף מראה את זה יפה: השיאים של מרץ הפכו לשפל של אפריל, אבל אם ננטרל את ענף התחבורה מגרף הרכישות נבין שזה לא בהכרח סימן למשבר עמוק.
זה בעצם גם השפיע על האינפלציה. המלאים הגדולים שחברות
צברו מראש מנעו את הלחץ המיידי לעליית מחירים. במילים פשוטות, הקמעונאים והיצרנים כבר מחזיקים את הסחורה אז למה להעלות מחירים, הם ספגו את המחירים באופן זמני (או לפחות בנקודת הזמן שסקר המדד) וככה ראינו עלייה קלה של 0.2% באינפלציה. גם כשמסתכלים על נתוני ההזמנות
ללא רכיב התחבורה אנחנו יכולים להבין שיש יציבות מסוימת וזה לא כזה דרמטי.
השאלה הגדולה היא מה יקרה בהמשך, כשהמלאים יתחילו להתרוקן.
