אמזון קויפראמזון קויפר

בזוס מול מאסק: פרויקט החלל של אמזון הרחק מאחורי SpaceX

עם פחות מלוויין אחד ביום בקצב הייצור הנוכחי, החברה מתקשה לעמוד ביעד ה-FCC להציב 1,600 לוויינים במסלול עד קיץ 2026

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אמזון

יוזמת האינטרנט מהחלל של אמזון Amazon.com Inc. -1.04%  , פרויקט קויפר, מתמודדת עם אתגרים משמעותיים בהאצת קצב הייצור של לוויינים, מה שמסכן את יכולתה לעמוד בדרישות הרגולטוריות להציב יותר מ-1,600 לוויינים במסלול עד קיץ 2026. לפי הדיווחים, החברה הצליחה להשלים רק עשרות בודדות של לוויינים עד כה, למרות שחלפה יותר משנה מתחילת תוכנית הייצור. הקצב האיטי, בשילוב עם עיכובים בשיגורי רקטות, מוביל למסקנה שאמזון כנראה תיאלץ לבקש הארכה מהוועדה הפדרלית לתקשורת (FCC), הגוף המפקח על שידורים מהחלל.


ה-FCC מצפה שהחברה תפעיל לפחות מחצית מצי הלוויינים המתוכנן שלה, המונה 3,236 לוויינים, עד סוף יולי 2026. כדי לעמוד בדרישה זו, אמזון תצטרך להגדיל את קצב הייצור הנוכחי פי ארבעה לפחות, כאשר נכון להיום החברה מתקשה להגיע לייצור עקבי של לוויין אחד ביום.


מומחים בתעשייה טוענים שקבלת הארכה מה-FCC אמורה להיות פשוטה, אך חלקם החלו לתהות האם זה יחזיק מעמד לאור העובדה שאילון מאסק, המנהל את שירות סטארלינק המתחרה, משמש כיועץ לבית הלבן בנושאי תקציב והחלטות כוח אדם תחת ממשל טראמפ.


דובר אמזון, ג'יימס ווטקינס, הגיב: "תכננו חלק מלווייני התקשורת המתקדמים ביותר שנבנו אי פעם, והמטרה העיקרית שלנו היא לבנות ולשגר מספיק מהם כדי להתחיל לספק שירות ללקוחות במהלך השנה הנוכחית. לוח הזמנים שלנו לייצור עומד במסלול לתמוך ביעד זה, ונמשיך להגביר את קצב הייצור והשיגור שלנו עם תחילת הפריסה המלאה של הרשת שלנו."


פרויקט קויפר הוא אחד ההימורים הגדולים ביותר של אמזון ועשוי להפוך את החברה לספקית תקשורת. הפרויקט, שנוסד על ידי מנהלים ומהנדסים שעבדו בעבר בחברת SpaceX של מאסק, שואף להקים צי לוויינים במסלול נמוך סביב כדור הארץ כדי לשדר קישוריות אינטרנט לצרכנים, עסקים וממשלות. להדביק את הפער מול סטארלינק של SpaceX לא יהיה פשוט. השירות של מאסק כבר שיגר כ-8,000 לוויינים ויש לו יותר מ-5 מיליון לקוחות. עם זאת, המוניטין של סטארלינק נפגע מאז שמאסק החל לייעץ ולתמוך כלכלית בנשיא דונלד טראמפ, ולקוחות פוטנציאליים הביעו עניין בקויפר כאלטרנטיבה מתאימה.


אמזון שיגרה זוג לווייני אב-טיפוס בסוף 2023 והדגימה בהצלחה יכולות טכניות. לאחר מכן החברה מיהרה להיכנס למצב ייצור, כשהיא מכוונת לשיגור ייצור ראשון בתחילת 2024 ובדיקות בטא עם לקוחות מסחריים במהלך אותה שנה. אולם לוח הזמנים החל להתפספס. בחלקו זה נובע מהקושי למצוא "טרמפ" לחלל. אמזון הזמינה רקטות בשווי מיליארדי דולרים מחברות כמו ArianeGroup, בלו אוריג'ין של ג'ף בזוס, ULA ו-SpaceX. אך רוב כלי הרכב הללו עדיין בפיתוח או אינם נבנים במהירות שבה ציפו מנהלי קויפר והחברות. שיגורי רקטות גם ידועים כמועדים לעיכובים. המנה הראשונה של 27 לווייני ייצור של קויפר תוכננה לעלות ב-9 באפריל, אך המשימה בוטלה בשל מזג אוויר גרוע. ההמראה נקבעה מחדש ל-28 באפריל.


עיכובי הרקטות העניקו לאמזון גם יותר זמן להקים מערך ייצור מתחיל. ייצור הלוויינים נפגע בחלקו בשל רכיבים פגומים מספקים, לפי אחד המקורות. החברה גם הקשתה על עצמה בכך שבנתה לוויין מתוחכם שלא נוסה ברובו. יתר על כן, למרות שיש לה ניסיון מוגבל בייצור תעופה וחלל, החברה בחרה לשמור את העבודה בתוך הבית במקום להעביר אותה לקבלני משנה.

קיראו עוד ב"גלובל"


SpaceX, שגם היא התקשתה להפעיל את סטארלינק, התחילה עם לוויינים פשוטים יחסית. גישה זו אפשרה לחברה לבנות מומחיות בייצור לפני גלגול חומרה מפוארת יותר. בשנת 2023, המפעל של SpaceX ברדמונד, וושינגטון, ייצר כשישה לוויינים ביום, קצב שלקח שנים להגיע אליו.


אמזון הצהירה כי היא מקווה לבנות חמישה לוויינים ביום במתקן ההרכבה שלה ליד סיאטל. החברה תצטרך להתקרב לקצב זה במהירות כדי לייצר מספיק לוויינים לעמידה ביעד של ה-FCC. החברה מפעילה את המתקן שבעה ימים בשבוע, כשהעובדים גם עובדים במשמרות לילה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
טראמפ ופאוולטראמפ ופאוול

הריבית בארה״ב ירדה ב-0.25% – מה אמר פאוול במסיבת העיתונאים?

הפדרל ריזרב הפחית את הריבית ברבע אחוז לטווח של 4%-4.25% וצופה עוד 2 הורדות ריבית השנה. הבנק המרכזי ציין כי נוכח האינפלציה הגבוהה יפעל בזהירות ויבחן הפחתות נוספות לפי הנתונים

אדיר בן עמי |

בפעם הראשונה השנה ומאז חזרתו של טראמפ לבית הלבן, הריבית בארה״ב ירדה ב-0.25%. החלטת הפדרל ריזרב התקבלה כצפוי לאחר תקופה ארוכה של סימנים להאטה בשוק העבודה והיחלשות בלחצי האינפלציה. מדובר במהלך שנועד להמריץ את הצמיחה ולתמוך בתעסוקה, ומסמן שינוי כיוון מובהק אחרי חודשים של ריבית יציבה ברמות גבוהות. כעת נותר לראות מה פאוול יגיד במסיבת העיתונאים.


הפדרל ריזרב הוריד את הריבית לראשונה מזה תשעה חודשים, אך שמר על גישה זהירה כאשר הפחית אותה ברבע אחוז בלבד. בתום ישיבת מדיניות בת יומיים קבעה ועדת השוק הפתוח של הבנק המרכזי יעד ריבית חדש בטווח של 4%-4.25%, בהתאם לציפיות המשקיעים. עוד לפני ההחלטה העריך שוק החוזים על הריבית בסבירות של 96% שהפד יבחר בהפחתה צנועה זו.


עם זאת, אתגר האינפלציה ממשיך להעיב על קובעי המדיניות. מדד המחירים לצרכן לחודש אוגוסט טיפס כמעט באחוז שלם מעל יעד האינפלציה של 2% שנקבע על ידי הבנק, מה שמעיד כי לחצי המחירים טרם שככו. הפד הדגיש כי ימשיך לעקוב מקרוב אחר הנתונים הכלכליים וכי המשך הורדות ריבית יישקלו בזהירות, בהתאם להתפתחויות בשוק העבודה וברמות המחירים.


בהודעתו ציין הפדרל ריזרב כי זוהי הפחתת הריבית הראשונה לשנת 2025, וכי התחזית החציונית מצביעה על הורדה כוללת של כ-0.5% נוספים עד סוף השנה. עם זאת, לא כולם שותפים לקצב הזה: המושל מירן הצביע בעד הפחתה חדה יותר של חצי אחוז כבר בהחלטה הנוכחית, בעוד שישה בכירים סבורים שלא תהיינה עוד הורדות במהלך השנה ותשעה בכירים מעריכים שתי הפחתות נוספות. עוד הדגיש הבנק כי הסיכונים להיחלשות בשוק העבודה גברו, מה שמעיד על שינוי דגש במדיניות – ממאבק באינפלציה להגנה על התעסוקה והצמיחה.


שוק העבודה 

למרות סימנים ברורים להאטה בשוק העבודה, הפדרל ריזרב הותיר ללא שינוי את תחזיותיו לשיעור האבטלה לשנה הקרובה. לפי התחזית החציונית בעדכון האחרון של תחזיות המדיניות (SEP), שיעור האבטלה צפוי לעלות ל-4.5% עד סוף 2025 – בדיוק כפי שנקבע בתחזיות הקודמות.


אירופה
צילום: Christian Lue unsplash

הסנקציות המתוכננות של אירופה על ישראל: 227 מיליון אירו בשנה

ההחלטה להטיל מכסים גבוהים יותר על סחורות ישראליות צפויה לייקר את המוצרים ולפגוע בתחרותיות ותתמקד בעיקר בסקטורים שבהם לישראל יש יתרונות משמעותיים בשווקים האירופיים: פרי הדר, מוצרי גומי, כימיקלים וציוד תחבורה

אדיר בן עמי |

הנהגת האיחוד האירופי החליטה לפגוע בהסכמים המסחריים עם ישראל, צעד שיכול להכביד על הכלכלה הישראלית במאות מיליוני אירו מדי שנה. החלטה זו מגיעה לאחר לחצים פנימיים גוברים באירופה להחמיר את העמדה כלפי ישראל בעקבות המלחמה בעזה. במקום לפעול על מנת להפעיל לחצים על מדינות טרור כמו קטאר שמממנות את חמאס, נראה שבאירופה שכחו איך המלחמה הזו החלה מלכתחילה.


התוכנית האירופית צפויה לפגוע בכשליש מהיצוא הישראלי לאירופה, בהיקף של 5.8 מיליארד אירו בשנה. מדובר בסכום משמעותי, שבסופו של דבר יכביד על כלכלת ישראל ויגרום למחירי המוצרים הישראליים לעלות. האירופים מבטלים למעשה את ההנחות המכסיות שניתנו לישראל ומטילים עליה מכסים גבוהים יותר לפי כללי ארגון הסחר העולמי. המשמעות היא שהמוצרים הישראליים בחנויות האירופיות יעלו ב-227 מיליון אירו בשנה - כסף שיועבר ישר לרשויות המכס האירופיות. התחרותיות של החברות הישראליות תקבל מכה, כי הלקוחות יעדיפו מוצרים זולים יותר ממדינות אחרות.


הפגיעה תתמקד בעיקר בסקטורים שבהם לישראל יש יתרונות משמעותיים בשווקים האירופיים: פרי הדר, מוצרי גומי, כימיקלים וציוד תחבורה. מדובר בסחורות שישראל מספקת לעולם באיכות גבוהה ובמחיר תחרותי. החברות הפועלות בתחומים הללו התרגלו למשטר מסחר מועדף מזה שלושה עשורים, מאז החתימה על הסכמי הסחר עם האיחוד האירופי בשנות ה-90. עכשיו הן תצטרכנה לשלם מכס נוסף, צעד שייקר את המוצרים או יפגע ישירות ברווחיות.


ההליך צפוי לקחת חודשים

במקום לבטל את כל ההסכמים עם ישראל, האירופיים בוחרים לחתור תחת החלק המסחרי בלבד, תוך שמירה על תחומים אחרים כמו העברת כספים בין הבנקים ופעילות המכס השוטפת. המהלך נועד למעשה להציג עמדה פוליטית ברורה מבלי להרוס את כל המערכת הכלכלית בין הצדדים. ההליך הפנימי באירופה טרם הושלם. הצעת הנציבות האירופית דורשת את אישור רוב המדינות החברות, ובינתיים מדינות כמו גרמניה והולנד מביעות הסתייגויות בנוגע לעומק הצעדים. יתכן שההליך יימשך חודשים.


המהלך הזה הוא חלק מהמאבק הדיפלומטי הרחב יותר. מעבר לסנקציות הכלכליות, אירופה מתכננת להטיל סנקציות אישיות על שרים ישראליים נוספים, להקפיא תכניות סיוע לממשל הישראלי ולחזק את הסנקציות כלפי חמאס. המיעוט המוסלמי הקיצוני שכבר חדר למדינות באירופה, לוחץ על הממשלות ואלה, לא במפתיע, נכנעות תחת הלחץ.