אמזון קויפר
אמזון קויפר

בזוס מול מאסק: פרויקט החלל של אמזון הרחק מאחורי SpaceX

עם פחות מלוויין אחד ביום בקצב הייצור הנוכחי, החברה מתקשה לעמוד ביעד ה-FCC להציב 1,600 לוויינים במסלול עד קיץ 2026

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אמזון

יוזמת האינטרנט מהחלל של אמזון Amazon.com Inc. 0.1%  , פרויקט קויפר, מתמודדת עם אתגרים משמעותיים בהאצת קצב הייצור של לוויינים, מה שמסכן את יכולתה לעמוד בדרישות הרגולטוריות להציב יותר מ-1,600 לוויינים במסלול עד קיץ 2026. לפי הדיווחים, החברה הצליחה להשלים רק עשרות בודדות של לוויינים עד כה, למרות שחלפה יותר משנה מתחילת תוכנית הייצור. הקצב האיטי, בשילוב עם עיכובים בשיגורי רקטות, מוביל למסקנה שאמזון כנראה תיאלץ לבקש הארכה מהוועדה הפדרלית לתקשורת (FCC), הגוף המפקח על שידורים מהחלל.


ה-FCC מצפה שהחברה תפעיל לפחות מחצית מצי הלוויינים המתוכנן שלה, המונה 3,236 לוויינים, עד סוף יולי 2026. כדי לעמוד בדרישה זו, אמזון תצטרך להגדיל את קצב הייצור הנוכחי פי ארבעה לפחות, כאשר נכון להיום החברה מתקשה להגיע לייצור עקבי של לוויין אחד ביום.


מומחים בתעשייה טוענים שקבלת הארכה מה-FCC אמורה להיות פשוטה, אך חלקם החלו לתהות האם זה יחזיק מעמד לאור העובדה שאילון מאסק, המנהל את שירות סטארלינק המתחרה, משמש כיועץ לבית הלבן בנושאי תקציב והחלטות כוח אדם תחת ממשל טראמפ.


דובר אמזון, ג'יימס ווטקינס, הגיב: "תכננו חלק מלווייני התקשורת המתקדמים ביותר שנבנו אי פעם, והמטרה העיקרית שלנו היא לבנות ולשגר מספיק מהם כדי להתחיל לספק שירות ללקוחות במהלך השנה הנוכחית. לוח הזמנים שלנו לייצור עומד במסלול לתמוך ביעד זה, ונמשיך להגביר את קצב הייצור והשיגור שלנו עם תחילת הפריסה המלאה של הרשת שלנו."


פרויקט קויפר הוא אחד ההימורים הגדולים ביותר של אמזון ועשוי להפוך את החברה לספקית תקשורת. הפרויקט, שנוסד על ידי מנהלים ומהנדסים שעבדו בעבר בחברת SpaceX של מאסק, שואף להקים צי לוויינים במסלול נמוך סביב כדור הארץ כדי לשדר קישוריות אינטרנט לצרכנים, עסקים וממשלות. להדביק את הפער מול סטארלינק של SpaceX לא יהיה פשוט. השירות של מאסק כבר שיגר כ-8,000 לוויינים ויש לו יותר מ-5 מיליון לקוחות. עם זאת, המוניטין של סטארלינק נפגע מאז שמאסק החל לייעץ ולתמוך כלכלית בנשיא דונלד טראמפ, ולקוחות פוטנציאליים הביעו עניין בקויפר כאלטרנטיבה מתאימה.


אמזון שיגרה זוג לווייני אב-טיפוס בסוף 2023 והדגימה בהצלחה יכולות טכניות. לאחר מכן החברה מיהרה להיכנס למצב ייצור, כשהיא מכוונת לשיגור ייצור ראשון בתחילת 2024 ובדיקות בטא עם לקוחות מסחריים במהלך אותה שנה. אולם לוח הזמנים החל להתפספס. בחלקו זה נובע מהקושי למצוא "טרמפ" לחלל. אמזון הזמינה רקטות בשווי מיליארדי דולרים מחברות כמו ArianeGroup, בלו אוריג'ין של ג'ף בזוס, ULA ו-SpaceX. אך רוב כלי הרכב הללו עדיין בפיתוח או אינם נבנים במהירות שבה ציפו מנהלי קויפר והחברות. שיגורי רקטות גם ידועים כמועדים לעיכובים. המנה הראשונה של 27 לווייני ייצור של קויפר תוכננה לעלות ב-9 באפריל, אך המשימה בוטלה בשל מזג אוויר גרוע. ההמראה נקבעה מחדש ל-28 באפריל.


עיכובי הרקטות העניקו לאמזון גם יותר זמן להקים מערך ייצור מתחיל. ייצור הלוויינים נפגע בחלקו בשל רכיבים פגומים מספקים, לפי אחד המקורות. החברה גם הקשתה על עצמה בכך שבנתה לוויין מתוחכם שלא נוסה ברובו. יתר על כן, למרות שיש לה ניסיון מוגבל בייצור תעופה וחלל, החברה בחרה לשמור את העבודה בתוך הבית במקום להעביר אותה לקבלני משנה.

קיראו עוד ב"גלובל"


SpaceX, שגם היא התקשתה להפעיל את סטארלינק, התחילה עם לוויינים פשוטים יחסית. גישה זו אפשרה לחברה לבנות מומחיות בייצור לפני גלגול חומרה מפוארת יותר. בשנת 2023, המפעל של SpaceX ברדמונד, וושינגטון, ייצר כשישה לוויינים ביום, קצב שלקח שנים להגיע אליו.


אמזון הצהירה כי היא מקווה לבנות חמישה לוויינים ביום במתקן ההרכבה שלה ליד סיאטל. החברה תצטרך להתקרב לקצב זה במהירות כדי לייצר מספיק לוויינים לעמידה ביעד של ה-FCC. החברה מפעילה את המתקן שבעה ימים בשבוע, כשהעובדים גם עובדים במשמרות לילה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אינטל 18A (X)אינטל 18A (X)

אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור

מניית אינטל יורדת על רקע הערכות ששיתוף הפעולה בין השתיים בתהליך הייצור יופסק

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

מה גרם לאנבידיה לעצור את השת"פ בתהליך הייצור עם אינטל? אין הודעה רשמית, אבל בתקשורת האמריקאית מדווחים כי אנבידיה עצרה את התקדמות התוכניות לשימוש בתהליך היצור 18A של אינטל. מניית אינטל יורדת מעל 3% בעקבות הדיווח. החשש שתהליך הייצור הזה לא מצליח להתרומם. נזכיר שלאינטל יש בעיה קשה בגיוס לקוחות משמעותיים, והבעיה הזו למרות השקעת הממשל, אנבידיה וגופים נוספים לא נפתרה. 

הדיווחים האלו מגיעים בזמן רגיש לאינטל, שמנסה לשכנע את השוק כי תוכנית המפעלים שלה, הכוללת ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים, מתחילה להפוך מסיפור השקעות יקר לסיפור הכנסות. אבל זה יהיה תהליך ארוך. אינטל מפסידה בתחום הייצור כמה מיליארדים בשנה וזה לא צפוי  להשתפר דרמטית בשנה הקרובה. 

מה באמת קרה עם אנבידיה ו-18A?

הדיווח מציין שאנבידיה בחנה לאחרונה את האפשרות לייצר שבבים באמצעות תהליך היצור המתקדם 18A של אינטל, אך כעת לא ממשיכה קדימה. חשוב לציין שמדובר בשלב ניסיי ולא בחוזה מסחרי, אך העצירה מספיקה כדי להשפיע על המניה של אינטל ועל הערכות השוק, במיוחד לאחר שהשם אנבידיה בהקשר של 18A סיפק רוח גבית למניה בחודשים האחרונים.

עבור אינטל, בדיקה מצד שחקן גדול כמו אנבידיה היא סוג של חותמת איכות פוטנציאלית ליכולת להתחרות בשוק היצור המתקדם, שבו חברות כמו טאיוואן סמיקונדקטור וסמסונג שולטות כבר שנים. עצירת הבדיקה מעלה סימני שאלה בנוגע לקצב אימוץ, התאמה, ביצועים, זמינות ועלויות. משהו לא עובד טוב בתהליך הייצור הזה. 

תהליך 18A הוא חלק מרכזי בניסיון של אינטל לחזור לחזית הטכנולוגית בייצור שבבים ולהקים פעילות ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים. יש פער בין בדיקת התאמה לבין התחייבות לייצור מסחרי בנפחים גדולים, כך שמלכתחילה הציפיות כנראה היו גבוהות מדי, אבל זה גם בגלל הלקוח - אנבידיה היא לקוח חלומות בגלל היקף היצור והדרישות הגבוהות, וצריך לזכור שלאנביידה יש אינטרס אחרי השת"פ במסגרתו גם השקיעה באינטל. העצירה של הפרויקט, הוא איתות ורמז לכך שהדרך של אינטל עוד ארוכה.


שבביםשבבים

בנק אוף אמריקה: מכירות השבבים יעלו ב-30% ב-2026

בבנק צופים עשור של צמיחה מואצת בהובלת הבינה המלאכותית, עם עדיפות לחברות שבבים בעלות שולי רווח גבוהים ושליטה בשווקים קריטיים; מה האנליסטים חושבים על התמחור של אנבידיה?
אדיר בן עמי |

בסקירה עדכנית של בנק אוף אמריקה לשנת 2026, מצביע האנליסט ויווק אריה על כך שתעשיית השבבים נמצאת רק באמצע תהליך שינוי ארוך טווח. לדבריו, מדובר בגל טרנספורמציה שצפוי להימשך כעשור, כאשר הבינה המלאכותית מהווה את מנוע הביקוש המרכזי.

לפי התחזית, מכירות השבבים הגלובליות צפויות לצמוח בכ־30% בשנה הקרובה, ולראשונה לחצות רף של טריליון דולר בהכנסות שנתיות. אם התחזית תתממש, מדובר בנקודת ציון משמעותית עבור תעשייה שבעבר נחשבה מחזורית ותלויה בעיקר בצרכנות ובמחשוב אישי. אריה מדרג את חברות השבבים לפי שיעורי הרווח הגולמי, ומעדיף את אלה שמציגות מרווחים גבוהים ויציבים לאורך זמן. לטענתו, המרווחים משקפים לא רק יעילות תפעולית אלא גם כוח שוק.


ברשימת המועדפות שלו לשנת 2026 נכללות שש חברות גדולות: אנבידיה, ברודקום, לאם ריסרץ’, KLA, אנלוג דיבייסז וקיידנס. המכנה המשותף לכולן הוא שליטה חזקה בנישות שבהן הן פועלות, עם נתחי שוק שמגיעים לעיתים ל־70% ואף יותר.


שוק מרכזי הנתונים צפוי להגיע ליותר מטריליון דולר 

התחזית של בנק אוף אמריקה נשענת על גידול חד בהשקעות במרכזי נתונים. לפי ההערכות, שוק מערכות מרכזי הנתונים לבינה מלאכותית עשוי להגיע ליותר מ־1.2 טריליון דולר עד 2030, בקצב צמיחה שנתי ממוצע של כ־38%. עיקר הפוטנציאל טמון במאיצי AI, רכיבי החומרה שמבצעים את החישובים הכבדים, המוערכים כשוק של כ־900 מיליארד דולר. 

עם זאת, העלויות הגבוהות של תשתיות AI יוצרות גם זהירות. הקמה של מרכז נתונים בהספק של ג’יגה־ואט אחד עשויה לעלות יותר מ־60 מיליארד דולר, כאשר כחצי מהסכום מופנה ישירות לחומרה. השאלה המרכזית היא האם ההשקעה תצדיק את עצמה כלכלית. אריה סבור שלחברות הטכנולוגיה הגדולות אין באמת ברירה. לדבריו, ההשקעות הן גם התקפיות וגם הגנתיות: מצד אחד ניסיון לנצל הזדמנויות חדשות, ומצד שני מהלך שנועד להגן על פלטפורמות קיימות מפני תחרות עתידית.