בזוס מול מאסק: פרויקט החלל של אמזון הרחק מאחורי SpaceX
עם פחות מלוויין אחד ביום בקצב הייצור הנוכחי, החברה מתקשה לעמוד ביעד ה-FCC להציב 1,600 לוויינים במסלול עד קיץ 2026
יוזמת האינטרנט מהחלל של אמזון Amazon.com Inc. 1.63% , פרויקט קויפר, מתמודדת עם אתגרים משמעותיים בהאצת קצב הייצור של לוויינים, מה שמסכן את יכולתה לעמוד בדרישות הרגולטוריות להציב יותר מ-1,600 לוויינים במסלול עד קיץ 2026. לפי הדיווחים, החברה הצליחה להשלים רק עשרות בודדות של לוויינים עד כה, למרות שחלפה יותר משנה מתחילת תוכנית הייצור. הקצב האיטי, בשילוב עם עיכובים בשיגורי רקטות, מוביל למסקנה שאמזון כנראה תיאלץ לבקש הארכה מהוועדה הפדרלית לתקשורת (FCC), הגוף המפקח על שידורים מהחלל.
ה-FCC מצפה שהחברה תפעיל לפחות מחצית מצי הלוויינים המתוכנן שלה, המונה 3,236 לוויינים, עד סוף יולי 2026. כדי לעמוד בדרישה זו, אמזון תצטרך להגדיל את קצב הייצור הנוכחי פי ארבעה לפחות, כאשר נכון להיום החברה מתקשה להגיע לייצור עקבי של לוויין אחד ביום.
מומחים בתעשייה טוענים שקבלת הארכה מה-FCC אמורה להיות פשוטה, אך חלקם החלו לתהות האם זה יחזיק מעמד לאור העובדה שאילון מאסק, המנהל את שירות סטארלינק המתחרה, משמש כיועץ לבית הלבן בנושאי תקציב והחלטות כוח אדם תחת ממשל טראמפ.
דובר אמזון, ג'יימס ווטקינס, הגיב: "תכננו חלק מלווייני התקשורת המתקדמים ביותר שנבנו אי פעם, והמטרה העיקרית שלנו היא לבנות ולשגר מספיק מהם כדי להתחיל לספק שירות ללקוחות במהלך השנה הנוכחית. לוח הזמנים שלנו לייצור עומד במסלול לתמוך ביעד זה, ונמשיך להגביר את קצב הייצור והשיגור שלנו עם תחילת הפריסה המלאה של הרשת שלנו."
- פורד מתחילה למכור רכבי יד שנייה דרך אמזון
- נדחתה בקשת אמזון: ייצוגית של צרכנים תתברר בישראל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פרויקט קויפר הוא אחד ההימורים הגדולים ביותר של אמזון ועשוי להפוך את החברה לספקית תקשורת. הפרויקט, שנוסד על ידי מנהלים ומהנדסים שעבדו בעבר בחברת SpaceX של מאסק, שואף להקים צי לוויינים במסלול נמוך סביב כדור הארץ כדי לשדר קישוריות אינטרנט לצרכנים, עסקים וממשלות. להדביק את הפער מול סטארלינק של SpaceX לא יהיה פשוט. השירות של מאסק כבר שיגר כ-8,000 לוויינים ויש לו יותר מ-5 מיליון לקוחות. עם זאת, המוניטין של סטארלינק נפגע מאז שמאסק החל לייעץ ולתמוך כלכלית בנשיא דונלד טראמפ, ולקוחות פוטנציאליים הביעו עניין בקויפר כאלטרנטיבה מתאימה.
אמזון שיגרה זוג לווייני אב-טיפוס בסוף 2023 והדגימה בהצלחה יכולות טכניות. לאחר מכן החברה מיהרה להיכנס למצב ייצור, כשהיא מכוונת לשיגור ייצור ראשון בתחילת 2024 ובדיקות בטא עם לקוחות מסחריים במהלך אותה שנה.
אולם לוח הזמנים החל להתפספס. בחלקו זה נובע מהקושי למצוא "טרמפ" לחלל. אמזון הזמינה רקטות בשווי מיליארדי דולרים מחברות כמו ArianeGroup, בלו אוריג'ין של ג'ף בזוס, ULA ו-SpaceX. אך רוב כלי הרכב הללו עדיין בפיתוח או אינם נבנים במהירות שבה ציפו מנהלי קויפר והחברות.
שיגורי רקטות גם ידועים כמועדים לעיכובים. המנה הראשונה של 27 לווייני ייצור של קויפר תוכננה לעלות ב-9 באפריל, אך המשימה בוטלה בשל מזג אוויר גרוע. ההמראה נקבעה מחדש ל-28 באפריל.
עיכובי הרקטות העניקו לאמזון גם יותר זמן להקים מערך ייצור מתחיל. ייצור הלוויינים נפגע בחלקו בשל רכיבים פגומים מספקים, לפי אחד המקורות. החברה גם הקשתה על עצמה בכך שבנתה לוויין מתוחכם שלא נוסה ברובו. יתר על כן, למרות שיש לה ניסיון מוגבל בייצור תעופה וחלל, החברה בחרה לשמור את העבודה בתוך הבית במקום להעביר אותה לקבלני משנה.
- 5 עובדות על שי ג'ינפינג: כיצד עיצב מחדש את יחסי הכוחות בעולם
- מיקרוסטרטג'י נפלה 60% והיא עדיין יקרה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה: איומים במתקפות ישירות בין...
SpaceX, שגם היא התקשתה להפעיל את סטארלינק, התחילה עם לוויינים פשוטים יחסית. גישה זו אפשרה לחברה לבנות מומחיות בייצור לפני גלגול חומרה מפוארת יותר. בשנת 2023, המפעל של SpaceX ברדמונד, וושינגטון, ייצר כשישה לוויינים ביום, קצב שלקח שנים להגיע אליו.
אמזון הצהירה כי היא מקווה לבנות חמישה לוויינים ביום במתקן ההרכבה שלה ליד סיאטל. החברה תצטרך להתקרב לקצב זה במהירות כדי לייצר מספיק לוויינים לעמידה ביעד של ה-FCC. החברה מפעילה את המתקן שבעה ימים בשבוע, כשהעובדים גם עובדים במשמרות לילה.
סאנה טאקאיצ’י יפן (קרדיט רשתות חברתיות)ראש ממשלת יפן מסרבת לסגת מהצהרות על טייוואן - המשבר מול סין מחריף
ראש ממשלת יפן, סאנאה טאקאיצ'י מבהירה שהתקפה על טייוואן הוא איום על יפן ויצדיק שימוש בכוח צבאי
ראש ממשלת יפן, סאנאה טאקאיצ'י, דחתה את הדרישה הסינית לחזור בה מהצהרותיה על טייוואן, והבהירה כי אין כל שינוי בעמדתה הביטחונית של טוקיו בנוגע למצב של איום אזורי. בכך, העמיקה טאקאיצ'י את המשבר המדיני הראשון שלה מאז שנכנסה לתפקיד בחודש שעבר.(להרחבה: לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה: איומים במתקפות ישירות בין סין ליפן)
במוקד המחלוקת, התבטאות של טאקאיצ'י, שבה הצהירה כי תרחיש צבאי במיצר טאיוואן עלול להיחשב כאיום ישיר על קיומה של יפן. אמירה זו נחשבת לקפיצת מדרגה בעמדה היפנית, והיא עוררה תגובה חריפה מצד בייג'ינג שכללה צעדי ענישה כלכליים.
בסין הכריזו כי יינקטו "אמצעים חמורים" אם יפן לא תחזור בה מהאמירה, ובינתיים הוקפאו אישורי ייבוא של פירות ים יפניים, הופסקה תיירות מאורגנת מסין ליפן, וכן נעצרו אישורים להפצת סרטים יפניים בשוק הסיני. עם זאת, בייג'ינג עדיין לא איימה בפגיעה בייצוא נדירים - מהלך בעל השלכות רחבות יותר על הכלכלה העולמית.
טאקאיצ'י מצדה נוקטת קו כפול: מצד אחד היא שומרת על ניסוח כללי וזהיר ("החלטות יתקבלו בהתאם לנסיבות"), אך מצד שני אינה מוכנה להתנצל או לחזור בה. במסיבת עיתונאים הבוקר, טרם צאתה לפסגת ה-G20 בדרום אפריקה, הדגישה כי העמדה הממשלתית נותרה עקבית.
- המניות ביפן בשיא - ראשת הממשלה סנאֶה טאקאיצ'י מניעה עלייה חדה בשווקים
- האישה הראשונה שתנהיג את יפן ואיך זה משפיע על הניקיי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המפגש הקודם בין טאקאיצ'י לנשיא סין שי ג'ינפינג נערך בפסגת APEC בקוריאה הדרומית, ובמהלכו סיכמו השניים על "קידום כולל של יחסים מועילים הדדית". כעת, מתברר כי הקרע סביב טאיוואן עלול להכתיב את הטון ביחסים הבילטרליים.
ביל אקמן (רשתות)ביל אקמן - האקטיביסט השאפתן
אחרי הימור מוצלח בתחילת משבר הקורונה, שבו רשם רווח של כמעט פי 100 בתוך חודש, אקמן נהפך לשם מוכר בשוק ההון. ב-1992 הוא הקים את קרן הגידור הראשונה שלו, שקרסה ב-2002 אחרי הימור כושל על MBIA. ב-2004 הוא הקים את פרשינג סקוור קפיטל עם 54 מיליון דולר בלבד. הפעם הוא למד מהטעויות ופיתח אסטרטגיה ממוקדת - השקעה בחמש עד עשר חברות גדולות והפעלת לחץ לשינויים
הוא נולד ב-11 במאי 1966 בברונקס, ניו יורק. ויליאם אלברט אקמן גדל במשפחה יהודית אמידה בצ'אפקווה. אביו היה סוחר נדל"ן מצליח. אקמן למד בהרווארד ועשה שם תואר ראשון ו-MBA. בזמן הלימודים הוא ושותף שלו הקימו חברה שמכרה מדריכי טיולים לסטודנטים והרוויחו הודות לכך מאות אלפי דולרים.
ב-1992 אקמן הקים את קרן הגידור הראשונה שלו, גוטהם פרטנרס, עם 3 מיליון דולר מהמשפחה והחברים. הקרן הצליחה בהתחלה אבל קרסה ב-2002 אחרי הימור כושל על MBIA. אקמן איבד הכל כולל 700 אלף דולר מכספו האישי. "זה היה הדבר הכי מביך ומכאיב בחיי", הוא סיפר. "חשבתי שהקריירה שלי נגמרה".
אבל אקמן לא נשבר. ב-2004 הוא הקים את פרשינג סקוור קפיטל עם 54 מיליון דולר בלבד. הפעם הוא למד מהטעויות ופיתח אסטרטגיה ממוקדת - השקעה בחמש עד עשר חברות גדולות והפעלת לחץ לשינויים. הגישה האקטיביסטית שלו הניבה תוצאות מרשימות בתחילה.
הרגע המפורסם ביותר בקריירה שלו היה ההימור נגד הרבלייף ב-2012. אקמן הכריז אז שהחברה היא פירמידה והימר בהיקף של מיליארד דולר על קריסתה. זה הוביל למלחמה פומבית מול המשקיע האגרסיבי קרל אייקן, שקנה מניות של החברה רק כדי להכאיב לאקמן. אחרי חמש שנים של מאבק, אקמן הודה בתבוסה שלו - והפסיד 4 מיליארד דולר. "זו היתה הטעות הגדולה ביותר שלי", הוא הודה.
- מייקל ברי - הרופא שנהפך למשקיע
- ג'ון פולסון - איש הטרייד הגדול; כשכולם הפסידו הוא הרוויח מיליארדים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ואולם ב-2020 אקמן ביצע אחד המהלכים המבריקים בהיסטוריה. בפברואר, כשהקורונה רק התחילה, הוא קנה ביטוח על קריסת השוק ב-27 מיליון דולר. כשהשווקים קרסו במרץ, הוא מכר את הפוזיציה ב-2.6 מיליארד דולר - רווח של כמעט פי 100 בחודש. "זה היה ההימור של החיים," הוא אמר.
