אמזון קויפר
אמזון קויפר

בזוס מול מאסק: פרויקט החלל של אמזון הרחק מאחורי SpaceX

עם פחות מלוויין אחד ביום בקצב הייצור הנוכחי, החברה מתקשה לעמוד ביעד ה-FCC להציב 1,600 לוויינים במסלול עד קיץ 2026

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אמזון

יוזמת האינטרנט מהחלל של אמזון Amazon.com Inc. 1.62%  , פרויקט קויפר, מתמודדת עם אתגרים משמעותיים בהאצת קצב הייצור של לוויינים, מה שמסכן את יכולתה לעמוד בדרישות הרגולטוריות להציב יותר מ-1,600 לוויינים במסלול עד קיץ 2026. לפי הדיווחים, החברה הצליחה להשלים רק עשרות בודדות של לוויינים עד כה, למרות שחלפה יותר משנה מתחילת תוכנית הייצור. הקצב האיטי, בשילוב עם עיכובים בשיגורי רקטות, מוביל למסקנה שאמזון כנראה תיאלץ לבקש הארכה מהוועדה הפדרלית לתקשורת (FCC), הגוף המפקח על שידורים מהחלל.


ה-FCC מצפה שהחברה תפעיל לפחות מחצית מצי הלוויינים המתוכנן שלה, המונה 3,236 לוויינים, עד סוף יולי 2026. כדי לעמוד בדרישה זו, אמזון תצטרך להגדיל את קצב הייצור הנוכחי פי ארבעה לפחות, כאשר נכון להיום החברה מתקשה להגיע לייצור עקבי של לוויין אחד ביום.


מומחים בתעשייה טוענים שקבלת הארכה מה-FCC אמורה להיות פשוטה, אך חלקם החלו לתהות האם זה יחזיק מעמד לאור העובדה שאילון מאסק, המנהל את שירות סטארלינק המתחרה, משמש כיועץ לבית הלבן בנושאי תקציב והחלטות כוח אדם תחת ממשל טראמפ.


דובר אמזון, ג'יימס ווטקינס, הגיב: "תכננו חלק מלווייני התקשורת המתקדמים ביותר שנבנו אי פעם, והמטרה העיקרית שלנו היא לבנות ולשגר מספיק מהם כדי להתחיל לספק שירות ללקוחות במהלך השנה הנוכחית. לוח הזמנים שלנו לייצור עומד במסלול לתמוך ביעד זה, ונמשיך להגביר את קצב הייצור והשיגור שלנו עם תחילת הפריסה המלאה של הרשת שלנו."


פרויקט קויפר הוא אחד ההימורים הגדולים ביותר של אמזון ועשוי להפוך את החברה לספקית תקשורת. הפרויקט, שנוסד על ידי מנהלים ומהנדסים שעבדו בעבר בחברת SpaceX של מאסק, שואף להקים צי לוויינים במסלול נמוך סביב כדור הארץ כדי לשדר קישוריות אינטרנט לצרכנים, עסקים וממשלות. להדביק את הפער מול סטארלינק של SpaceX לא יהיה פשוט. השירות של מאסק כבר שיגר כ-8,000 לוויינים ויש לו יותר מ-5 מיליון לקוחות. עם זאת, המוניטין של סטארלינק נפגע מאז שמאסק החל לייעץ ולתמוך כלכלית בנשיא דונלד טראמפ, ולקוחות פוטנציאליים הביעו עניין בקויפר כאלטרנטיבה מתאימה.


אמזון שיגרה זוג לווייני אב-טיפוס בסוף 2023 והדגימה בהצלחה יכולות טכניות. לאחר מכן החברה מיהרה להיכנס למצב ייצור, כשהיא מכוונת לשיגור ייצור ראשון בתחילת 2024 ובדיקות בטא עם לקוחות מסחריים במהלך אותה שנה. אולם לוח הזמנים החל להתפספס. בחלקו זה נובע מהקושי למצוא "טרמפ" לחלל. אמזון הזמינה רקטות בשווי מיליארדי דולרים מחברות כמו ArianeGroup, בלו אוריג'ין של ג'ף בזוס, ULA ו-SpaceX. אך רוב כלי הרכב הללו עדיין בפיתוח או אינם נבנים במהירות שבה ציפו מנהלי קויפר והחברות. שיגורי רקטות גם ידועים כמועדים לעיכובים. המנה הראשונה של 27 לווייני ייצור של קויפר תוכננה לעלות ב-9 באפריל, אך המשימה בוטלה בשל מזג אוויר גרוע. ההמראה נקבעה מחדש ל-28 באפריל.


עיכובי הרקטות העניקו לאמזון גם יותר זמן להקים מערך ייצור מתחיל. ייצור הלוויינים נפגע בחלקו בשל רכיבים פגומים מספקים, לפי אחד המקורות. החברה גם הקשתה על עצמה בכך שבנתה לוויין מתוחכם שלא נוסה ברובו. יתר על כן, למרות שיש לה ניסיון מוגבל בייצור תעופה וחלל, החברה בחרה לשמור את העבודה בתוך הבית במקום להעביר אותה לקבלני משנה.

קיראו עוד ב"גלובל"


SpaceX, שגם היא התקשתה להפעיל את סטארלינק, התחילה עם לוויינים פשוטים יחסית. גישה זו אפשרה לחברה לבנות מומחיות בייצור לפני גלגול חומרה מפוארת יותר. בשנת 2023, המפעל של SpaceX ברדמונד, וושינגטון, ייצר כשישה לוויינים ביום, קצב שלקח שנים להגיע אליו.


אמזון הצהירה כי היא מקווה לבנות חמישה לוויינים ביום במתקן ההרכבה שלה ליד סיאטל. החברה תצטרך להתקרב לקצב זה במהירות כדי לייצר מספיק לוויינים לעמידה ביעד של ה-FCC. החברה מפעילה את המתקן שבעה ימים בשבוע, כשהעובדים גם עובדים במשמרות לילה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סטארפייטרס ספייססטארפייטרס ספייס

המניה שהונפקה, זינקה כמעט 400% ונופלת היום ב-60%

ההנפקה הצנועה, היצע מניות מוגבל והיעדר הכנסות הפכו את סטארפייטרס לאחת המניות התנודתיות בשוק ומציבים סימני שאלה סביב השווי שנקבע לה בתוך ימים ספורים

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה חלל

חברת החלל האמריקאית סטארפייטרס ספייס (FJET) נכנסה בשבוע שעבר לשווקים הציבוריים בהנפקה ראשונית צנועה יחסית, אך בתוך ימים ספורים הפכה לאחת המניות התנודתיות ביותר בבורסות בארה״ב. ההנפקה, שגייסה כ־40 מיליון דולר, הציבה את החברה במרכז תשומת הלב, בעיקר בשל תנודות חדות במחיר המניה ובמחזורי מסחר גבוהים במיוחד.


סטארפייטרס החלה להיסחר בחמישי שעבר בבורסת NYSE American במחיר של 3.59 דולר למניה. כבר ביום המסחר הראשון זינקה המניה עד לרמה של 8.5 דולר, כאשר נרשמו תנודות חדות לשני הכיוונים וביום שני נרשם זינוק חריג של כ־371%, שהקפיץ את מחיר המניה לשיא של 31.5 דולר, לפני שמגמת המסחר התהפכה היום (שלישי), כאשר המניה נופלת בכמעט 60% למחיר של פחות מ-14 דולר.


סטארפייטרס מציגה את עצמה כחברה שמחזיקה ומפעילה את צי המטוסים העל־קוליים המסחריים הגדול בעולם. פעילותה מתבצעת ממרכז החלל קנדי בפלורידה, והיא מפעילה שבעה מטוסי F-104 סטארפייטר, דגם שיצא משירות בנאס"א כבר באמצע שנות ה־70.


שלוש שנים בלי הכנסות

החברה לא רשמה הכנסות בשלוש השנים האחרונות, ובשנת 2024 דיווחה על הפסד של 7.9 מיליון דולר. נתונים אלו ממקמים אותה כחברה בשלב מוקדם מאוד, שעדיין לא הוכיחה מודל עסקי יציב. מבנה המאזן של סטארפייטרס מסבך את המצב עוד יותר. לחברה הון עצמי שלילי, כך שההתחייבויות עולות על הנכסים. כתוצאה מכך, יחס מחיר להון של החברה עומד על מינוס כ־160, נתון חריג במיוחד בענף תעופה וביטחון, שבו היחס המקובל נע סביב 2.5–3.7.


גורם נוסף שמסביר את התנודות החריפות הוא היקף המניות הזמין למסחר. מתוך כ־21.7 מיליון מניות קיימות, רק כ־11.1 מיליון הוצעו לציבור בהנפקה. היצע מצומצם של מניות סחירות יוצר תנאים שבהם גם עסקאות בהיקף לא גדול גורמות לתנודות מחיר חדות.


זהב 1
צילום: Pixbay

הזהב מעל 4,500 דולר: למה המשקיעים רצים למתכות היקרות?

מרכישות של בנקים מרכזיים ועד לריצה של משקיעים להצטייד במתכת שהוכיחה "אצירת ערך" לאורך ההיסטוריה; מה הגורמים שעומדים מאחורי הראלי ועד כמה הוא עוד יימשך?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה זהב כסף

הזהב טיפס לשיא חדש מעל 4,500 דולר לאונקיה, בראלי מרשים שמושך אחריו את כל שוק המתכות היקרות. גם הכסף, הפלטינה והפלדיום קבעו שיאים, כשהכסף עלה השנה בכ-150% והזהב ביותר מ-70% - ביצועים שלא נראו מאז 1979. מה מניע את העלייה הזו, ולמה דווקא עכשיו?


המתיחות בוונצואלה וגם הפד' דוחפים את הזהב למעלה

השילוב של סיכון גיאופוליטי וציפיות להורדות ריבית יצר סביבה אידיאלית למתכות היקרות. המתיחות המתגברת בוונצואלה, כולל צעדים אמריקאיים סביב תנועת מכליות נפט. ארצות הברית החריפה לאחרונה את הלחץ על משטרו של ניקולס מדורו, בין היתר באמצעות צעדים שמגבילים תנועת מכליות נפט וניסיון לצמצם יצוא ונצואלי בשווקים הבינלאומיים. ונצואלה אולי לא שחקנית מרכזית כמו סעודיה או רוסיה, אבל כל פגיעה בזרימת הנפט מוסיפה חוסר ודאות לשוק שגם כך מתמודד עם סיכונים גיאופוליטיים רבים. הופכת את הזהב לנכס מפלט מבוקש.

המתיחות בוונצואלה מצטרפת לרצף של מוקדים עם חוסר יציבות: המלחמה באוקראינה, גם המתיחות באזור שלנו והאי-ודאות סביב מדיניות החוץ והסחר של ארצות הברית. כשהרבה חזיתות פתוחות במקביל, המשקיעים פחות בוחרים “מי צודק” ויותר מחפשים הגנה. זהב וכסף נכנסים בדיוק למשבצת הזו.

החשש המרכזי הוא לא רק מהלחצים על הנפט עצמו, אלא גם מהמסר. כשהעימותים עוברים לאנרגיה, המשקיעים מתחילים לתמחר תרחישים רחבים יותר, של סנקציות, תגובות נגד ושיבושים בשרשראות אספקה. זה מעלה את רמת הסיכון בכל הכלכלה הגלובלית, ודוחף משקיעים להקטין חשיפה לנכסים תנודתיים ולעבור לנכסי מקלט - כמו זהב ומתכות יקרות. במקביל, השוק מתמחר המשך הורדות ריבית בארצות הברית גם בשנה הבאה, לאחר שלוש הפחתות השנה. מכיוון שלזהב אין תשואה שוטפת, סביבת ריבית נמוכה מעניקה לו יתרון יחסי מול נכסים אחרים.

במסחר באסיה, הזהב נסחר סביב 4,489 דולר לאונקיה לאחר שנגע ב-4,526 דולר. הכסף הגיע לכ-72.2 דולר לאונקיה, והפלטינה התקדמה לכ-2,335 דולר, עם עלייה של למעלה מ-4% בפלדיום. מדד הדולר ירד בכ-0.2%, מה שמסייע למחירי סחורות המתומחרות בדולרים.