אמזון קויפר
אמזון קויפר

בזוס מול מאסק: פרויקט החלל של אמזון הרחק מאחורי SpaceX

עם פחות מלוויין אחד ביום בקצב הייצור הנוכחי, החברה מתקשה לעמוד ביעד ה-FCC להציב 1,600 לוויינים במסלול עד קיץ 2026

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אמזון

יוזמת האינטרנט מהחלל של אמזון Amazon.com Inc. 1.63%  , פרויקט קויפר, מתמודדת עם אתגרים משמעותיים בהאצת קצב הייצור של לוויינים, מה שמסכן את יכולתה לעמוד בדרישות הרגולטוריות להציב יותר מ-1,600 לוויינים במסלול עד קיץ 2026. לפי הדיווחים, החברה הצליחה להשלים רק עשרות בודדות של לוויינים עד כה, למרות שחלפה יותר משנה מתחילת תוכנית הייצור. הקצב האיטי, בשילוב עם עיכובים בשיגורי רקטות, מוביל למסקנה שאמזון כנראה תיאלץ לבקש הארכה מהוועדה הפדרלית לתקשורת (FCC), הגוף המפקח על שידורים מהחלל.


ה-FCC מצפה שהחברה תפעיל לפחות מחצית מצי הלוויינים המתוכנן שלה, המונה 3,236 לוויינים, עד סוף יולי 2026. כדי לעמוד בדרישה זו, אמזון תצטרך להגדיל את קצב הייצור הנוכחי פי ארבעה לפחות, כאשר נכון להיום החברה מתקשה להגיע לייצור עקבי של לוויין אחד ביום.


מומחים בתעשייה טוענים שקבלת הארכה מה-FCC אמורה להיות פשוטה, אך חלקם החלו לתהות האם זה יחזיק מעמד לאור העובדה שאילון מאסק, המנהל את שירות סטארלינק המתחרה, משמש כיועץ לבית הלבן בנושאי תקציב והחלטות כוח אדם תחת ממשל טראמפ.


דובר אמזון, ג'יימס ווטקינס, הגיב: "תכננו חלק מלווייני התקשורת המתקדמים ביותר שנבנו אי פעם, והמטרה העיקרית שלנו היא לבנות ולשגר מספיק מהם כדי להתחיל לספק שירות ללקוחות במהלך השנה הנוכחית. לוח הזמנים שלנו לייצור עומד במסלול לתמוך ביעד זה, ונמשיך להגביר את קצב הייצור והשיגור שלנו עם תחילת הפריסה המלאה של הרשת שלנו."


פרויקט קויפר הוא אחד ההימורים הגדולים ביותר של אמזון ועשוי להפוך את החברה לספקית תקשורת. הפרויקט, שנוסד על ידי מנהלים ומהנדסים שעבדו בעבר בחברת SpaceX של מאסק, שואף להקים צי לוויינים במסלול נמוך סביב כדור הארץ כדי לשדר קישוריות אינטרנט לצרכנים, עסקים וממשלות. להדביק את הפער מול סטארלינק של SpaceX לא יהיה פשוט. השירות של מאסק כבר שיגר כ-8,000 לוויינים ויש לו יותר מ-5 מיליון לקוחות. עם זאת, המוניטין של סטארלינק נפגע מאז שמאסק החל לייעץ ולתמוך כלכלית בנשיא דונלד טראמפ, ולקוחות פוטנציאליים הביעו עניין בקויפר כאלטרנטיבה מתאימה.


אמזון שיגרה זוג לווייני אב-טיפוס בסוף 2023 והדגימה בהצלחה יכולות טכניות. לאחר מכן החברה מיהרה להיכנס למצב ייצור, כשהיא מכוונת לשיגור ייצור ראשון בתחילת 2024 ובדיקות בטא עם לקוחות מסחריים במהלך אותה שנה. אולם לוח הזמנים החל להתפספס. בחלקו זה נובע מהקושי למצוא "טרמפ" לחלל. אמזון הזמינה רקטות בשווי מיליארדי דולרים מחברות כמו ArianeGroup, בלו אוריג'ין של ג'ף בזוס, ULA ו-SpaceX. אך רוב כלי הרכב הללו עדיין בפיתוח או אינם נבנים במהירות שבה ציפו מנהלי קויפר והחברות. שיגורי רקטות גם ידועים כמועדים לעיכובים. המנה הראשונה של 27 לווייני ייצור של קויפר תוכננה לעלות ב-9 באפריל, אך המשימה בוטלה בשל מזג אוויר גרוע. ההמראה נקבעה מחדש ל-28 באפריל.


עיכובי הרקטות העניקו לאמזון גם יותר זמן להקים מערך ייצור מתחיל. ייצור הלוויינים נפגע בחלקו בשל רכיבים פגומים מספקים, לפי אחד המקורות. החברה גם הקשתה על עצמה בכך שבנתה לוויין מתוחכם שלא נוסה ברובו. יתר על כן, למרות שיש לה ניסיון מוגבל בייצור תעופה וחלל, החברה בחרה לשמור את העבודה בתוך הבית במקום להעביר אותה לקבלני משנה.

קיראו עוד ב"גלובל"


SpaceX, שגם היא התקשתה להפעיל את סטארלינק, התחילה עם לוויינים פשוטים יחסית. גישה זו אפשרה לחברה לבנות מומחיות בייצור לפני גלגול חומרה מפוארת יותר. בשנת 2023, המפעל של SpaceX ברדמונד, וושינגטון, ייצר כשישה לוויינים ביום, קצב שלקח שנים להגיע אליו.


אמזון הצהירה כי היא מקווה לבנות חמישה לוויינים ביום במתקן ההרכבה שלה ליד סיאטל. החברה תצטרך להתקרב לקצב זה במהירות כדי לייצר מספיק לוויינים לעמידה ביעד של ה-FCC. החברה מפעילה את המתקן שבעה ימים בשבוע, כשהעובדים גם עובדים במשמרות לילה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אבישי אברהמי וויקס
צילום: אלן צצקין

עובדי Wix הפסידו 400 מיליון דולר; כל עובד איבד 110 אלף דולר

כשהנהלת החברה, אבישי אברהמי, ניר זוהר וליאור שמש, מימשו בעשרות מיליוני דולרים - הם ידעו מה שהם עושים; רוב העובדים "אכלו אותה"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה וויקס

מניית וויקס Wix Wix.com -3.98%  התחילה את השנה במחיר של 215 דולר, שווי של 12 מיליארד דולר ועם תקוות גדולות אחרי שזינקה ב-90% בשנה. הנהלת החברה ביטלה את חששות המשקיעים מתחרות מחברות שיאמצו AI כדי להתחרות ביכולת בניית האתרים של וויקס, וטענה שמדובר בפלטפורמה שלא ניתנת להחלפה. האנליסטים החמיאו והמגמה נראתה חיובית. בפועל, זו היתה אחת השנים הגרועות של החברה (בינתיים) כשהמניה נופלת ב-55% מהמחיר בתחילת השנה ל-95 דולר. השווי ירד ל-5.3 מיליארד דולר. 

הנהלה אולי יהירה, אולי מנותקת שלא הבינה את גודל האירוע, ואולי ניסתה להחביא את הבעיה. אנליסטים הלכו שבי אחריה. התעוררות מאוחרת ורכישת סטארטאפ בן כמה חודשים עם 2-3 עובדים במחיר של 80 מיליון דולר סימנה מפנה. רכישת סטארט אפ של AI שיכול לפתוח את הדרך לחברה שתקועה במירוץ ה-AI הוא סימן לכישלון בדרך עד כה. תחליטו - אתמול הייתם בטוחים בכיוון ופתאום אתם בהיסטריה? ובכל זאת, השוק אהב את הרכישה. למרות שזו היתה, בין השורות, הודאה ברורה בטעות ובהתעוררות מאוחרת. עברו כמה חודשים והובן באופן ברור - החברה לא צומחת, הרכישה מוסיפה לה צמיחה חיצונית, אבל הפעילות המסורתית בבעיה. הסיפור האמיתי נחשף. 

כל חברות התוכנה נמצאות בבעיה - יש פוטנציאל תחרות ענק מצד ה-AI. פיתוחי תוכנה שלקח שנים להרים אותם, יכולים להיות מוכנים היום בימים ושבועות. נכון, חברה זה לא רק מוצר התוכנה, זה הרבה מסביב - תפעול, שיווק, לקוחות, אבל המוצר זה העיקר. האלטרנטיבות AI יכולות להוביל להחלפה של מוצרי וויקס ויכולות להביא לתחרות על המחיר. בכל מצב זה הפסד לוויקס, והשוק הפנים שיש בעיה קשה בדוחות האחרונים לפני כשבוע - וויקס התרסקה אבל "הכתובת הייתה על הקיר": איך יכולתם לדעת שהיא במצוקה?



ניר זוהר וליאור שמש, מכרו בזמן
ניר זוהר וליאור שמש, מכרו בזמן - קרדיט: אלן צצקין



המנהלים - אבישי אברהמי, ניר זוהר וליאור שמש מכרו מניות בכמויות גדולות בכל השנה האחרונה. עשו בשכל. אבל תראו מה קרה לעובדים - אלו החזיקו במניות  חסומות (RSUs) שניתנות כחלק מהשכר השוטף והם הפסידו סדר גודל של 400 מיליון דולר. בתחילת השנה הם החזיקו 3.34 מיליון מניות כשכל מניה היתה שווה כאמור 215 דולר. מדובר על ערך של 718 מיליון דולר. כעת זה שווה 318 מיליון דולר.

צבא סין (יוטיוב)צבא סין (יוטיוב)

האי הקטן שעלול להצית מלחמת עולם שלישית; כל התרחישים

בעוד סין מהדקת את החנק וארה"ב משדרת אותות מבלבלים, טייוואן נאבקת על עתידה

רן קידר |

טייוואן, הדמוקרטיה היציבה באסיה ומעצמת השבבים העולמית, ניצבת בעיצומו של משבר גאופוליטי חסר תקדים. הלחץ הסיני מתגבר מיום ליום, בעוד ארצות הברית, השותפה הביטחונית המרכזית – משדרת מסרים סותרים המערערים את היציבות בטאיפיי.

לא רק שבבים: המשמעות האסטרטגית

מיקומה של טייוואן ב"שרשרת האיים הראשונה", המשתרעת מיפן לאינדונזיה, מעניק לה שליטה בגישה לים סין הדרומי. כל עוד היא בידיים ידידותיות למערב, היא מגבילה את חופש התנועה הימי של בייג'ינג. נפילתה לידיים סיניות תשנה לחלוטין את מאזן הכוחות האזורי – זו הסיבה האמיתית למתיחות הגוברת.

שי ג'ינפינג אינו ממהר למלחמה. במקום זאת, הוא מפעיל לחץ רב-שכבתי: תמרונים צבאיים מסביב לאי, ניתוק כבלי תקשורת תת-ימיים, מתקפות סייבר ומסעות דיסאינפורמציה. במקביל, סין בונה יכולת פלישה מלאה – חיל האוויר, הצי והכוחות האמפיביים נערכים לתרחיש אלים, אם הלחצים הרכים ייכשלו.

השנה האחרונה חשפה שינוי מדאיג במדיניות האמריקאית. מצד אחד, וושינגטון אישרה עסקאות נשק במיליארדי דולרים והעמיקה את התיאומים הביטחוניים. מצד שני, הטלת מכסים על סחורות טייוואניות, עיכוב משלוחי נשק שכבר שולמו ודחיית ביקור נשיא טייוואן – כל אלה מעבירים מסר מבלבל.

החשש הגדול בטאיפיי: שטראמפ ישתמש באי כקלף מיקוח במשא ומתן הכלכלי עם סין. הפגישות השקטות בין וושינגטון לבייג'ינג רק מחזקות את החששות.

פילוג פנימי משתק

הבעיות החיצוניות מחמירות בגלל המשבר הפנימי. מפלגת השלטון (DPP) והאופוזיציה (KMT) כמעט אינן משתפות פעולה. כל יוזמה ביטחונית נבלמת, כולל תקציב שאמור להביא את ההוצאה הצבאית ל-5% מהתמ"ג עד 2030 – יעד קריטי לנוכח האיומים.