לוקהיד מרטין תחת לחץ: ההפסד לבואינג זה לא הכל – מה קורה לענקית הביטחון?
ענקית ביטחונית במכפיל רווח של כ-16 - מה אומרים האנליסטים?
לוקהיד מרטין (LMT ), ענקית התעשייה הביטחונית האמריקאית, נמצאת בסערה. המניה שלה, שנסחרה באוקטובר בכ-619 דולר, ירדה מאז בקרוב ל-30% ל-444 דולר. השווי של הענקית הביטחונית הוא 104 מיליארד דולר. פתאום אלביט מערכות בשווי של 18 מיליארד דולר לא כזאת קטנה לעומתה. הסיבות לחולשה הן רבות - התוצאות יחסית פושרות, הפסד של חוזה גדול וסימן שאלה גדול איך תראה המלחמה העתידית והאם הפיתוחים והמערכות של לוקהיד ייקחו בה חלק משמעותי. לוקהיד מוכרת בקצב של מעל 70 מיליארד דולר ונסחרת במכפיל רווח של כ-16, לכאורה תמחור סביר, אלא שהאיומים האלו גרמו לירידה החדה במניה ומעיבים על העתיד. קונסנזוס תחזיות האנליסטים עומד על יעד של 540 דולר לעוד שנה - פרמייה של 20% בערך.
ההפסק לבואינג - מכה, אבל לא מכה קטלנית
תוכנית ה-F-35 נתונה לביקורת חריפה, והממשל החדש של טראמפ – עם אילון מאסק בראש ה-DOGE– עלול לקצץ בתוכניות יקרות, לרבות בתקציבי הביטחון וההצטיידות במטוסים. זה איום גדול והוא עננה מעל
התחזיות לשנים הבאות. לאחרונה הפסידה לוקהיד בפיתוח מטוס הקרב העתידי לבואינג. זה הפסד גדול, זה גם הפסד תדמיתי ענק.
החוזה לפרויקט ה-Next Generation Air Dominance (NGAD), שמיועד להחליף את מטוסי ה-F-22 הוותיקים, נחשב לאחד הפרסים הגדולים בתעשייה הביטחונית. כשטראמפ הכריז שבואינג זכתה בו, לוקהיד רשמה ירידה של כ-5% במניה מאז אותו רגע. ה-F-47, ששמו נבחר כמחווה לנשיא ה-47, נחשב לסמל של חדשנות – מטוס דור שישי עם יכולות התגנבות מתקדמות וטכנולוגיה שתשתלב עם מזל"טים. העובדה שלוקהיד, עם כל הניסיון שלה ב-F-35 וב-F-22, לא הצליחה לנצח כאן מעלה שאלות על היכולת שלה להמשיך ולהוביל במרוץ הזה.
מצד אחד, אפשר להבין את האכזבה. לוקהיד היא שם נרדף למטוסי קרב מתקדמים, והפסד כזה יכול להיתפס כסימן שהיא מאבדת את הקסם שלה. מצד שני, התגובה בשוק לא הייתה דרמטית מדי – הירידה של 5% היא לא קריסה, והמניה נראית כאילו ספגה את המכה והמשיכה הלאה. אולי זה בגלל שבואינג, שזכתה בחוזה, נמצאת בעצמה במצב לא פשוט – חובות כבדים, בעיות ב-737 MAX וחוזים מפסידים כמו ה-KC-46. ייתכן שהשוק חושב שבואינג לא תצליח למנף את הניצחון הזה לטווח ארוך, ושלוקהיד עדיין מחזיקה בקלפים חזקים.
- המירוץ לנשק היפרסוני: לוקהיד מרטין פותחת מעבדה חדשה
- לוקהיד מרטין ומשרד הכלכלה והתעשייה חתמו על הארכת שיתוף הפעולה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ביום שלישי דווח שהצי האמריקאי עומד להכריע על חוזה ה-F/A-XX, וההערכה היא שנורת'רופ עשויה לנצח – מה שיכול להחליש עוד יותר את מעמדה של לוקהיד.
ה-F-35: נכס או נטל?
הבעיה האמיתית של לוקהיד נמצאת דווקא במה שהיה עד עכשיו מקור הכוח שלה – תוכנית ה-F-35. המטוס הזה, שמייצר כ-30% מהכנסות החברה, הוא התוכנית היקרה ביותר של הפנטגון, עם עלות כוללת של כ-2 טריליון דולר לאורך חייו. זה סכום עצום, שמשתרע על עשרות שנים וכולל רכש, תחזוקה ותפעול. מצד אחד, היקף ההזמנות – אלפי מטוסים לשלוש זרועות הצבא האמריקאי וללקוחות בינלאומיים – מראה עד כמה ה-F-35 מוצלח ומבוקש. ישראל, למשל, השתמשה בו לאחרונה לתקיפות מדויקות, והוא נחשב לנכס אסטרטגי מרכזי.
אבל יש צד שני למטבע. ה-F-35 נמצא תחת ביקורת הולכת וגוברת. העלויות הגבוהות שלו, העיכובים בשדרוגים (כמו תוכנת Technology Refresh 3), והתחושה שהוא מנסה להיות "גם וגם" – מטוס רב-תכליתי שמתקשה להצטיין במשהו אחד – מעוררים ספקות. ואז נכנס לתמונה אילון מאסק, שמוביל את מחלקת היעילות הממשלתית (DOGE) תחת טראמפ. מאסק לא מסתיר את דעתו: הוא חושב שמטוסי קרב מאוישים כמו ה-F-35 הם טעות, ושצריך להשקיע בטכנולוגיית מזל"טים זולה ויעילה יותר. הוא כבר כינה את ה-F-35 "מורכב ויקר מדי" וטען שמזל"טים יכולים לעשות את העבודה טוב יותר. כשמישהו עם ההשפעה של מאסק – ועם גישה ישירה לנשיא – אומר דברים כאלה, זה לא נשאר באוויר. זה משפיע על תפיסת המשקיעים ועל הלחץ שמופעל על לוקהיד.
- רחפנים בשמי ברלין: איך גרמניה ואירופה כולה נלחמת בתופעה שמשבשת את התעופה האזרחית
- האם 2025 היא שנת הזעם? מילון אוקספורד טוען שכן
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים...
התעשייה הביטחונית לאן?
התעשייה הביטחונית נמצאת בנקודת מפנה. מצד אחד, הביקוש לנשק גואה – המלחמה ברוסיה-אוקראינה, המלחמה במזרח התיכון והאיומים מצד סין מדרבנים מדינות להצטייד. זה אמור להיות חדשות טובות לחברות כמו לוקהיד, בואינג ונורת'רופ. מצד שני, יש לחץ גובר על תקציבים. ממשל טראמפ, עם מאסק בראש ועדת היעילות, מדבר על קיצוץ של 2 טריליון דולר בהוצאות הממשלה. תוכניות ענק כמו ה-F-35, עלולות להפוך למטרה קלה. במקביל, הטרנד של מזל"טים – שמאסק דוחף חזק – צובר תאוצה. חברות כמו General Atomics ו-Anduril כבר גברו על השלישייה הגדולה (לוקהיד, בואינג, נורת'רופ) בחוזה ה-CCA של חיל האוויר בשווי 30 מיליארד דולר בשנה שעברה, מה שמראה שהשוק משתנה.
לוקהיד מרטין נמצאת בצומת דרכים. היא עדיין ענקית, אבל העולם סביבה משתנה – מזל"טים עולים, תקציבים נבחנים, והמתחרים לא עומדים במקום. השאלה הגדולה היא אם לוקהיד תצליח להמציא את עצמה מחדש או שתישאר תקועה בעבר מפואר אבל עתיד לוט בערפל
- 3.אנונימי 28/03/2025 21:10הגב לתגובה זוהחברה הפחידה פוליטיקאים בפיטורי עובדים לאחר כשלון שלבי הניסוי.יקר מאד עבור המשימות המוגבלות.
- 2.ח 28/03/2025 14:45הגב לתגובה זוללוקהיד עתיד לא רע אחרי שבואינג שאחרי טראמפ תיאלץ להעביר הפיתוח ללוקהיד!מסיבה כזו או אחרת! טראמפ הוא זמנילוקהיד לא ככ!
- 1.מנשה 28/03/2025 07:21הגב לתגובה זותכנית ענקית שלוקהיד זכתה בה. מעניין שאין אזכור כלל.
שבבי AI (AI)המתחרה הסינית של אנבידיה מזנקת 500% ביום המסחר הראשון
גייסה בבורסה בסין 1.1 לפי 7.2 מיליארד והשווי קפץ ל-43 מיליארד דולר
מור ת'רדס של יוצאי אנבידיה היא חברת שבבי AI סינית שנהנית מתנופה עצומה על רקע הגבלות הסחר בין ארה"ב לסין. כשכור ארה"ב אוסרת על משלוח שבבי AI מתקמדים לסין. אנבידיה פיתחה שב מיוחד שלא עוקף את ההגבלות האלו. הממשל הסיני רתח - הוא רואה בכך השפלה אמריקאית, והוא דרש מהחברות הסיניות שלא לקנות שבבי אנבידיה שמהווים תחליף לשבב הבלקוול.
אנבידיה ציפתה למכור במיל 50 מיליארד דולר בשנה בסין וזה בעצם נעלם. את הוואקום הזה ממלאות כמה חברות שבבים סיניות מור ת'רדס וקמבריקון הן הבולטות -
מור ת'רדס המכונה "אנבידיה של סין", פתחה את יום המסחר הראשון שלה בבורסת שנגחאי בזינוק של 502% - קפיצה שהפכה אותה לאחת ההנפקות החזקות ביותר מאז רפורמות 2019. החברה, שהוקמה ב-2020 על ידי ג'יאנג'ונג ז'אנג, בכיר לשעבר באנבידיה, גייסה 8 מיליארד יואן (כ-1.13 מיליארד דולר) - ההנפקה השנייה בגודלה השנה בסין, אחרי Huadian New Energy. מניית החברה נפתחה ב-650 יואן, לעומת מחיר IPO של 114.28 יואן, והגיעה לשווי שוק זמני של 305 מיליארד יואן - 43 מיליארד דולר (לעומת גיוס לפי שווי של 7.2 מיליארד דולר).
הביקושים למניה חרגו מציפיות: החלק הקמעונאי נרשם פי 2,750 מההיצע, וההנפקה כולה משקפת אופטימיות גוברת ביכולת סין להשיג עצמאות טכנולוגית.מור ת'רדס מתמחה בשבבים לגרפיקה ולבינה מלאכותית (AI), ומשמשת חלופה מרכזית למעבדי אנבידיה, שמוגבלים כאמור על ידי סנקציות אמריקאיות.
- אנבידיה עולה על הגל - ומה שקורה עכשיו בשוק שבבי‑AI
- פלאנטיר משיקה פלטפורמת AI חדשה בשיתוף אנבידיה וסנטרפוינט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החברה פיתחה את ארכיטקטורת MUSA, התואמת CUDA של אנבידיה ומקלה על מעבר, ויצרה ארבעה דורות של שבבים מאז הקמתה. ההנפקה, לוותה בתמיכה ממשלתית, כולל אישור מהיר של 122 ימים מרגע הגשת הבקשה. זהו סמל נוסף למירוץ סין נגד ההגבלות, כאשר בייג'ין מקדמת חדשנות מקומית כחלק ממדיניות "עצמאות טכנולוגית".
אילוסטרציה של Rage bait. קרדיט: רשתות חברתיותהאם 2025 היא שנת הזעם? מילון אוקספורד טוען שכן
אוניברסיטת אוקספורד הכריזה כי המונח Rage bait הוא מילת השנה של 2025; המונח משקף את המעבר הרוחבי מהקליק בייט ומתוכן שמטרתו לעורר סקרנות, לתוכן שמטרתו להצית כעס ולהניע מעורבות ברשת
הוצאת אוניברסיטת אוקספורד הכריזה כי המונח Rage bait, “פתיון שמעורר זעם”, נבחר למילת השנה 2025, לאחר הצבעה ציבורית שבה השתתפו עשרות אלפי גולשים. הבחירה משקפת את האופן שבו השיח האינטרנטי עבר בשנים האחרונות לשימוש
גובר בתוכן שנועד לא ליידע או לבדר, אלא להכעיס. לפי מילון אוקספורד, המונח מתאר תוכן מקוון שנוצר במכוון כדי לעורר כעס, תסכול או סערה ציבורית, והכל למטרת הטראפיק, התגובות והשיתופים.
באוקספורד מסבירים כי Rage bait התבסס כשילוב של שתי מילים באנגלית, Rage (זעם) ו-Bait (פתיון), שהפכו יחד למונח מדויק של דור הרשתות החברתיות: לא עוד “קליק־בייט” שמבקש למשוך תשומת לב, אלא פתיון רגשי שמכוון לאזורים הפחות רציונליים של המשתמשים. לפי אוקספורד, השימוש במילה זינק פי שלושה בשנה האחרונה, מה שמאשש עד כמה תופעת “הכעס למטרות רווח” הפכה לחלק משגרה דיגיטלית.
לא על הזעם לבדו
מאחורי הבחירה עמדה רשימה מצומצמת ובה מונחים נוספים, בהם Aura farming (חקלאות אאורה), יצירת תדמית "מגניבה" או מסתורית לצבירת מעמד חברתי, בעיקר ברשתות כמו טיקטוק. מונח נוסף הוא Biohack,
המתייחס לשימוש בטכנולוגיה ובהרגלי חיים קיצוניים כדי “לשדרג” את הגוף. למרות הפופולריות של המונחים הללו, Rage bait זכה ברוב ההצבעות, אולי משום שהוא נוגע בעצב חשוף במיוחד בשיח המקוון של השנים האחרונות.
קאספר גראתווהול, נשיא תחום השפות באוקספורד,
מסביר כי עצם קיומו של המונח, והעלייה החדה בשימוש בו, מעידים על כך שהציבור נעשה מודע יותר לטקטיקות המניפולציה שמופעלות עליו. “בעבר התוכן המקוון ניסה בעיקר לעורר סקרנות,” אמר, “אבל כיום הוא פועל על הרגשות שלנו ומושך אותנו להגיב. זה שינוי עמוק באופן שבו אנחנו
חווים את הרשת.”
מעניין לציין שהמונח Rage bait איננו חדש לחלוטין: שימוש מוקדם בו תועד כבר ב-2002 בפורומי Usenet, בעיקר כביקורת על פרובוקציות ברשת. מאז הוא צמח להיות חלק משפת האינטרנט העולמית, ואף הוליד מונחים קרובים כמו Rage farming, המתאר יצירת
סדרת תכנים מכוונת שנועדה להעצים כעס לאורך זמן, במיוחד בהקשרים פוליטיים ותחת הפצת מידע שגוי.
