לוקהיד מרטין (LMT ), ענקית התעשייה הביטחונית האמריקאית, נמצאת בסערה. המניה שלה, שנסחרה באוקטובר בכ-619 דולר, ירדה מאז בקרוב ל-30% ל-444 דולר. השווי של הענקית הביטחונית הוא 104 מיליארד דולר. פתאום אלביט מערכות בשווי של 18 מיליארד דולר לא כזאת קטנה לעומתה. הסיבות לחולשה הן רבות - התוצאות יחסית פושרות, הפסד של חוזה גדול וסימן שאלה גדול איך תראה המלחמה העתידית והאם הפיתוחים והמערכות של לוקהיד ייקחו בה חלק משמעותי. לוקהיד מוכרת בקצב של מעל 70 מיליארד דולר ונסחרת במכפיל רווח של כ-16, לכאורה תמחור סביר, אלא שהאיומים האלו גרמו לירידה החדה במניה ומעיבים על העתיד. קונסנזוס תחזיות האנליסטים עומד על יעד של 540 דולר לעוד שנה - פרמייה של 20% בערך. 

ההפסק לבואינג - מכה, אבל לא מכה קטלנית

תוכנית ה-F-35 נתונה לביקורת חריפה, והממשל החדש של טראמפ – עם אילון מאסק בראש ה-DOGE– עלול לקצץ בתוכניות יקרות, לרבות בתקציבי הביטחון וההצטיידות במטוסים. זה איום גדול והוא עננה מעל התחזיות לשנים הבאות. לאחרונה הפסידה לוקהיד בפיתוח מטוס הקרב העתידי לבואינג. זה הפסד גדול, זה גם הפסד תדמיתי ענק.

החוזה לפרויקט ה-Next Generation Air Dominance (NGAD), שמיועד להחליף את מטוסי ה-F-22 הוותיקים, נחשב לאחד הפרסים הגדולים בתעשייה הביטחונית. כשטראמפ הכריז שבואינג זכתה בו, לוקהיד רשמה ירידה של כ-5% במניה מאז אותו רגע. ה-F-47, ששמו נבחר כמחווה לנשיא ה-47, נחשב לסמל של חדשנות – מטוס דור שישי עם יכולות התגנבות מתקדמות וטכנולוגיה שתשתלב עם מזל"טים. העובדה שלוקהיד, עם כל הניסיון שלה ב-F-35 וב-F-22, לא הצליחה לנצח כאן מעלה שאלות על היכולת שלה להמשיך ולהוביל במרוץ הזה.

מצד אחד, אפשר להבין את האכזבה. לוקהיד היא שם נרדף למטוסי קרב מתקדמים, והפסד כזה יכול להיתפס כסימן שהיא מאבדת את הקסם שלה. מצד שני, התגובה בשוק לא הייתה דרמטית מדי – הירידה של 5% היא לא קריסה, והמניה נראית כאילו ספגה את המכה והמשיכה הלאה. אולי זה בגלל שבואינג, שזכתה בחוזה, נמצאת בעצמה במצב לא פשוט – חובות כבדים, בעיות ב-737 MAX וחוזים מפסידים כמו ה-KC-46. ייתכן שהשוק חושב שבואינג לא תצליח למנף את הניצחון הזה לטווח ארוך, ושלוקהיד עדיין מחזיקה בקלפים חזקים.

• ביקוש אדיר למערכות טילים - לוקהיד מרטין בתוצאות טובות
• הכטבמ הקרבי של לוקהיד מרטין נחשף - ככה הוא נראה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

ביום שלישי דווח שהצי האמריקאי עומד להכריע על חוזה ה-F/A-XX, וההערכה היא שנורת'רופ עשויה לנצח – מה שיכול להחליש עוד יותר את מעמדה של לוקהיד.

ה-F-35: נכס או נטל?

הבעיה האמיתית של לוקהיד נמצאת דווקא במה שהיה עד עכשיו מקור הכוח שלה – תוכנית ה-F-35. המטוס הזה, שמייצר כ-30% מהכנסות החברה, הוא התוכנית היקרה ביותר של הפנטגון, עם עלות כוללת של כ-2 טריליון דולר לאורך חייו. זה סכום עצום, שמשתרע על עשרות שנים וכולל רכש, תחזוקה ותפעול. מצד אחד, היקף ההזמנות – אלפי מטוסים לשלוש זרועות הצבא האמריקאי וללקוחות בינלאומיים – מראה עד כמה ה-F-35 מוצלח ומבוקש. ישראל, למשל, השתמשה בו לאחרונה לתקיפות מדויקות, והוא נחשב לנכס אסטרטגי מרכזי.

אבל יש צד שני למטבע. ה-F-35 נמצא תחת ביקורת הולכת וגוברת. העלויות הגבוהות שלו, העיכובים בשדרוגים (כמו תוכנת Technology Refresh 3), והתחושה שהוא מנסה להיות "גם וגם" – מטוס רב-תכליתי שמתקשה להצטיין במשהו אחד – מעוררים ספקות. ואז נכנס לתמונה אילון מאסק, שמוביל את מחלקת היעילות הממשלתית (DOGE) תחת טראמפ. מאסק לא מסתיר את דעתו: הוא חושב שמטוסי קרב מאוישים כמו ה-F-35 הם טעות, ושצריך להשקיע בטכנולוגיית מזל"טים זולה ויעילה יותר. הוא כבר כינה את ה-F-35 "מורכב ויקר מדי" וטען שמזל"טים יכולים לעשות את העבודה טוב יותר. כשמישהו עם ההשפעה של מאסק – ועם גישה ישירה לנשיא – אומר דברים כאלה, זה לא נשאר באוויר. זה משפיע על תפיסת המשקיעים ועל הלחץ שמופעל על לוקהיד.

• האייפון הדק ביותר בתולדות אפל מתקשה להמריא
• מאסק חושף: טסלה מרחיבה את פיתוח שבבי ה-AI שלה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה: איומים במתקפות ישירות בין...

התעשייה הביטחונית לאן?

התעשייה הביטחונית נמצאת בנקודת מפנה. מצד אחד, הביקוש לנשק גואה – המלחמה ברוסיה-אוקראינה, המלחמה במזרח התיכון והאיומים מצד סין מדרבנים מדינות להצטייד. זה אמור להיות חדשות טובות לחברות כמו לוקהיד, בואינג ונורת'רופ. מצד שני, יש לחץ גובר על תקציבים. ממשל טראמפ, עם מאסק בראש ועדת היעילות, מדבר על קיצוץ של 2 טריליון דולר בהוצאות הממשלה. תוכניות ענק כמו ה-F-35, עלולות להפוך למטרה קלה. במקביל, הטרנד של מזל"טים – שמאסק דוחף חזק – צובר תאוצה. חברות כמו General Atomics ו-Anduril כבר גברו על השלישייה הגדולה (לוקהיד, בואינג, נורת'רופ) בחוזה ה-CCA של חיל האוויר בשווי 30 מיליארד דולר בשנה שעברה, מה שמראה שהשוק משתנה.

לוקהיד מרטין נמצאת בצומת דרכים. היא עדיין ענקית, אבל העולם סביבה משתנה – מזל"טים עולים, תקציבים נבחנים, והמתחרים לא עומדים במקום. השאלה הגדולה היא אם לוקהיד תצליח להמציא את עצמה מחדש או שתישאר תקועה בעבר מפואר אבל עתיד לוט בערפל