מטוס לוקהיד מרטין
צילום: לוקהיד מרטין

לוקהיד מרטין תחת לחץ: ההפסד לבואינג זה לא הכל – מה קורה לענקית הביטחון?

ענקית ביטחונית במכפיל רווח של כ-16 - מה אומרים האנליסטים?

אדיר בן עמי | (3)
נושאים בכתבה לוקהיד מרטין

לוקהיד מרטין (LMT ), ענקית התעשייה הביטחונית האמריקאית, נמצאת בסערה. המניה שלה, שנסחרה באוקטובר בכ-619 דולר, ירדה מאז בקרוב ל-30% ל-444 דולר. השווי של הענקית הביטחונית הוא 104 מיליארד דולר. פתאום אלביט מערכות בשווי של 18 מיליארד דולר לא כזאת קטנה לעומתה. הסיבות לחולשה הן רבות - התוצאות יחסית פושרות, הפסד של חוזה גדול וסימן שאלה גדול איך תראה המלחמה העתידית והאם הפיתוחים והמערכות של לוקהיד ייקחו בה חלק משמעותי. לוקהיד מוכרת בקצב של מעל 70 מיליארד דולר ונסחרת במכפיל רווח של כ-16, לכאורה תמחור סביר, אלא שהאיומים האלו גרמו לירידה החדה במניה ומעיבים על העתיד. קונסנזוס תחזיות האנליסטים עומד על יעד של 540 דולר לעוד שנה - פרמייה של 20% בערך. 


ההפסק לבואינג - מכה, אבל לא מכה קטלנית

תוכנית ה-F-35 נתונה לביקורת חריפה, והממשל החדש של טראמפ – עם אילון מאסק בראש ה-DOGE– עלול לקצץ בתוכניות יקרות, לרבות בתקציבי הביטחון וההצטיידות במטוסים. זה איום גדול והוא עננה מעל התחזיות לשנים הבאות. לאחרונה הפסידה לוקהיד בפיתוח מטוס הקרב העתידי לבואינג. זה הפסד גדול, זה גם הפסד תדמיתי ענק.


החוזה לפרויקט ה-Next Generation Air Dominance (NGAD), שמיועד להחליף את מטוסי ה-F-22 הוותיקים, נחשב לאחד הפרסים הגדולים בתעשייה הביטחונית. כשטראמפ הכריז שבואינג זכתה בו, לוקהיד רשמה ירידה של כ-5% במניה מאז אותו רגע. ה-F-47, ששמו נבחר כמחווה לנשיא ה-47, נחשב לסמל של חדשנות – מטוס דור שישי עם יכולות התגנבות מתקדמות וטכנולוגיה שתשתלב עם מזל"טים. העובדה שלוקהיד, עם כל הניסיון שלה ב-F-35 וב-F-22, לא הצליחה לנצח כאן מעלה שאלות על היכולת שלה להמשיך ולהוביל במרוץ הזה.


מצד אחד, אפשר להבין את האכזבה. לוקהיד היא שם נרדף למטוסי קרב מתקדמים, והפסד כזה יכול להיתפס כסימן שהיא מאבדת את הקסם שלה. מצד שני, התגובה בשוק לא הייתה דרמטית מדי – הירידה של 5% היא לא קריסה, והמניה נראית כאילו ספגה את המכה והמשיכה הלאה. אולי זה בגלל שבואינג, שזכתה בחוזה, נמצאת בעצמה במצב לא פשוט – חובות כבדים, בעיות ב-737 MAX וחוזים מפסידים כמו ה-KC-46. ייתכן שהשוק חושב שבואינג לא תצליח למנף את הניצחון הזה לטווח ארוך, ושלוקהיד עדיין מחזיקה בקלפים חזקים.


ביום שלישי דווח שהצי האמריקאי עומד להכריע על חוזה ה-F/A-XX, וההערכה היא שנורת'רופ עשויה לנצח – מה שיכול להחליש עוד יותר את מעמדה של לוקהיד.



ה-F-35: נכס או נטל?

הבעיה האמיתית של לוקהיד נמצאת דווקא במה שהיה עד עכשיו מקור הכוח שלה – תוכנית ה-F-35. המטוס הזה, שמייצר כ-30% מהכנסות החברה, הוא התוכנית היקרה ביותר של הפנטגון, עם עלות כוללת של כ-2 טריליון דולר לאורך חייו. זה סכום עצום, שמשתרע על עשרות שנים וכולל רכש, תחזוקה ותפעול. מצד אחד, היקף ההזמנות – אלפי מטוסים לשלוש זרועות הצבא האמריקאי וללקוחות בינלאומיים – מראה עד כמה ה-F-35 מוצלח ומבוקש. ישראל, למשל, השתמשה בו לאחרונה לתקיפות מדויקות, והוא נחשב לנכס אסטרטגי מרכזי.


אבל יש צד שני למטבע. ה-F-35 נמצא תחת ביקורת הולכת וגוברת. העלויות הגבוהות שלו, העיכובים בשדרוגים (כמו תוכנת Technology Refresh 3), והתחושה שהוא מנסה להיות "גם וגם" – מטוס רב-תכליתי שמתקשה להצטיין במשהו אחד – מעוררים ספקות. ואז נכנס לתמונה אילון מאסק, שמוביל את מחלקת היעילות הממשלתית (DOGE) תחת טראמפ. מאסק לא מסתיר את דעתו: הוא חושב שמטוסי קרב מאוישים כמו ה-F-35 הם טעות, ושצריך להשקיע בטכנולוגיית מזל"טים זולה ויעילה יותר. הוא כבר כינה את ה-F-35 "מורכב ויקר מדי" וטען שמזל"טים יכולים לעשות את העבודה טוב יותר. כשמישהו עם ההשפעה של מאסק – ועם גישה ישירה לנשיא – אומר דברים כאלה, זה לא נשאר באוויר. זה משפיע על תפיסת המשקיעים ועל הלחץ שמופעל על לוקהיד.

קיראו עוד ב"גלובל"


התעשייה הביטחונית לאן?

התעשייה הביטחונית נמצאת בנקודת מפנה. מצד אחד, הביקוש לנשק גואה – המלחמה ברוסיה-אוקראינה, המלחמה במזרח התיכון והאיומים מצד סין מדרבנים מדינות להצטייד. זה אמור להיות חדשות טובות לחברות כמו לוקהיד, בואינג ונורת'רופ. מצד שני, יש לחץ גובר על תקציבים. ממשל טראמפ, עם מאסק בראש ועדת היעילות, מדבר על קיצוץ של 2 טריליון דולר בהוצאות הממשלה. תוכניות ענק כמו ה-F-35, עלולות להפוך למטרה קלה. במקביל, הטרנד של מזל"טים – שמאסק דוחף חזק – צובר תאוצה. חברות כמו General Atomics ו-Anduril כבר גברו על השלישייה הגדולה (לוקהיד, בואינג, נורת'רופ) בחוזה ה-CCA של חיל האוויר בשווי 30 מיליארד דולר בשנה שעברה, מה שמראה שהשוק משתנה.

לוקהיד מרטין נמצאת בצומת דרכים. היא עדיין ענקית, אבל העולם סביבה משתנה – מזל"טים עולים, תקציבים נבחנים, והמתחרים לא עומדים במקום. השאלה הגדולה היא אם לוקהיד תצליח להמציא את עצמה מחדש או שתישאר תקועה בעבר מפואר אבל עתיד לוט בערפל

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אנונימי 28/03/2025 21:10
    הגב לתגובה זו
    החברה הפחידה פוליטיקאים בפיטורי עובדים לאחר כשלון שלבי הניסוי.יקר מאד עבור המשימות המוגבלות.
  • 2.
    ח 28/03/2025 14:45
    הגב לתגובה זו
    ללוקהיד עתיד לא רע אחרי שבואינג שאחרי טראמפ תיאלץ להעביר הפיתוח ללוקהיד!מסיבה כזו או אחרת! טראמפ הוא זמנילוקהיד לא ככ!
  • 1.
    מנשה 28/03/2025 07:21
    הגב לתגובה זו
    תכנית ענקית שלוקהיד זכתה בה. מעניין שאין אזכור כלל.
אנבידיה והמתחרות. קרדיט: נעשה עם AIאנבידיה והמתחרות. קרדיט: נעשה עם AI

"הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54% במניה

למרות שליטה כמעט מוחלטת בשוק השבבים שמיועדים ל-AI, שמובילה לצמיחה חריגה בהכנסות, מניית אנבידיה נסחרת בדיסקאונט היסטורי מול מדד השבבים; פער התמחור מעורר עניין מחודש במניה בקרב משקיעים

רן קידר |
נושאים בכתבה אנבידיה

מניית אנבידיה NVIDIA Corp. 3.93%   נסחרת כיום בדיסקאונט של 13% ביחס למדד השבבים של פילדלפיה, ה-SOXX iShares PHLX SOX Semiconductor Sector Index , שכולל 30 חברות מובילות בתעשייה כמו אינטל, AMD ו-TSMC. המדד עצמו רשם עלייה של 35% בששת החודשים האחרונים, בעוד אנבידיה עלתה רק ב-25%, מה שיצר פער תמחור נדיר. נתון זה ממקם את אנבידיה באחוזון הראשון של התמחור היחסי בעשור האחרון, כשהיו רק 13 ימי מסחר בהם הייתה זולה יותר מול המדד. השווי הנוכחי של אנבידיה עומד על כ-4.4 טריליון דולר, והיא מהווה כ-7% ממדד ה-S&P 500.

התמחור המוחלט גם הוא נמוך יחסית: מכפיל רווחים צפוי של 25, שמציב אותה באחוזון ה-11 בעשור האחרון. עבור חברה עם צמיחה שנתית ממוצעת של 60% בהכנסות בשלוש השנים האחרונות, בעיקר ממכירות מאיצי AI כמו סדרת Blackwell, מדובר ברמה אטרקטיבית. במהלך 2025, שלטה אנבידיה ב-88% משוק המאיצים הגרפיים, עם משלוחים של 6 מיליון יחידות Blackwell עד אוקטובר, תוך ביקוש גובר מענקיות כמו אמזון, גוגל ומטא. ההכנסות ממרכזי נתונים הגיעו ל-30 מיליארד דולר ברבעון השלישי של 2025, עלייה של 112% משנה קודמת.

היסטורית, רכישות במכפיל מתחת ל-25 הניבו תשואה ממוצעת של 150% בשנה אחת, ללא מקרים של הפסד. ברנשטיין קובעים מחיר יעד של 275 דולר, ממחיר נוכחי של 179 דולר, מה שמשקף פוטנציאל עלייה של 54%. הפער נובע מחששות בשוק סביב השקעות AI אדירות, שעמדו ב-2025 על 200 מיליארד דולר ברחבי העולם, אך אנבידיה נהנית מיתרון טכנולוגי, עם פלטפורמת CUDA שמחזקת מעמד מונופוליסטי.

במהלך 2025, הרחיבה אנבידיה את הפעילות, והשקיעה 2 מיליארד דולר בסינופסיס, חברת תוכנה לעיצוב שבבים, כדי להאיץ פיתוח AI. היא השיקה את משפחת Nemotron 3, מודלים פתוחים: Nano עם 30 מיליארד פרמטרים ומסגרת MoE שמגבירה תפוקה פי 4; Super עם 100 מיליארד פרמטרים; ו-Ultra עם 500 מיליארד, זמינים בפלטפורמות כמו Hugging Face ו-AWS. המודלים תומכים במערכות מרובות סוכנים, עם חלון הקשר של מיליון טוקנים, ומשמשים למשימות כמו דיבוג תוכנה ותכנון אסטרטגי.

בנוסף, שיתוף הפעולה עם ממשלת ארה"ב במשימת Genesis (פרויקט לאומי את השימוש בבינה מלאכותית למטרות מדעיות) כולל השקעות ב-AI לתחומי אנרגיה, מחקר מדעי וביטחון. אנבידיה מספקת פלטפורמות כמו Apollo למזג אוויר וסימולציות, ומפתחת AI למפעלים, רובוטיקה ותאומים דיגיטליים. ב-CES 2025, חשפה מעבדת בדיקת DRIVE AI לרכבים אוטונומיים, שעברה כבר אבני דרך משמעותיות בבטיחות. בסין, אושרו מכירות H200, מה שמגדיל הכנסות פוטנציאליות ב-10%.

בינה מלאכותית ארצות הבריתבינה מלאכותית ארצות הברית

לקראת 2026: שוק המניות האמריקאי בין התלהבות מה־AI לחשש מתנודתיות

ריכוז העליות במניות טכנולוגיה, פחד מהחמצה מול חשש מבועה והמעבר לאסטרטגיות מבוססות תנודתיות מציבים את וול סטריט בפני שנה של חוסר ודאות וניהול סיכונים מוגבר

אדיר בן עמי |


שוק המניות האמריקאי בדרך לסיים שנה נוספת שבה הבינה המלאכותית ממשיכה להכתיב את סדר היום, אך לקראת 2026 מתחדדת תחושת חוסר הנוחות בקרב משקיעים. העליות החדות במניות טכנולוגיה מרכזיות יצרו רווחים משמעותיים, אך גם חוסר ודאות גובר לגבי היציבות של המגמה והיכולת שלה להמשיך באותו קצב.


במהלך השנה וחצי האחרונות ימי מסחר של ירידות חזקות התחלפו לא אחת בתיקונים מהירים כלפי מעלה. הדינמיקה הזו הפכה את ניהול הסיכון לאתגר מרכזי, במיוחד עבור מי שנמצא חשיפה גבוהה למניות שמזוהות עם מהפכת ה־AI. ריכוז העליות בקבוצה מצומצמת של מניות תרם ליציבות יחסית במדדים הכלליים, אך במקביל הגדיל את הפגיעות של השוק כולו לזעזועים נקודתיים בענף השבבים, החומרה או תשתיות המחשוב.


במילים אחרות, שוק המניות האמריקאי אינו מתנהל כיום כתנועה אחידה של “סיכון מול סולידיות”, אלא כסדרה של רוטציות פנימיות. סקטורים מסוימים נהנים מתיאבון משקיעים גבוה, בעוד אחרים מדשדשים או נסוגים, גם כאשר המדדים עצמם נראים יציבים יחסית. התוצאה היא ירידה מתמשכת במידת הקורלציה בין מניות שונות, תופעה שמקטינה את התנודתיות הנמדדת במדדים כמו ה־VIX. עם זאת, אותה ירידה בקורלציה עלולה דווקא להגביר את עוצמת התגובה כאשר מתרחש אירוע חיצוני משמעותי, בין אם כלכלי, פיננסי או גיאו־פוליטי.

בנוסף, סקרי משקיעים שנערכו לאחרונה מצביעים על כך שהחשש מבועה בשוק המניות תופס מקום מרכזי בשיח. אך במקביל, רבים מהמשקיעים מתקשים לצמצם חשיפה מחשש להחמצת המשך העליות,  תופעה שמזינה תנודתיות גם כאשר אין שינוי מהותי בנתוני המאקרו.


תרחיש של חוסר יציבות מתמשך

אסטרטגים בשוק מעריכים כי אם אכן נוצרה בועה סביב ה־AI, היא אינה צפויה להסתיים בתנועה חדה אחת. במקום זאת, ייתכן תרחיש של חוסר יציבות מתמשך: ירידות חדות יחסית שיתוקנו במהירות, כל עוד המשקיעים מאמינים שהשקעות ההון בתשתיות טכנולוגיות טרם מיצו את עצמן. על רקע זה, גוברת ההתעניינות באסטרטגיות השקעה שמבוססות על תנודתיות ולא על כיוון השוק. עבור משקיעים מוסדיים, תנודתיות הפכה לכלי בפני עצמו, כזה שמאפשר התמודדות עם חוסר הוודאות מבלי להמר במפורש על המשך העליות או על תיקון עמוק.