בתחילת השבוע שעבר נרשמו ירידות חדות במדדים המובילים במה שהיה נראה כהתחלה של תיקון יותר אגרסיבי שכבר יקרב אותנו לשוק דובי. השבוע נפתח בתחושת הקלה שאולי לא נגיע לשם ונסתפק, שוב, בתיקון מינורי יחסי. אמנם הנאסד"ק ירד כבר כמעט ב-15% וה-SP500 נגע בטריטוריית התיקון (10%) לרגע. זה יכול להיות כואב וזה היה די מהיר, אבל בינתיים זה נעצר לפני שניתן לדבר על מפולת אמיתית. חלף לא מעט זמן מאז שנרשמו ירידות חדות באמת שנמשכו לאורך זמן. משברים גדולים מתרחשים אחת לזמן רב, אבל תיקונים יש כל הזמן. מאז השפל של שנת 2009 ה-SP500 זינק בכ-1000% או כ-16% בשנה, אבל הדרך הייתה רצופה בעליות וירידות. ב-30 מקרים היו ירידות של יותר מ-5%, ב-10 מקרים יותר מ-10% וב-4 מקרים יותר מ-20%. פעם אחת המדד ירד ביותר מ-30% (במהלך מגפת הקורונה, פברואר ומרץ של שנת 2020 – השוק הדובי המהיר ביותר בהיסטוריה). כלומר,  כמעט כל שנה בין 2 ל-3 אירועים כאלה. האם השוק מתקדם לקראת עוד אירוע של תיקון מינורי או שנראה משהו משמעותי יותר? במהלך סוף השבוע אמר שר האוצר שמדובר ב"תיקון בריא". עדיין, נראה הכל תלוי בנושא המכסים, לטוב ולרע.

הרוגע שנרשם בימים האחרונים מראה שאולי השוק מתחיל להתרגל למה שנראה כקפריזיות של טראמפ, ואולי מחשב מחדש את הנזק הפוטנציאלי של המכסים לכלכלה או לשוק המניות, ומעריך שהוא אינו כה גדול כמו שחשבו בהתחלה. הנה, היבואנית הגדולה ביותר לארצות הברית, סין, כבר עם מכסים של 20%, ויותר מחודש של 10% ולא ראינו עלייה במחירים, ההיפך, האינפלציה ממשיכה להתמתן. אז אולי השד לא באמת כזה מפחיד? כמובן, מוקדם עדיין להעריך את ההשפעה האמיתית של המכסים על הכלכלה, ולכן מדובר רק על תחושה ראשונית.

הנתונים הכלכליים ממשיכים להיות נוחים יחסית בדרך לנחיתה רכה. האינפלציה נחלשת והכלכלה גם, אבל לא יותר מדי. נתוני המכירות הקמעונאיות שהתפרסמו ביום שני מראים שהכלכלה לא בצניחה חופשית, אם כי הנתונים היו חלשים מהצפי. מעניין לראות שהפספוס בסנטימנט הצרכנים גבוה בהרבה מהפספוס במכירות הקמעונאיות. כלומר הצרכן אולי חושש מאד וגם מתלונן לא מעט, אבל החשש הזה עדיין לא מגביל כל כך את הקניות שלו בפועל. לא תמיד יש מתאם מלא בין חששות הצרכנים לבין ההתנהגות שלהם בפועל, ולכן יכול להיות שאם האוירה תרגע, נראה שוב התחזקות בפעילות הצרכנים. הנתון המדאיג ביותר הוא הזינוק בציפיות האינפלציה אך גם הוא נובע בעיקר מתחושות. הציפיות מתודלקות על ידי הכותרות בכלי התקשורת, וגם מושפעות מנטייה פוליטית (הדמוקרטים מצפים לעלייה באינפלציה יותר מאשר רפובליקנים). ייתכן שנתוני האמת יסייעו בהרגעת החששות. 

השבוע תתפרסם החלטת הריבי כשבפועל אין שום סיכוי להורדת ריבית. אולי גרוע מכך מבחינת ציפיות השוק -  הנתונים שפורסמו, על אף חולשתם, לא מחייבים את הפד' להתחייב לתאריך התחלת הורדת הריבית. מה שיבחן בשבע עיניים זה תגובת פאוול לעלייה בציפיות האינפלציה והירידה בסנטימנט הצרכנים. בהעדר אמירות ברורות מצד הפד', אם כך אכן יהיה, נראה שהשוק עלול להגיב בחזרה לירידות.

• ארה״ב סירבה להפחתת המכסים: שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל יהיה 15%
• טראמפ מחלק "דיבידנד לוחמים", 1,776 דולר לכל חייל, במימון מכסים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

התאריך הקריטי הבא

גם מי ששמח מעצירת הירידות לעת עתה, כדאי שינקוט במשנה זהירות עד התאריך הקריטי הבא - 2 באפריל. כולם מחכים לשמוע מהם "מכסי התגמול" שישית ממשל טראמפ על שותפות הסחר של ארצות הברית. כלומר, מכסים שמקבילים למכסים שמוטלים על מוצרים אמריקאיים. כך לדוגמה רכבים אמריקאיים ממוסים באירופה ב-10% ואילו רכבים אירופיים רק ב-2.5%. טראמפ רוצה לטפל בחוסר איזון מן הסוג הזה. עוד צפויים להיות מוטלים באותו תאריך מכסים של 25% על מכוניות, שבבים, תרופות ותעשיות נוספות. גם אמש דיבר טראמפ על המכסים ואמר כי "ה-2 באפריל הולך להיות יום מאד גדול עבור ארצות הברית של אמריקה. ארצות הברית תיקח בחזרה הרבה ממה שנגנב מאיתנו על ידי ארצות אחרות".

כעת כבר ברור שטראמפ מאמין במכסים לא רק ככלי במשא ומתן, אלא כחלק מהמבנה הכלכלי ארוך הטווח של ארצות הברית. על פי החזון של טראמפ המכסים ישמשו כמקור הכנסה נוסף לממשל, שיאפשר הקלת נטל המס על האוכלוסייה, ימשכו ייצור והשקעות זרות לארצות הברית, ויגנו על התעשייה המקומית מפני תחרות לא הוגנת. לכן, די ברור שעוד לא נאמרה המילה האחרונה בנושא המכסים. טראמפ הבטיח גם ש"יהיה מעט מאד גמישות אחרי שנתחיל". יחד עם זאת גם בעבר הכרזות נחרצות של טראמפ התבטאו בפעולות מתונות יותר בפועל. לכן נראה שהכל מתנקז לשני באפריל (אם לא יהיו שוב עיכובים ודחיות למיניהם) - אם ההכרזות על מכסים תהיינה אגרסיביות ונרחבות מדי כנראה שהשוק יחזור לרדת. אם היא תהיה מתונה ייתכן שנראה "ראלי הקלה".

אם דוגמאות העבר מהוות אינדקציה כלשהי אני מעריך שההכרזות לא תהייה כה רחבות היקף. טראמפ הכריז במהלך הבחירות על מכסים בגובה 60% על סין, בפועל זה רק 20% נכון לעכשיו, בשני גלים של העלאת מכסים. הוא דיבר על מכסים על קנדה ומקסיקו, שבינתיים הושהו בחלקם, או צומצמו בהתאם לצרכי המשק האמריקני (החרגה של אנרגיה מקנדה). טראמפ כן רוצה לתמוך בתעשיות ספציפיות, לכן הוטלו המכסים על הפלדה והאלומיניום – תעשיות שהעבירו מפעלים בשנים האחרונות לקנדה ומקומות נוספים, ולכן הוטלו המכסים באופן ספציפי על המוצרים האלו דווקא.

• שוק כלי הרכב החשמליים מאט: הצמיחה נמשכת, אך בקצב נמוך יותר
• מוונצואלה ועד דו"ח תעסוקה - האנליסטים נערכים לפתיחת המסחר בוול סטריט
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• המירוץ הקוונטי: החברות שמעצבות את עתיד המחשוב

לזאת ניתן להוסיף את הדיווח בבלומברג, שסייע לעליות בחלק השני של יום המסחר הראשון השבוע, לפיו נציג הסחר החדש, גריר, פועל ליישום מסודר יותר של מכסי התגמול שיוטלו ב-2 באפריל. בוול סטריט ג'ורנל הרחיבו בנושא וכתבו שהצוות של הנשיא שוקל מערכת מכסים פשוטה יותר. במקום "מכסי תגמול" שישוו מכסים שמוטלים על ארצות הברית באופן אינדיבידואלי לכל מדינה ומדינה, מה שדורש עבודת הכנה נרחבת שתתכן שתיקח חודשים, שוקלים בממשל לחלק את המדינות לשלוש קבוצות מיסוי. ההצעה ככל הנראה נדחתה לעת עתה, אך בממשל ממשיכים לבחון איך להטיל את המכסים בצורה מסודרת. דוברת הבית הלבן קארולין לאביט אמרה בנושא: "נבחנו הרבה תוכניות וכשהנשיא יהיה מוכן הוא יכריז על התוכנית ואזרחי ארצות הברית ישמעו ממנו ישירות". נראה שבממשל ממשיכים לנסות לחפש נוסחה שתספק את הנשיא אך לא תהיה מסובכת מדי ליישום.

לכן, כמעט בטוח שכן נראה הטלת מכסים נרחבת, אבל באופן מושכל שלא יפגע יותר מדי במשק האמריקאי. כיוון שמדובר במכסי תגמול ניתן לצפות שרובם כן יהיו פתוחים למשא ומתן גם אם לא ביום הראשון להטלתם. גורמים בממשל כבר ציינו שהרבה מדינות פונות אליהם כדי לדון בהורדת מכסים קיימים על מוצרים אמריקאים כדי להפחית את מכסי התגמול. לאחר סיום סאגת המכסים של ה-2 באפריל נראה שניתן לצפות לרגיעה בגזרה הזו ולא צפויים מכסים נוספים, הנזק או חוסר הנזק האמיתי לכלכלה יתברר רק במהלך החודשים אם לא השנים הבאות.