יבוא הסחורות צמח בינואר-אפריל ב-14%
היקף יבוא הסחורות למשק (ללא אוניות, מטוסים ויהלומים, חומרי אנרגיה ומנוכה עונתיות) בארבעת החודשים הראשונים של השנה (ינואר-אפריל 2005), עלה בשיעור של 14% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. מדובר בגידול של 1.16 מיליארד דולר, להיקף פעילות שהסתכם ב-9.25 מיליארד דולר. כך עולה מסקירת אגף הכלכלה באיגוד לשכות המסחר, העוסקת בהתפתחויות בתחום היבוא, על בסיס נתוני הלמ"ס.
העלייה בייבוא הסחורות משקללת גידול בשיעור של 21% בהיקף יבוא חומרי הגלם, עליה בשיעור של 7% בהיקף יבוא מוצרי הצריכה ועליה של 4% ביבוא מוצרי ההשקעה.
מסקירת אגף הכלכלה עולה, כי היקף היבוא של חומרי גלם (ללא יהלומים וחומרי אנרגיה, ומנוכה עונתיות) בארבעת החודשים הראשונים של שנת 2005 עלה בשיעור של 21% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, גידול של 977 מיליון דולר, שהסתכם ב-5.6 מיליארד דולר.
עוד עולה מהסקירה, כי התעשיות שהושפעו במיוחד היו ביבוא לתעשיות מכונות ואלקטרוניקה - עליה של 8% המהווים גידול של 154 מיליון דולר, יבוא גומי ופלסטיקה שרשם עליה בשיעור של 31% (גידול של 130 מיליון דולר) ויבוא כימיקלים שעלה ב-10% (86 מיליון דולר).
על יפ הנתונים, בהיקף יבוא מוצרי השקעה (מנוכי עונתיות, ללא אוניות ומטוסים) בארבעת החודשים הראשונים של שנת 2005 נרשמה עליה בשיעור של 4% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. זהו גידול של 69 מיליון דולר, שהגיע ל-1.95 מיליארד דולר.
הנתונים משקפים עליה מתונה בשיעור של 2% בהיקף היבוא של מכונות וציוד, ועליה בשיעור של 15% ביבוא כלי תחבורה (ללא אוניות ומטוסים) לצורכי השקעה (גידול של 43 מיליון דולר ). מהם עליה של 31% ביבוא משאיות, טנדרים ואוטובוסים וירידה של 7% ביבוא מכוניות נוסעים לצרכים עסקיים.
יבוא מוצרי צריכה
סקירת אגף הכלכלה מגלה, כי בהיקפי יבוא מוצרי צריכה (מנוכי עונתיות) נרשמה בשליש הראשון של 2005 בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, עליה בשיעור של 7%, וגידול של 113 מיליון דולר אשר הסתכם ב-1.7 מיליארד דולר. עליה זו כוללת גידול של 7% הן ביבוא מוצרים לצריכה שוטפת (גידול של 68 מיליון דולר ), והן ביבוא מוצרים בני קיימא (45 מיליון דולר ).
העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
גילוי מרצון
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.
העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
גילוי מרצון
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.
